ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם אותו הצדיק הוא גדול במעלה או קטן ואם הוא צדיק אמתי אם לאו או אם הוא בעצמו צדיק כי טעם ארץ ישראל יכולין לציר לפני מי שיודע טעם שכל כי רק מי שהוא איש בור, אי אפשר לו לידע זאת אבל מי שיודע משכל כגון לומדים שמרגישים מעט טעם השכל בפשט וקשיא כדרך הלומדים או חכמים בחכמות אחרות, שמרגישים טעם שכל יכולין להבין טעם ארץ ישראל כי 'אוירא דארץ ישראל מחכים' (בבא בתרא קנח, ובזוהר פינחס דף רמה:, ובתקון כב) וטעם החכמה והשכל בודאי יקר מאד אך עקר מעלת קדשת ארץ ישראל הוא רק על ידי השגחת השם יתברך ומחמת שהשם יתברך מסתכל בארץ ישראל תמיד כמו שכתוב (דברים י"א) : "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" על ידי זה ארץ ישראל מקדשת ואוירה מחכים כי עינים על שם החכמה כי התפתחות החכמה נקרא בחינת עינים כמו שכתוב (בראשית ג) : "ותפקחנה עיני שניהם", ופרש רש"י 'על שם החכמה נאמר' ומחמת שעיני ה' בארץ ישראל, שמסתכל בה תמיד על ידי זה 'אוירא דארץ ישראל מחכים' אך מהיכן נמשך ונתעורר זאת אצל השם יתברך דהינו בחינת עינים להשגיח כנ"ל זה נעשה על ידי נשמות ישראל שהשם יתברך מתפאר בהם, בבחינת (ישעיה מ"ט) : "ישראל אשר בך אתפאר" ועל ידי ההתפארות נעשין בחינת תפילין, שנקראין פאר (סכה כה) והתפילין הם בחינת מחין, ונכנסין לפנים ובוקעין בעינים ומזה נעשה השגחת השם יתברך כביכול שעל ידי זה נעשה קדשת ארץ ישראל בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים כנ"ל ועל שם זה נקרא ארץ ישראל שמקבלת קדשתה, מבחינת "ישראל אשר בך אתפאר", כנ"ל אך בודאי לא כל העתים שוות בהתקרבות ישראל להשם יתברך כי לפעמים, חס ושלום, יש שנתרחק אחד מהשם יתברך (עין זוהר בשלח א ב) ואזי אדרבא השכינה צועקת: 'קלני מראשי, קלני מזרועי' (סנהדרין מו) הינו שצעקתה, שנתקלקל ונפגם בחינת ההתפארות שאינו יכול להתפאר בהם ונפגם בחינת התפילין, שנעשין מן ההתפארות כנ"ל וזה: 'קלני מראשי, קלני מזרועי', 'מראשי' 'מזרועי' דיקא בחינת תפילין [שמניחין על הראש ועל הזרוע] וכנ"ל רק כשאחד מישראל נתקרב להשם יתברך ונתוסף עוד ישראל שרוצה לעבדו יתברך וכל מה שנתוספין יותר רבים מישראל שרוצים לעבדו ולהתקרב אליו אזי נתגדל ונתוסף יותר התפארותו יתברך שהוא יתברך מתפאר בעמו ישראל המתקרבים אליו ועל ידי זה ההתפארות נעשין תפילין מחין ומזה נעשה קדשת ארץ ישראל, בחינת 'אוירא דארץ ישראל מחכים' על ידי עיני השגחתו כנ"ל אך מי שיכול לראות זאת ההתפארות שמתפאר השם יתברך בעמו ישראל אזי הוא מקבל בחינת פאר ומחין מן זאת ההתפארות שרואה ונעשין אצלו גם כן בחינת תפילין ונכנסין לפנים כנ"ל ובוקעין בעינים כנ"ל ואזי נעשין עיניו גם כן בבחינת עיני ה' ואזי בכל מקום שהוא מסתכל ורואה נעשה שם גם כן בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים כי עקר קדשת ארץ ישראל הוא רק מבחינת עינים הנ"ל אבל מי הוא זה שיוכל לראות את השם יתברך שיוכל לראות התפארותו יתברך אמנם מי שרואה את הצדיק האמת שהוא מקרב בני אדם לעבודתו יתברך והוא עקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים נמצא שהוא בעצמו ההתפארות שמתפאר השם יתברך בעמו כי על ידו כל ההתקרבות וההתפארות ועקר הדבר בעת הקבוץ בעת שמתקבצים אליו העולם הבאים לשמע את דבר ה' וביותר בראש השנה, שאז הוא הקבוץ הגדול אזי ההתפארות גדול ביותר מחמת שמתקבצים הרבה בני אדם, החפצים להתקרב אליו יתברך ואזי נתגדל ונתוסף פאר ויפי הצדיק כי הוא בעצמו ההתפארות כנ"ל אזי מי שמסתכל באמת בזה הצדיק האמתי אזי הוא גם כן מקבל מן ההתפארות הזאת ונעשין אצלו גם כן בחינת תפילין מחין כנ"ל ואזי נעשין עיניו גם כן כנ"ל בבחינת עיני ה' ואזי גם בכל מקום שהוא מסתכל, נעשה גם כן בחינת ארץ ישראל בחינת 'אוירא דארץ ישראל מחכים' כי הוא מחכים האויר על ידי הסתכלותו בעיניו הנ"ל שנעשין מן ההתפארות כנ"ל וזה פרוש (ישעיה ל"ג) : "מלך ביפיו תחזינה עיניך" הינו כשתזכה לראות מלך ביפיו, דהינו הצדיק ביפיו ותפארתו דהינו בעת הקבוץ, שאזי הוא יפיו ותפארתו כנ"ל על ידי זה "עיניך תראינה ארץ מרחקים" בחינת ארץ ישראל, בחינת 'אוירא דארץ ישראל מחכים' כי החכמה נקרא מרחקים, כמו שכתוב (קהלת ז) : "אמרתי אחכמה והיא רחוקה" הינו שעל ידי זה שתראה את הצדיק ביפיו ותפארתו כנ"ל על ידי זה בכל מקום שתראה בעיניך יהיה נעשה בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים כנ"ל וזהו : 'עיניך תראינה ארץ מרחקים' כנ"ל נמצא, מי שיש לו תאוה והשתוקקות לארץ ישראל בפרט מי שטעם טעם האמת של ארץ ישראל כשפוגע ומתועד יחד עם אדם שהיה אצל צדיק אמתי על ראש השנה הוא מחיב להרגיש אז טעם ארץ ישראל כי על ידי זה האיש נעשה גם זה האויר בבחינת ארץ ישראל כנ"ל וראוי שיתעורר לו עתה השתוקקות וגעגועין לארץ ישראל כל אחד לפי בחינתו ועקר הדבר שיהיה באמת ובתמימות. ויש בזה עוד ענינים, כי 'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו' (קהלת רבה סדר א) נמצא שאין ממלא תאוותו ורצונו בממון לעולם, כי תמיד חסר לו כנ"ל אבל יש בחינת שפע כפולה בחינת (איוב כ"ב) : "וכסף תועפות לך", שהוא לשון כפול נמצא שבזה השפע נתמלא רצונו, מאחר שהיא כפולה [ולא סים]
מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר
אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אִם לָאו
וְאִם אוֹתוֹ הַצַּדִּיק הוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה אוֹ קָטָן
וְאִם הוּא צַדִּיק אֲמִתִּי אִם לָאו
אוֹ אִם הוּא בְּעַצְמוֹ צַדִּיק
כִּי טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִין לְצַיֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ טַעַם שֵׂכֶל
כִּי רַק מִי שֶׁהוּא אִישׁ בּוּר, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע זאת
אֲבָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִשֵּׂכֶל
כְּגוֹן לוֹמְדִים שֶׁמַּרְגִּישִׁים מְעַט טַעַם הַשֵּׂכֶל בִּפְשָׁט וְקֻשְׁיָא כְּדֶרֶך הַלּוֹמְדִים
אוֹ חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁמַּרְגִּישִׁים טַעַם שֵׂכֶל
יְכוֹלִין לְהָבִין טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
כִּי 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים'
וְטַעַם הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל בְּוַדַּאי יָקָר מְאד
אַך עִקָּר מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל יְדֵי הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וּמַחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך מִסְתַּכֵּל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלקֶיך בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה"
עַל יְדֵי זֶה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת וַאֲוִירָהּ מַחְכִּים
כִּי עֵינַיִם עַל שֵׁם הַחָכְמָה
כִּי הִתְפַּתְּחוּת הַחָכְמָה נִקְרָא בְּחִינַת עֵינַיִם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י 'עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר'
וּמֵחֲמַת שֶׁעֵינֵי ה' בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּסְתַּכֵּל בָּהּ תָּמִיד
עַל יְדֵי זֶה 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים'
אַך מֵהֵיכָן נִמְשָׁך וְנִתְעוֹרֵר זאת אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
דְּהַיְנוּ בְּחִינַת עֵינַיִם לְהַשְׁגִּיחַ כַּנַּ"ל
זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל
שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך מִתְפָּאֵר בָּהֶם, בִּבְחִינַת: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּך אֶתְפָּאָר"
וְעַל יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת נַעֲשִׂין בְּחִינַת תְּפִילִּין, שֶׁנִּקְרָאִין פְּאֵר
וְהַתְּפִילִּין הֵם בְּחִינַת מחִין, וְנִכְנָסִין לִפְנִים וּבוֹקְעִין בָּעֵינַיִם
וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך כִּבְיָכוֹל
שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים כַּנַּ"ל
וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
שֶׁמְּקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ, מִבְּחִינַת "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּך אֶתְפָּאָר", כַּנַּ"ל
אַך בְּוַדַּאי לא כָּל הָעִתִּים שָׁווֹת בְּהִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
כִּי לִפְעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ שֶׁנִּתְרַחֵק אֶחָד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וַאֲזַי אַדְּרַבָּא הַשְּׁכִינָה צוֹעֶקֶת: 'קַלַּנִי מֵראשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי'
הַיְנוּ שֶׁצַּעֲקָתָהּ, שֶׁנִּתְקַלְקֵל וְנִפְגַּם בְּחִינַת הַהִתְפָּאֲרוּת
שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפָּאֵר בָּהֶם
וְנִפְגַּם בְּחִינַת הַתְּפִילִּין, שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ"ל
וְזֶה: 'קַלַּנִי מֵראשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי', 'מֵראשִׁי' 'מִזְּרוֹעִי' דַּיְקָא
בְּחִינַת תְּפִילִּין [שֶׁמַּנִּיחִין עַל הָראשׁ וְעַל הַזְּרוֹעַ] וְכַנַּ"ל
רַק כְּשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְנִתּוֹסֵף עוֹד יִשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצֶה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַך
וְכָל מַה שֶּׁנִּתּוֹסְפִין יוֹתֵר רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצִים לְעָבְדוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו
אֲזַי נִתְגַּדֵּל וְנִתּוֹסֵף יוֹתֵר הִתְפָּאֲרוּתוֹ יִתְבָּרַך
שֶׁהוּא יִתְבָּרַך מִתְפָּאֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו
וְעַל יְדֵי זֶה הַהִתְפָּאֲרוּת נַעֲשִׂין תְּפִילִּין מחִין
וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים'
עַל יְדֵי עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ כַּנַּ"ל
אַך מִי שֶׁיָּכוֹל לִרְאוֹת זאת הַהִתְפָּאֲרוּת
שֶׁמִּתְפָּאֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל
אֲזַי הוּא מְקַבֵּל בְּחִינַת פְּאֵר וּמחִין מִן זאת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁרוֹאֶה
וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ גַם כֵּן בְּחִינַת תְּפִילִּין וְנִכְנָסִין לִפְנִים כַּנַּ"ל
וּבוֹקְעִין בָּעֵינַיִם כַּנַּ"ל
וַאֲזַי נַעֲשִׂין עֵינָיו גַם כֵּן בִּבְחִינַת עֵינֵי ה'
וַאֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה
נַעֲשֶׂה שָׁם גַם כֵּן בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים
כִּי עִקָּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק מִבְּחִינַת עֵינַיִם הַנַּ"ל
אֲבָל מִי הוּא זֶה שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת הִתְפָּאֲרוּתוֹ יִתְבָּרַך
אָמְנָם מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת
שֶׁהוּא מְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך
וְהוּא עִקָּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם
נִמְצָא שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמִּתְפָּאֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַמּוֹ
כִּי עַל יָדוֹ כָּל הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְפָּאֲרוּת
וְעִקָּר הַדָּבָר בְּעֵת הַקִּבּוּץ
בְּעֵת שֶׁמִּתְקַבְּצִים אֵלָיו הָעוֹלָם הַבָּאִים לִשְׁמעַ אֶת דְּבַר ה'
וּבְיוֹתֵר בְּראשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאָז הוּא הַקִּבּוּץ הַגָּדוֹל
אֲזַי הַהִתְפָּאֲרוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר
מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקַבְּצִים הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם, הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַך
וַאֲזַי נִתְגַּדֵּל וְנִתּוֹסֵף פְּאֵר וִיפִי הַצַּדִּיק
כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ"ל
אֲזַי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת בְּזֶה הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי
אֲזַי הוּא גַם כֵּן מְקַבֵּל מִן הַהִתְפָּאֲרוּת הַזּאת
וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ גַם כֵּן בְּחִינַת תְּפִילִּין מחִין כַּנַּ"ל
וַאֲזַי נַעֲשִׂין עֵינָיו גַם כֵּן כַּנַּ"ל בִּבְחִינַת עֵינֵי ה'
וַאֲזַי גַּם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל, נַעֲשֶׂה גַם כֵּן בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
בְּחִינַת 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים'
כִּי הוּא מַחְכִּים הָאֲוִיר עַל יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ בְּעֵינָיו הַנַּ"ל
שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ"ל
וְזֶה פֵּרוּשׁ: "מֶלֶך בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיך"
הַיְנוּ כְּשֶׁתִּזְכֶּה לִרְאוֹת מֶלֶך בְּיָפְיוֹ, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק בְּיָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ
דְּהַיְנוּ בְּעֵת הַקִּבּוּץ, שֶׁאֲזַי הוּא יָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי זֶה "עֵינֶיך תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים"
בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים'
כִּי הַחָכְמָה נִקְרָא מַרְחַקִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה"
הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה שֶׁתִּרְאֶה אֶת הַצַּדִּיק בְּיָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי זֶה בְכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְאֶה בְּעֵינֶיך
יִהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ: 'עֵינֶיך תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים' כַּנַּ"ל
נִמְצָא, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
בִּפְרָט מִי שֶׁטָּעַם טַעַם הָאֱמֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
כְּשֶׁפּוֹגֵעַ וּמִתְוַעֵד יַחַד עִם אָדָם שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה
הוּא מְחֻיָּב לְהַרְגִּישׁ אָז טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
כִּי עַל יְדֵי זֶה הָאִישׁ נַעֲשֶׂה גַּם זֶה הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל
וְרָאוּי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לוֹ עַתָּה הִשְׁתּוֹקְקוּת וְגַעְגּוּעִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ
וְעִקָּר הַדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת.
וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד עִנְיָנִים, כִּי 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָותוֹ בְּיָדוֹ'
נִמְצָא שֶׁאֵין מְמַלֵּא תַּאֲוָותוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּמָמוֹן לְעוֹלָם, כִּי תָּמִיד חָסֵר לוֹ כַּנַּ"ל
אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה
בְּחִינַת: "וְכֶסֶף תוֹעָפוֹת לָך", שֶׁהוּא לְשׁוֹן כָּפוּל
נִמְצָא שֶׁבְּזֶה הַשֶּׁפַע נִתְמַלֵּא רְצוֹנוֹ, מֵאַחַר שֶׁהִיא כְּפוּלָה
[וְלא סִיֵּם]
ספר המידות - ביטחון
...אין לו שום פחד. ב. על ידי בטחון בא שלום. ג. בטחון בא על ידי יראת שמים. ד. על ידי אמונה יבא לבטחון. ה. מי שאין לו בטחון, הוא דובר שקרים. ו. על ידי שקרים אינו יכול לבטח באמת. ז. מי שבטוח בהשם יתברך, הקדוש ברוך הוא מצילו מכל צרות ובפרט מהריגה. ח. על ידי בטחון אין אדם צריך לחברו גם אין אדם מכלימו. ט. על ידי בטחון אדם נצול מדאגה. י. על ידי בטחון יזכה לידע שמות הקדש. יא. מי שאין לו מדת הבטחון, ישמר את עצמו שלא לביש שום אדם גם יזהר להתפלל בכונת הלב. יב...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לה - לוֹמְדֵי תוֹרָה רָאוּי לָהֶם לֵידַע עֲתִידוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לה - לומדי תורה ראוי להם לידע עתידות לומדי תורה ראוי להם לידע עתידות וזה שכתוב: "קדם ידעתי" שאני יודע מקדם מה שיהיה ומהיכן "מעדתיך" דהינו מן התורה...
שיחות הר"ן - אות רכג - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...- להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה בענין שהיו מספרים לפני רבנו זכרונו לברכה והיו משבחים מאד את פרוש רש"י ושאין צריכין ללמד פרוש אחר על המקרא על פי פשוט כי שאר הפשטנים רבם הולכים על פי דרכי החקירות וכו' [כונת הדבר כי יש כמה פשטנים שהם כנגד דברי רבותינו זכרונם לברכה והם הולכים על פי דרכי החקירה קצת בכמה מקומות ואלו הפשטנים אין צריכין ללמד אותם כי אם רק פרוש רש"י זכרונו לברכה] ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה: זה אינך יודע שרש"י זכרונו לברכה, הוא כמו אחיה של...
שיחות הר"ן - אות ה
...- אות ה היה מגנה מאד את ספרי המחקרים והפילוסופים ואמר שאין שם כלל שכל גמור כמו שיש באיזה מאמר מהרש"א או מהר"ם שיף וכיוצא מספרינו הקדושים שיש בהם עמקות ושכל נפלא ונעים מאד אבל באלו הספרים לא נמצא זה השכל כלל כי הם מדברים רק בדרך הקשים מנה ובה עד שבאים לאיזה מופת אבל השכל שיש בתורתנו הקדושה להבדיל אין שם כלל כלל ואמר: אשרי מי שאינו יודע כלל מספריהם רק הולך בתמימות ויש לו יראת הענש כי עקר העבודה בתחלה היא רק מחמת יראת הענש ובלי יראת הענש אי אפשר להתחיל...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כד
...בגנבה כל המעות שלהם ולהביאו העיר כדי שלא יגזל מהם מעותיהם ועשה כך אחר כך הלך החכם עם שני גבירים ואמרו להקפיטן: תן לנו שני הנפשות הללו והשיב להם: מה שיכות יש לכם לנפשות האלה ? אני מהפקר זכיתי בהם ! וספר להם את כל התלאות אשר מצאתם בדרך ואמר: ולא זאת בלבד מה שאני מספר לכם אלא שכמעט לא היה רגע בלא פגע ואלו הנפשות כבר היינו יכולים לטבעם בים או למכרם לישמעאלים וכל המעות והחפצים שלהם היו הכל שלנו באין פוצה פה ומצפצף כלל אך מה לעשות כי מזלם גדול עד לב ה...
שיחות הר"ן - אות סג
...בו טוב ורע והטוב הוא מעט והרע הוא שוה ממש בכל התנועות אל הטוב כדי שלא יהיה נכר בין הטוב ובין הרע ואותו הדבר הולך וחשוב עד הסוף כגון במדינה זו חשוב בעל שם ובאמת היו כמה בעלי שמות אמתיים וצדיקים ועתה נתרבו הרבה בעלי שמות של שקר והכלל, שכל מי שרוצה וחפץ לכנס בזה לעסק באותו הדבר החשוב באותה המדינה כגון בעל שם במדינה זו הוא מצליח באותו הדבר אף שהוא שקר כי באמת אינו יודע כלום רק שהדבר התלוי בהתעוררות שלו איך שהוא מתעורר וחפץ באותו הדבר וגם תלוי בהמקום...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריא - מַה שֶּׁהָעוֹלָם נוֹסְעִין עַל ראשׁ הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים
...על ראש השנה לצדיקים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים כי עקר המתקת הדינין אינו אלא על ידי קדשת וטהרת המחשבות כי שם שרשם כמובא בזוהר: כלא במחשבה אתבררו ואי אפשר לבוא למחין זכים אלא על ידי התקשרות לצדיקים כמובא בזוהר: "ויקח משה את עצמות יוסף" 'משה הוא בחינת מחין, ויוסף הוא בחינת צדיק' הינו שאין שלמות למחין אלא על ידי התקשרות לצדיקים וראש השנה הוא מקור הדינים של כל השנה וצריך לטהר את מחשבתו כדי להמתיקם ובשביל זה נוסעין לצדיקים...
חיי מוהר"ן - מג - שיחות השיכים להתורות
...בסימן ח' מובא לענין גדל עצם המעלה כשזוכין שנתוסף נפש אחד להקבוץ הקדוש של ישראל שעל ידי זה נתרבין הבתים של התפילה אלפי אלפים ורבי רבבות מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב כי איתא בספר יצירה שתי אבנים בונות שני בתים שלש אבנים בונות ששה בתים ארבע עשרים וארבעה בתים, חמש מאה ועשרים, שש שבע מאות ועשרים וכו' עין שם. והנני מבאר לך הכלל בזה כדי שתדע חשבון עצם רבוי הבתים בברור, ותבין גדלות הבורא יתברך ומעלת הקבוץ של ישראל, כמה וכמה בתים בלי שעור וערך נתוספין...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נה - רֶוַח הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין לְשַׁעֵר
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נה - רוח העולם הזה אין לשער רוח העולם הזה אין לשער דהינו מה שהאדם יכול להרויח בזה העולם ואין צריך על זה הוצאות משלו, שקורין אויש לאג רק, ממה שהכין לפניו הבורא יתברך יכול להרחיב ידו ולהרויח הרבה מאד...
חיי מוהר"ן - רח - נסיעתו וישיבתו באומן
...באומן אות רח אמר: מתחלה היה העולם תהו ואחר כך ברא את העולם וצריכין לבאר ענין זה לענין מה נאמר [אמר המעתיק שמעתי מהרב רבי נפתלי זכרונו לברכה שפעם אחת אמר לפני רבנו זכרונו לברכה שהמגיד מטראוויצע הקשה עליו שתי קשיות א' על מה נתישב תחלה בבית רבי נחמן נתן ואחר כך בבית רבי יוסף שמואל. כי לכאורה היה צריך לכנס בבית רבי יוסף שמואל מיד כי הוא איש כשר וכו' שנית הקשה על מה הוא מקרב ומדבר עם הקלי עולם שהיו שם באומין. והשיב לו רבנו זכרונו לברכה בזו הלשון מה שהקשה...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 2.1719 שניות - עכשיו 25_04_2024 השעה 22:59:52 - wesi2