איפה רבי נחמן מברסלב מסביר את ה"טעם" שיש לארץ ישראל? טעם שדומה למה? ומי יכול להבין את הטעם הזה?
איך כל זה קשור לקושיות שיש בחלל הפנוי? כאן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה.
כיצד זה מסביר את זה שמשה רצה להגיע לארץ?
ואיך זה קשור לשכל הנקנה?
*
כאן מבואר breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר
אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אִם לָאו
וְאִם אוֹתוֹ הַצַּדִּיק הוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה אוֹ קָטָן
וְאִם הוּא צַדִּיק אֲמִתִּי אִם לָאו
אוֹ אִם הוּא בְּעַצְמוֹ צַדִּיק
כִּי טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִין לְצַיֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ טַעַם שֵׂכֶל
כִּי רַק מִי שֶׁהוּא אִישׁ בּוּר, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע זאת
אֲבָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִשֵּׂכֶל
כְּגוֹן לוֹמְדִים שֶׁמַּרְגִּישִׁים מְעַט טַעַם הַשֵּׂכֶל בִּפְשָׁט וְקֻשְׁיָא כְּדֶרֶך הַלּוֹמְדִים
אוֹ חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁמַּרְגִּישִׁים טַעַם שֵׂכֶל
יְכוֹלִין לְהָבִין טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
כִּי 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים'
וְטַעַם הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל בְּוַדַּאי יָקָר מְאד
והעניין הוא, כי יש את הקושיות שבאות מהחלל הפנוי, ששם לא נמצא שום שכל כדי לתרץ אותם בשכל אנושי. וכל מי שחושב שהוא יכול לתרץ את הקושיות האלו, או שהוא לא הבין את הקושיות האלו לעומקן, או שהוא לא הבין את התשובות של עצמו לעומקן, או שהוא משקר.
אך אין שום דרך בשכל אנושי לתרץ את הקושיות האלו, כי בחלל הפנוי אין שום שכל וכולי.
ולמרות זאת, כל זה מדובר רק על השכל האנושי.
אך יש שכל על אנושי, שהוא השכל הנקנה. שאליו זוכה האדם רך ורק אחרי שהוא משתמש בשכלו ומוציא את כל שכלו מכוח אל הפועל, ואז האדם מגלה את השכל הנקנה.
והשכל הנקנה הזה הוא כ"כ גדול, שבו גם אין תשובות לשאלות האלו, אך בו השאלות האלו אינן קיימות כלל. היינו כי בשכל הנקנה השאלות עצמן אינן קיימות. אך גם אין שם תשובות.
כי בשכל אנושי רגיל אין תשובות לשאלות האלו. ובשכל הנקנה השאלות האלו הן לא שאלות כלל. כך שבכל מקרה אין תשובות לשאלות האלו.
וזה כל העניין של ארץ ישראל. כי ארץ ישראל היא שלמות האמונה בשלמות שאין שלמות אחריה. ועל ידי אמונה שלמה זוכה להשגת האור אין סוף בבחינת מטי ולא מטי ורצוא ושוב. ואז זוכה לשכל הגדול הזה, שהוא השכל הנקנה.
וזה הטעם שבגללו רצה משה להגיע לארץ, כמ"ש הודיעני נא את דרכיך. כי משה רצה לדעת מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו, שזו בחינת השאלות של החלל הפנוי, שהוא שני הפכים בדבר אחד.
כי משה רצה לגלות את סוד ארץ ישראל, שהוא השכל הנקנה, שבו אין צורך בצמצום, כי שם הוא כולו אין סוף.
אך הקב"ה אמר לו, וראית את אחורי ופני לא יראו. כי משה לא זכה לבחינה הזו, מאחר שלא זכה להכנס לארץ.
אך רבי נחמן מברסלב לעומת זאת, שזכה להכנס לארץ ישראל בשלמות, הוא דייקא זכה להשיג את העניין הזה של ארץ ישראל, ושל השכל הנקנה, ועל ידי זה הוא זכה לעלות מדרגה לדרגה וכולי...
איך כל זה קשור לקושיות שיש בחלל הפנוי? כאן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה.
כיצד זה מסביר את זה שמשה רצה להגיע לארץ?
ואיך זה קשור לשכל הנקנה?
*
כאן מבואר breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר
אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אִם לָאו
וְאִם אוֹתוֹ הַצַּדִּיק הוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה אוֹ קָטָן
וְאִם הוּא צַדִּיק אֲמִתִּי אִם לָאו
אוֹ אִם הוּא בְּעַצְמוֹ צַדִּיק
כִּי טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִין לְצַיֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ טַעַם שֵׂכֶל
כִּי רַק מִי שֶׁהוּא אִישׁ בּוּר, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע זאת
אֲבָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִשֵּׂכֶל
כְּגוֹן לוֹמְדִים שֶׁמַּרְגִּישִׁים מְעַט טַעַם הַשֵּׂכֶל בִּפְשָׁט וְקֻשְׁיָא כְּדֶרֶך הַלּוֹמְדִים
אוֹ חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁמַּרְגִּישִׁים טַעַם שֵׂכֶל
יְכוֹלִין לְהָבִין טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
כִּי 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים'
וְטַעַם הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל בְּוַדַּאי יָקָר מְאד
והעניין הוא, כי יש את הקושיות שבאות מהחלל הפנוי, ששם לא נמצא שום שכל כדי לתרץ אותם בשכל אנושי. וכל מי שחושב שהוא יכול לתרץ את הקושיות האלו, או שהוא לא הבין את הקושיות האלו לעומקן, או שהוא לא הבין את התשובות של עצמו לעומקן, או שהוא משקר.
אך אין שום דרך בשכל אנושי לתרץ את הקושיות האלו, כי בחלל הפנוי אין שום שכל וכולי.
ולמרות זאת, כל זה מדובר רק על השכל האנושי.
אך יש שכל על אנושי, שהוא השכל הנקנה. שאליו זוכה האדם רך ורק אחרי שהוא משתמש בשכלו ומוציא את כל שכלו מכוח אל הפועל, ואז האדם מגלה את השכל הנקנה.
והשכל הנקנה הזה הוא כ"כ גדול, שבו גם אין תשובות לשאלות האלו, אך בו השאלות האלו אינן קיימות כלל. היינו כי בשכל הנקנה השאלות עצמן אינן קיימות. אך גם אין שם תשובות.
כי בשכל אנושי רגיל אין תשובות לשאלות האלו. ובשכל הנקנה השאלות האלו הן לא שאלות כלל. כך שבכל מקרה אין תשובות לשאלות האלו.
וזה כל העניין של ארץ ישראל. כי ארץ ישראל היא שלמות האמונה בשלמות שאין שלמות אחריה. ועל ידי אמונה שלמה זוכה להשגת האור אין סוף בבחינת מטי ולא מטי ורצוא ושוב. ואז זוכה לשכל הגדול הזה, שהוא השכל הנקנה.
וזה הטעם שבגללו רצה משה להגיע לארץ, כמ"ש הודיעני נא את דרכיך. כי משה רצה לדעת מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו, שזו בחינת השאלות של החלל הפנוי, שהוא שני הפכים בדבר אחד.
כי משה רצה לגלות את סוד ארץ ישראל, שהוא השכל הנקנה, שבו אין צורך בצמצום, כי שם הוא כולו אין סוף.
אך הקב"ה אמר לו, וראית את אחורי ופני לא יראו. כי משה לא זכה לבחינה הזו, מאחר שלא זכה להכנס לארץ.
אך רבי נחמן מברסלב לעומת זאת, שזכה להכנס לארץ ישראל בשלמות, הוא דייקא זכה להשיג את העניין הזה של ארץ ישראל, ושל השכל הנקנה, ועל ידי זה הוא זכה לעלות מדרגה לדרגה וכולי...