* יראת הרוממות - מהי ? חלק 1.

מצד האמת באמת, מי שמפחד מהשי"ת שיעניש אותו, זה נובע רק מפגם אמונה.

ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=134 - צדיק ורע לו רשע וטוב לו - מידה כנגד מידה?

לגבי להתפלל על דברים שהם אינם התכלית, ראה כאן באורך forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=47 - לעיון: תפילה לתועלת עצמו היא עצת היצר הרע.

שאכן מצד האמת זאת טעות...

ודרך אגב, אם תסתכל בכל המקורות שיש שם, תראה שרבי נחמן מברסלב אמר שכדי לזכות לסתרי תורה, לשם כך צריך תפילה במסירות נפש, דהיינו על התכלית בלבד. וכיו"ב הוא אמר לגבי להעלות את מידת היראה לשורשה. כי זה הכל עניין אחד.

כמו כן, מאחר שרבי נחמן מברסלב אמר בפירוש שכל הצרות וכולי, זה הכל מחסרון הדעת וכולי, ממילא ראוי להתפלל על הדעת, כי זה העיקר.

לגבי להמנע מעברות, מחמת שאין אדם עובר עבירה אא"כ נכנסה בו רוח שטות, ממילא אם תתקן את התיקון הכללי, שהוא תיקון המחשבה, ממילא תנצל מכל העברות.

ובכלל, צורת החשיבה של רבי נחמן מברסלב היא הפוכה משל כולם

ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=171 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כט - הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ

לְתַקֵּן כָּל הָעֲבֵרוֹת בִּפְרָטִיּוּת הֵם רַבִּים מְאד

וְכָבֵד עַל הָאָדָם

וְאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם

כִּי יֵשׁ דִּקְדּוּקִים וּפְרָטִים רַבִּים בְּכָל לָאו וָלָאו

בְּכֵן צָרִיךְ לְתַקֵּן כְּלָלִיּוּת הִגִּידִים

שֶׁהוּא בְּחִינַת: "וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ"

וְאָז, עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית

שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין

נִתְתַּקֵּן מִמֵּילָא כָּל הַלָּאוִין שֶׁעָבַר

וְנִמְשָׁךְ לָהֶם לַבְנוּנִית

וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין שֶׁהוּא הַבְּרִית קדֶשׁ, 'שַׁדַּי'

עַל שֵׁם שֶׁשָּׁדֵי וְיוֹרֶה כְּחֵץ

לַבְנוּנִית וְתִקּוּנִין לְכָל פְּרָט וּפְרָט כְּפִי צָרְכּוֹ

וַאֲפִילּוּ לַמְּקוֹמוֹת הַצָּרִים וְהַדַּקִּים

כִּי יֵשׁ מְקוֹמוֹת צָרִים וְדַקִּים

שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשָׁם שׁוּם תִּקּוּן

כִּי אִם עַל יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי

שֶׁהוּא זוֹרֵק לַבְנוּנִית וְתִקּוּנִים

גַּם לַמְּקוֹמוֹת הַצָּרִים וְהַדַּקִּים

בבחינת: "וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ"

שֶׁשָּׁדֵי וְיוֹרֶה תִּקּוּנִין לְכָל מְקוֹמוֹת הַצָּרִים

...

וְהִנֵּה הַכְּלָל שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן תְּחִלָּה 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי'

וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא יְתֻקַּן הַכּל בִּפְרָט

וְאַף שֶׁתִּקּוּן הַכְּלָלִי הוּא גָּבוֹהַּ וּמְרוֹמָם יוֹתֵר מִתִּקּוּן כָּל דָּבָר בִּפְרָט

עִם כָּל זֶה מֵחֲמַת שֶׁתִּקּוּן כָּל דָּבָר, תָּלוּי בְּהַמּחַ

דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ לַבְנוּנִית מִן הַמּחַ

בִּבְחִינַת: 'וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן'

וּלְרוֹמֵם הַמּחַ אִי אֶפְשָׁר

כִּי אִם עַל יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי

בִּבְחִינַת: 'כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ' כַּנַּ"ל

עַל כֵּן צָרִיךְ לֵילֵךְ מִתְּחִלָּה

אֶל הַמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה מִזֶּה

דְּהַיְנוּ תִּקּוּן הַכְּלָלִי

כְּדֵי לְתַקֵּן וּלְרוֹמֵם הַמּחַ

וְעַל יְדֵי זֶה נִתַּקֵּן הַכּל מִמֵּילָא כַּנַּ"ל

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=2207 - שיחות הר"ו - אות נא

הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת

וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ דַּוְקָא לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת

לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר דַּוְקָא

וּכְבָר מְבאָר מִזֶּה בַּסְּפָרִים

שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ דַּיְקָא אַחַר הַצַּדִּיק וְהָרַבִּי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר

והאנלוגיה ברורה מאליה.

וכיו"ב בעוד מקומות:

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=256 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עט - הַקּוֹל קוֹל יַעֲקב

מחשבה מברר הכל כי עקר תקון התשובה היא על ידי קדשת המחשבה שמבררת ומתקנת כל הפגמים כי כלם במחשבה אתבררו

וכאן breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים

כי כל המתקות של כל הצמצומים והדינים, הוא על ידי השכל כי כלם במחשבה אתברירו שהשכל הוא שרש הדינים ושם נמתקים הדינים כי אין הדין נמתק אלא בשרשו וכל דין וצמצום צריך שיהיה נמתק בשכל השיך לו, ששם שרשו ויש לכל צמצום וצמצום שכל שעל ידו נמתק אך יש חכמה עלאה, שכל החכמות כלולים שם, ומקבלין משם ועל כן שם נמתקים כל הדינים



בשורה התחתונה, צריך ללכת מהתחלה על הסוף, שזה תיקון המחשבה והכל יתוקן ממילא.

*

מה ההבדל בין יראת הרוממות לאהבה?

*

מצד האמת, אין הבדל.

זה כמו שתשאל מאחר שהרע היה כלול בטוב לפני הבריאה, אז מה היה ההבדל בין הרע לבין הטוב לפני הבריאה.

או לדוגמא רבי נחמן מברסלב אומר שלצדיק אמיתי שנכלל בא"ס אז היצר הרע שלו הוא מלאך קדוש וקדוש = טוב. אז תשאל, מה ז"א יצר הרע שהוא מלאך טוב.

או שרבי נחמן מברסלב אומר שיש דינים למעלה בשורש (באותו הקשר שם של היצר הרע של הצדיק). אז תשאל מה שייך דינים בשורש.

בפרקטיקה, מאחר שבשורש החסד והגבורה הם אחד, ממילא צריך לאחד אותם, דהיינו להגיע למצב שבו לא יהיה הבדל בין דין לרחמים. ורבי נחמן מברסלב כותב שרק זה נקרא שלמות הדעת, כשאין הבדל בין אהבה ליראה, כמו אדם הראשון לפני החטא...

*

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר

שֶׁאִיתָא בַּזוהַר אִית יִרְאָה וְאִית יִרְאָה וְכוּ'

אֲנִי רוֹצֶה לְגַלּוֹת וּלְהַכְנִיס יִרְאָה בַּאֲנָשַׁי, יִרְאָה נִפְלָאָה

שֶׁעֲדַיִן לא הָיְתָה יִרְאָה כָּזאת בָּעוֹלָם

כי היראה שרבי נחמן מברסלב מדבר עליה, היא אהבה ממש וכולי...

ונקוט כלל זה בידך: בד"כ כשרבי נחמן מברסלב אומר על דבר שעדיין לא היה כזה דבר בעולם או שאין כזה דבר בעולם וכיו"ב, כוונתו היא שהדבר הזה נמשך מבחינת לפני בריאת העולם.