ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות צה
דע שהשם שנותנין לו לאדם הוא לפי הפעלה שיש לו לאדם לעשות בעולם ויש אחד שעושה הפעלה שלו בחצי שנים שיש לו וצריך לקרא לו שם אחר דהינו שם חדש כי השם שנותנין לאדם הוא לאחר מותו לבושין שלו כי השם הוא בחינת לבושין, כמו שכתוב (ישעיה מב ח) : "אני ה' הוא שמי וכבודי" וכו' 'כבודי' זה בחינת לבושין כי 'רבי יוחנן קרא למאנה מכבדותא' (שבת קיג:) כי הקדוש ברוך הוא נקרא הוי"ה כי בשם הוי"ה נתהוה כל העולמות אבל למעלה מכל העולמות אין לו שם כי למעלה מכל העולמות אי אפשר להשיג אותו וזהו (תהלים קלח ב) : "כי הגדלת על כל שמך אמרתך" 'אמרתך' זו הפעלה כי 'במאמר נברא העולם' (אבות ה א) דהינו הפעלה הינו לפי הפעלות של הקדוש ברוך הוא למעלה מכל העולמות הוא גדול מכל השמות שיש לו יתברך כי למעלה מכל העולמות אין לו שם כלל וזהו : "כי הגדלת על כל שמך אמרתך" וזהו שכתוב לעתיד לבוא (ישעיה סב ב) : "וראו כל העמים צדקך וכו' וקורא לך שם חדש" כי האמות יהיו רואים הפעלה שיהיה לישראל ויקראו להם שם חדש כמו כן יש אחד שעושה הפעלה שלו לפי השם שיש לו בחצי שניו ועושה אחר כך פעלות חדשות וצריך לקרא לו שם חדש ויש בזה סודות גדולים ונוראים מאד מאד וזהו שקורין לחולה שם אחר כי השם שיש לו מקדם כבר עשה הפעלה שלו כפי אותו השם שהיה לו והיה ראוי לו למות לפיכך קוראין לו שם אחר שיהיה לו פעלה אחרת ויוכל לחיות עוד כמה שנים על ידי שקוראין לו שם אחר כדי לעשות הפעלה כפי אותו השם ועל כן משה רבנו, עליו השלום, היה לו כמה שמות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סנהדרין יט:) כי בכל פעם עשה הפעלה שלו כבר לפי השם והיה צריך בכל פעם שם אחר לעשות פעלות אחרות כנזכר לעיל
דַּע שֶׁהַשֵּׁם שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ לָאָדָם הוּא לְפִי הַפְּעֻלָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם

וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁעוֹשֶׂה הַפְּעֻלָּה שֶׁלּוֹ בַּחֲצִי שָׁנִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ

וְצָרִיךְ לִקְרא לוֹ שֵׁם אַחֵר דְּהַיְנוּ שֵׁם חָדָשׁ

כִּי הַשֵּׁם שֶׁנּוֹתְנִין לָאָדָם הוּא לְאַחַר מוֹתוֹ לְבוּשִׁין שֶׁלּוֹ

כִּי הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת לְבוּשִׁין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי" וְכוּ'

'כְּבוֹדִי' זֶה בְּחִינַת לְבוּשִׁין כִּי 'רַבִּי יוֹחָנָן קָרָא לְמָאנֵהּ מְכַבְּדוּתָא'

כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא הֲוָיָ"ה

כִּי בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה נִתְהַוָּה כָּל הָעוֹלָמוֹת

אֲבָל לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת אֵין לוֹ שֵׁם

כִּי לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ

וְזֶהוּ: "כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ"

'אִמְרָתֶךָ' זוֹ הַפְּעֻלָּה כִּי 'בְּמַאֲמָר נִבְרָא הָעוֹלָם' דְּהַיְנוּ הַפְּעֻלָּה

הַיְנוּ לְפִי הַפְּעֻלּוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ

הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת הוּא גָּדוֹל מִכָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ

כִּי לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת אֵין לוֹ שֵׁם כְּלָל

וְזֶהוּ: "כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ"

וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב לֶעָתִיד לָבוֹא: "וְרָאוּ כָל הָעַמִּים צִדְקֵךְ וְכוּ' וְקוֹרֵא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ"

כִּי הָאֻמּוֹת יִהְיוּ רוֹאִים הַפְּעֻלָּה שֶׁיִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל וְיִקְרְאוּ לָהֶם שֵׁם חָדָשׁ

כְּמוֹ כֵן יֵשׁ אֶחָד שֶׁעוֹשֶׂה הַפְּעֻלָּה שֶׁלּוֹ לְפִי הַשֵּׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּחֲצִי שָׁנָיו

וְעוֹשֶׂה אַחַר כָּךְ פְּעֻלּוֹת חֲדָשׁוֹת וְצָרִיךְ לִקְרא לוֹ שֵׁם חָדָשׁ

וְיֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאד מְאד

וְזֶהוּ שֶׁקּוֹרִין לְחוֹלֶה שֵׁם אַחֵר

כִּי הַשֵּׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִקּדֶם כְּבָר עָשָׂה הַפְּעֻלָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי אוֹתוֹ הַשֵּׁם שֶׁהָיָה לוֹ וְהָיָה רָאוּי לוֹ לָמוּת

לְפִיכָךְ קוֹרְאִין לוֹ שֵׁם אַחֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פְּעֻלָּה אַחֶרֶת וְיוּכַל לִחְיוֹת עוֹד כַּמָּה שָׁנִים עַל יְדֵי שֶׁקּוֹרְאִין לוֹ שֵׁם אַחֵר

כְּדֵי לַעֲשׂוֹת הַפְּעֻלָּה כְּפִי אוֹתוֹ הַשֵּׁם

וְעַל כֵּן משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה לוֹ כַּמָּה שֵׁמוֹת

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

כִּי בְּכָל פַּעַם עָשָׂה הַפְּעֻלָּה שֶׁלּוֹ כְּבָר לְפִי הַשֵּׁם

וְהָיָה צָרִיךְ בְּכָל פַּעַם שֵׁם אַחֵר לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת אֲחֵרוֹת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
חיי מוהר"ן - קנא - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
...לזאסלאב, לדובנא ולבראד אות קנא בשנת תקס"ו היא שנת ארבע לישיבתו פה ברסלב שהיא שנה הרביעית להתקרבותי אליו כי בכניסתו לפה נתקרבתי אליו מיד בסמוך כנזכר לעיל אז בקיץ בשנת תקס"ו בחדש סיון נפטר בנו הילד שלמה אפרים זכרונו לברכה. וכבר מבאר במקום אחר מענין הילד היקר הקדוש הזה מה שאמר רבנו זכרונו לברכה שכבר היה מוכן וכו'. ואז אחר פטירת הילד הנ"ל כשבאנו אליו אז התחיל לדבר עמנו מענין תקון הנשמות מענין הבעל שדה שיש שדה שגדלים בו נשמות וצריכין בעל השדה לתקנם וזה שחוגר מתניו להיות בעל השדה יש עליו יסורים הרבה בלי...
שיחות הר"ן - אות קיט
...קיט איני זוכר היטב לענין מה נדבר הענין אבל זה אני זוכר שבסוף אמר: כשאוחזין בזה וכו' והפליג בתנועתו למעלה גדולה מאד כשאוחזין בזה דהינו כשאוחזין בזה שהוא מרצה וחפץ ומשתוקק מאד שחברו יהיה איש כשר וצדיק אף על פי שהוא לא יהיה חס ושלום זהו מעלה גדולה מאד גם נזכרתי שאמר אז זה הלשון שהוא מרצה אף על פי שאני איני זוכה חס ושלום, לעבד את ה' על כל פנים יעבד ישראל השני את השם יתברך זהו דבר גדול מאד כשאוחזין בזה כך שמעתי מפיו הקדוש ולפי דעתי נדמה לי שזהו דבר פשוט מאד כי בודאי אני רוצה וחפץ מאד ומשתוקק ומתגעגע...
שבחי הר"ן - אות יג
...והיה עושה כל מיני עבודות פשוטות של עבודת השם בלי שום חכמות והכל בהצנע גדול ותכף כשיצא לחוץ היה עושה בכונה כל מיני מעשה נערות כל מיני שחוק וקפיצות ושאר ענינים כאלו עד שלא היה יכול לבוא על דעת שום אדם שהוא רוצה בעבודת השם ובתחלה בימי ילדותו היה נוהג שהיה לוקח איזה גדולים והחליפם על טפלים ונכנס לבית הכנסת בהצנע דרך חלון וכיוצא ולקח עמו הספר "שערי ציון" ואמר הלשם יחוד של עשית מצוה ולקח טפל אחד והשליכה לתוך המתן בסתר ואחר כך חזר ועשה עצמו כאלו הוא מסיח דעתו מזה ואחר כך חזר ואמר לשם יחוד הנ"ל וחזר והשליך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסד - צְדָקָה הִיא תִּקּוּן הַבְּרִית
...תורה רסד - צדקה היא תקון הברית צדקה היא תקון הברית כי פגם הברית הוא, כי הוא היה צריך להשפיע בקדשה למקום שצריך להשפיע והוא סלק ההשפעה משם והמשיכה, חס ושלום למקום אחר ועל כן התקון על ידי הצדקה שעל ידי זה חוזר ומשפיע לשם אל הקדשה ועל ידי זה נתתקן וזה בחינת "ויבואו האנשים על הנשים" הנאמר בנדבת המשכן הינו בחינת זווג שנעשה על ידי הצדקה של נדבת המשכן כנ"ל ועל כן כשנותן לעני שאינו הגון אזי אדרבא הוא נפגם יותר, כי חוזר ומשפיע למקום שאינו צריך. ועין במקום אחר [לעיל בסימן ל"א ובסימן נ"ד] שמבאר גם כן שצדקה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פ - בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִתְרם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תּוֹרֵם וְכוּ'
...מוהר"ן ח"ב - תורה פ - בראשונה כל מי שרצה לתרם תרומת הדשן תורם וכו' איתא בפרק שני מסכת יומא בראשונה כל מי שרצה לתרם תרומת הדשן תורם וכו' פרוש, דורות הראשונים שהיו צדיקים בשביל זה כל מי שרצה לזכות בהתנשאות הנקרא דשן כמו שכתוב: "דשנת בשמן ראשי" תורם, והיה מנהיג הדור ובזמן שהן מרבין, רצין ועולין בכבש כל הקודם את חברו בארבע אמות זכה הינו כשהיו מרבין רצין שכל אחד אומר: אני רוצה להנהיג הדור הינו מי שידע והשיג יותר בסודות התורה לזה היו ממנין פרנס על הצבור וזהו: 'כל הקודם את חברו בארבע אמות' הינו 'ארבע אמות...
האם העולם קיים בזכות התורה או התפילה?
...בזכות התורה או התפילה? שאלה: רבי נחמן מברסלב מדבר רבות בספריו על עניין התפילה, ואף הזכיר בזה את מ"ש "ולוואי ויהיה אדם מתפלל כל היום כולו" וכיו"ב. יחד עם זאת, כידוע אלמלא התורה אין קיום לעולם, כמו שמבוא על הפסוק "אלמלא בריתי יומם וליל חוקות שמים וארץ לא שמתי". אז האם העולם קיים בזכות התורה או בזכות התפילה? אשמח שתעשו לי סדר בעניין הזה. * תשובה. העניין הוא כדלקמן: אכן כל הקיום של כל העולם כולו, תלוי אך ורק בתורה ולא בתפילה! אלמלא התורה אין קיום לעולם. יחד עם זאת יש להבין כי התורה שבזכותה קיים העולם...
שיחות הר"ן - אות צו
...הר"ן - אות צו ראוי לאדם להרגיל את עצמו להיות בעולם הבא דהינו להיות מפרש מתאוות, כמו בעולם הבא שאין בו לא אכילה ולא שתיה ושום תאוה מתאוות הבהמיות הכלות ונפסדות של העולם הזה וכמו שאנו רואין החולה מחמת שהוא סמוך קצת לעולם הבא על כן הוא מואס באכילה ושתיה ומשגל ואין לו שום תאוה אדרבא כל התאוות קצים ומאוסים עליו מחמת שהוא סמוך לעולם הבא שאין בו אכילה ושתיה וכו' כן יש לאדם להרגיל עצמו בעודו בחיים חיותו ובבריאותו שיהיה יכול להתנהג בלא תאוות כמו בעולם הבא ובודאי אם היה נזכר בטוב זכרון מתענוגי העולם הבא בודאי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנז - אִם יִתְדַּבֵּק עַצְמוֹ לְדִבְרֵי הַתּוֹרָה הַיּוֹצְאִים מִפִּי הַצַּדִּיק
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנז - אם יתדבק עצמו לדברי התורה היוצאים מפי הצדיק אם יתדבק עצמו לדברי התורה היוצאים מפי הצדיק תמה אני איך אפשר אחר כך לסבל ולחפץ חיי העולם הזה וזהו: 'כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם' והבן היטב
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא
...- אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא [לשון רבנו זכרונו לברכה] אמרו לה, אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא. איתי בודיא. פשטוהו, ולא הוי עיל לתרעא. אמר להו, איתו מרא סתרו רש"י: אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא, הראנו כלי שאינו שוה ההפסד שהוא מפסיד. בודיא, מחצלת: לא עיל בתרעא, שהיה ארך ורחב יותר מן הפתח. איתו מרא וסתרו, בנין הפתח והכתל עד שיכנס משחרב בית המקדש, בטל השמיר ונפת צופים ואמנה א. כי צריך כל אדם להוציא את עצמו מהמדמה ולעלות אל השכל וכשנמשך אחר המדמה זה בחינת שרירות לב שהוא הולך אחר המדמה שבלב וכשיוצא משרירות הלב...
חיי מוהר"ן - קא - סיפורים חדשים
...קא יום חמישי וילך בין כסה לעשור תק"ע לפ"ק פה ברסלב. ספר לנו שחלם לו ואינו יודע הפרוש. שאיש אחד שהיה מאנשינו נפטר לעולמו והוא מת באמת אך הוא לא ידע עד אותו היום ונדמה לו בחלומו שכל העולם עומדים סביבו ונוטלין רשות ממנו לנסע לדרכם כנהוג אחר ראש השנה. ואותו האיש הנפטר היה גם כן עומד שם ושאל אותו מדוע לא היית על ראש השנה השיב לו הלא כבר נפטרתי לעולמי. אמרתי לו בשביל כך ואם האדם נפטר אינו רשאי לבוא על ראש השנה, ושתק. ומחמת שכמה בני אדם דברו עמי מאמונה דברתי עמו גם כן מזה. [ונראין הדברים שרבנו זכרונו לברכה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 28_10_2025 השעה 13:16:05 - wesi2