שאלה:
רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על החלל הפנוי.
השאלה שלי היא, כיצד קשורה השכינה לכל העניין הזה של החלל הפנוי? האם היא היתה קיימת לפני בריאת העולם? האם היא נבראה אחרי בריאת העולם? כיצד השכינה מתחברת לכל העניין הזה?
תודה
תשובה:
השכינה כידוע היא המלכות, דהיינו לצורך העניין שלנו, השכינה היא העולם / הבריאה, שהיא המלכות של המלך דהיינו הבורא.
וממילא התגלות המלכות של השי"ת בבריאה היא השכינה שהיא בגלות. וזה משום שהבורא לא גלוי כרגע בבריאה.
כמו כן השכינה היא גם הנשמה של האדם! הנשמה של האדם ביחס לבורא שלה, היא השכינה.
עקרונית, כל בחינה / ישות שמקבל מישות אחרת, הישות המשפיעה היא בחינת הקב"ה והישות המקבלת היא השכינה.
כאשר הבריאה בכללותה תתחבר לבורא, זה נקרא יחוד קוב"ה ושכינתה, שזו הגאולה.
כיו"ב, כאשר האדם נכלל בא"ס, דהיינו האדם זוכה להשיג את האור אין סוף בשלמות, שזה מעל עולם האצילות, אז גם זו בחינת גאולה שלמה וכולי...
מה שאומר בעצם, כי השכינה לפני הבריאה הייתה קיימת באחדות עם הבורא, בדיוק כפי שהעולם היה קיים לפני הבריאה באחדות עם הבורא וכולי...
שאלה:
אם כך, איך בא לידי ביטוי יחוד קודשא ושכינתא ביום יום לאדם הפרטי?
האם המעשיה הראשונה בסיפורי מעשיות היא על זה?
הרי זה משהו יומיומי להוציא את בת המלך, זה לא משהו שנגמר, נכון?
תשובה:
כל המעשיות וכל הדיבורים של רבי נחמן מברסלב הם אכן על זה.
כמו זה זה בהחלט משהו שכן נגמר! כי בסוף הוא הוציאה! ובסוף יש גאולה והשכינה יוצאת מהגלות וכולי. ז"א זה תהליך סופי.
לגבי איך זה ביום יום, אז כפי שכתבתי, הנשמה גם היא בחינת השכינה, ביחס למאציל שלה שזה הבורא.
ואיך זה פרקטית. אז כאן כמובן שיש הרבה צורות שונות.
ואתן מסםר דוגמאות, אך יש אין סוף כאלו:
לדוגמא:
1 - להסתכל בשכל של כל דבר, זה לדוגמא יחוד בין העולם שהוא השכינה, לבין הבורא שהוא השכל והחוכמה של כל דבר.
2 - לחפש את האמת בכל דבר. זה יחוד שבו האדם מקשר את אחרי הבריאה ללפני הבריאה על ידי חיפוש האמת, כמובא.
3 - לדון לכף זכות. זה בחינת חיפוש הטוב שלפני הבריאה, בתוך הבריאה.
4 - למצוא תשובה לשאלות שלך (סתם שאלות לאו דווקא תורניות). זה בחינת יחוד קוב"ה שהוא הדעת, עם השכל שהוא השכינה.
וכיו"ב בשאר הדברים. ואידך זיל גמור.
*
לתשומת ליבך, כל דבר שכל אדם עושה בעולם, כולל כל דבר, תמיד נעשה בזה ממילא יחוד קוב"ה ושכינתה, גם אם האדם לא יודע איך זה קורה בפועל.
כי באמת, בכל דבר בעולם מלובשת תורה נסתרת, דהיינו שכל נסתר, שעל ידו האדם מתקרב אל הבורא, גם אם האדם לא מבין איך בדיוק זה עובד.
ורק מי שמגיע אל התכלית הסופית, רק הוא רואה את ההשתלשלות של האין סוף בכל דבר ודבר בעולם וכולי.
כך שתזכור שהדברים האלו נעשים ממילא בכל מקרה...
רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על החלל הפנוי.
השאלה שלי היא, כיצד קשורה השכינה לכל העניין הזה של החלל הפנוי? האם היא היתה קיימת לפני בריאת העולם? האם היא נבראה אחרי בריאת העולם? כיצד השכינה מתחברת לכל העניין הזה?
תודה
תשובה:
השכינה כידוע היא המלכות, דהיינו לצורך העניין שלנו, השכינה היא העולם / הבריאה, שהיא המלכות של המלך דהיינו הבורא.
וממילא התגלות המלכות של השי"ת בבריאה היא השכינה שהיא בגלות. וזה משום שהבורא לא גלוי כרגע בבריאה.
כמו כן השכינה היא גם הנשמה של האדם! הנשמה של האדם ביחס לבורא שלה, היא השכינה.
עקרונית, כל בחינה / ישות שמקבל מישות אחרת, הישות המשפיעה היא בחינת הקב"ה והישות המקבלת היא השכינה.
כאשר הבריאה בכללותה תתחבר לבורא, זה נקרא יחוד קוב"ה ושכינתה, שזו הגאולה.
כיו"ב, כאשר האדם נכלל בא"ס, דהיינו האדם זוכה להשיג את האור אין סוף בשלמות, שזה מעל עולם האצילות, אז גם זו בחינת גאולה שלמה וכולי...
מה שאומר בעצם, כי השכינה לפני הבריאה הייתה קיימת באחדות עם הבורא, בדיוק כפי שהעולם היה קיים לפני הבריאה באחדות עם הבורא וכולי...
שאלה:
אם כך, איך בא לידי ביטוי יחוד קודשא ושכינתא ביום יום לאדם הפרטי?
האם המעשיה הראשונה בסיפורי מעשיות היא על זה?
הרי זה משהו יומיומי להוציא את בת המלך, זה לא משהו שנגמר, נכון?
תשובה:
כל המעשיות וכל הדיבורים של רבי נחמן מברסלב הם אכן על זה.
כמו זה זה בהחלט משהו שכן נגמר! כי בסוף הוא הוציאה! ובסוף יש גאולה והשכינה יוצאת מהגלות וכולי. ז"א זה תהליך סופי.
לגבי איך זה ביום יום, אז כפי שכתבתי, הנשמה גם היא בחינת השכינה, ביחס למאציל שלה שזה הבורא.
ואיך זה פרקטית. אז כאן כמובן שיש הרבה צורות שונות.
ואתן מסםר דוגמאות, אך יש אין סוף כאלו:
לדוגמא:
1 - להסתכל בשכל של כל דבר, זה לדוגמא יחוד בין העולם שהוא השכינה, לבין הבורא שהוא השכל והחוכמה של כל דבר.
2 - לחפש את האמת בכל דבר. זה יחוד שבו האדם מקשר את אחרי הבריאה ללפני הבריאה על ידי חיפוש האמת, כמובא.
3 - לדון לכף זכות. זה בחינת חיפוש הטוב שלפני הבריאה, בתוך הבריאה.
4 - למצוא תשובה לשאלות שלך (סתם שאלות לאו דווקא תורניות). זה בחינת יחוד קוב"ה שהוא הדעת, עם השכל שהוא השכינה.
וכיו"ב בשאר הדברים. ואידך זיל גמור.
*
לתשומת ליבך, כל דבר שכל אדם עושה בעולם, כולל כל דבר, תמיד נעשה בזה ממילא יחוד קוב"ה ושכינתה, גם אם האדם לא יודע איך זה קורה בפועל.
כי באמת, בכל דבר בעולם מלובשת תורה נסתרת, דהיינו שכל נסתר, שעל ידו האדם מתקרב אל הבורא, גם אם האדם לא מבין איך בדיוק זה עובד.
ורק מי שמגיע אל התכלית הסופית, רק הוא רואה את ההשתלשלות של האין סוף בכל דבר ודבר בעולם וכולי.
כך שתזכור שהדברים האלו נעשים ממילא בכל מקרה...