ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - צא - סיפורים חדשים
אות צא כסלו תק"ע פה ברסלב חלום הייתי יושב בביתי [הינו בבית הקטן שהוא יושב בו] ולא היה שום אדם נכנס אצלי, והיה תמוה בעיני. ויצאתי לחדר השני, וגם שם לא היה שום אדם. ויצאתי לבית הגדול ולבית המדרש ולא היה שם גם כן שום אדם. וישבתי בדעתי לצאת אל החוץ. ויצאתי לחוץ וראיתי שעומדים בני אדם עגולים עגולים ומתלחשים זה עם זה וזה מתלוצץ ממני וזה משחק בי וזה מעז פנים נגדי וכיוצא. ואפילו האנשים שלי היו גם כן כנגדי קצת העזו נגדי וקצת התלחשו בסוד ממני וכיוצא כנ"ל. וקראתי לאחד מאנשי ושאלתי אותו מה זאת. והשיב איך עשיתם כזאת היתכן שתעשו דבר כזה. ואני לא ידעתי כלל על מה הם מתלוצצים עלי ובקשתי את האיש הנ"ל שילך ויקבץ איזה אנשים מאנשי שלומנו והלך מאתי ולא ראיתיו עוד. וישבתי בעצמי מה לעשות וישבתי עצמי להפליג עצמי לאיזה מדינה אחרת ובאתי לשם והיה שם גם כן, כן שהיו עומדים שם גם כן בני אדם ודברו מזה כי גם שם יודעים הנ"ל. וישבתי עצמי לישב באיזה יער ונקבצו אלי חמשה אנשים מאנשי שלומנו והלכתי עמהם ליער וישבנו שם וכשהיינו צריכים לאיזה דבר מאכל וכיוצא היינו שולחים אחד מהאנשים הנ"ל וקנה לנו מה שהיינו צריכים והייתי שואל אותו אם נשקט הרעש והשיב: לאו כי עדין הרעש חזק מאד. בתוך שהיינו יושבים שם בא זקן אחד וקרא אותי ואמר שיש לו איזה דבר לדבר עמי. והלכתי עמו והתחיל לדבר עמי. ענה ואמר האתה תעשה כזאת ואיך אין אתה מתביש בפני אבותיך נגד זקנך רבי נחמן ונגד זקנך הבעל שם טוב זכרונו לברכה ואיך אין אתה מתביש מתורת משה ומהאבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב וכו' מה אתה סבור שתשב כאן האם אתה יכול לישב כאן תמיד הלא המעות שלך יכלה ואתה איש חלש ומה תעשה. וכי אתה סובר שתפליג לאיזה מדינה ממה נפשך אם לא ידעו שם מי אתה, לא תוכל להיות שם כי לא יתנו לך מעות. ואם ידעו מי אתה גם כן לא תוכל להיות שם כי גם שם ידעו מזה. השבתי לו מאחר שהוא כן שאני מגרש כזה, יהיה לי עולם הבא. השיב לי עולם הבא אתה סבור שיהיה לך אפילו בגיהנום לא יהיה לך מקום להטמן שם כי עשית חטא כזה. השבתי לו: לך לך הייתי סובר שתנחמו אותי ותדברו על לבי עכשו אתם עושים לי יסורים לכו לכם והלך מאתי הזקן הנ"ל. ובהיותי יושב שם ישבתי עצמי מאחר שאני יושב כאן זמן רב כזה יכולים לשכח לגמרי את הלמוד וצויתי לאיש הנ"ל ששלחנו לעיר בשביל צרכינו שיבקש שם איזה ספר ויביא לנו והלך אל העיר ולא הביא ספר. והשיב שאי אפשר להביא כי בודאי אסור לגלות בשביל מי צריכין הספר ובהצנע אי אפשר למצא ספר. והיה לי יסורים גדולים על שאני נע ונד וגם אין לי שום ספר כי יכולין לשכח את הלמוד לגמרי. אחר כך חזר ובא הזקן הנ"ל ונשא ספר תחת זרועותיו ושאלתי אותו מה אתם נושאים והשיב: ספר. אמרתי לו תנו לי הספר ונתן לי ולקחתי אותו ולא ידעתי כלל איך להניח את הספר ופתחתי את הספר ולא ידעתי בו כלל והיה דומה בפני כלשון אחר וככתב אחר כי לא ידעתי בו כלל כלל לא והיו לי יסורים גדולים מזה. והייתי מתירא גם מהאנשים האלו הנ"ל שהיו עמי שכשיתודע להם זאת אולי גם הם יפרדו ממני. ושוב קרא אותי הזקן הנ"ל לדבר עמי והלכתי עמו והתחיל שוב לדבר כנ"ל איך עשית כזאת, איך אין לך בושה. הא אפילו בגיהנום לא יהיה לך מקום להטמן שם כנ"ל. אמרתי לו אם היה אומר לי כזאת אדם מבני עולם העליון הייתי מאמין לו. השיב אני משם, והראה לי דבר שהוא משם. ובא על דעתי המעשה של הבעל שם טוב זכרונו לברכה הידוע ואז היה סבור הבעל שם טוב זכרונו לברכה, גם כן, שאין לו עולם הבא ואמר אני אוהב את השם יתברך בלי עולם הבא. והשלכתי את ראשי לאחורי במרירות גדול מאד. וכאשר השלכתי את ראשי כך באו אלי ונתקבצו אלי כל הנזכרים למעלה שאמר לי הזקן להתביש מהם, הינו זקני והאבות וכו' וכו' ואמרו לי הפסוק (ישעיה ד) : "ופרי הארץ לגאון ולתפארת". ואמרו לי: אדרבא, נהיה מתפארין בכם. והביאו לי כל האנשים שלי ובני [כי גם בני נפרדו ממני בתחלה בעת הנ"ל] ודברו על לבי דברים כאלו ההפך מהנ"ל. מה שהשלכתי את ראשי אם היה אדם שעבר שמונה מאות פעמים על כל התורה כלה אם היה משליך את ראשו במרירות כזה בודאי היו מוחלין לו ושאר הטוב איני רוצה לספר לכם כי בודאי היה טוב
אות צא

כִּסְלֵו תק"ע פּה בְּרֶסְלַב חֲלוֹם הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי [הַיְנוּ בַּבַּיִת הַקָּטָן שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בּוֹ] וְלא הָיָה שׁוּם אָדָם נִכְנָס אֶצְלִי, וְהָיָה תָּמוּהַּ בְּעֵינַי.

וְיָצָאתִי לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, וְגַם שָׁם לא הָיָה שׁוּם אָדָם.

וְיָצָאתִי לַבַּיִת הַגָּדוֹל וּלְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלא הָיָה שָׁם גַּם כֵּן שׁוּם אָדָם.

וְיִשַּׁבְתִּי בְּדַעְתִּי לָצֵאת אֶל הַחוּץ.

וְיָצָאתִי לַחוּץ

וְרָאִיתִי שֶׁעוֹמְדִים בְּנֵי אָדָם עִגּוּלִים עִגּוּלִים וּמִתְלַחֲשִׁים זֶה עִם זֶה

וְזֶה מִתְלוֹצֵץ מִמֶּנִּי וְזֶה מְשַׂחֵק בִּי וְזֶה מֵעֵז פָּנִים נֶגְדִּי וְכַיּוֹצֵא.

וַאֲפִילּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁלִּי הָיוּ גַּם כֵּן כְּנֶגְדִּי

קְצָת הֵעֵזּוּ נֶגְדִּי וּקְצָת הִתְלַחֲשׁוּ בְּסוֹד מִמֶּנִּי וְכַיּוֹצֵא כַּנַּ"ל.

וְקָרָאתִי לְאֶחָד מֵאֲנָשַׁי וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה זּאת.

וְהֵשִׁיב אֵיךְ עֲשִׂיתֶם כָּזאת הֲיִתָּכֵן שֶׁתַּעֲשׂוּ דָּבָר כָּזֶה.

וַאֲנִי לא יָדַעְתִּי כְּלָל עַל מָה הֵם מִתְלוֹצְצִים עָלַי

וּבִקַּשְׁתִּי אֶת הָאִישׁ הַנַּ"ל

שֶׁיֵּלֵךְ וִיקַבֵּץ אֵיזֶה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ

וְהָלַךְ מֵאִתִּי וְלא רְאִיתִיו עוֹד.

וְיִשַּׁבְתִּי בְּעַצְמִי מַה לַּעֲשׂוֹת

וְיִשַּׁבְתִּי עַצְמִי לְהַפְלִיג עַצְמִי לְאֵיזֶה מְדִינָה אַחֶרֶת

וּבָאתִי לְשָׁם וְהָיָה שָׁם גַּם כֵּן, כֵּן

שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים שָׁם גַּם כֵּן בְּנֵי אָדָם וְדִבְּרוּ מִזֶּה

כִּי גַּם שָׁם יוֹדְעִים הַנַּ"ל.

וְיִשַּׁבְתִּי עַצְמִי לֵישֵׁב בְּאֵיזֶה יַעַר

וְנִקְבְּצוּ אֵלַי חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ

וְהָלַכְתִּי עִמָּהֶם לְיַעַר וְיָשַׁבְנוּ שָׁם

וּכְשֶׁהָיִינוּ צְרִיכִים לְאֵיזֶה דְּבַר מַאֲכָל וְכַיּוֹצֵא

הָיִינוּ שׁוֹלְחִים אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל

וְקָנָה לָנוּ מַה שֶּׁהָיִינוּ צְרִיכִים

וְהָיִיתִי שׁוֹאֵל אוֹתוֹ אִם נִשְׁקַט הָרַעַשׁ

וְהֵשִׁיב: לָאו

כִּי עֲדַיִן הָרַעַשׁ חָזָק מְאד.

בְּתוֹךְ שֶׁהָיִינוּ יוֹשְׁבִים שָׁם

בָּא זָקֵן אֶחָד וְקָרָא אוֹתִי

וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה דָּבָר לְדַבֵּר עִמִּי.

וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמִּי.

עָנָה וְאָמַר

הַאַתָּה תַּעֲשֶׂה כָּזאת

וְאֵיךְ אֵין אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵי אֲבוֹתֶיךָ

נֶגֶד זְקֵנְךָ רַבִּי נַחְמָן וְנֶגֶד זְקֵנְךָ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְאֵיךְ אֵין אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ מִתּוֹרַת משֶׁה וּמֵהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב וְכוּ'

מָה אַתָּה סָבוּר שֶׁתֵּשֵׁב כָּאן

הַאִם אַתָּה יָכוֹל לֵישֵׁב כָּאן תָּמִיד

הֲלא הַמָּעוֹת שֶׁלְּךָ יִכְלֶה וְאַתָּה אִישׁ חַלָּשׁ וּמַה תַּעֲשֶׂה.

וְכִי אַתָּה סוֹבֵר שֶׁתַּפְלִיג לְאֵיזֶה מְדִינָה

מִמָּה נַפְשָׁךְ

אִם לא יֵדְעוּ שָׁם מִי אַתָּה, לא תּוּכַל לִהְיוֹת שָׁם

כִּי לא יִתְּנוּ לְךָ מָעוֹת.

וְאִם יֵדְעוּ מִי אַתָּה

גַּם כֵּן לא תּוּכַל לִהְיוֹת שָׁם

כִּי גַּם שָׁם יֵדְעוּ מִזֶּה.

הֵשַׁבְתִּי לוֹ מֵאַחַר שֶׁהוּא כֵּן שֶׁאֲנִי מְגרָשׁ כָּזֶה, יִהְיֶה לִי עוֹלָם הַבָּא.

הֵשִׁיב לִי עוֹלָם הַבָּא אַתָּה סָבוּר שֶׁיִּהְיֶה לְךָ

אֲפִילּוּ בְּגֵּיהִנּוֹם לא יִהְיֶה לְךָ מָקוֹם לְהִטָּמֵן שָׁם

כִּי עָשִׂיתָ חֵטְא כָּזֶה.

הֵשַׁבְתִּי לוֹ: לֶךְ לְךָ

הָיִיתִי סוֹבֵר שֶׁתְּנַחֲמוּ אוֹתִי וּתְדַבְּרוּ עַל לִבִּי

עַכְשָׁו אַתֶּם עוֹשִׂים לִי יִסּוּרִים

לְכוּ לָכֶם

וְהָלַךְ מֵאִתִּי הַזָּקֵן הַנַּ"ל.

וּבִהְיוֹתִי יוֹשֵׁב שָׁם יִשַּׁבְתִּי עַצְמִי

מֵאַחַר שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב כָּאן זְמַן רַב כָּזֶה

יְכוֹלִים לִשְׁכּחַ לְגַמְרֵי אֶת הַלִּמּוּד

וְצִוִּיתִי לָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁלַחְנוּ לָעִיר בִּשְׁבִיל צְרָכֵינוּ

שֶׁיְּבַקֵּשׁ שָׁם אֵיזֶה סֵפֶר וְיָבִיא לָנוּ

וְהָלַךְ אֶל הָעִיר וְלא הֵבִיא סֵפֶר.

וְהֵשִׁיב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא

כִּי בְּוַדַּאי אָסוּר לְגַלּוֹת בִּשְׁבִיל מִי צְרִיכִין הַסֵּפֶר

וּבְהֶצְנֵעַ אִי אֶפְשָׁר לִמְצא סֵפֶר.

וְהָיָה לִי יִסּוּרִים גְּדוֹלִים עַל שֶׁאֲנִי נָע וָנָד

וְגַם אֵין לִי שׁוּם סֵפֶר

כִּי יְכוֹלִין לִשְׁכּחַ אֶת הַלִּמּוּד לְגַמְרֵי.

אַחַר כָּךְ חָזַר וּבָא הַזָּקֵן הַנַּ"ל וְנָשָׂא סֵפֶר תַּחַת זְרוֹעוֹתָיו

וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מָה אַתֶּם נוֹשְׂאִים

וְהֵשִׁיב: סֵפֶר.

אָמַרְתִּי לוֹ תְּנוּ לִי הַסֵּפֶר וְנָתַן לִי

וְלָקַחְתִּי אוֹתוֹ וְלא יָדַעְתִּי כְּלָל אֵיךְ לְהַנִּיחַ אֶת הַסֵּפֶר

וּפָתַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר וְלא יָדַעְתִּי בּוֹ כְּלָל

וְהָיָה דּוֹמֶה בְּפָנַי כְּלָשׁוֹן אַחֵר וְכִכְתָב אַחֵר

כִּי לא יָדַעְתִּי בּוֹ כְּלָל כְּלָל לא

וְהָיוּ לִי יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה.

וְהָיִיתִי מִתְיָרֵא גַּם מֵהָאֲנָשִׁים הָאֵלּוּ הַנַּ"ל שֶׁהָיוּ עִמִּי

שֶׁכְּשֶׁיִּתְוַדַּע לָהֶם זאת אוּלַי גַּם הֵם יִפָּרְדוּ מִמֶּנִּי.

וְשׁוּב קָרָא אוֹתִי הַזָּקֵן הַנַּ"ל לְדַבֵּר עִמִּי

וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ וְהִתְחִיל שׁוּב לְדַבֵּר כַּנַּ"ל

אֵיךְ עָשִׂיתָ כָּזאת, אֵיךְ אֵין לְךָ בּוּשָׁה. הָא אֲפִילּוּ בַּגֵּיהִנּוֹם לא יִהְיֶה לְךָ מָקוֹם לְהִטָּמֵן שָׁם כַּנַּ"ל.

אָמַרְתִּי לוֹ אִם הָיָה אוֹמֵר לִי כָּזאת אָדָם מִבְּנֵי עוֹלָם הָעֶלְיוֹן

הָיִיתִי מַאֲמִין לוֹ.

הֵשִׁיב אֲנִי מִשָּׁם, וְהֶרְאָה לִי דָּבָר שֶׁהוּא מִשָּׁם.

וּבָא עַל דַּעְתִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַיָּדוּעַ

וְאָז הָיָה סָבוּר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, גַּם כֵּן, שֶׁאֵין לוֹ עוֹלָם הַבָּא

וְאָמַר אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִי עוֹלָם הַבָּא.

וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת ראשִׁי לַאֲחוֹרַי בִּמְרִירוּת גָּדוֹל מְאד.

וְכַאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי אֶת ראשִׁי כָּךְ

בָּאוּ אֵלַי וְנִתְקַבְּצוּ אֵלַי כָּל הַנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה שֶׁאָמַר לִי הַזָּקֵן לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵהֶם, הַיְנוּ זְקֵנַי וְהָאָבוֹת וְכוּ' וְכוּ'

וְאָמְרוּ לִי הַפָּסוּק: "וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת".

וְאָמְרוּ לִי: אַדְּרַבָּא, נִהְיֶה מִתְפָּאֲרִין בָּכֶם.

וְהֵבִיאוּ לִי כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁלִּי וּבָנַי

[כִּי גַּם בָּנַי נִפְרְדוּ מִמֶּנִּי בַּתְּחִלָּה בָּעֵת הַנַּ"ל]

וְדִבְּרוּ עַל לִבִּי דְּבָרִים כָּאֵלּוּ הַהֶפֶךְ מֵהַנַּ"ל.

מַה שֶּׁהִשְׁלַכְתִּי אֶת ראשִׁי

אִם הָיָה אָדָם שֶׁעָבַר שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פְּעָמִים עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ

אִם הָיָה מַשְׁלִיךְ אֶת ראשׁוֹ בִּמְרִירוּת כָּזֶה

בְּוַדַּאי הָיוּ מוֹחֲלִין לוֹ

וּשְׁאָר הַטּוֹב אֵינִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם

כִּי בְּוַדַּאי הָיָה טוֹב
שיחות הר"ן - אות ריח - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
שיחות הר"ן - אות ריח - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה והתלוצץ מאד מהמחקרים שאומרים שיש בהלבנה ישוב כמו על הארץ הזאת על שרואין שם בתוכה כמו אילנות ושאר ברואים שבזו הארץ והיה מתלוצץ מזה ואמר שהוא שטות גדול כי הלבנה הוא כמו אספקלריא שכל דבר שעומד כנגדו נראה בתוכו ועל כן נראה בתוך הלבנה דברים שבזאת הארץ אבל באמת אין שם דבר מאלו הברואים והבל יפצה פיהם של המחקרים
שיחות הר"ן - אות שז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות שז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן לענין מה שדרך העולם לומר בכל שנה ובכל עת שעכשו אינם עתים טובות ובשנים הקודמים היה טוב יותר וכו' כידוע שיחות כאלו בין רב העולם דברנו עמו מזה הרבה ורב השיחה היה שספרו לפניו הרבה שבימים הראשונים הטובים היה הכל בזול גדול הרבה יותר משל עכשו כי לא היה אז נגידים ועשירים גדולים כמו עכשו ומה שמוציא עכשו בעל הבית פשוט ואפילו מקבל חשוב הוא יותר מההוצאות של הנגידים, שבשנים הקודמים כידוע ומפרסם כל זה ענה ואמר הלא אדרבא, השם יתברך מנהיג עתה העולם יפה יותר מקדם !
ספר המידות - בשורה
ספר המידות - בשורה חלק א' א. מי שהוא רגיל לומר בשורות טובות, הוא נתלבש מבחינת אליהו. ב. אל תבשר בשורה רעה, כי מחמת בשורה רעה מתו כמה נפשות. ג. העושה מצוה כמאמרה אין מבשרין אותו בשורות רעות, והקדוש ברוך הוא גוזר והוא מבטל. ד. המבשר בשורות רעות, נופל למחין דקטנות. חלק שני א. מי שהוא רגיל לבשר בשורות טובות, על ידי זה לא יכאבו לו רגליו.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעד - כְּשֶׁהַדִּינִין, חַס וְשָׁלוֹם, גּוֹבְרִים עַל הָאָדָם
...חס ושלום, גוברים על האדם כשהדינין, חס ושלום, גוברים על האדם אין להמתפלל עבורו להזכיר שמו שלא יתגברו הדינין, חס ושלום וכמו דאיתא שנח לא קרא לו אביו שם בעת לדתו משום שהיה אז העולם בדינין ועל כן לא רצה אביו לתן לו שם כי על ידי השם יהיה נכר ומסים בין המקטרגים ויוכלו הדינים להתגבר עליו וזהו כשהתפלל משה רבנו, עליו השלום, על מרים לא הזכיר שמה רק אמר סתם "אל נא רפא נא לה" כי מחמת שהיו הדינין גוברים עליה לא רצה להזכיר שמה בפרוש כנ"ל ואף על פי כן העלים שמה ברמז נפלא בתוך תפילתו נא רפא בגימטריא מרים יוכבד...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סב - אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל
...אלה מסעי בני ישראל "אלה מסעי בני ישראל" [עיין בלקוטי קמא סי' מ' בשם ס' עשרה מאמרות] שמסעי בני ישראל דהינו הנסיעות שבני ישראל נוסעין ממקום למקום הם מכפרין על אלה אלקיך ישראל, הינו על פגם עבודה זרה כי אפילו כשאין עובדין עבודה זרה, יש פגם עבודה זרה כי קלקול האמונה היא גם כן בחינת עבודה זרה וכמו שמובא על פסוק: "וסרתם ועבדתם אלהים אחרים" שתכף כשסרים מהשם יתברך, הוא בחינת עבודה זרה ועל ידי הנסיעות של ישראל נתכפר 'וכל זמן שיש עבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם' נמצא כשנתכפר פגם עבודה זרה כנ"ל נמתק החרון אף...
שיחות הר"ן - אות צח
...מעלה גדולה כאלו אמרם דוד המלך בעצמו כי הוא אמרם ברוח הקדש והרוח הקדש מנח בתוך התבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום בעצמו והוא מסגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך שעל ידי אמירת תהלים יושיעו ה' והבטחון הוא בחינת משענת כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הבטחון שבוטח שיושיעו ה' כמו שאמר דוד: "ויהי ה' למשען לי" ועל כן על ידי זה נתרפא החולה כמו שכתוב: "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה" וזה בחינת: "ויצא חטר מגזע ישי" הנאמר על משיח...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה - מִסּוֹד גְּדֻלַּת הַתַּנָּא הָאֱלקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זַ"ל
...התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז"ל לכו חזו מפעלות ה' התגלות נפלא מסוד גדלת התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז"ל רבי שמעון בן יוחאי הבטיח שלא תשתכח תורה מישראל על ידו כמובא בדברי רבותינו, זכרונם לברכה: 'כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל ואמר רבי שמעון בן יוחאי שלא תשתכח: 'בהאי חבורא דאיהו ספר הזוהר יפקון בה מן גלותא' ועתה בוא וראה והבן נפלאות נסתרות של תורתנו הקדושה כי על כן סמך רבי שמעון בן יוחאי עצמו על זה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו כי באמת בזה הפסוק בעצמו מרמז ונסתר סוד הזה...
שיחות הר"ן - אות ריב - לענין המחלוקת שעליו
שיחות הר"ן - אות ריב - לענין המחלוקת שעליו פעם אחת אמר הלכה כרב נחמן בדיני הינו לענין המתנגדים שחלקו עליו בודאי הלכה כמותו כי הלכה כרב נחמן בדיני כי דיני הוא לשון מחלקת ששני בני אדם מחלקין לפני הבית דין על איזה דבר [זה שמעתי בשמו] ועין בגטין פרק השולח שאמרו שם שלש פעמים הלכה כרב נחמן והלכא כרב נחמן והלכא כנחמני
שיחות הר"ן - אות כא
שיחות הר"ן - אות כא בראש השנה צריכין להיות חכם שיחשב רק מחשבות טובות שייטיב השם יתברך עמנו וכו' וצריכין להיות שמח בראש השנה גם צריכין לבכות בראש השנה בראש השנה ביום הראשון צריכין למעט בדבור מאד מאד ואמר שאדם גדול צריך לדקדק בזה ביותר ועל כן הוא אינו אומר ביום הראשון אפילו הפיט רק מה שיסד רבי אלעזר הקליר אבל שאר הפיט אינו אמר מחמת שאדם גדול צריך לדקדק אז ביותר לבלי לדבר שום דבור שאינו מכרח
חיי מוהר"ן - רח - נסיעתו וישיבתו באומן
...באומן אות רח אמר: מתחלה היה העולם תהו ואחר כך ברא את העולם וצריכין לבאר ענין זה לענין מה נאמר [אמר המעתיק שמעתי מהרב רבי נפתלי זכרונו לברכה שפעם אחת אמר לפני רבנו זכרונו לברכה שהמגיד מטראוויצע הקשה עליו שתי קשיות א' על מה נתישב תחלה בבית רבי נחמן נתן ואחר כך בבית רבי יוסף שמואל. כי לכאורה היה צריך לכנס בבית רבי יוסף שמואל מיד כי הוא איש כשר וכו' שנית הקשה על מה הוא מקרב ומדבר עם הקלי עולם שהיו שם באומין. והשיב לו רבנו זכרונו לברכה בזו הלשון מה שהקשה ראשונה היא קשיא ישנה מכבר למה היה מתחלה העולם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 14_02_2026 השעה 07:04:02 - wesi2