ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 חיי מוהר"ן - שפט - מעלת תורתו וספריו הקדושים
אות שפט הקשר והחבור של התורות שלו הוא כעין בנין ואריגה ממש שבתחלה מקשר ומחבר אלו שני דברים יחד. ואחר כך קושר ומחבר דבר שלישי להשני בכמה קשרים חזקים וכן משלישי לרביעי וכן להלן וכו'. אך על פי רב חוזר בכל פעם לחזר ולקשר אלו הארבעה דברים יחד. כי מתחלה אין הקשר שלהם יחד, רק מזה לזה דהינו מהראשון לשני ומהשני לשלישי ומהשלישי לרביעי אבל עדין אין קשר להרביעי בהראשון אבל אחר כך מביא פסוק או מאמר רבותינו זכרונם לברכה או שאר ראיה אחרת שעל ידי זה מקשרם יחד עד שמחבר בקשר הדק היטב כל אלו הארבעה דברים יחד. ואחר כך חוזר ומקשר עוד כמה דברים זה לזה. ויחד כלם הוא מקשר להחבור והקשר הראשון. ובתחלה אין קשר לשני החבילות הקדושות האלו כי אם על ידי איזה קשר שיש בין דבר אחד מהחבילה השניה לדבר אחד מהחבילה הראשונה. אבל אחר כך הוא חוזר לקשרם בראיות ודרכים נפלאים שממשיך קורות לקשר הבנין משלישי שבראשון לרביעי שבשני, ומשם לשני שבשלישי. ואחר כך מחבילה שניה לשלישית גם כן כך, וכן להלן, ואחר כך מקשרם כלם יחד בדרך נפלא. וכל זה הענין שמעתי והבנתי מפיו הקדוש למחרת יום הכפורים תקע"א שקדם הסתלקותו ועדין צריכין להרחיב הדבור בזה ולהביא לזה דגמא מכמה תורות כדי שתבין ענין זה היטב ותבין מעט דרכי הספר הקדוש הזה. [ועין לקמן בהשיחות מערכת עבודת השם סימן קמ"ב מבאר גם כן מה שבאר לי פעם אחת ואמר לי כי התורות שלו הם כמו מי שנכנס לפלטין שיש בו היכלות וחדרים ואכסדראות ופשפשין נאים נפלאים ונוראים מאד, ועליות על גבי עליות שונות בדרכי חדושים נוראים. ותכף כשנכנסין בחדר אחד ומתחילין להסתכל בו ולהתפלא על נפלאות החדושים אשר בו בתוך כך רואין, שנפתח לו פתח נפלא לחדר אחר. וכן מחדר זה לחדר עוד וכן מחדר לחדר ומחדר לעליה וכו' וכלם פתוחים מזה לזה פתחים וחלונות ומקשרים ומשלבים זה בזה בסדר נפלא ובחכמה עמקה ובתכלית היפי והנוי. וכל זה אי אפשר לבאר בכתב כי אם למי שנכנס קצת בהבנת עמק דברי רבנו זכרונו לברכה. אשרי הזוכה לטעם נעם מתיקות עמקות תורתו הקדושה וכו'] אות שצ בלקוטי תנינא סימן ד', מה שמבאר שם מענין רפואת המכה ולכאורה אין פרוש לדברים הללו ומה ענינם במאמר זה. אמר המעתיק שמעתי מאנשי שלומנו שקדם שבועות הזה שנאמר בו המאמר הנ"ל חלה וכו' איש חשוב אחד מאנשי שלומנו בלאדיזין, ה ינו שהיתה לו מכה גדולה בפי הטבעת רחמנא לצלן והיה חולה מאד והרופאים משכו ידיהם ממנו כי אמרו שאינו יכול לחיות. כי אפילו אם תפתח המכה ותבקע, אז צריכין לנקות אותה ולהמשיך כל הלחות הרעה מתוכה, וכן שאר כל ההשתדלות הצריכין לרפואת המכה וזה אי אפשר מחמת שהיא בתוך הכרכשתא ובודאי ימות. ובאו אנשי לאדיזין על שבועות וספרו לרבנו זכר צדיק לברכה אודות כל הנ"ל. אחר כך בשבועות אמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הנ"ל ושם מדבר מענין רפואות המכה בפרטיות. וכשבאו לביתם נודע להם שבשעה שאמר רבנו זכרונו לברכה זה המאמר נבקעה המכה ותכף נקל לו רצה לומר מכאבו ואחר איזה ימים נגמר רפואת המכה בשלמות. והכלל אשר נראה לעינים פעמים אין מספר אשר כל הענינים שעברו בעולם, בפרט הענינים שעברו על אנשי שלומנו הכל היה נכלל בתוך דברי תורתו הקדושה. ועל ידי תורתו הקדושה המשיך רפואות ותקונים והמתקות לכל הענינים שבעולם, בכלליות ובפרטיות ברוחניות ובגשמיות שמעתי בשמו זכרונו לברכה שספר משל נאה לענין מה שמרבה לגלות כל כך תורות נפלאות ומעשיות ושיחות נפלאות ונוראות אף על פי שאינו נראה עדין שיעשו פעלתם בשלמות באנשי שלומנו כמו שהיה ראוי להם. וספר לענין זה ממלך אחד שחלה בנו יחידו ביותר עד שכל הרופאים משכו ידיהם ממנו ונתיאשו מרפואתו. בתוך כך בא רופא מפלג בחכמה מאד ובקש המלך ממנו בתחנונים גדולים להשתדל עם בנו. והשיב לו האמת שרפואתו קשה ורחוקה מאד אף על פי כן אם יעשו עוד תחבולה אחת אזי אפשר דאפשר שיהיה לו רפואה. אך איני יודע אם לומר לך זאת התחבולה מחמת שהיא דבר קשה וכבד מאד. והפציר בו המלך מאד לגלות לו התחבולה. ואמר לו תדע שבנך הוא חולה מסכן מאד בתכלית עד שכבר אי אפשר לתן לו לתוך פיו אפילו טפה אחת מסממני הרפואות. אך איך שיש סממני רפואות יקרות כאלה אשר צלוחית אחת קטנה מאד עולה לסך אלפי אלפים וצריכין למלאת חביות מלא מסממנים היקרים האלה ולקח בדליים מלאים מסממנים האלה ולשפך על בנך החולה. וממילא מובן שכל הסממנים היקרים האלה ילכו לאבוד לגמרי אך אף על פי כן יתחזק גופו מעט על ידי זה. ואולי מתוך שישפכו עליו הרבה כל כך יכנס לתוך פיו גם כן איזה טפה על כל פנים על ידי זה אפשר שיהיה לו רפואה. ותכף ומיד נתרצה המלך לזה וצוה לעשות כן ועל ידי זה נתרפא הבן מלך. והנמשל מובן ממילא שדיקא מחמת שאנו חולים מדכאים בחלי הנפש כל כך רחמנא לצלן. על כן מכרח הצדיק הרופא נאמן לשפך עלינו סממנים יקרים ונוראים מאד. אף על פי שלכאורה נראה שכמעט הכל הולך לאבוד חס ושלום אף על פי כן ריח טוב קולט וברבות הימים אולי נזכה לחטף מהם איזה טפה יקרה ונפלאה לתוך פינו ופנימיותנו עד שעל ידי זה אולי יש תקוה לזכות לרפואה שלמה ברוחניות וגשמיות אמן כן יהי רצון
אות שפט
הַקֶּשֶׁר וְהַחִבּוּר שֶׁל הַתּוֹרוֹת שֶׁלּוֹ הוּא כְּעֵין בִּנְיָן וַאֲרִיגָה מַמָּשׁ
שֶׁבִּתְחִלָּה מְקַשֵּׁר וּמְחַבֵּר אֵלּוּ שְׁנֵי דְּבָרִים יַחַד.
וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר וּמְחַבֵּר דָּבָר שְׁלִישִׁי לְהַשֵּׁנִי בְּכַמָּה קְשָׁרִים חֲזָקִים וְכֵן מִשְּׁלִישִׁי לִרְבִיעִי וְכֵן לְהַלָּן וְכוּ'.
אַךְ עַל פִּי רב חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַחֲזר וּלְקַשֵּׁר אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים יַחַד.
כִּי מִתְּחִלָּה אֵין הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהֶם יַחַד, רַק מִזֶּה לָזֶה
דְּהַיְנוּ מֵהָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי וּמֵהַשֵּׁנִי לַשְּׁלִישִׁי וּמֵהַשְּׁלִישִׁי לָרְבִיעִי
אֲבָל עֲדַיִן אֵין קֶשֶׁר לְהָרְבִיעִי בְּהָרִאשׁוֹן
אֲבָל אַחַר כָּךְ מֵבִיא פָּסוּק אוֹ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אוֹ שְׁאָר רְאָיָה אַחֶרֶת
שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְקַשְּׁרָם יַחַד עַד שֶׁמְּחֻבָּר בְּקֶשֶׁר הָדֵק הֵיטֵב כָּל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים יַחַד.
וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר וּמְקַשֵּׁר עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים זֶה לָזֶה.
וְיַחַד כֻּלָּם הוּא מְקַשֵּׁר לְהַחִבּוּר וְהַקֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן.
וּבִתְחִלָּה אֵין קֶשֶׁר לִשְׁנֵי הַחֲבִילוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָאֵלּוּ
כִּי אִם עַל יְדֵי אֵיזֶה קֶשֶׁר שֶׁיֵּשׁ בֵּין דָּבָר אֶחָד מֵהַחֲבִילָה הַשְּׁנִיָּה לְדָבָר אֶחָד מֵהַחֲבִילָה הָרִאשׁוֹנָה.
אֲבָל אַחַר כָּךְ הוּא חוֹזֵר לְקַשְּׁרָם בִּרְאָיוֹת וּדְרָכִים נִפְלָאִים
שֶׁמַּמְשִׁיךְ קוֹרוֹת לְקַשֵּׁר הַבִּנְיָן מִשְּׁלִישִׁי שֶׁבָּרִאשׁוֹן לָרְבִיעִי שֶׁבַּשֵּׁנִי, וּמִשָּׁם לַשֵּׁנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי. וְאַחַר כָּךְ מֵחֲבִילָה שְׁנִיָּה לִשְׁלִישִׁית גַּם כֵּן כָּךְ, וְכֵן לְהַלָּן, וְאַחַר כָּךְ מְקַשְּׁרָם כֻּלָּם יַחַד בְּדֶרֶךְ נִפְלָא.
וְכָל זֶה הָעִנְיָן שָׁמַעְתִּי וְהֵבַנְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ לְמָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים תקע"א שֶׁקּדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ
וַעֲדַיִן צְרִיכִין לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר בָּזֶה וּלְהָבִיא לָזֶה דֻּגְמָא מִכַּמָּה תּוֹרוֹת כְּדֵי שֶׁתָּבִין עִנְיָן זֶה הֵיטֵב
וְתָבִין מְעַט דַּרְכֵי הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.
[וְעַיֵּן לְקַמָּן בְּהַשִּׂיחוֹת מַעֲרֶכֶת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם סִימָן קמ"ב
מְבאָר גַּם כֵּן מַה שֶּׁבֵּאֵר לִי פַּעַם אַחַת
וְאָמַר לִי כִּי הַתּוֹרוֹת שֶׁלּוֹ הֵם כְּמוֹ מִי שֶׁנִּכְנָס לְפָלָטִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֵיכָלוֹת וַחֲדָרִים וְאַכְסַדְרָאוֹת וּפִשְׁפָּשִׁין נָאִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאד, וַעֲלִיּוֹת עַל גַּבֵּי עֲלִיּוֹת שׁוֹנוֹת בְּדַרְכֵי חִדּוּשִׁים נוֹרָאִים.
וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּכְנָסִין בְּחֶדֶר אֶחָד וּמַתְחִילִין לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ וּלְהִתְפַּלֵּא עַל נִפְלְאוֹת הַחִדּוּשִׁים אֲשֶׁר בּוֹ
בְּתוֹךְ כָּךְ רוֹאִין, שֶׁנִּפְתַּח לוֹ פֶּתַח נִפְלָא לְחֶדֶר אַחֵר.
וְכֵן מֵחֶדֶר זֶה לְחֶדֶר עוֹד וְכֵן מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמֵחֶדֶר לַעֲלִיָּה וְכוּ'
וְכֻלָּם פְּתוּחִים מִזֶּה לָזֶה פְּתָחִים וְחַלּוֹנוֹת
וּמְקֻשָּׁרִים וּמְשֻׁלָּבִים זֶה בָּזֶה בְּסֵדֶר נִפְלָא וּבְחָכְמָה עֲמֻקָּה וּבְתַכְלִית הַיּפִי וְהַנּוֹי.
וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב
כִּי אִם לְמִי שֶׁנִּכְנַס קְצָת בַּהֲבָנַת עמֶק דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִטְעם נעַם מְתִיקוּת עַמְקוּת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְכוּ']
אות שצ
בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ד', מַה שֶּׁמְּבאָר שָׁם מֵעִנְיַן רְפוּאַת הַמַּכָּה
וְלִכְאוֹרָה אֵין פֵּרוּשׁ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ וּמַה עִנְיָנָם בְּמַאֲמָר זֶה.
אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁקּדֶם שָׁבוּעוֹת הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל חָלָה וְכוּ' אִישׁ חָשׁוּב אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּלַאדִיזִין, ה
ַיְנוּ שֶׁהָיְתָה לוֹ מַכָּה גְּדוֹלָה בְּפִי הַטַּבַּעַת רַחֲמָנָא לִצְלַן וְהָיָה חוֹלֶה מְאד
וְהָרוֹפְאִים מָשְׁכוּ יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ כִּי אָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת.
כִּי אֲפִילּוּ אִם תִּפָּתַח הַמַּכָּה וְתִבָּקַע, אָז צְרִיכִין לְנַקּוֹת אוֹתָהּ וּלְהַמְשִׁיךְ כָּל הַלֵּחוּת הָרָעָה מִתּוֹכָהּ, וְכֵן שְׁאָר כָּל הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַצְּרִיכִין לִרְפוּאַת הַמַּכָּה
וְזֶה אִי אֶפְשָׁר מֵחֲמַת שֶׁהִיא בְּתוֹךְ הַכַּרְכַּשְׁתָּא וּבְוַדַּאי יָמוּת.
וּבָאוּ אַנְשֵׁי לַאדִיזִין עַל שָׁבוּעוֹת וְסִפְּרוּ לְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה אוֹדוֹת כָּל הַנַּ"ל.
אַחַר כָּךְ בְּשָׁבוּעוֹת אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל
וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן רְפוּאוֹת הַמַּכָּה בִּפְרָטִיּוּת.
וּכְשֶׁבָּאוּ לְבֵיתָם נוֹדַע לָהֶם שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה זֶה הַמַּאֲמָר
נִבְקְעָה הַמַּכָּה וְתֵכֶף נָקַל לוֹ רָצָה לוֹמַר מִכְּאֵבוֹ
וְאַחַר אֵיזֶה יָמִים נִגְמַר רְפוּאַת הַמַּכָּה בִּשְׁלֵמוּת.
וְהַכְּלָל אֲשֶׁר נִרְאָה לָעֵינַיִם פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר אֲשֶׁר כָּל הָעִנְיָנִים שֶׁעָבְרוּ בָּעוֹלָם, בִּפְרָט הָעִנְיָנִים שֶׁעָבְרוּ עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ
הַכּל הָיָה נִכְלָל בְּתוֹךְ דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה.
וְעַל יְדֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הִמְשִׁיךְ רְפוּאוֹת וְתִקּוּנִים וְהַמְתָּקוֹת לְכָל הָעִנְיָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל נָאֶה לְעִנְיַן מַה שֶּׁמַּרְבֶּה לְגַלּוֹת כָּל כָּךְ תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת וּמַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עֲדַיִן שֶׁיַּעֲשׂוּ פְּעֻלָּתָם בִּשְׁלֵמוּת בְּאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָאוּי לָהֶם.
וְסִפֵּר לְעִנְיָן זֶה מִמֶּלֶךְ אֶחָד שֶׁחָלָה בְּנוֹ יְחִידוֹ בְּיוֹתֵר
עַד שֶׁכָּל הָרוֹפְאִים מָשְׁכוּ יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ וְנִתְיָאֲשׁוּ מֵרְפוּאָתוֹ.
בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא רוֹפֵא מֻפְלָג בְּחָכְמָה מְאד
וּבִקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ מִמֶּנּוּ בְּתַחֲנוּנִים גְּדוֹלִים לְהִשְׁתַּדֵּל עִם בְּנוֹ.
וְהֵשִׁיב לוֹ הָאֱמֶת שֶׁרְפוּאָתוֹ קָשָׁה וּרְחוֹקָה מְאד
אַף עַל פִּי כֵן אִם יַעֲשׂוּ עוֹד תַּחְבּוּלָה אַחַת אֲזַי אֶפְשָׁר דְּאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רְפוּאָה.
אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לוֹמַר לְךָ זאת הַתַּחְבּוּלָה
מֵחֲמַת שֶׁהִיא דָּבָר קָשֶׁה וְכָבֵד מְאד.
וְהִפְצִיר בּוֹ הַמֶּלֶךְ מְאד לְגַלּוֹת לוֹ הַתַּחְבּוּלָה.
וְאָמַר לוֹ תֵּדַע שֶׁבִּנְךָ הוּא חוֹלֶה מְסֻכָּן מְאד בְּתַכְלִית
עַד שֶׁכְּבָר אִי אֶפְשָׁר לִתֵּן לוֹ לְתוֹךְ פִּיו אֲפִילּוּ טִפָּה אַחַת מִסַּמְמָנֵי הָרְפוּאוֹת.
אַךְ אֵיךְ שֶׁיֵּשׁ סַמְמָנֵי רְפוּאוֹת יְקָרוֹת כָּאֵלֶּה
אֲשֶׁר צְלוֹחִית אַחַת קְטַנָּה מְאד עוֹלָה לְסַךְ אַלְפֵי אֲלָפִים
וּצְרִיכִין לְמַלּאת חָבִיּוֹת מָלֵא מִסַּמְמָנִים הַיְקָרִים הָאֵלֶּה
וְלִקַּח בִּדְלָיִים מְלֵאִים מִסַּמְמָנִים הָאֵלֶּה וְלִשְׁפּךְ עַל בִּנְךָ הַחוֹלֶה.
וּמִמֵּילָא מוּבָן שֶׁכָּל הַסַּמְמָנִים הַיְקָרִים הָאֵלֶּה יֵלְכוּ לְאִבּוּד לְגַמְרֵי
אַךְ אַף עַל פִּי כֵן יִתְחַזֵּק גּוּפוֹ מְעַט עַל יְדֵי זֶה.
וְאוּלַי מִתּוֹךְ שֶׁיִּשְׁפְּכוּ עָלָיו הַרְבֵּה כָּל כָּךְ
יִכְנס לְתוֹךְ פִּיו גַּם כֵּן אֵיזֶה טִפָּה עַל כָּל פָּנִים
עַל יְדֵי זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רְפוּאָה.
וְתֵכֶף וּמִיָּד נִתְרַצָּה הַמֶּלֶךְ לָזֶה וְצִוָּה לַעֲשׂוֹת כֵּן
וְעַל יְדֵי זֶה נִתְרַפֵּא הַבֵּן מֶלֶךְ.
וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא
שֶׁדַּיְקָא מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ חוֹלִים מְדֻכָּאִים בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ כָּל כָּךְ רַחֲמָנָא לִצְלַן.
עַל כֵּן מֻכְרָח הַצַּדִּיק הָרוֹפֵא נֶאֱמָן לִשְׁפּךְ עָלֵינוּ סַמְמָנִים יְקָרִים וְנוֹרָאִים מְאד.
אַף עַל פִּי שֶׁלִּכְאוֹרָה נִרְאֶה שֶׁכִּמְעַט הַכּל הוֹלֵךְ לְאִבּוּד חַס וְשָׁלוֹם
אַף עַל פִּי כֵן רֵיחַ טוֹב קוֹלֵט
וּבִרְבוֹת הַיָּמִים אוּלַי נִזְכֶּה לַחְטף מֵהֶם אֵיזֶה טִפָּה יְקָרָה וְנִפְלָאָה לְתוֹךְ פִינוּ וּפְנִימִיּוּתֵנוּ
עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה לִזְכּוֹת לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת
אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן
סיפורי מעשיות - מעשה מנימוס המדינה והבעטלירס שהמליכו
...מדינה, שהנימוס [המנהג שלהם] היה, שכל שלוש שנים היו לוקחים מלך אחר, בזה האופן היו יוצאים לשדה, והראשון שפגעו בו היו ממליכים אותו, אפלו סומא וחיגר. פעם אחת יצאו, ופגעו ראשון בבעטליר אחד שהיה שכור, ותכף לקחו אותו בכבוד והביאו אותו לפלטין המלך, והפשיטו את מלבושיו והלבישו אותו בגדי מלכות והכתירוהו בכתר מלכות, והיה שכור ולא ידע כלום, ויישן. וכשנעור משנתו, וראה שהוא בפלטין של המלך ומלובש בגדי מלכות והמשוררים מזמרים, התפלא מאוד אם זה חלום. הלוא הוא זוכר...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יד
...אות יד ואז באותו העת היתה המלחמה של הצרפת שהלך הצרפת לארץ התוגר למצרים ולארץ ישראל וכיוצא כמפרסם וכאשר נשמע לאנשי סטנבול שהמלחמה הנ"ל מתעוררת, והצרפת הולך ובא על הים אזי לא רצו קהלה קדישא של סטנבול להניח שום יהודי לצאת מקיר העיר וחוצה, לפרש על הים ורבנו זכרונו לברכה, לא השגיח על זה ורצה להפקיר את עצמו ואמר להאיש שהיה עמו: תדע שאני רוצה לסכן את עצמי אפילו בסכנות גדולות ועצומות אך את נפשך איני רוצה להפקיר בכן אם תרצה קח לך מעות על הוצאות ושוב בשלום...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יד - לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם
...שלום בעולם [לשון רבנו, זכרונו לברכה] תקעו בחדש שופר בכסא וכו' א. להמשיך שלום בעולם צריך להעלות כבוד הקדוש ברוך הוא לשרשו הינו ליראה כמו שכתוב: "ליראה את השם הנכבד" ב. ואי אפשר להעלות את הכבוד אלא על ידי תורת חסד "ותורת חסד" אמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'זהו הלומד תורה על מנת ללמדה' כי זה עקר כבודו כמובא בזוהר 'בשעתא דשאר עכו"ם אתין ואודן לקדשא בריך הוא, כדין אסתלק ואתיקר שמא דקדשא בריך הוא עלא ותתא, כמו גבי יתרו: בשעתא דאמר יתרו: "עתה ידעתי כי גדול...
שיחות הר"ן - אות קכד
...יכול לומר דברי מוסר כי כל דבור מוסר שלו הוא מטבל ומרחץ בדמעות ומחמת זה אינו יכול לומר מוסר בפרוש ובתחלה היה אצלנו קצת תמיהה מה שאמר שאינו אומר מוסר כי לפי דעתנו כל דבריו הם דברי מוסר גדול מאד מאד כאש בוערת ממש אך באמת לא היה רגיל לומר דברי מוסר בפרוש כדרך המוכיחים אבל אף על פי כן כל דבריו וכל שיחותיו היה רק מענין עבודת ה' וכל דבריו היה כגחלי אש ממש ומי שזכה לשמע דבור מפיו היה נכנס בקרבו כאש בוערת ממש ואי אפשר לבאר ולציר לא בכתב ולא בפה עצם תבערת...
חיי מוהר"ן - תקצ - עבודת השם
...לפניו זכרונו לברכה איך שקשה לו מאד להתפלל, כי המחשבות זרות מבלבלין אותו מאד. השיב לו רבנו זכרונו לברכה מקבלין זאת לכפרת עון, וחיך קצת. וקצת היה נראה כונתו בזה כי הלא באמת אלו המחשבות הם בעצמם עוונות, ועל כן חיך קצת. אך אף על פי כן בודאי כל דבריו אמת וצדק כי על כל פנים בזה שאין מהרהר אחריו יתברך חס ושלום ויודע שבודאי השם יתברך רוצה לקרבו ולקבל תפילתו רק שעוונותיו גרמו לו כל אלו המחשבות הבאין לבלבלו ויש לו צער מזה ובורח מהם בכל כחו יכול להיות בודאי...
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 1
...של שבירת התאוות. כאן נדון במה היא שבירת התאוות באמת ובשלמות? ואיך לשבור את התאוות? אז נתחיל בלהביא ציטוטים שונים מדברי רבי נחמן מברסלב בעניין הזה. * breslev.eip.co.il/?key=2212 - שיחות הר"ו - אות נו יש בני אדם שנדמה עליהם שהם רחוקים מאיזה תאוות גדולות כגון מתאוות ממון וכיוצא בזה דע שאף על פי כן יכול להיות שהוא גרוע יותר מחברו שהוא משקע באותה התאוה דהינו שיש לו איזה תאוה אחרת שהוא משקע בה כל כך עד שאפילו תאוות ממון וכיוצא בזה שהיא תאוה גדולה מאד נ...
ספר המידות - ניסיון
ספר המידות - ניסיון חלק שני א. הנסיון הוא בשביל לגדל ולפרסם את האדם. ב. מי שאין במעלות הצדקות, וגם אין לו זכות אבות, ורוצה לקרב את בני אדם לעבודת השם יתברך, ישמר את עצמו מנסיונות, ובפרט שלא יתקנאו בו הרשעים. ג. מי שהוא שולט ביצרו, בניו אינם יוצאים לתרבות רעה, ועל ידי זה ממונו נתברך, ועל ידי זה לא יבוא לידי נסיון....
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמז - כְּשֵׁם שֶׁמִּי שֶׁהוּא עַזּוּת פָּנִים אֵין לוֹ חֵלֶק בַּתּוֹרָה
...שמי שהוא עזות פנים אין לו חלק בתורה כשם שמי שהוא עזות פנים אין לו חלק בתורה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'דבר צוה לאלף דור, שבקש הקדוש ברוך הוא לתן התורה לאלף דורות, ראה שאין העולם מתקים ונתנה לעשרים וששה דורות, ועמד ושתלן וכו', והן הן עזי פנים שבדור' נמצא שהעזי פנים אינם בכלל קבלת התורה כי הם מהתתקע"ד דורות שלא היו ראויים לקבל התורה וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'מי שיש בו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני' נמצא שהעזות פנים אין לו...
שיחות הר"ן - אות רצד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי מפיו הקדוש שבימי אלול שנוהגין ישראל לומר תקונים ותפילות ובקשות אחר התפילה וכו' ומאחרין יותר בבית הכנסת ובבית המדרש אמר שמהנגון של התקונים ומה שהלב כואב וחלש מחמת שמתאחרין בבית המדרש מכל זה נעשין דברים גבוהים וגדולים למעלה...
שיחות הר"ן - אות רפא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הר"ן - אות רפא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן היה מזהיר מאד שישמר האדם את ממונו בשמירה גדולה ומעלה מאד והיה מקפיד מאד על זה והיה מתלוצץ ומקפיד על אלו האנשים המתעצלים שקורין בלשון אשכנז "שלים מזלניק" כי זמנים ועתים בטל עצמו מתורה ותפילה וטרח ויגע ביגיעות גדולות בשביל להרויח ממון כדי לפרנס ביתו ואחר כך כשהגיע לו הממון הוא נעשה שלים מזלניק ואינו משגיח עליו כלל כי ממון כשר של איש הישראלי צריך שמירה כמו עין שבראש ובכל עת שנזדמן שאחד מאנשיו נאבד אצלו איזה...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1289 שניות - עכשיו 26_09_2020 השעה 02:16:45 - wesi2