ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה י - הָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת
מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה הן תאוות הנכנסות לגוף הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד ואז בודאי ישוב אל ה'. אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המח כרצונו ועל כן קשה לו לישב דעתו רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המח כרצונו, ויוכל לישב דעתו כי שמחה הוא עולם החרות בבחינת (ישעיה נ"ה) : "כי בשמחה תצאו" שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות ועל כן כשמקשר שמחה אל המח אזי מחו ודעתו בן חורין, ואינו בבחינת גלות ואזי יוכל להנהיג את מחו כרצונו ולישב דעתו מאחר שמחו בחרות ואינו בגלות כי על ידי גלות אין הדעת מישב כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה (מגילה יב:) על בני עמון ומואב דמיתבא דעתיהו מחמת שלא הלכו בגלות שנאמר (ירמיה מ"ח) : "שאנן מואב מנעוריו וכו' ובגולה לא הלך, על כן עמד טעמו בו" וכו' ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקדה טובה על כל פנים כמבאר על פסוק: "אזמרה לאלקי בעודי" [בלקוטי הראשון, בסימן רפב], עין שם לו לשמח במה שזכה להיות מזרע ישראל, שלא עשני גוי וכמו שאנו אומרין : 'ברוך אלקינו שבראנו לכבודו, והבדילנו וכו' ונתן לנו תורת אמת' וכו' מכל זה וכיוצא בזה ראוי לו לקח לו שמחה לשמח דעתו כנ"ל (שבת עז:) 'בדיחא דעתה', שהוא דבר גדול דהינו שמקשר השמחה למחו ודעתו ואזי המח משחרר ויש לו ישוב הדעת כנ"ל וגם למעלה נעשה מזה יחוד גדול על ידי 'בדיחא דעתה'
מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַך

הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת

וְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן

וְהָעִקָּר לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב

מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה

הֵן תַּאֲווֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף

הֵן תַּאֲווֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף, כְּגוֹן כָּבוֹד

וְאָז בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל ה'.

אַך דַּע, שֶׁעַל יְדֵי מָרָה שְׁחוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַנְהִיג אֶת הַמּחַ כִּרְצוֹנוֹ

וְעַל כֵּן קָשֶׁה לוֹ לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ

רַק עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה יוּכַל לְהַנְהִיג הַמּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְיוּכַל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ

כִּי שִׂמְחָה הוּא עוֹלָם הַחֵרוּת

בִּבְחִינַת: "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ"

שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחָה נַעֲשִׂין בֶּן חוֹרִין וְיוֹצְאִין מִן הַגָּלוּת

וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר שִׂמְחָה אֶל הַמּחַ

אֲזַי מחוֹ וְדַעְתּוֹ בֶּן חוֹרִין, וְאֵינוֹ בִּבְחִינַת גָּלוּת

וַאֲזַי יוּכַל לְהַנְהִיג אֶת מחוֹ כִּרְצוֹנוֹ וּלְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ

מֵאַחַר שֶׁמּחוֹ בְּחֵרוּת וְאֵינוֹ בְּגָלוּת

כִּי עַל יְדֵי גָּלוּת אֵין הַדַּעַת מְיֻשָּׁב

כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב

דִּמְיָתְבָא דַּעְתַּיְהוּ מֵחֲמַת שֶׁלּא הָלְכוּ בְּגָלוּת

שֶׁנֶּאֱמַר: "שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְכוּ' וּבַגּוֹלָה לא הָלָך, עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ" וְכוּ'

וְלָבוֹא לְשִׂמְחָה

הוּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל כָּל פָּנִים

כַּמְבאָר עַל פָּסוּק: "אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי"

[בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן, בְּסִימָן רפב], עַיֵּן שָׁם

לוֹ לִשְׂמחַ בַּמֶּה שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁלּא עָשַׂנִי גּוֹי

וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין: 'בָּרוּך אֱלקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ וְכוּ' וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת' וְכוּ'

מִכָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

רָאוּי לוֹ לִקַּח לוֹ שִׂמְחָה לְשַׂמֵּחַ דַּעְתּוֹ כַּנַּ"ל

'בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ', שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל

דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַשֵּׁר הַשִּׂמְחָה לְמחוֹ וְדַעְתּוֹ

וַאֲזַי הַמּחַ מְשֻׁחְרָר

וְיֵשׁ לוֹ יִשּׁוּב הַדַּעַת כַּנַּ"ל

וְגַם לְמַעְלָה נַעֲשֶׂה מִזֶּה יִחוּד גָּדוֹל עַל יְדֵי 'בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ'
ספר המידות - שכרות
...נופל ממדרגתו. ב. על ידי שתית יין, לסוף שמקבל שחד. ג. השכרות מביא לידי כפירה באמת ולהודות לשקר. ד. הקדוש ברוך הוא אוהב מי שאינו משתכר. ה. השמן מבטל השכרות. ו. הראיה משכרת ביותר. ז. על ידי שכרות נופל להרהורי ניאוף. ח. השכור אין יכלת בידו להמתיק דינים. ט. השכור אין מגלין לו רזין דאוריתא. י. יין עם לבונה מטריפין דעתו של אדם. חלק שני א. מי שלהוט אחר עבודת אדמה, בא לידי אחד משלשה, או לידי שפיכות דמים או לידי צרעת או לידי שכרות. ב. השכרות גורם גלות גם גורם...
מהי תכלית הבריאה? להחזיר את הבריאה ללפני הבריאה?
...שחוזרים על עצמם, הוא שהתכלית היא להחזיר את הבריאה למצב שבו היא היתה לפני הבריאה. אפילו המושג חזרה בתשובה הוסבר בצורה הזאת, שהוא להחזיר את הדבר לשורש שלו שהוא בעצמם לפני הבריאה. ויש כאן כמה שאלות. 1 - מה הפשט של להחזיר את הבריאה למצב של לפני הבריאה? מה זה אומר פרקטית? ו2 - שזאת השאלה החשובה יותר, מדוע בעצם להחזיר את הבריאה ללפני הבריאה, הרי הבורא ברא את הבריאה כדי שתהיה בריאה! הלא כן?! ז"א מאיפה צץ הרעיון הזה שצריך לקשר את הבריאה ללפני הבריאה, הרי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצא - דַּע שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשֵׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד בְּגַן עֵדֶן
...חברו במקום אחד בגן עדן ולזה יהיו כל התענוגים והשעשועים וכל הש"י עולמות וחברו לא ירגיש כלום ולא יהיה לו שום תענוג "כי שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר" וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קלמוסים וכו' אין מספיקין לכתב חללה של רשות' שנאמר: "שמים לרום" וכו' נמצא שלב מלכים גדול הרבה מרום השמים ועמק הארץ שתופסים כל כך מקום כמה וכמה אלפי אלפים פרסאות והלב והמח שקטנים מאד במקומם, הם תופסים הכל עד שיכול לתן לב על כל מדינה...
ספר המידות - ניבול פה
ספר המידות - ניבול פה חלק א' א. מי שמדבר נבול פה, בידוע שלבו חושב מחשבות און. ב. על ידי נבול פה בא חנפה. ג. בעוון נבול פה צרות וגזרות מתחדשות, ובחורי ישראל מתים, חס ושלום, ויתומים ואלמנות צועקים ואינם נענין. ד. המנבל פיו, אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה, הופכין עליו לרעה, גם מעמיקין לו גיהנום, גם לשומע ושותק. ה. חמור האומר בפיו מן העושה מעשה.
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לה
...ספר גם כן קצת עמנו איזה פעמים איך בכל ידיעה יש זה התכלית ועל כן אף על פי שזוכים לבוא לזה התכלית אשר לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית האחרון כי עדין אין זה תכלית הידיעה כי אם בידיעה זו וצריכים אחר כך לטרח לזכות לתכלית גבוה יותר לזכות למדרגת התכלית אשר לא נדע בידיעה הגבוה יותר וכן לעולם נמצא שלעולם אין יודעין כלל ואף על פי כן לא התחיל עדין להשיג התכלית [וכבר מבאר מזה קצת בדברינו במקום אחר] וענין זה עמק ונסתר מאד מאד ועוד יש בענין זה מה ששמענו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת
...ידברו" וכמו שכתוב בכתבים שהה' גבורות שבדעת בוקעין ויוצאין בהפה ונעשה מהם ה' מוצאות הפה נמצא שכל הדבורים הם בחינת גבורות וצריך להמתיקם וההמתקה הוא על ידי למוד התורה ודבורים טובים שמדברים על ידי זה ממתיקים הדבורים שהם בחינת הגבורות ודע שלפעמים יוצאין גבורות קשות רחמנא לצלן והם באים בזה העולם לגדולי הדור מחמת שיש להם דעת גדול על כן כשיוצאין, חס ושלום, גבורות קשות, באים בדעת הגדולים ושם בוקעין ויוצאין מהפה, ונעשה מהם דבורים כנ"ל ואזי הדבורים הם בח
שיחות הר"ן - אות יד
...מאד איש כשר [שקורין ערליכר יהודי] כי נדמה שהולך בן אדם עם דקין וכרכשות ואברים כשאר כל העולם ואף על פי כן באמת הוא ענין אחר לגמרי כי איש כשר יקר מאד אשרי לו והעקר הוא הרצון והכסופין ואף על פי שאין לצאת בזה [כמבאר במאמר ויהיו נא פי שנים, ב"לקוטי מוהר"ו ס"ו] כי צריכין להוציא מכח אל הפעל דוקא כי אף על פי שאנס רחמנא פטרה עם כל זה זהו למי שרוצה לצאת החוב אבל צריך שלא לקרר דעתו בזה במה שהוא פטור מחמת האנס רק לעשות עבודת ה' בפעל [כמבאר כל זה במאמר הנזכר...
שיחות הר"ן - אות רסד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רסד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן הזהיר לכבד וליקר את אשתו כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם צער העבור והלדה והגדול כאשר ידוע לכל עצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אפנים הקשים וכבדים מאד מאד על כן ראוי לרחם עליהם, וליקרם, ולכבדם וכן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אוקירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו' וכן אמרו: 'דינו שמגדלות את בנינו' וכו'
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סז - בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל
...התחלת התורה בסופה] "בראשית לעיני כל ישראל" כי יש עננין דמכסין על עינא, שהם רומי רבתי ורומי זעירתא כמובא: "ושבו העבים אחר הגשם" 'זה מאור עינים, שהולך אחר הבכיה' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שעל ידי הבכי הולך ומסתלק מאור עינים וזה בחינת שקיעת האור במערב כי במזרח חמה זורחת ובמערב שוקעת נמצא שמערב הוא שקיעת האור וכל זה על ידי בחינת הבכי, שעל ידו מסתלק מאור העינים כנ"ל שזה בחינת שקיעת האור כנ"ל כי מערב ראשי תבות: "רחל מבכה על בניה" כי שכינה במערב...
שיחות הר"ן - אות קפז - גדולות נוראות השגתו
...- אות קפז - גדולות נוראות השגתו פעם אחת בא לפניו איש אחד מאנשיו שהיה לו חלי וכאב גדול בידו עד שלא היה יכול להזיז בידו כלל והיתה ידו תלויה בצוארו כדרך החולים בידיהם ולא היה יכול בשום אפן להורידה כי היה חליו וכאבו גדול מאד והיו מדברים לפני רבנו זכרונו לברכה שהוא צריך לשתות [מי מלח] ולקבל רפואות והאיש ההוא היה עני גדול ולא היה לו דבר על הוצאות ורפואות ביום השבת בשעה שהיה יושב על השלחן בסעדת שחרית ענה רבנו זכרונו לברכה, ואמר לאותן היושבין סביבו שזה האיש...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2344 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 15:36:03 - wesi2