ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 סיפורי מעשיות - מעשה מעשה מביטחון / מעשה מבעל ביטחון
ענה ואמר עוד סיפרתי מעשה מבטחון וזו היא מלך אחד אמר בליבו מי ימצא שלא יהיו לו לדאוג יותר ממני כי יש לי כל טוב ואני מלך ומושל והלך לחקור אחרי זה. והיה הולך בלילה והיה עומד אחורי הבתים להקשיב ולשמוע את דברי העולם. והיה שומע דאגות כל אחד שזה אינו הולך לו כסדר בחנות ואחר כך הלך לבית אחר ושמע שיש לו דאגה שהוא צריך למלכות וכן שאר כל הדאגות של כל אחד ואחד. אחר כך הלך וראה בית אחד נמוך עומד בתוך הקרקע והחלונות למטה סמוכים ממש לארץ והגג נופל ונשבר. וראה ששם יושב אחד ומנגן על הכינור שצריך להקשיב מאוד כדי לשמוע את הקול והוא שמח מאוד וקדירה עם משקה עומדת לפניו והמשקה היה יין והמאכלים עומדים לפניו והוא שמח מאוד מלא שמחה בלא דאגה כלל. הלך ונכנס לתוך הבית ושאל בשלומו, והשיבו. וראה הקדירה עם המשקה לפניו והמיני מאכלים והוא רק מלא שמחה וכיבד את המלך לשתות ושתה עם המלך והיה המלך שותה גם כן למען האהבה. אחר כך שכב לישון וראה שהוא אך שמח בלי שום דאגה ובבוקר עמד המלך וגם הוא עמד וליוה את המלך ושאל אותו המלך, מאין אתה לוקח זאת? והשיב לו אני יכול לתקן כל תיקוני הדברים שנתקלקלו (שקורין נאפריווקיס) כי מלאכה שלמה איני יכול רק תיקוני הדברים שנתקלקלו ואני יוצא בבוקר ואני מתקן איזה דברים וכשאני מקבץ מזה איזה סך חמישה ששה זהובים אני קונה לי כל אלו הדברים של אכילה ושתייה. כששמע המלך זאת, אמר בליבו אקלקל לו זאת. ונתן כרוז שכל מי שיהיה לו דבר לתקן לא ייתן לשום אדם לתקן רק יתקן בעצמו או יקנה לו הדבר הזה חדש. בבוקר הלך לשאול אחר תיקוני הדברים ואמרו לו שגזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן שום דבר. וירע בעניו אך בטח בה'. והלך וראה גביר אחד שחוטב עצים ושאל אותו: למה אתה חוטב עצים, האם זה כבודך? אמר לו, חיזרתי אחר איש שיחטוב עצים ולא מצאתי והוכרחתי לחטוב בעצמי. אמר לו תן לי ואני אחטוב עימך וחטב העצים ונתן לו הגביר זהב אחד ראה שזה טוב והלך לחטוב עוד עצים ונתן לו הגביר זהב אחד ראה שזה טוב והלך לחטוב עוד עצים עד שקיבץ שישה זהובים וקנה שוב כל הסעודה והסעודה הייתה סעודה [ובזה הלשון אמר רבינו ז"ל: "אין דיא סעודה איז גיוון א סעודה"]. והמלך הלך שוב אחרי חלון ביתו לראות וראה שזה יושב והמשקה והמאכלים לפניו. והוא שמח מאוד. הלך המלך ונכנס לתוך הבית וראה כנ"ל. ושכב גם כן שם כמו בלילה הראשון ובבוקר עמד האיש וליוה את המלך ושאל לו: מאין אתה לוקח זאת כי צריך להוציא עליו ממון? והשיב לו, דרכי היה לתקן כל הדברים שנתקלקלו ואחר כך גזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן וחטבתי עצים עד שקבצתי ממון לזה כנ"ל. והלך המלך מאיתו וגזר שלא יתנו לשום אדם לחטוב עצים. ויהי כאשר בא אל האדם לחטוב עצים והשיב לו שגזר המלך גזר דין שלא ליתן לשום אדם לחטוב עצים וירע בעניו, כי אין כסף. אך בטח בה'. והלך וראה אחד מנקה דיר ושאל אותו, מי אתה שתנקה דיר? השיב לו חיזרתי ולא מצאתי מי שינקה לי והוכרחתי לנקות בעצמי. אמר לו: תן לי ואני אנקה. עמד וניקה אותה ונתן לו שני זהובים וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל והלך לביתו [והסעודה הייתה סעודה] והיה שמח מאוד. הלך המלך שוב לראות וראה שוב ככל הנ"ל ונכנס לבית כנ"ל. הלך המלך וגזר שלא ליתן לשום אדם לנקות דיר. בבוקר הלך האיש לחזור לנקות דירים והשיבו לו שהמלך גזר על זה כנ"ל. הלך האיש והשכיר עצמו לאיש חיל אצל המיניסטר שלוקח חיל למלך כי יש חיל שלוקחים אותם בזרוע מה שמגיע לו מהמדינה ויש חיל ששוכרים אותם. והלך הוא והשכיר עצמו לאיש חיל והתנה עם המיניסטר שאינו משכיר עצמו לעולם כי אם לזמן ובכל יום ויום בבוקר ייתן לו שכרו. והמיניסטר הלביש אותו תיכף בבגדי אנשי חיל ותלה לו חרב בצידו ושלח אותו למקום שצריך. אחר כך לעת ערב כשעשה כל פעולתו השליך הבגדים מעליו וקנה לו כל הסעודה הנ"ל והלך לביתו [והסעודה הייתה סעודה] והיה שמח מאוד. הלך המלך שוב לראות וראה שהכל מוכן לפניו והוא שמח מאוד כנ"ל ונכנס לביתו ושכב כנ"ל ושאל אותו כנ"ל וסיפר לו ככל הנ"ל. הלך המלך וקרא למיניסטר וציוה עליו שלא ירים את ידו לשלם משכורת לשום אדם באותו היום. בבוקר הלך למיניסטר שישלם שכרו עבור היום ולא רצה שאל לו: הלא התניתי עמך שתשלם לי בכל יום? השיב לו, שהמלך גזר שלא לשלם לשום אדם היום. וכל מה שטען עמו לא הועיל. והשיב לו מוטב שאשלם לך מחר בעד שני ימים והיום אי אפשר לשלם לך. מה עשה? הלך ושבר חתיכה מהחרב ותיקן שם עץ במקומה ולא היה נראה וניכר מבחוץ כלל והלך ומישכן אותה החתיכה וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל [והסעודה הייתה סעודה]. הלך שוב המלך וראה שהשמחה בשלמות כמקודם ונכנס שוב לביתו ושכב שם כנ"ל, ושאל אותו כנ"ל וסיפר לו ככל הנ"ל שהוכרח לשבור הלהב של החרב מן הקתא והשכין אותה כדי לקנות לו צרכי הסעודה ואחר כך כשאקבל מעות בעד אותו היום אפדה ואתקן את החרב שלא יהיה ניכר כלל כי אני יכול לתקן כל הדברים שנתקלקלו [ולא יגיע שום היזק למלך]. הלך המלך לביתו וקרא את המיניסטר וציוה עליו באשר שיש אדם שחייב מיתה בכן תקרא אותו האיש חיל ששכרת שיהיה איש חיל ותצווה אותו דווקא שהוא יחתוך ראשו של החייב מיתה. הלך המיניסטר ועשה כן וקרא אותו ובא לפני המלך. והמלך ציווה שיתאספו כל השרים כדי לראות השחוק הזה שנמצא איש שנעץ חתיכת עץ במקום החרב. והוא בא לפני המלך ויפול לפני רגליו ושאל לו אדוני המלך על מה נקראתי? השיב לו המלך כדי לחתוך הראש של החייב מיתה. השיב לו והתחנן לפניו באשר שמעולם לא שפך דם בכן יקרא אחר לזה. והמלך השיב לו שהוא דווקא מוכרח עתה לשפוך דמו אמר למלך האם יש פסק ברור על זה ואולי אין הדין ברור שהוא חייב מיתה ואני לא שפכתי דם מעולם מכל שכן שאשפוך דם שאינו ברור אם הוא חייב מיתה. השיב לו המלך בודאי הדין ברור שהוא חייב מיתה כי בודאי יש פסק על זה (שקורין דקריט) ועתה מוכרח דווקא שאתה תשפוך את דמו. ראה שאי אפשר לפעול אצל המלך. פנה בעצמו אל השם יתברך ואמר אל שדי אני לא שפכתי דם מעולם ובאם זה האיש אינו חייב מיתה יהיה נעשה מהברזל עץ וחטף החרב ושלפה מתערה וראו הכל שהוא עץ ונעשה שם שחוק גדול. ראה המלך שהוא איש נאה כזה ופטרו לשלום.
ענה ואמר
עוד סיפרתי מעשה מבטחון וזו היא
מלך אחד אמר בליבו
מי ימצא שלא יהיו לו לדאוג יותר ממני
כי יש לי כל טוב ואני מלך ומושל
והלך לחקור אחרי זה.
והיה הולך בלילה
והיה עומד אחורי הבתים
להקשיב ולשמוע את דברי העולם.
והיה שומע דאגות כל אחד
שזה אינו הולך לו כסדר בחנות
ואחר כך הלך לבית אחר
ושמע שיש לו דאגה שהוא צריך למלכות
וכן שאר כל הדאגות של כל אחד ואחד.
אחר כך הלך וראה
בית אחד נמוך עומד בתוך הקרקע
והחלונות למטה סמוכים ממש לארץ
והגג נופל ונשבר.
וראה ששם יושב אחד ומנגן על הכינור
שצריך להקשיב מאוד כדי לשמוע את הקול
והוא שמח מאוד
וקדירה עם משקה עומדת לפניו
והמשקה היה יין
והמאכלים עומדים לפניו
והוא שמח מאוד
מלא שמחה בלא דאגה כלל.
הלך ונכנס לתוך הבית ושאל בשלומו, והשיבו.
וראה הקדירה עם המשקה לפניו והמיני מאכלים
והוא רק מלא שמחה
וכיבד את המלך לשתות ושתה עם המלך
והיה המלך שותה גם כן למען האהבה.
אחר כך שכב לישון
וראה שהוא אך שמח בלי שום דאגה
ובבוקר עמד המלך
וגם הוא עמד וליוה את המלך
ושאל אותו המלך, מאין אתה לוקח זאת?
והשיב לו
אני יכול לתקן כל תיקוני הדברים שנתקלקלו
כי מלאכה שלמה איני יכול
רק תיקוני הדברים שנתקלקלו
ואני יוצא בבוקר
ואני מתקן איזה דברים
וכשאני מקבץ מזה איזה סך חמישה ששה זהובים
אני קונה לי כל אלו הדברים של אכילה ושתייה.
כששמע המלך זאת, אמר בליבו
אקלקל לו זאת.
ונתן כרוז
שכל מי שיהיה לו דבר לתקן
לא ייתן לשום אדם לתקן
רק יתקן בעצמו או יקנה לו הדבר הזה חדש.
בבוקר הלך לשאול אחר תיקוני הדברים
ואמרו לו שגזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן שום דבר.
וירע בעניו
אך בטח בה'.
והלך וראה גביר אחד שחוטב עצים
ושאל אותו: למה אתה חוטב עצים, האם זה כבודך?
אמר לו, חיזרתי אחר איש שיחטוב עצים ולא מצאתי
והוכרחתי לחטוב בעצמי.
אמר לו תן לי ואני אחטוב עימך
וחטב העצים ונתן לו הגביר זהב אחד
ראה שזה טוב
והלך לחטוב עוד עצים
ונתן לו הגביר זהב אחד
ראה שזה טוב והלך לחטוב עוד עצים
עד שקיבץ שישה זהובים וקנה שוב כל הסעודה
והסעודה הייתה סעודה
[ובזה הלשון אמר רבינו ז"ל: "אין דיא סעודה איז גיוון א סעודה"].
והמלך הלך שוב אחרי חלון ביתו לראות
וראה שזה יושב והמשקה והמאכלים לפניו.
והוא שמח מאוד.
הלך המלך ונכנס לתוך הבית וראה כנ"ל.
ושכב גם כן שם כמו בלילה הראשון
ובבוקר עמד האיש וליוה את המלך
ושאל לו: מאין אתה לוקח זאת
כי צריך להוציא עליו ממון?
והשיב לו, דרכי היה לתקן כל הדברים שנתקלקלו
ואחר כך גזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן
וחטבתי עצים עד שקבצתי ממון לזה כנ"ל.
והלך המלך מאיתו
וגזר שלא יתנו לשום אדם לחטוב עצים.
ויהי כאשר בא אל האדם לחטוב עצים
והשיב לו שגזר המלך גזר דין שלא ליתן לשום אדם לחטוב עצים
וירע בעניו, כי אין כסף.
אך בטח בה'.
והלך וראה אחד מנקה דיר
ושאל אותו, מי אתה שתנקה דיר?
השיב לו חיזרתי ולא מצאתי מי שינקה לי
והוכרחתי לנקות בעצמי.
אמר לו: תן לי ואני אנקה.
עמד וניקה אותה
ונתן לו שני זהובים
וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל
והלך לביתו
[והסעודה הייתה סעודה]
והיה שמח מאוד.
הלך המלך שוב לראות וראה שוב ככל הנ"ל
ונכנס לבית כנ"ל.
הלך המלך וגזר שלא ליתן לשום אדם לנקות דיר.
בבוקר הלך האיש לחזור לנקות דירים
והשיבו לו שהמלך גזר על זה כנ"ל.
הלך האיש והשכיר עצמו לאיש חיל
אצל המיניסטר שלוקח חיל למלך
כי יש חיל שלוקחים אותם בזרוע מה שמגיע לו מהמדינה
ויש חיל ששוכרים אותם.
והלך הוא והשכיר עצמו לאיש חיל
והתנה עם המיניסטר שאינו משכיר עצמו לעולם
כי אם לזמן
ובכל יום ויום בבוקר ייתן לו שכרו.
והמיניסטר הלביש אותו תיכף בבגדי אנשי חיל
ותלה לו חרב בצידו
ושלח אותו למקום שצריך.
אחר כך לעת ערב כשעשה כל פעולתו
השליך הבגדים מעליו וקנה לו כל הסעודה הנ"ל
והלך לביתו
[והסעודה הייתה סעודה]
והיה שמח מאוד.
הלך המלך שוב לראות
וראה שהכל מוכן לפניו והוא שמח מאוד כנ"ל
ונכנס לביתו ושכב כנ"ל
ושאל אותו כנ"ל
וסיפר לו ככל הנ"ל.
הלך המלך וקרא למיניסטר
וציוה עליו שלא ירים את ידו לשלם משכורת לשום אדם באותו היום.
בבוקר הלך למיניסטר שישלם שכרו עבור היום
ולא רצה
שאל לו: הלא התניתי עמך שתשלם לי בכל יום?
השיב לו, שהמלך גזר שלא לשלם לשום אדם היום.
וכל מה שטען עמו לא הועיל.
והשיב לו מוטב שאשלם לך מחר בעד שני ימים
והיום אי אפשר לשלם לך.
מה עשה?
הלך ושבר חתיכה מהחרב ותיקן שם עץ במקומה
ולא היה נראה וניכר מבחוץ כלל
והלך ומישכן אותה החתיכה
וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל
[והסעודה הייתה סעודה].
הלך שוב המלך וראה
שהשמחה בשלמות כמקודם
ונכנס שוב לביתו ושכב שם כנ"ל, ושאל אותו כנ"ל
וסיפר לו ככל הנ"ל
שהוכרח לשבור הלהב של החרב מן הקתא
והשכין אותה כדי לקנות לו צרכי הסעודה
ואחר כך כשאקבל מעות בעד אותו היום
אפדה ואתקן את החרב שלא יהיה ניכר כלל
כי אני יכול לתקן כל הדברים שנתקלקלו
[ולא יגיע שום היזק למלך].
הלך המלך לביתו
וקרא את המיניסטר
וציוה עליו באשר שיש אדם שחייב מיתה
בכן תקרא אותו האיש חיל ששכרת שיהיה איש חיל
ותצווה אותו דווקא
שהוא יחתוך ראשו של החייב מיתה.
הלך המיניסטר ועשה כן
וקרא אותו ובא לפני המלך.
והמלך ציווה שיתאספו כל השרים
כדי לראות השחוק הזה
שנמצא איש שנעץ חתיכת עץ במקום החרב.
והוא בא לפני המלך
ויפול לפני רגליו ושאל לו
אדוני המלך על מה נקראתי?
השיב לו המלך
כדי לחתוך הראש של החייב מיתה.
השיב לו והתחנן לפניו
באשר שמעולם לא שפך דם
בכן יקרא אחר לזה.
והמלך השיב לו
שהוא דווקא מוכרח עתה לשפוך דמו
אמר למלך
האם יש פסק ברור על זה
ואולי אין הדין ברור שהוא חייב מיתה
ואני לא שפכתי דם מעולם
מכל שכן שאשפוך דם שאינו ברור אם הוא חייב מיתה.
השיב לו המלך בודאי הדין ברור שהוא חייב מיתה
כי בודאי יש פסק על זה
ועתה מוכרח דווקא שאתה תשפוך את דמו.
ראה שאי אפשר לפעול אצל המלך.
פנה בעצמו אל השם יתברך ואמר
אל שדי
אני לא שפכתי דם מעולם
ובאם זה האיש אינו חייב מיתה
יהיה נעשה מהברזל עץ
וחטף החרב ושלפה מתערה
וראו הכל שהוא עץ ונעשה שם שחוק גדול.
ראה המלך שהוא איש נאה כזה ופטרו לשלום.
בחירה חופשית. יש או אין?
...שמועה שמעתי כי רבי נחמן מברסלב אמר כי אין לאדם בחירה חופשית. האם נכון הוא הדבר? מה המקור של השמועה הזאת? ומהי דעתו של רבי נחמן מברסלב לגבי בחירה חופשית? תודה. תשובה: העניין הזה של הבחירה החופשית הוא די מורכב. וכאן לא נשיב עליו לשורשו האמיתי והראשון. כי כדי להבין את עניין הבחירה החופשית בשלמות, לשם כך צריך להגיע לשכל על אנושי ששם כבר אין בחירה וכולי. יחד עם זאת, נביא כאן מספר ציטוטים של רבי נחמן מברסלב בעניין הזה של בחירה חופשית. וכמובן שעל הקורא...
חיי מוהר"ן - תרז - עבודת השם
...שאלה [לקוטי תנינא סימן ל"ב] ששאל המגיד מטיראוויצע את רבנו זכרונו לברכה באשר שהאבות ושאר הצדיקים הקדמונים בודאי חברו ספרים הרבה והיכן הם אלו הספרים ? והשיב לו רבנו זכרונו לברכה ענין הנאמר במאמר הנ"ל ששם מתרץ הדבר היטב עין שם. אחר כך בא המגיד זכרונו לברכה לאיזה מקום אשר גר שם חתנו רבי יצחק זכרונו לברכה כי היה שם מלמד ושאל אותו חתנו הנ"ל על שלום אשתו ובניו והשיב לו חותנו המגיד עד שאתה שואלני על שלומם שאל אותי מהיכן אני בא כי אני בא מברסלב והייתי שם...
חיי מוהר"ן - שיח - מעלת המתקרבים אליו
...הוא דבר קשה מאד ואפילו בני עצמם. וכי יש יותר מקרב מבנים אפילו הם כל אימת שרוצים לכנס אצלי יש על זה כמה בלבולים ומחשבות הטורדות וכיוצא. והעקר בשעת ההתחלה. וכל זמן שנקרא התחלה אז הוא קשה מאד להתקרב וגם אחר כך נעשה מה שנעשה אך בהתחלה כל זמן שנקרא התחלה הוא דבר נמנע וקשה וכבד מאד לכנס ולהתקרב אות שיט אמר לאחד, אני אעשה מכם כתות כתות אות שכ אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלז - עִקַּר הַנִּגּוּן וְהַכְּלֵי שִׁיר, הֵבִיא לֵוִי לָעוֹלָם
...הביא לוי לעולם עקר הנגון והכלי שיר, הביא לוי לעולם כמובא בזוהר שעקר הנגון מסטרא דלואי וזה שאמרה לאה: "הפעם ילוה אישי אלי" שעתה הפעם שנולד לוי שעל ידו בא בחינת הנגון וכלי שיר לעולם 'הפעם ילוה אישי אלי' בודאי כי התחברות שני דברים הוא על ידי נגון וכלי שיר, והבן וזה בחינת כלי זמר שמנגנין על חתנה שרים רדפוני חנם ראשי תבות רחש [זה הענין הם דברי צחות שאמר על עצמו שהיו נוהגין לתן לו רחש המגיע להרב ופעם אחת עמדנו לפניו בעת שהיה חתנה בעיר ואמר אז ענין הנ"ל...
חיי מוהר"ן - קפא - נסיעתו ללמברג
...נסיעתו ללמברג אות קפא היה לי גוף יפה שלא היה תובע ודוחק עצמו כלל. עכשו אני צריך לשמר את העת של האכילה וכו' והיסורים שהיו לי שם אין לבאר אין צריך לומר מח יסורים גם קבלתי רפואות והייתי שותה חינא [רפואה לקדחת מלריה] ושם במדינת חינא [סין] כופרים לגמרי ואומרים לית דין ולית דין וכיוצא שאר הרפואות ממקומות האחרים שיש שם שאר אפיקורסות וכשבא כל זה בתוך מעי נעשה מזה מה שנעשה. כי היה צריך שיבוא הסם הבא משם במעיו כדי להכניע כפירות הנ"ל, וכיוצא בזה בשאר סמים [מזה...
סיפורי מעשיות - מעשה מעני אחד שהיה מתפרנס מטיט
...מטיט מעשה בעני אחד שהיה מתפרנס מטיט שהיה חופר טיט ומוכרם פעם אחת כשחפר מצא אבן טוב שהיה שויו הון רב מאד ולא ידע כמה שויו והלך לסוחר שיאמוד אותה בשויה וענה לו הסוחר שאין בזה המדינה אדם שיוכל לשלם שוויו כי הוא שוה הון רב וצריך ליסע עבור מכירתה ללונדון לעיר המלוכה אולם הוא היה עני ולא היה לו כסף ליסע והלך ומכר את רכושו הדל והלך מבית לבית לאסוף נדבות עד שהספיק לו ליסע עד הים ורצה לעלות על הספינה אולם לא היו לו מספיק מעות והלך להקאפיטאן והראה לו המרגלית...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עב - לִפְעָמִים בָּא לָאָדָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה
...הרהור תשובה לפעמים בא לאדם הרהור תשובה ונעשה באותו שעה איש כשר ואחר כך רוצה לעשות עבדא באשר שנתעורר לבו לתשובה בכן רוצה לנסע להצדיק ואחר כך כשנוסע, מתגבר עליו היצר הרע ונופל מתשוקתו שהיה לו תחילה ואחר כך כשבא להצדיק מתגבר עליו היצר הרע עוד יותר, ואובד כל חשקו אל יקשה בעיניך זאת, ואל יבהלוך רעיוניך על זה כי דע, שזה נמשך מחמת כי בתחלה כשבא לו ההרהור תשובה מחמת הטוב שהתעורר בתוכו אזי על ידי מעשיו באותו שעה המית יצרו, ונתבטל יצרו הרע שהיה לו כי המיתו...
שיחות הר"ן - אות קמח
שיחות הר"ן - אות קמח וכשספר המעשה של הבעל תפילה הנדפסת בספורי המעשיות מעשה יב שאל אותנו אחר כך: מי ספר המעשה שהיה כתוב בהקראויניקוס [כרוניקות] שלהם מענין הכתות שנעשו בעת שהיה רוח סערה בעולם וכו' ? השבנו לו שזה ספר אחד מהגבורים של הגבור להבעל תפילה כמבאר שם ונענע בראשו שכן הוא והבנו מדבריו שיש בזה מכון גדול מאד מה שדיקא אחד מהגבורים ספר זאת ומזה תלמד שבכל דבור ודבור של המעשיות יש מכון גדול מאד מאד מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְּהִי לִי לִישׁוּעָה
...יה ויהי לי לישועה [לשון החברים] עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות הן בגשמי וכל אחד מבקש רחמים, ואינו יודע היכן הוא והרחמים הוא לעיני כל, כמו שכתוב: "לא רחוקה היא ולא בשמים" וכו' והנה איתא בזוהר: 'אית רחמים ואית רחמים אית רחמים פשוטים [ר"ל רחמים סתם כמ"ש בזוהר שם וכדלקמן] דזעיר אנפין ואית רחמים גדולים דעתיקא סתימאה' כמו שכתוב: "וברחמים גדולים אקבצך" ואנו צריכין רחמים אך בעוונינו הרבים בדור הזה אין מי שיתפלל כך...
שיחות הר"ן - אות קפד - גדולות נוראות השגתו
...שלום ופושט ידו לידו [כמנהג העולם בשעת נתינת שלום] אז תכף הוא יודע כל מה שעבר אותו האיש ואמר רמז על זה "יד ליד לא ינקה רע" שתכף כשפושט "יד ליד" דהינו נתינת שלום שוב "לא ינקה רע" כי תכף נתגלה לו הכל גם כבר שמעתי קצת מזה ועשה זאת כלאחר יד והיה נחשב אצלו לדבר פשוט וקל מה שיודע את כל אחד ואחד כפי מה שהוא מתחלה ועד סוף כל מה שעשה ועבר וכו' ואמר שבלתי ידיעה בדרך השגה יכולים גם כן להבין ולידע על פי חכמה כי יכולים להבין מדבריו של האיש גם יש כמה סימנים ואמר...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0625 שניות - עכשיו 10_04_2021 השעה 14:18:49 - wesi2