ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 סיפורי מעשיות - מעשה מעשה מביטחון / מעשה מבעל ביטחון
ענה ואמר עוד סיפרתי מעשה מבטחון וזו היא מלך אחד אמר בליבו מי ימצא שלא יהיו לו לדאוג יותר ממני כי יש לי כל טוב ואני מלך ומושל והלך לחקור אחרי זה. והיה הולך בלילה והיה עומד אחורי הבתים להקשיב ולשמוע את דברי העולם. והיה שומע דאגות כל אחד שזה אינו הולך לו כסדר בחנות ואחר כך הלך לבית אחר ושמע שיש לו דאגה שהוא צריך למלכות וכן שאר כל הדאגות של כל אחד ואחד. אחר כך הלך וראה בית אחד נמוך עומד בתוך הקרקע והחלונות למטה סמוכים ממש לארץ והגג נופל ונשבר. וראה ששם יושב אחד ומנגן על הכינור שצריך להקשיב מאוד כדי לשמוע את הקול והוא שמח מאוד וקדירה עם משקה עומדת לפניו והמשקה היה יין והמאכלים עומדים לפניו והוא שמח מאוד מלא שמחה בלא דאגה כלל. הלך ונכנס לתוך הבית ושאל בשלומו, והשיבו. וראה הקדירה עם המשקה לפניו והמיני מאכלים והוא רק מלא שמחה וכיבד את המלך לשתות ושתה עם המלך והיה המלך שותה גם כן למען האהבה. אחר כך שכב לישון וראה שהוא אך שמח בלי שום דאגה ובבוקר עמד המלך וגם הוא עמד וליוה את המלך ושאל אותו המלך, מאין אתה לוקח זאת? והשיב לו אני יכול לתקן כל תיקוני הדברים שנתקלקלו (שקורין נאפריווקיס) כי מלאכה שלמה איני יכול רק תיקוני הדברים שנתקלקלו ואני יוצא בבוקר ואני מתקן איזה דברים וכשאני מקבץ מזה איזה סך חמישה ששה זהובים אני קונה לי כל אלו הדברים של אכילה ושתייה. כששמע המלך זאת, אמר בליבו אקלקל לו זאת. ונתן כרוז שכל מי שיהיה לו דבר לתקן לא ייתן לשום אדם לתקן רק יתקן בעצמו או יקנה לו הדבר הזה חדש. בבוקר הלך לשאול אחר תיקוני הדברים ואמרו לו שגזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן שום דבר. וירע בעניו אך בטח בה'. והלך וראה גביר אחד שחוטב עצים ושאל אותו: למה אתה חוטב עצים, האם זה כבודך? אמר לו, חיזרתי אחר איש שיחטוב עצים ולא מצאתי והוכרחתי לחטוב בעצמי. אמר לו תן לי ואני אחטוב עימך וחטב העצים ונתן לו הגביר זהב אחד ראה שזה טוב והלך לחטוב עוד עצים ונתן לו הגביר זהב אחד ראה שזה טוב והלך לחטוב עוד עצים עד שקיבץ שישה זהובים וקנה שוב כל הסעודה והסעודה הייתה סעודה [ובזה הלשון אמר רבינו ז"ל: "אין דיא סעודה איז גיוון א סעודה"]. והמלך הלך שוב אחרי חלון ביתו לראות וראה שזה יושב והמשקה והמאכלים לפניו. והוא שמח מאוד. הלך המלך ונכנס לתוך הבית וראה כנ"ל. ושכב גם כן שם כמו בלילה הראשון ובבוקר עמד האיש וליוה את המלך ושאל לו: מאין אתה לוקח זאת כי צריך להוציא עליו ממון? והשיב לו, דרכי היה לתקן כל הדברים שנתקלקלו ואחר כך גזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן וחטבתי עצים עד שקבצתי ממון לזה כנ"ל. והלך המלך מאיתו וגזר שלא יתנו לשום אדם לחטוב עצים. ויהי כאשר בא אל האדם לחטוב עצים והשיב לו שגזר המלך גזר דין שלא ליתן לשום אדם לחטוב עצים וירע בעניו, כי אין כסף. אך בטח בה'. והלך וראה אחד מנקה דיר ושאל אותו, מי אתה שתנקה דיר? השיב לו חיזרתי ולא מצאתי מי שינקה לי והוכרחתי לנקות בעצמי. אמר לו: תן לי ואני אנקה. עמד וניקה אותה ונתן לו שני זהובים וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל והלך לביתו [והסעודה הייתה סעודה] והיה שמח מאוד. הלך המלך שוב לראות וראה שוב ככל הנ"ל ונכנס לבית כנ"ל. הלך המלך וגזר שלא ליתן לשום אדם לנקות דיר. בבוקר הלך האיש לחזור לנקות דירים והשיבו לו שהמלך גזר על זה כנ"ל. הלך האיש והשכיר עצמו לאיש חיל אצל המיניסטר שלוקח חיל למלך כי יש חיל שלוקחים אותם בזרוע מה שמגיע לו מהמדינה ויש חיל ששוכרים אותם. והלך הוא והשכיר עצמו לאיש חיל והתנה עם המיניסטר שאינו משכיר עצמו לעולם כי אם לזמן ובכל יום ויום בבוקר ייתן לו שכרו. והמיניסטר הלביש אותו תיכף בבגדי אנשי חיל ותלה לו חרב בצידו ושלח אותו למקום שצריך. אחר כך לעת ערב כשעשה כל פעולתו השליך הבגדים מעליו וקנה לו כל הסעודה הנ"ל והלך לביתו [והסעודה הייתה סעודה] והיה שמח מאוד. הלך המלך שוב לראות וראה שהכל מוכן לפניו והוא שמח מאוד כנ"ל ונכנס לביתו ושכב כנ"ל ושאל אותו כנ"ל וסיפר לו ככל הנ"ל. הלך המלך וקרא למיניסטר וציוה עליו שלא ירים את ידו לשלם משכורת לשום אדם באותו היום. בבוקר הלך למיניסטר שישלם שכרו עבור היום ולא רצה שאל לו: הלא התניתי עמך שתשלם לי בכל יום? השיב לו, שהמלך גזר שלא לשלם לשום אדם היום. וכל מה שטען עמו לא הועיל. והשיב לו מוטב שאשלם לך מחר בעד שני ימים והיום אי אפשר לשלם לך. מה עשה? הלך ושבר חתיכה מהחרב ותיקן שם עץ במקומה ולא היה נראה וניכר מבחוץ כלל והלך ומישכן אותה החתיכה וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל [והסעודה הייתה סעודה]. הלך שוב המלך וראה שהשמחה בשלמות כמקודם ונכנס שוב לביתו ושכב שם כנ"ל, ושאל אותו כנ"ל וסיפר לו ככל הנ"ל שהוכרח לשבור הלהב של החרב מן הקתא והשכין אותה כדי לקנות לו צרכי הסעודה ואחר כך כשאקבל מעות בעד אותו היום אפדה ואתקן את החרב שלא יהיה ניכר כלל כי אני יכול לתקן כל הדברים שנתקלקלו [ולא יגיע שום היזק למלך]. הלך המלך לביתו וקרא את המיניסטר וציוה עליו באשר שיש אדם שחייב מיתה בכן תקרא אותו האיש חיל ששכרת שיהיה איש חיל ותצווה אותו דווקא שהוא יחתוך ראשו של החייב מיתה. הלך המיניסטר ועשה כן וקרא אותו ובא לפני המלך. והמלך ציווה שיתאספו כל השרים כדי לראות השחוק הזה שנמצא איש שנעץ חתיכת עץ במקום החרב. והוא בא לפני המלך ויפול לפני רגליו ושאל לו אדוני המלך על מה נקראתי? השיב לו המלך כדי לחתוך הראש של החייב מיתה. השיב לו והתחנן לפניו באשר שמעולם לא שפך דם בכן יקרא אחר לזה. והמלך השיב לו שהוא דווקא מוכרח עתה לשפוך דמו אמר למלך האם יש פסק ברור על זה ואולי אין הדין ברור שהוא חייב מיתה ואני לא שפכתי דם מעולם מכל שכן שאשפוך דם שאינו ברור אם הוא חייב מיתה. השיב לו המלך בודאי הדין ברור שהוא חייב מיתה כי בודאי יש פסק על זה (שקורין דקריט) ועתה מוכרח דווקא שאתה תשפוך את דמו. ראה שאי אפשר לפעול אצל המלך. פנה בעצמו אל השם יתברך ואמר אל שדי אני לא שפכתי דם מעולם ובאם זה האיש אינו חייב מיתה יהיה נעשה מהברזל עץ וחטף החרב ושלפה מתערה וראו הכל שהוא עץ ונעשה שם שחוק גדול. ראה המלך שהוא איש נאה כזה ופטרו לשלום.
ענה ואמר
עוד סיפרתי מעשה מבטחון וזו היא
מלך אחד אמר בליבו
מי ימצא שלא יהיו לו לדאוג יותר ממני
כי יש לי כל טוב ואני מלך ומושל
והלך לחקור אחרי זה.
והיה הולך בלילה
והיה עומד אחורי הבתים
להקשיב ולשמוע את דברי העולם.
והיה שומע דאגות כל אחד
שזה אינו הולך לו כסדר בחנות
ואחר כך הלך לבית אחר
ושמע שיש לו דאגה שהוא צריך למלכות
וכן שאר כל הדאגות של כל אחד ואחד.
אחר כך הלך וראה
בית אחד נמוך עומד בתוך הקרקע
והחלונות למטה סמוכים ממש לארץ
והגג נופל ונשבר.
וראה ששם יושב אחד ומנגן על הכינור
שצריך להקשיב מאוד כדי לשמוע את הקול
והוא שמח מאוד
וקדירה עם משקה עומדת לפניו
והמשקה היה יין
והמאכלים עומדים לפניו
והוא שמח מאוד
מלא שמחה בלא דאגה כלל.
הלך ונכנס לתוך הבית ושאל בשלומו, והשיבו.
וראה הקדירה עם המשקה לפניו והמיני מאכלים
והוא רק מלא שמחה
וכיבד את המלך לשתות ושתה עם המלך
והיה המלך שותה גם כן למען האהבה.
אחר כך שכב לישון
וראה שהוא אך שמח בלי שום דאגה
ובבוקר עמד המלך
וגם הוא עמד וליוה את המלך
ושאל אותו המלך, מאין אתה לוקח זאת?
והשיב לו
אני יכול לתקן כל תיקוני הדברים שנתקלקלו
כי מלאכה שלמה איני יכול
רק תיקוני הדברים שנתקלקלו
ואני יוצא בבוקר
ואני מתקן איזה דברים
וכשאני מקבץ מזה איזה סך חמישה ששה זהובים
אני קונה לי כל אלו הדברים של אכילה ושתייה.
כששמע המלך זאת, אמר בליבו
אקלקל לו זאת.
ונתן כרוז
שכל מי שיהיה לו דבר לתקן
לא ייתן לשום אדם לתקן
רק יתקן בעצמו או יקנה לו הדבר הזה חדש.
בבוקר הלך לשאול אחר תיקוני הדברים
ואמרו לו שגזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן שום דבר.
וירע בעניו
אך בטח בה'.
והלך וראה גביר אחד שחוטב עצים
ושאל אותו: למה אתה חוטב עצים, האם זה כבודך?
אמר לו, חיזרתי אחר איש שיחטוב עצים ולא מצאתי
והוכרחתי לחטוב בעצמי.
אמר לו תן לי ואני אחטוב עימך
וחטב העצים ונתן לו הגביר זהב אחד
ראה שזה טוב
והלך לחטוב עוד עצים
ונתן לו הגביר זהב אחד
ראה שזה טוב והלך לחטוב עוד עצים
עד שקיבץ שישה זהובים וקנה שוב כל הסעודה
והסעודה הייתה סעודה
[ובזה הלשון אמר רבינו ז"ל: "אין דיא סעודה איז גיוון א סעודה"].
והמלך הלך שוב אחרי חלון ביתו לראות
וראה שזה יושב והמשקה והמאכלים לפניו.
והוא שמח מאוד.
הלך המלך ונכנס לתוך הבית וראה כנ"ל.
ושכב גם כן שם כמו בלילה הראשון
ובבוקר עמד האיש וליוה את המלך
ושאל לו: מאין אתה לוקח זאת
כי צריך להוציא עליו ממון?
והשיב לו, דרכי היה לתקן כל הדברים שנתקלקלו
ואחר כך גזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן
וחטבתי עצים עד שקבצתי ממון לזה כנ"ל.
והלך המלך מאיתו
וגזר שלא יתנו לשום אדם לחטוב עצים.
ויהי כאשר בא אל האדם לחטוב עצים
והשיב לו שגזר המלך גזר דין שלא ליתן לשום אדם לחטוב עצים
וירע בעניו, כי אין כסף.
אך בטח בה'.
והלך וראה אחד מנקה דיר
ושאל אותו, מי אתה שתנקה דיר?
השיב לו חיזרתי ולא מצאתי מי שינקה לי
והוכרחתי לנקות בעצמי.
אמר לו: תן לי ואני אנקה.
עמד וניקה אותה
ונתן לו שני זהובים
וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל
והלך לביתו
[והסעודה הייתה סעודה]
והיה שמח מאוד.
הלך המלך שוב לראות וראה שוב ככל הנ"ל
ונכנס לבית כנ"ל.
הלך המלך וגזר שלא ליתן לשום אדם לנקות דיר.
בבוקר הלך האיש לחזור לנקות דירים
והשיבו לו שהמלך גזר על זה כנ"ל.
הלך האיש והשכיר עצמו לאיש חיל
אצל המיניסטר שלוקח חיל למלך
כי יש חיל שלוקחים אותם בזרוע מה שמגיע לו מהמדינה
ויש חיל ששוכרים אותם.
והלך הוא והשכיר עצמו לאיש חיל
והתנה עם המיניסטר שאינו משכיר עצמו לעולם
כי אם לזמן
ובכל יום ויום בבוקר ייתן לו שכרו.
והמיניסטר הלביש אותו תיכף בבגדי אנשי חיל
ותלה לו חרב בצידו
ושלח אותו למקום שצריך.
אחר כך לעת ערב כשעשה כל פעולתו
השליך הבגדים מעליו וקנה לו כל הסעודה הנ"ל
והלך לביתו
[והסעודה הייתה סעודה]
והיה שמח מאוד.
הלך המלך שוב לראות
וראה שהכל מוכן לפניו והוא שמח מאוד כנ"ל
ונכנס לביתו ושכב כנ"ל
ושאל אותו כנ"ל
וסיפר לו ככל הנ"ל.
הלך המלך וקרא למיניסטר
וציוה עליו שלא ירים את ידו לשלם משכורת לשום אדם באותו היום.
בבוקר הלך למיניסטר שישלם שכרו עבור היום
ולא רצה
שאל לו: הלא התניתי עמך שתשלם לי בכל יום?
השיב לו, שהמלך גזר שלא לשלם לשום אדם היום.
וכל מה שטען עמו לא הועיל.
והשיב לו מוטב שאשלם לך מחר בעד שני ימים
והיום אי אפשר לשלם לך.
מה עשה?
הלך ושבר חתיכה מהחרב ותיקן שם עץ במקומה
ולא היה נראה וניכר מבחוץ כלל
והלך ומישכן אותה החתיכה
וקנה שוב כל הסעודה הנ"ל
[והסעודה הייתה סעודה].
הלך שוב המלך וראה
שהשמחה בשלמות כמקודם
ונכנס שוב לביתו ושכב שם כנ"ל, ושאל אותו כנ"ל
וסיפר לו ככל הנ"ל
שהוכרח לשבור הלהב של החרב מן הקתא
והשכין אותה כדי לקנות לו צרכי הסעודה
ואחר כך כשאקבל מעות בעד אותו היום
אפדה ואתקן את החרב שלא יהיה ניכר כלל
כי אני יכול לתקן כל הדברים שנתקלקלו
[ולא יגיע שום היזק למלך].
הלך המלך לביתו
וקרא את המיניסטר
וציוה עליו באשר שיש אדם שחייב מיתה
בכן תקרא אותו האיש חיל ששכרת שיהיה איש חיל
ותצווה אותו דווקא
שהוא יחתוך ראשו של החייב מיתה.
הלך המיניסטר ועשה כן
וקרא אותו ובא לפני המלך.
והמלך ציווה שיתאספו כל השרים
כדי לראות השחוק הזה
שנמצא איש שנעץ חתיכת עץ במקום החרב.
והוא בא לפני המלך
ויפול לפני רגליו ושאל לו
אדוני המלך על מה נקראתי?
השיב לו המלך
כדי לחתוך הראש של החייב מיתה.
השיב לו והתחנן לפניו
באשר שמעולם לא שפך דם
בכן יקרא אחר לזה.
והמלך השיב לו
שהוא דווקא מוכרח עתה לשפוך דמו
אמר למלך
האם יש פסק ברור על זה
ואולי אין הדין ברור שהוא חייב מיתה
ואני לא שפכתי דם מעולם
מכל שכן שאשפוך דם שאינו ברור אם הוא חייב מיתה.
השיב לו המלך בודאי הדין ברור שהוא חייב מיתה
כי בודאי יש פסק על זה
ועתה מוכרח דווקא שאתה תשפוך את דמו.
ראה שאי אפשר לפעול אצל המלך.
פנה בעצמו אל השם יתברך ואמר
אל שדי
אני לא שפכתי דם מעולם
ובאם זה האיש אינו חייב מיתה
יהיה נעשה מהברזל עץ
וחטף החרב ושלפה מתערה
וראו הכל שהוא עץ ונעשה שם שחוק גדול.
ראה המלך שהוא איש נאה כזה ופטרו לשלום.
שיחות הר"ן - אות רטז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...הר"ן - אות רטז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה עין אלשיך על משלי ובפרט בקפיטל ז' בדרך שלישי שם מרחיב הדבור והאזהרה להתרחק מהם ועין שם, כי מדבר שם בדרך צחות ונפלא, ומסביר הדבר איך הם מטעים את העולם שבתחלה אינם מגלים האפיקורסות והכפירות שלהם רק מראים המתיקות המדמה הנראה בתחלה בדרכיהם הרעים עין שם וזהו "כי נפת תטפנה שפתי זרה" וכו' ופרש רש"י אפיקורסות "ואחריתה מרה כלענה" וכו' עין שם והכלל שכל האזהרות של משלי להתרחק מאשה זרה כונתו על חכמות החיצוניות שנקראת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פא - עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר
...את ההר עלו זה בנגב ועליתם את ההר ופרש רש"י: 'פסלת ארץ ישראל' הכלל הוא, שהדבורים של צדיק שמדבר בתורה או בתפילה נקרא ארץ ישראל כי ארץ היא בחינת נפש, כמו שכתוב: "נפשי כארץ" וכו' ונפש הוא בחינת דבור כמו שכתוב: "נפשי יצאה בדברו" וכשהצדיק מדבר בתורה או בתפילה, נקרא ארץ ישראל והדבורים שהוא מדבר עם המון עם בשיחת חלין הוא נקרא פסלת ארץ ישראל ולמה מדבר שיחת חלין כדי לקשר את המון עם אל הדעת, שהוא בחינת הר דאיתא בגמרא אין הר לבנון אלא בית המקדש, שנאמר: "ההר...
שיחות הר"ן - אות קע - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קע - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' פעם אחת שאלתי אותו מדוע כמה יראים התיגעו בעבודת ה' הרבה מאד ואף על פי כן לא הגיעו למדרגת הצדיקים הגדולים השיב בפשיטות מסתמא לא התיגעו כל כך ואמר בזה הלשון מן הסתם האבן זייא ניט גיהאריוועט כי הכלל, שעקר הוא היגיעה והכל לפי רב המעשה...
שיחות הר"ן - אות קטו
שיחות הר"ן - אות קטו עקר הנסיון של כל אדם בעולם הזה הוא בתאוה הזאת של ניאוף ואפילו תאוות ממון אף על פי שהיא תאוה גרועה מאד וכו' וכו' והיא עבודה זרה ממש אף על פי כן עקר הנסיון הוא בתאוה הזאת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנא - עַל יְדֵי מִלְחָמוֹת הַיְנוּ מַחֲלקֶת
...הינו מחלקת דע שעל ידי מלחמות הינו מחלקת על ידי זה נופלים מחשבות של רשעים על אנשים כשרים הינו מחשבות של כפירות, שנופלים עליהם על ידי זה והתקון לזה למסר המלחמה על ה' שה' ילחם המלחמה על ידי זה מבטל מחשבות רשעים הנ"ל אבל דע שעל ידי צדקה שלהם יש כח במחשבתם להתקים אפילו אם ימסר המלחמה לה' כי יש צדקות שרשעים נותנים כי מצינו שאפילו מלכי עכו"ם נותנים צדקה ועושים טובות כמו שכתוב: "לחונן דלים יקבצנו" ודע שאיש אמת, דהינו שעושה מצוות בשלמות ובכל הדקדוקים בינו...
שיחות הר"ן - אות ריט - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...אחר שבא מלמברג שחי אחר כך שתי שנים היה מדבר בכל פעם הרבה מאמונה והבנו מדבריו שכל דבוריו שמדבר כל כונתו היה הכל בשביל להכניס אמונותינו האמתיות בלב כל אחד ואחד מישראל והיה רגיל להזכיר כמה פעמים גדל עצם נפלאות הטובה שעשה לנו משה רבנו עליו השלום שנתן לנו את התורה ופתח בה "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" וגלה לנו האמונה הקדושה בלי שום חכמות וחקירות וגנה הרבה את ספרי המחקרים והפילוסופים והתלוצץ מהם בכמה מיני ליצנות וברר לעינינו שאינם יודעים כלום והאריך...
סיפורי מעשיות - מעשה ממלך אחד שהלך לצוד חיות
...רק עם האנשים הפשוטים האומרי תהלים בפשיטות ותמימות ולא עם ההולכים בחכמות. וספר לזה משל ממלך אחד שהלך לצוד חיות והיה לבוש כאיש פשוט, כדי שיהיה נח יותר לצוד באמצע פתאום ירד מטר גדול ממש מבול מים וכל השרי מלוכה נתפזרו כלם מחמת המטר וכו' והמלך היה בסכנה גדולה וחפש מקום להסתר בו עד שמצא בית כפרי אחד והכניסו הכפרי לביתו בכבוד והלבישו מלבושים חמים ונתן לו אוכל כפרי ופשוט והסיק עבורו את תנור החורף והניחו לישן עליה כדי שיתחמם וכל כך היה ערב ומתוק אכילתו ושינתו...
ספר המידות - גנבה וגזלה
...שהתיר לעצמו גזלת חברו, הרי הוא מוכן לכל חטא ועון, ואין תקנה להסירו מדרכו הרעה. ב. בעוון הגזל הגובאי עולה ורעב הוה ובני אדם אוכלין בשר בניהם. ג. מי שאינו מהנה את אחרים מממונו, על ידי זה גזלנים באים עליו. ד. הגוזל את חברו שוה פרוטה, כאלו נוטל נשמתו ונשמת בניו ובנותיו ואפילו גרמא. ה. מי שלא חס על ממון חברו, בידוע שהוא גנב. ו. אונאת ממון מתר להנאות את עובד אלילים. ז. מי שקופץ ידו מצדקה, גזלנים באים עליו. ח. מי שש בטחונו על הגויים לסוף לוקחין משלו בעל...
שיחות הר"ן - אות עא
...מה שכתוב בזוהר הקדוש שעל פגם הברית בפרט מאן דאושיד זרעא בריקניא, חס ושלום וכו' אין מועיל תשובה אמר רבנו, זכרונו לברכה שאין הדבר כן רק על הכל מועיל תשובה ואמר שבזה המאמר זוהר אין שום אדם מבין הפשט רק הוא לבד והכלל שבאמת מועיל תשובה בודאי על חטא זה אפילו אם הרבה לפשע, חס ושלום בזה וכבר מבאר בספרים הנדפסים כבר שעקר התשובה הוא לבל יעשה עוד מכאן ולהבא והוא מכרח לעבר באלו המקומות והענינים שהיה בתחלה ולהתנסות שם וכשמרחם על עצמו עכשו ואינו עושה עוד מה שעשה...
הר של אש - מעשה מבעל תפילה
...סיפר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה והודיע המלך להגבור המלך זה השי"ת. והגיבור היינו מידת הדין והיראות הנפולות שיש לאדם שהוא צריך להתגבר עליהן. היות שבדרך, שהוא עולה אל החרב הנ"ל הדרך שעולה אל החרב, היינו הדרך להשיג את השכל הנקנה שבו נמתקת היראה של מידת הגבורה והדין. דהיינו השגת האין סוף. כי רק שם כל הדינים נמתקים בשורשם... יש דרך מן הצד היינו צורת מחשבה לא מקובלת, כי הוא שכל מאוד גדול שהוא השכל הנקנה...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0630 שניות - עכשיו 05_07_2020 השעה 00:10:14 - wesi2