ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨יראת הרוממות - מהי? חלק 2
* יראת הרוממות - מהי ? חלק 1.

מצד האמת באמת, מי שמפחד מהשי"ת שיעניש אותו, זה נובע רק מפגם אמונה.

ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=134 - צדיק ורע לו רשע וטוב לו - מידה כנגד מידה?

לגבי להתפלל על דברים שהם אינם התכלית, ראה כאן באורך forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=47 - לעיון: תפילה לתועלת עצמו היא עצת היצר הרע.

שאכן מצד האמת זאת טעות...

ודרך אגב, אם תסתכל בכל המקורות שיש שם, תראה שרבי נחמן מברסלב אמר שכדי לזכות לסתרי תורה, לשם כך צריך תפילה במסירות נפש, דהיינו על התכלית בלבד. וכיו"ב הוא אמר לגבי להעלות את מידת היראה לשורשה. כי זה הכל עניין אחד.

כמו כן, מאחר שרבי נחמן מברסלב אמר בפירוש שכל הצרות וכולי, זה הכל מחסרון הדעת וכולי, ממילא ראוי להתפלל על הדעת, כי זה העיקר.

לגבי להמנע מעברות, מחמת שאין אדם עובר עבירה אא"כ נכנסה בו רוח שטות, ממילא אם תתקן את התיקון הכללי, שהוא תיקון המחשבה, ממילא תנצל מכל העברות.

ובכלל, צורת החשיבה של רבי נחמן מברסלב היא הפוכה משל כולם

ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=171 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כט - הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ

לְתַקֵּן כָּל הָעֲבֵרוֹת בִּפְרָטִיּוּת הֵם רַבִּים מְאד

וְכָבֵד עַל הָאָדָם

וְאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם

כִּי יֵשׁ דִּקְדּוּקִים וּפְרָטִים רַבִּים בְּכָל לָאו וָלָאו

בְּכֵן צָרִיךְ לְתַקֵּן כְּלָלִיּוּת הִגִּידִים

שֶׁהוּא בְּחִינַת: "וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ"

וְאָז, עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית

שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין

נִתְתַּקֵּן מִמֵּילָא כָּל הַלָּאוִין שֶׁעָבַר

וְנִמְשָׁךְ לָהֶם לַבְנוּנִית

וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין שֶׁהוּא הַבְּרִית קדֶשׁ, 'שַׁדַּי'

עַל שֵׁם שֶׁשָּׁדֵי וְיוֹרֶה כְּחֵץ

לַבְנוּנִית וְתִקּוּנִין לְכָל פְּרָט וּפְרָט כְּפִי צָרְכּוֹ

וַאֲפִילּוּ לַמְּקוֹמוֹת הַצָּרִים וְהַדַּקִּים

כִּי יֵשׁ מְקוֹמוֹת צָרִים וְדַקִּים

שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשָׁם שׁוּם תִּקּוּן

כִּי אִם עַל יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי

שֶׁהוּא זוֹרֵק לַבְנוּנִית וְתִקּוּנִים

גַּם לַמְּקוֹמוֹת הַצָּרִים וְהַדַּקִּים

בבחינת: "וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ"

שֶׁשָּׁדֵי וְיוֹרֶה תִּקּוּנִין לְכָל מְקוֹמוֹת הַצָּרִים

...

וְהִנֵּה הַכְּלָל שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן תְּחִלָּה 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי'

וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא יְתֻקַּן הַכּל בִּפְרָט

וְאַף שֶׁתִּקּוּן הַכְּלָלִי הוּא גָּבוֹהַּ וּמְרוֹמָם יוֹתֵר מִתִּקּוּן כָּל דָּבָר בִּפְרָט

עִם כָּל זֶה מֵחֲמַת שֶׁתִּקּוּן כָּל דָּבָר, תָּלוּי בְּהַמּחַ

דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ לַבְנוּנִית מִן הַמּחַ

בִּבְחִינַת: 'וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן'

וּלְרוֹמֵם הַמּחַ אִי אֶפְשָׁר

כִּי אִם עַל יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי

בִּבְחִינַת: 'כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ' כַּנַּ"ל

עַל כֵּן צָרִיךְ לֵילֵךְ מִתְּחִלָּה

אֶל הַמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה מִזֶּה

דְּהַיְנוּ תִּקּוּן הַכְּלָלִי

כְּדֵי לְתַקֵּן וּלְרוֹמֵם הַמּחַ

וְעַל יְדֵי זֶה נִתַּקֵּן הַכּל מִמֵּילָא כַּנַּ"ל

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=2207 - שיחות הר"ו - אות נא

הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת

וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ דַּוְקָא לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת

לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר דַּוְקָא

וּכְבָר מְבאָר מִזֶּה בַּסְּפָרִים

שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ דַּיְקָא אַחַר הַצַּדִּיק וְהָרַבִּי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר

והאנלוגיה ברורה מאליה.

וכיו"ב בעוד מקומות:

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=256 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עט - הַקּוֹל קוֹל יַעֲקב

מחשבה מברר הכל כי עקר תקון התשובה היא על ידי קדשת המחשבה שמבררת ומתקנת כל הפגמים כי כלם במחשבה אתבררו

וכאן breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים

כי כל המתקות של כל הצמצומים והדינים, הוא על ידי השכל כי כלם במחשבה אתברירו שהשכל הוא שרש הדינים ושם נמתקים הדינים כי אין הדין נמתק אלא בשרשו וכל דין וצמצום צריך שיהיה נמתק בשכל השיך לו, ששם שרשו ויש לכל צמצום וצמצום שכל שעל ידו נמתק אך יש חכמה עלאה, שכל החכמות כלולים שם, ומקבלין משם ועל כן שם נמתקים כל הדינים



בשורה התחתונה, צריך ללכת מהתחלה על הסוף, שזה תיקון המחשבה והכל יתוקן ממילא.

*

מה ההבדל בין יראת הרוממות לאהבה?

*

מצד האמת, אין הבדל.

זה כמו שתשאל מאחר שהרע היה כלול בטוב לפני הבריאה, אז מה היה ההבדל בין הרע לבין הטוב לפני הבריאה.

או לדוגמא רבי נחמן מברסלב אומר שלצדיק אמיתי שנכלל בא"ס אז היצר הרע שלו הוא מלאך קדוש וקדוש = טוב. אז תשאל, מה ז"א יצר הרע שהוא מלאך טוב.

או שרבי נחמן מברסלב אומר שיש דינים למעלה בשורש (באותו הקשר שם של היצר הרע של הצדיק). אז תשאל מה שייך דינים בשורש.

בפרקטיקה, מאחר שבשורש החסד והגבורה הם אחד, ממילא צריך לאחד אותם, דהיינו להגיע למצב שבו לא יהיה הבדל בין דין לרחמים. ורבי נחמן מברסלב כותב שרק זה נקרא שלמות הדעת, כשאין הבדל בין אהבה ליראה, כמו אדם הראשון לפני החטא...

*

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר

שֶׁאִיתָא בַּזוהַר אִית יִרְאָה וְאִית יִרְאָה וְכוּ'

אֲנִי רוֹצֶה לְגַלּוֹת וּלְהַכְנִיס יִרְאָה בַּאֲנָשַׁי, יִרְאָה נִפְלָאָה

שֶׁעֲדַיִן לא הָיְתָה יִרְאָה כָּזאת בָּעוֹלָם

כי היראה שרבי נחמן מברסלב מדבר עליה, היא אהבה ממש וכולי...

ונקוט כלל זה בידך: בד"כ כשרבי נחמן מברסלב אומר על דבר שעדיין לא היה כזה דבר בעולם או שאין כזה דבר בעולם וכיו"ב, כוונתו היא שהדבר הזה נמשך מבחינת לפני בריאת העולם.
ספר המידות - כעס
...שונאיו אינם שולטים עליו. ב. גם ישכן בביתו, לא ידורו אחרים במקומו. ג. על ידי הכעס נתבזה. ד. לא תרתח ולא תחטא. ה. כל הכועס חכמתו ונבואתו מסתלקת, ואפילו פוסקין לו גדלה מן השמים, מורידין אותו מגדלתו. ו. הקדוש ברוך הוא אוהב למי שאינו כועס ולמי שאינו מעמיד על מדותיו. ז. הרתחן חייו אינם חיים. ח. גם כל מיני גיהנום שולטות בו. ט. ותחתוניות שולטת בו. י. שכינה אינה חשובה כנגדו. יא. ומשכח תלמודו. יב. ומוסיף טפשות. יג. ובידוע שעוונותיו מרבים מזכיותיו. יד. כעס אחר אכילה מזיק מאד. טו. כעס של אשה מחריב את הבית....
שיחות הר"ן - אות ריד - לענין המחלוקת שעליו
שיחות הר"ן - אות ריד - לענין המחלוקת שעליו שמעתי בשמו שאמר. כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירת נפש בשביל השם יתברך הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות ואף על פי כן השואל אין צריך לקים דבריו כן שמעתי בשמו עוד שמעתי בענין אחר: כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקים רק כשמצוה שלא לסע על ראש השנה אצלו זה אין צריך לקים ערב ראש השנה ראוי לתן על פדיון
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
...- וביום הבכורים וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו, כן יש לו בחינות מלכות יש שהוא שורר בביתו ויש שהוא מושל ביותר וכן יש שהוא מושל על כל העולם כל אחד לפי בחינת המלכות שיש לו בבחינות: "שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות" ובחינות המלכות הזאת שיש בכל אחד היא באתגליא ובאתכסיא באתגליא, הינו הממשלה שיש לכל אחד לפי בחינתו שהוא מושל על אלו האנשים באתגליא כפי בחינת המלכות שלו כנ"ל ובאתכסיא...
שיחות הר"ן - אות רנו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...רבי נחמן שבח את אקדמות מאד מאד ואמר שישראל מחמת שהם משקעים ורגילים כל כך בטוב על כן אין מרגישין כל כך את שבח מעלת גדלת השבח הקדוש הזה של אקדמות שאומרים בשבועות ואמר: מי שיודע מעלת השיר של אקדמות עם הנגון שלו כמו שרגילין העולם לזמר אותו בנגון הידוע הוא דבר נפלא וחדוש גדול מאד והתחיל לומר קצת איזה תבות מאקדמות עם הנגון ואמר שאקדמות הוא שיר של חשק [עין בהמעשה של הבערגיר שם מדבר משיר של חשק] כל זה ספר בשבועות אחר תפילת שחרית בבקר השכם כנהוג בשבועות והיה יושב אצל הסעדה של מאכלי חלב וכבר התפללו בבית הכנסת...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צט - עִקָּר הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּשְׁלֵמוּת הוּא
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צט - עקר ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו בשלמות הוא אמר: שעקר ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו בשלמות הוא כשיפרש שיחתו כל כך לפני השם יתברך עד שיהיה סמוך מאד שתצא נשמתו, חס ושלום עד שכמעט יגוע, חס ושלום עד שלא תהיה נשמתו קשורה בגופו כי אם כחוט השערה מעצם צערו וגעגועו וכסופיו להשם יתברך באמת שאמרו: 'אין תפילתו של אדם נשמעת, אלא אם כן משים נפשו בכפו' וכו', הינו כנ"ל ואמר: הלוא כשהשם יתברך עוזר בהתבודדות אזי ההתבודדות הוא כאשר ידבר איש אל רעהו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסז - הַשַּׁבָּתִים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם הָאֱמֶת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסז - השבתים ששובתים אצל התלמיד חכם האמת דע והאמן, כי השבתים ששובתים אצל התלמיד חכם האמת, הם כמו תענית
שיחות הר"ן - אות קעה - גדולות נוראות השגתו
...ארץ ישראל אמר איני יודע איך הצדיקים עושים פדיון כי צריכין לידע כל העשרים וארבעה [כ"ד] בתי דינין כי כשמביאים הפדיון צריך לידע באיזה בית דין דנין אותו כי אולי הוא עושה פדיון והמתקה השיך לבית דין זה ובאמת הוא נדון בבית דין אחר ועל כן צריך לידע באיזה בית דין הוא נדון ולידע הפדיון וההמתקה של אותו הבית דין אני יודע כל העשרים וארבעה בתי דינים ואני יכול לעשות ערעור מבית דין לבית דין עד העשרים וארבעה בתי דינים דהינו שאני יכול לומר שאינו נראה לי המשפט של בית דין זה ואני רוצה לדון בבית דין אחר וכן מבית דין...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עט - הַקּוֹל קוֹל יַעֲקב
...מצאנו כתב יד רבנו, זכרונו לברכה והם ראשי פרקים מאיזה תורה נפלאה] הקול קול יעקב כרוז עשו, וישא קולו יצחק זמן קוף צדיק ישנים וכו' ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו יצחק בן אברהם זמן נתאחד אברהם אוהבי בעיניו כימים אחדים באהבתו ושאר ישוב בנך אם תשוב ואשיבך לפני תעמד כי בא השמש קחו עמכם דברים ושובו מאבני המקום אבנים אותיות מראשותיו מחשבה מברר הכל וישלח יעקב מלאכים מצוות זמניות עשה מצוות הרבה נברא כמה מלאכים לפניו תשובה ואשיבך לפני ארצה שעיר נ'ד'ת'ה'ר' [נוקבא דתהומא רבה] אציגה סכה תשובה תסכני בבטן אמי הולד...
שיחות הר"ן - אות רכב - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...ולהתחזק באמונה שמעתי בשמו שדבר עם איש אחד שהיה לו בלבולי אמונה וחזק אותו רבנו זכרונו לברכה ואמר לו שאיתא שכל התהוות מעשה בראשית היה רק בשביל מה שצפה השם יתברך שיהיו אנשים שיהיה להם יסורים בענין האמונה הקדושה מחמת הבלבולים והכפירות העולים על מחשבתם רחמנא לצלן והם יתגברו כנגד אלו המחשבות ויתחזקו באמונה ורק בשביל זה ברא השם יתברך את כל מעשה בראשית ועל ידי דבורים אלו נתחזק זה האיש מאד תמיד בכל עת שבאו עליו בלבולים הנ"ל וכן מבאר בדברי רבנו, זכרונו לברכה כמה פעמים שעקר הבריאה היה בזכות האמונה כמו שכתוב:...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם
...כב - חותם בתוך חותם פרקא חמישאה דספרא דצניעותא בראשית ברא. 'בראשית' מאמר, 'ברא' חצי מאמר, אב ובן, סתים וגליא, עדן עלאה דסתים וגניז, עדן תתאה א. דע שיש חותם ויש חותם בתוך חותם הוא כי יש מוכיחי הדור והם בחינות רגלין ונקראים רגלין על שם שהם למודי ה' הינו שלומדין כביכול את ה' שנותנין לו עצות והם הולכים בשליחותו לישראל להוכיחם ולהחזירם להשם יתברך ועל שם זה נקראים בחינות רגלין על שם העצה כמו שפרש רש"י על "וכל העם אשר ברגליך" 'ההולכים אחר עצתך' ועל שם ההליכה שהולכים בשליחותו להוכיח כנ"ל. וכשהשם יתברך גוזר...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 07_11_2025 השעה 23:11:08 - wesi2