ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קצה - נסיעתו וישיבתו באומן
אות קצה פה אומין יום ששי ערב שבת קדש פרשת בחקתי זה שני שבועות שבא לכאן ועדין היה עומד בבית רנ"נ היה מספר ומשיח עמי מענין יראת השם ואם אני בוכה לפרקים וכו'. ענה ואמר: הנה אנחנו עתה אצל הקצה והסוף של ישראל במקום שגבול ישראל כלה כי לכל דבר יש קץ וסוף [פרוש, ואם כן גם לנו ישראל עם קדוש יש איזה סוף גם כן הינו שיש מקום ששם מסים קדשת ישראל, שמשם ולהלאה אין מתפשט קדשת ישראל ובזה המקום היו רחוקים מאד מהשם יתברך ועל כן אמר, שאנו עתה במקום ששם מסים קדשת ישראל] ועל כן צריכין שמירה גדולה שלא נכשל חס ושלום. אחר כך אמר לי: אבל אף על פי כן בודאי לא יוכלו לזוז אותנו חס ושלום מקדשתנו, כי אנו תקיפין בדעתנו ובדעה בודאי לא יוכלו לזוז אותנו לבלבל דעתנו בדעות שטות שלהם. כי בודאי לא יבלבלו כלל את דעתנו. כי מצד הנשמה הינו מצד הדעת בודאי אנו תקיפים ולא יזיקו לנו כלל חס ושלום רק בעניני חיצוניות הינו בעניני מאכלים על זה אנו צריכין שמירה שלא נכשל חס ושלום ועל זה צריכין שהשם יתברך ישמר אותנו וצריכין לבקש מהשם יתברך על זה שישמר אותנו מזה. ענה ואמר בודאי כל מה שנעשה בעולם אפילו מה שנעשה בין האמות וכל הנהגת מהלכם ומלבושיהם הכל כאשר לכל בודאי אין שום דבר נעשה בעולם לבטלה חס ושלום [רק כל דבר יש לו איזה שרש]. ואפילו מי שאינו יודע מה נעשה בעולם אף על פי כן כשזוכה לעשות רצון הבורא יתברך בודאי הוא טוב מאד, אשרי לו. וצריכין לבקש מהשם יתברך שיזכה לכון רצונו יתברך לעשות רק מה שהוא יתברך חפץ אבל כשזוכין שמתנוצץ לו הארה וזוכה לדעת מה הוא עושה אזי טוב לו ביותר שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת (יחזקאל א) "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים" שנפתחין לו כל השמים וכל החכמות והשכליים וזוכה לראות מראות אלהים הינו שאלהים מראה לו מה שהוא עושה בעולם. כי על ידי החכמה בעצמה שנפתח לו על ידי זה נפתחים השמים כי (תהלים ק"ד) : "כלם בחכמה עשית". ואז כשזוכה לראות מה שהוא עושה בעולם אזי בודאי השם יתברך שומרו מלהכשל חס ושלום. וזה בחינת (דניאל י"ב) : "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" כי על ידי השכל והחכמה שמתנוצץ ומזהיר על ידי זה נפתחין השמים והרקיעין כי כלם בחכמה עשית וכו'. ואזי כשמזהיר ומתנוצץ השכל ונפתחין הרקיעין בחינת והמשכילים יזהירו וכו' ואז הוא יודע מה הוא עושה ואז הוא נשמר ממכשול חס ושלום כנ"ל. וזה בחינת האותיות של ראשי תבות של זה הפסוק ו'המשכילים י'זהירו כ'זהר ה'רקיע שהם ראשי תבות יוה"ך שזה בחינת השם הקדוש המסגל לשמירה. כי על ידי בחינת והמשכילים יזהירו על ידי זה הוא נשמר ממכשול כנ"ל, שזה בחינת שם הנ"ל שהוא שמירה להולכי דרך מגזלן ורוצח כמובא אצל תפילת הדרך. והוא יוצא מהפסוק (תהלים צ"א) : "כ'י מלאכי'ו יצו'ה ל'ך" שסופי תבות יוה"ך כמובא שם. אות קצו קדם לזה שהיה מדבר מענין יראת שמים ובכיה לבכות לפני השם יתברך כמו תינוק הבוכה לפני אביו שנתרחקנו כל כך מאבינו שבשמים ענה ואמר כשאני עושה תשובה הוא טובה גדולה יותר מעניני תשובה שלכם כי אני עושה תשובה בפשיטות שאני מתחרט מאד ומתביש מאד ואני מקבל עלי שלא לעשות עוד בשום אפן. ואמר שעשה תשובה על זה הדבור שיצא מפיו על העגלה כשנסע עמי מענין רבי נחמן נתן כנזכר לעיל ואמר שזה מעשה בעל דבר כדי שיהיה קשה וכבד ביותר אחר כך. ושאלתי אותו הלא אמר שעל ידי שפגע בנו רבי מאיר אמר זאת. ענה ואמר אף על פי כן לא היו צריכין לאמרו אז. ואמר כי היו צריכין להמתין לבלי לאמרו אז ואם היה ממתין לא היה אומרו כלל
אות קצה

פּה אוּמֶין יוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּחֻקּתַי

זֶה שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת שֶׁבָּא לְכָאן וַעֲדַיִן הָיָה עוֹמֵד בְּבֵית רנ"נ

הָיָה מְסַפֵּר וּמֵשִׂיחַ עִמִּי מֵעִנְיַן יִרְאַת הַשֵּׁם

וְאִם אֲנִי בּוֹכֶה לִפְרָקִים וְכוּ'.

עָנָה וְאָמַר: הִנֵּה אֲנַחְנוּ עַתָּה אֵצֶל הַקָּצֶה וְהַסּוֹף שֶׁל יִשְׂרָאֵל

בְּמָקוֹם שֶׁגְּבוּל יִשְׂרָאֵל כָּלֶה

כִּי לְכָל דָּבָר יֵשׁ קֵץ וָסוֹף

[פֵּרוּשׁ, וְאִם כֵּן גַּם לָנוּ יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ יֵשׁ אֵיזֶה סוֹף גַּם כֵּן

הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם שֶׁשָּׁם מְסַיֵּם קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם וּלְהָלְאָה אֵין מִתְפַּשֵּׁט קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל

וּבְזֶה הַמָּקוֹם הָיוּ רְחוֹקִים מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְעַל כֵּן אָמַר, שֶׁאָנוּ עַתָּה בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁם מְסַיֵּם קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל]

וְעַל כֵּן צְרִיכִין שְׁמִירָה גְּדוֹלָה שֶׁלּא נִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם.

אַחַר כָּךְ אָמַר לִי: אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי לא יוּכְלוּ לָזוּז אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם מִקְּדֻשָּׁתֵנוּ, כִּי אָנוּ תַּקִּיפִין בְּדַעְתֵּנוּ

וּבַדֵּעָה בְּוַדַּאי לא יוּכְלוּ לָזוּז אוֹתָנוּ לְבַלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ בְּדֵעוֹת שְׁטוּת שֶׁלָּהֶם.

כִּי בְּוַדַּאי לא יְבַלְבְּלוּ כְּלָל אֶת דַּעְתֵּנוּ.

כִּי מִצַּד הַנְּשָׁמָה הַיְנוּ מִצַּד הַדַּעַת בְּוַדַּאי אָנוּ תַּקִּיפִים וְלא יַזִּיקוּ לָנוּ כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם

רַק בְּעִנְיְנֵי חִיצוֹנִיּוּת הַיְנוּ בְּעִנְיְנֵי מַאֲכָלִים

עַל זֶה אָנוּ צְרִיכִין שְׁמִירָה שֶׁלּא נִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם

וְעַל זֶה צְרִיכִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמר אוֹתָנוּ וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה שֶׁיִּשְׁמר אוֹתָנוּ מִזֶּה.

עָנָה וְאָמַר בְּוַדַּאי כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם

אֲפִילּוּ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בֵּין הָאֻמּוֹת וְכָל הַנְהָגַת מַהֲלָכָם וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם הַכּל כַּאֲשֶׁר לַכּל

בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר נַעֲשֶׂה בָּעוֹלָם לְבַטָּלָה חַס וְשָׁלוֹם

[רַק כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה שׁרֶשׁ].

וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם

אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי הוּא טוֹב מְאד, אַשְׁרֵי לוֹ.

וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת רַק מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ חָפֵץ

אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁמִּתְנוֹצֵץ לוֹ הֶאָרָה וְזוֹכֶה לָדַעַת מַה הוּא עוֹשֶׂה

אֲזַי טוֹב לוֹ בְּיוֹתֵר שֶׁנִּפְתְּחוּ לוֹ כָּל הַשָּׁמַיִם וְכָל הַחָכְמוֹת.

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְאֶה לוֹ מַה הוּא עוֹשֶׂה

בִּבְחִינַת "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלהִים"

שֶׁנִּפְתָּחִין לוֹ כָּל הַשָּׁמַיִם וְכָל הַחָכְמוֹת וְהַשִּׂכְלִיִּים

וְזוֹכֶה לִרְאוֹת מַרְאוֹת אֱלהִים

הַיְנוּ שֶׁאֱלהִים מַרְאֶה לוֹ מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם.

כִּי עַל יְדֵי הַחָכְמָה בְּעַצְמָהּ שֶׁנִּפְתַּח לוֹ

עַל יְדֵי זֶה נִפְתָּחִים הַשָּׁמַיִם

כִּי: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ".

וְאָז כְּשֶׁזּוֹכֶה לִרְאוֹת מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם

אֲזַי בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמְרוֹ מִלְּהִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם.

וְזֶה בְּחִינַת: "וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזהַר הָרָקִיעַ"

כִּי עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה שֶׁמִּתְנוֹצֵץ וּמַזְהִיר

עַל יְדֵי זֶה נִפְתָּחִין הַשָּׁמַיִם וְהָרְקִיעִין כִּי כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ וכוּ'.

וַאֲזַי כְּשֶׁמַּזְהִיר וּמִתְנוֹצֵץ הַשֵּׂכֶל וְנִפְתָּחִין הָרְקִיעִין בְּחִינַת וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ וְכוּ'

וְאָז הוּא יוֹדֵעַ מַה הוּא עוֹשֶׂה

וְאָז הוּא נִשְׁמָר מִמִּכְשׁוֹל חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל רָאשֵׁי תֵבוֹת שֶׁל זֶה הַפָּסוּק וְ'הַמַּשְׂכִּילִים יַ'זְהִירוּ כְּ'זהַר הָ'רָקִיעַ שֶׁהֵם רָאשֵׁי תֵבוֹת יוה"ך

שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַמְסֻגָּל לִשְׁמִירָה.

כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ

עַל יְדֵי זֶה הוּא נִשְׁמָר מִמִּכְשׁוֹל כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁם הַנַּ"ל

שֶׁהוּא שְׁמִירָה לְהוֹלְכֵי דֶרֶךְ מִגַּזְלָן וְרוֹצֵחַ

כַּמּוּבָא אֵצֶל תְּפִילַּת הַדֶּרֶךְ.

וְהוּא יוֹצֵא מֵהַפָּסוּק: "כִּ'י מַלְאָכָי'ו יְצַוֶּ'ה לָ'ךְ" שֶׁסּוֹפֵי תֵבוֹת יוה"ך כַּמּוּבָא שָׁם.

אות קצו

קדֶם לָזֶה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר מֵעִנְיַן יִרְאַת שָׁמַיִם וּבְכִיָּה לִבְכּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ תִּינוֹק הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ כָּל כָּךְ מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם

עָנָה וְאָמַר כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵעִנְיְנֵי תְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם

כִּי אֲנִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּפְשִׁיטוּת

שֶׁאֲנִי מִתְחָרֵט מְאד וּמִתְבַּיֵּשׁ מְאד

וַאֲנִי מְקַבֵּל עָלַי שֶׁלּא לַעֲשׂוֹת עוֹד בְּשׁוּם אפֶן.

וְאָמַר שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל זֶה הַדִּבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיו עַל הָעֲגָלָה כְּשֶׁנָּסַע עִמִּי מֵעִנְיַן רַבִּי נַחְמָן נָתָן כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְאָמַר שֶׁזֶּה מַעֲשֵׂה בַּעַל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה וְכָבֵד בְּיוֹתֵר אַחַר כָּךְ.

וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ הֲלא אָמַר שֶׁעַל יְדֵי שֶׁפָּגַע בָּנוּ רַבִּי מֵאִיר אָמַר זאת.

עָנָה וְאָמַר אַף עַל פִּי כֵן לא הָיוּ צְרִיכִין לְאָמְרוֹ אָז.

וְאָמַר כִּי הָיוּ צְרִיכִין לְהַמְתִּין לִבְלִי לְאָמְרוֹ אָז

וְאִם הָיָה מַמְתִּין לא הָיָה אוֹמְרוֹ כְּלָל
שיחות הר"ן - אות קה
שיחות הר"ן - אות קה "ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך" כי יש למעלה היכל המלך ולמטה היכל המלך הוא הדבור כי "היכל דא אדני" "אדני שפתי תפתח" וצריך שיהיה לו כח לעמד בהיכל המלך בכח הצדיק וכו' [הינו כשהצדיק חולק עליו ומדבר עליו יהיה לו כח לעמד]
שיחות הר"ן - אות ריג - לענין המחלוקת שעליו
...- אות ריג - לענין המחלוקת שעליו שמעתי בשמו שדבר בענין מחלקת ואמר שלכאורה מאי אכפת שזה מדבר על זה אך באמת על ידי מחלקת שחולקים על אחד יכולין חס ושלום, להפיל אותו ממדרגתו חס ושלום וכעין שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, שרצו למנות גם את שלמה המלך עליו השלום וכו' עד שבא דוד ונשתטח לפניהם וכו' כי היה להם כח לדחותו חס ושלום, על ידי דבוריהם ואמר שזה שאמר דוד המלך, עליו השלום 'שרים רדפוני חנם' הינו שגדולים ושרים רדפוני, אני יודע שהוא בחנם שאינם פועלים כלל במחלקתם עלי והסימן, כי "ומדברך פחד לבי" שאני מפחד מדבריך...
ספר המידות - מוהל
ספר המידות - מוהל חלק א' א. צריך לחזר אחר מוהל צדיק וירא שמים, כי כשהמוהל אינו טוב, יכול להיות שלא יהיה מוליד, חס ושלום, הנמול על ידו. גם על ידי שהמוהל אינו טוב, על ידי זה בא התינוק, חס ושלום, לידי חלי נופל. ב. אשה שאינה יכולה להתעבר, תביט על הסכין של מילה אחר המילה. ג. המוהל נותן הבנה לנמול בלמוד התורה. ד. מצות מילה יש לה כח שיש לבגדי כהן גדול. ה. מי שנולד מהול, בידוע שכח המדמה שלו טוב ויפה. ו. מי שגומל חסד, שם אשר יקרא יתקים, בשביל זה קדם שיקרא שם לתינוק, יגמל חסד, ועל ידי זה יתקים השם.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כב - בְּעִנְיַן הַהַכְנָעָה, טוֹעִים הָעוֹלָם הַרְבֵּה
...העולם הרבה בענין ההכנעה, טועים העולם הרבה כי הלא כמה אנו מיגעין עצמנו בעבודות ובתפילה כדי לצאת ממחין דקטנות למחין דגדלות ואם כן אי אפשר שיהיה ההכנעה בפשיטות כי אם כן הוא נכנס לקטנות ועל כן בהכרח שיש בזה דעת ועל כן לאו כל אדם יכול להיות ענו כראוי רק משה רבנו, עליו השלום הוא היה "ענו מכל האדם אשר על פני האדמה" ורבותינו, זכרונם לברכה, קראו לענווה שאינו כראוי חנפה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על ירמיה הנביא שהיה ענו נגד הנביא שקר חנניה ואמר לו בהכנעה: אמן, כן יעשה ה' ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה,...
שיחות הר"ן - אות רמ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...נחמן שמעתי מר"א מטעפליק שאמר לו לענין מה שרצון רבנו זכרונו לברכה, לא היה שיהיה מלמד כנ"ל והוא הוכיח לו שטוב יותר להיות מלמד וספר לו בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, שמספרים בשמו שטוב להיות מלמד ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה. איני יודע אם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, אמר כך ואפילו אם אמר כך, כל צדיק הדור יש לו כח לעשות גדרים ולהנהיג את העולם כפי אותן הדורות ואני אומר עתה שטוב לעבודת הבורא יתברך שלא להיות מלמד וספר לי הנ"ל בשנוי לשון מזה, אך זהו היוצא מדבריו ופעם אחת דבר עם אחד מאנשיו שהיה מלמד ושאל אותו כמה...
חיי מוהר"ן - תצב - עבודת השם
...- תצב - עבודת השם אות תצב כשנתן הצעטליך הנ"ל פעם אחת נתן לאחד הצעטל ואמר לו זה שקבל הצעטל לרבנו זכרונו לברכה העולה על דעתנו לא היה כך. כי היינו סבורים שתצוו לנו להתענות הרבה ימים בשנה ועכשו אנו רואים שאינם רק ימים מעטים מאד בשנה. השיב, הלא אלישע אמר לנעמן רחץ וטהר ולא רצה להאמין שבדבר הקל הזה יהיה לו רפואה ואמר הלא טוב אמנה ופרפר ונהרות דמשק הלא רחצתי בהם וטהרתי עד אשר אמרו לו עבדיו, אבי דבר גדול דבר אליך הלוא תעשה אף כי אמר אליך רחץ וטהר. ואז שמע לעבדיו ורחץ בירדן שבע פעמים וישב בשרו ויטהר. כן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פב - הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים
...הנעלבים ואינם עולבים [לשון החברים] איתא בגמרא: הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" הנה נודע כי יש שלש קליפות רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת וקלפת נגה, היא בין השלש קליפות ובין הקדשה ולפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה והיא בבחינת נשמת העשוקים [ודי למבין] וזהו בחינת סדרי בראשית שלש שני ערלה, כנגד השלש קליפות הנ"ל ורבעי הוא כנגד נגה והוא בחינות חשמ"ל כי לפעמים נכללת במ"ל אורות וזהו סוד מילה כי יש שלש עורות, הם שלש קליפות ועור דק רביעי, בחינת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לה - אַשְׁרֵי הָעָם ידְעֵי תְרוּעָה
...מוהר"ן ח"א - תורה לה - אשרי העם ידעי תרועה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "אשרי העם ידעי תרועה ה' באור פניך יהלכון" א. דע כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שנטל משם והוא בחינת זרקא המובא בזוהר הקדוש 'דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן' ומאן ההוא אתר, הוא חכמה' כי חכמה היא שרש כל הדברים כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" לכן צריך כל אחד לשמר את שכלו משכליות חיצוניות המכנה בשם בת פרעה כי עקר החכמה לקנות שלמות אינם רק חכמות אלקות ושאר החכמות הם רק חכמות בטלות ואינם חכמות כלל ובת היא מרמזת על החכמה שאינה חכמה כמו שאמרו...
שיחות הר"ן - אות רנא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן בימי אלול ועשרת ימי תשובה וימים נוראים עד הושענא רבא צוה לכמה אנשים לומר אז כל ספרי תנ"ך מתחלתם ועד סופם וגם הוא בעצמו נהג כך כמה פעמים גם היה גומר כמה ספרים בימים הללו ואיני זוכר לבארם היטב
שיחות הר"ן - אות קיג
שיחות הר"ן - אות קיג העולם אומרים מי שהקדוש ברוך הוא רוצה לעשותו נער הוא לוקח אשתו ממנו כי אשה כשרה היא בחינת: "אשת חיל עטרת בעלה" וכשמתה חס ושלום הוא בחינת: "נ'פלה ע'טרת ר'אשנו" ראשי תבות נער
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 20_11_2025 השעה 15:51:50 - wesi2