ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות טו
ואחר יום או יומים נשארה הספינה, בלי מים שראויין לשתיה כי פסקו אצלם המים של שתיה שהיה על הספינה ולא נשאר להם, כי אם כלי אחת של מים סרוחים ועכורים ותולעים היו מרחשין בהם ואלו המים חלקו לאנשי הספינה במדה לאיש אקי [מדה קטנה] אחת והיה להם סכנה גדולה מהצמאון יותר מכל הסכנות ואזי התפללו אנשים ונשים וטף מקירות לבם ונתעורר עוד הפעם רוח סערה גדולה, והביא הספינה אחר שני מעת לעת לארץ הקדושה לספר ירושלים, לעיר הקדש יפו ורצה רבנו זכרונו לברכה, לירד שם מהספינה ללכת אל ירושלים עם החכם הנ"ל בצותא חדא כנ"ל ומאת ה' היתה סבה, ולא הניחוהו הישמעאלים שיכנס אליהם כי הסתכלו על מלבושיו ועל תאר פניו שיש לו פאות ארכים כנהוג במדינתנו ושאינו יודע לשונם וכיוצא בזה ואמרו שהוא בודאי אחד מהמרגלים של הצרפת ולא הועילו שום פיוס ובקשות ונשאר רבנו, זכרונו לברכה, על הספינה והיה בדעת הקפיטן להתעכב שם עם הספינה להיות עומד לפוש איזה ימים ואז היה שני ימים קדם ראש השנה אך הספינה לא יכלה לעמד שם מחמת גלי הים שרצו להפכה ולא הועיל שום עצה ותחבולה לזה והיה הדבר לפלא גדול בעיני הקפיטן ושאל מה זה, ועל מה זה ? והשיבו החכמים של הספרדים שקבלה בידם איש מפי איש שבזה המקום נשלך יונה בן אמתי הנביא ולא יכלה הספינה לעמד שם אותה הלילה והכרחו לזוז עם הספינה משם והלכו משם ובאו בערב ליל זכור ברית לעיר הקדש חיפה ועמדו אצל הר הכרמל נגד מערת אליהו ובאשמרת הבקר אמרו כל העם סליחות בשמחה גדולה ואחר כך התפללו תפילת שחרית ואחר כך הלכו כלם לעיר הקדש חיפה אנשים ונשים וטף ואז נכנס רבנו הקדוש, זכרונו לברכה, לארץ הקדושה ובא אל המקום אשר נכסף אליו, והשתוקק אליו בהשתוקקות וכסופין וגעגועים גדולים מאד מאד, ומסר נפשו אלפים ורבבות פעמים בשביל זה, והשליך נפשו מנגד עבור זה וגדל עצם השמחה שהיה לו באותו הרגע שנכנס ועמד על אדמת הקדש, אי אפשר לשער במח אלו כל הימים דיו וכו' לא יספיקו לבאר אפס קצה מזה כי תכף ומיד השיג מה שהשיג כי אמר שתכף כשהלך ארבע אמות בארץ ישראל פעל מיד מה שרצה להשיג ואחר חצות היום הלכו למקוה ואחר כך לבית הכנסת, ונתמהמהו עד הלילה וכשבא רבנו, זכרונו לברכה, לביתו אל האכסניא שלו היה לו שמחה גדולה ועצומה עד מאד ובכל רגע ורגע אמר להאיש שהיה עמו אשריך שזכית לכך, להיות עמי כאן וצוה לו לקרות ולהזכיר לפניו מהצעטיל כל הנרשמים שם דהינו כל הנלוים אליו שנתנו לו צעטליך משמותיהם ואכלו שם סעדת הלילה של ראש השנה והכל בשמחה גדולה עד אחר הסעדה עד ששכבו שם לישן ובבקר הלכו לבית הכנסת ואחר שבאו מבית הכנסת נתעורר בו דאגה ולב נשבר מאד בלי ערך ולא דבר מאומה עם שום בן אדם
וְאַחַר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם נִשְׁאֲרָה הַסְּפִינָה, בְּלִי מַיִם שֶׁרְאוּיִין לִשְׁתִיָּה

כִּי פָּסְקוּ אֶצְלָם הַמַּיִם שֶׁל שְׁתִיָּה שֶׁהָיָה עַל הַסְּפִינָה

וְלא נִשְׁאַר לָהֶם, כִּי אִם כְּלִי אַחַת שֶׁל מַיִם סְרוּחִים וַעֲכוּרִים

וְתוֹלָעִים הָיוּ מְרַחֲשִׁין בָּהֶם

וְאֵלּוּ הַמַּיִם חִלְּקוּ לְאַנְשֵׁי הַסְּפִינָה בַּמִּדָּה

לָאִישׁ אַקִי [מִדָּה קְטַנָּה] אַחַת

וְהָיָה לָהֶם סַכָּנָה גְּדוֹלָה מֵהַצִּמָּאוֹן יוֹתֵר מִכָּל הַסַּכָּנוֹת

וַאֲזַי הִתְפַּלְּלוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף מִקִּירוֹת לִבָּם

וְנִתְעוֹרֵר עוֹד הַפַּעַם רוּחַ סְעָרָה גְּדוֹלָה, וְהֵבִיא הַסְּפִינָה אַחַר שְׁנֵי מֵעֵת לְעֵת לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לִסְפַר יְרוּשָׁלַיִם, לְעִיר הַקּדֶשׁ יָפוֹ

וְרָצָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לֵירֵד שָׁם מֵהַסְּפִינָה לָלֶכֶת אֶל יְרוּשָׁלַיִם עִם הֶחָכָם הַנַּ"ל בְּצַוְתָּא חֲדָא כַּנַּ"ל

וּמֵאֵת ה' הָיְתָה סִבָּה, וְלא הִנִּיחוּהוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים שֶׁיִּכָּנֵס אֲלֵיהֶם

כִּי הִסַתַּכְּלוּ עַל מַלְבּוּשָׁיו וְעַל תּאַר פָּנָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֵּאוֹת אֲרֻכִּים כַּנָּהוּג בִּמְדִינָתֵנוּ

וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשׁוֹנָם וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

וְאָמְרוּ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי אֶחָד מֵהַמְרַגְּלִים שֶׁל הַצָּרְפַת

וְלא הוֹעִילוּ שׁוּם פִּיּוּס וּבַקָּשׁוֹת

וְנִשְׁאַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַל הַסְּפִינָה

וְהָיָה בְּדַעַת הַקַּפִּיטָן לְהִתְעַכֵּב שָׁם עִם הַסְּפִינָה לִהְיוֹת עוֹמֵד לָפוּשׁ אֵיזֶה יָמִים

וְאָז הָיָה שְׁנֵי יָמִים קדֶם ראשׁ הַשָּׁנָה

אַךְ הַסְּפִינָה לא יָכְלָה לַעֲמד שָׁם מֵחֲמַת גַּלֵּי הַיָּם שֶׁרָצוּ לְהָפְכָהּ

וְלא הוֹעִיל שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לָזֶה

וְהָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא גָּדוֹל בְּעֵינֵי הַקַּפִּיטָן וְשָׁאַל מַה זֶּה, וְעַל מַה זֶּה ?

וְהֵשִׁיבוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הַסְּפָרַדִּים

שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדָם אִישׁ מִפִּי אִישׁ שֶׁבְּזֶה הַמָּקוֹם נִשְׁלַךְ יוֹנָה בֶּן אֲמִתִּי הַנָּבִיא

וְלא יָכְלָה הַסְּפִינָה לַעֲמד שָׁם אוֹתָהּ הַלַּיְלָה

וְהֻכְרְחוּ לָזוּז עִם הַסְּפִינָה מִשָּׁם

וְהָלְכוּ מִשָּׁם וּבָאוּ בָּעֶרֶב לֵיל זְכוֹר בְּרִית לְעִיר הַקּדֶשׁ חֵיפָה

וְעָמְדוּ אֵצֶל הַר הַכַּרְמֶל נֶגֶד מְעָרַת אֵלִיָּהוּ

וּבְאַשְׁמרֶת הַבּקֶר אָמְרוּ כָּל הָעָם סְלִיחוֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה

וְאַחַר כָּךְ הִתְפַּלְּלוּ תְּפִילַּת שַׁחֲרִית

וְאַחַר כָּךְ הָלְכוּ כֻּלָּם לְעִיר הַקּדֶשׁ חֵיפָה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף

וְאָז נִכְנַס רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה

וּבָא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִכְסַף אֵלָיו, וְהִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין וְגַעְגּוּעִים גְּדוֹלִים מְאד מְאד, וּמָסַר נַפְשׁוֹ אֲלָפִים וְרִבְבוֹת פְּעָמִים בִּשְׁבִיל זֶה, וְהִשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד עֲבוּר זֶה

וְגדֶל עצֶם הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיָה לוֹ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד עַל אַדְמַת הַקּדֶשׁ, אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמּחַ

אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכוּ' לא יַסְפִּיקוּ לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה מִזֶּה

כִּי תֵּכֶף וּמִיָּד הִשִּׂיג מַה שֶּׁהִשִּׂיג

כִּי אָמַר שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פָּעַל מִיָּד מַה שֶׁרָצָה לְהַשִּׂיג

וְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם הָלְכוּ לַמִּקְוֶה

וְאַחַר כָּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְנִתְמַהְמְהוּ עַד הַלַּיְלָה

וּכְשֶׁבָּא רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְבֵיתוֹ אֶל הָאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ

הָיָה לוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה עַד מְאד

וּבְכָל רֶגַע וָרֶגַע אָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ

אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ לְכָךְ, לִהְיוֹת עִמִּי כָּאן

וְצִוָּה לוֹ לִקְרוֹת וּלְהַזְכִּיר לְפָנָיו מֵהַצֶּעטִיל כָּל הַנִּרְשָׁמִים שָׁם

דְּהַיְנוּ כָּל הַנִּלְוִים אֵלָיו שֶׁנָּתְנוּ לוֹ צֶעטְלִיךְ מִשְּׁמוֹתֵיהֶם

וְאָכְלוּ שָׁם סְעֻדַּת הַלַּיְלָה שֶׁל ראשׁ הַשָּׁנָה

וְהַכּל בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד אַחַר הַסְּעֻדָּה עַד שֶׁשָּׁכְבוּ שָׁם לִישׁן

וּבַבּקֶר הָלְכוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת

וְאַחַר שֶׁבָּאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת

נִתְעוֹרֵר בּוֹ דְּאָגָה וְלֵב נִשְׁבָּר מְאד בְּלִי עֵרֶךְ

וְלא דִּבֵּר מְאוּמָה עִם שׁוּם בֶּן אָדָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה - שִׁיר נָעִים מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה
...מוהר"ן ח"א - תורה - שיר נעים מאדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה ואלה דברי רבנו זכרונו לברכה שיר נעים כולל ענינים רבים בדברים מעטים מעט מחזיק המרבה ידבר נפלאות משבח תורתנו הקדושה ומשבח משה רבנו עליו השלום ומוסר נפלא והתעוררות עצום שיעורר כל אחד את נפשו וידבר מגדלת הבורא יתברך ונפלאות בריותיו וינצח בשירו להזכיר נפלאות ערבת נעימת תענוגי העולם הבא ושעשועיו לכל הזוכים אליהם והשיר שיתער לעתיד ולהפך מרירת המכאוב וקהיון שנים של הנדחים מהם ואובדים אבדה שאינה חוזרת יעורר ישנים יקיץ נרדמים יחזק עיפים יודיע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כד - אֶמְצָעוּתָא דְּעָלְמָא הֵיכָא
...דעלמא היכא [לשון רבנו זכרונו לברכה] אמרו לה אמצעותא דעלמא היכא? זקפא לאצבעתה, אמר להו הכא. אמרו לה, מי יימר אמר, איתו אשלו ומושחו. א. דע, שיש אור שהוא למעלה מנפשין ורוחין ונשמתין והוא אור אין סוף ואף על פי שאין השכל משיג אותו אף על פי כן רדיפה דמחשבה למרדף אבתרה ועל ידי הרדיפה אז השכל משיג אותו בבחינת מטי ולא מטי כי באמת אי אפשר להשיג אותו כי הוא למעלה מנפש רוח נשמה ב. ודע שאי אפשר להשיג אותו אפילו בבחינת מטי ולא מטי אלא על ידי עשית המצוות בשמחה כי על ידי שמחת המצוה נשלם הקדשה ומעלה החיות והקדשה...
שיחות הר"ן - אות רמד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי מאחד מחשובי אנשים איש כשר וירא שמים ועובד את השם באמת שאמר לו רבנו זכרונו לברכה שיש בני אדם עובדי ה' שאין השם יתברך מראה להם מה שפעלו כל ימי חייהם רק אחר מותם בעולם הבא, אז יראו מה שפעלו והבנתי שרבנו זכרונו לברכה, אמר לו דבר זה לענין התחזקות לבל יפל בדעתו מה שכבר עסק בעבודת השם ועדין אינו רואה בעצמו שום פעלה כי יש שאינו יכול לראות כל ימי חייו מה שפעל כי אם לאחר כך כנזכר לעיל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קז - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל איְבֶיך וְכוּ' וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קז - כי תצא למלחמה על איביך וכו' ושבית שביו [לשון החברים] כי תצא למלחמה על איביך וכו' ושבית שביו . פרוש, כי תצא למלחמה על איביך, שהוא היצר הרע ונתנו ה' אלקיך בידיך כלומר היצר הרע יתן, כמו ימסר 'את ה' אלקיך בידיך' על דרך "צדיק מושל ביראת אלהים" נותנת התורה עצה על זה ושבית שביו כלומר עם מה שהוא רוצה להתגבר עליך, הינו בגדלות בזה תתגבר עליו הינו שתאמר לו איך אני מושל כשיש לי גאוה ואין הקדוש ברוך הוא שורה עמי ודי למבין
ספר המידות - זריזות
ספר המידות - זריזות חלק שני א. על ידי זריזות זוכה להיות רועה נאמן, וסימן לדבר: לך אל נמלה עצל, וכתיב: מש'ם רוע'ה אב'ן ישרא'ל.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עג - כִּי תַעֲבר בַּמַּיִם אִתְּך אָנִי
...ח"א - תורה עג - כי תעבר במים אתך אני [לשון החברים] כי תעבר במים אתך אני דהנה התורה סתים וגליא והקדוש ברוך הוא גם כן סתים וגליא דהינו מה שנגלה לנו הוא הלבוש וחיצוניות ומה שנסתר ממנו הוא הפנימיות והנה כל אדם צריך לזרז את עצמו להשיג הפנימיות מה שנסתר ממנו אך איך יוכל להגיע אל הנסתר ממנו בתפילה לשמה שיקשר המחשבה אל הדבור של התפילה, בקשר אמיץ וחזק כי 'הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של צדיקים' ולמה, כי הקדוש ברוך הוא חפץ חסד הוא ורוצה תמיד להשפיע השפעות וברכות ואין השפעה יכולה לירד, רק על ידי כלי הנקרא...
שיחות הר"ן - אות מח
...והקדשה שהיה לו בילדותו שהיה זריז וקדוש מאד ואמר שהיה מתחיל כמה פעמים ביום אחד הינו שהיה מתחיל להיות איש כשר, שמעתה יעבד את השם יתברך ואחר כך באותו היום עצמו נפל מזה ונפל לתאוות אכילה וכיוצא וחזר והתחיל באותו היום פעם אחר שמאותו השעה יהיה איש כשר וכו' ונפל וחזר והתחיל מחדש וכן היה כמה פעמים ביום אחד וכבר שמענו ממנו כמה פעמים שהיה לו כמה התחלות שבכל פעם התחיל מחדש לעבד את ה' וזהו כלל גדול מאד בעבודת ה' לבל יניח עצמו לפל חס ושלום מחמת שנפל מאיזה עבודה או מתפילה בכונה או שנפל למקום שנפל חס ושלום עם...
סיפורי מעשיות - מעשה ג - מעשה מחיגר
...מעשה בחכם אחד קדם מותו קרא את בניו ומשפחתו וצוה אותם להשקות אילנות גם יש לכם רשות לעסק בשאר פרנסות אבל בזה תשתדלו להשקות אילנות אחר כך נפטר החכם והניח בנים והיה לו בן אחד שלא היה יכול לילך והיה יכול לעמד, רק שלא היה יכול לילך והיו אחיו נותנים לו ספוק די פרנסתו והיו מספיקים אותו כל כך עד שנשאר לו והיה אותו הבן [שלא היה יכול לילך] מקבץ על יד על יד ממה שנשאר לו מפרנסתו עד שקבץ סך מסים וישב עצמו: למה לי לקבל הספקה מהם? טוב שאתחיל לעשות איזה משא ומתן ואף שאינו יכול לילך יעץ בדעתו לשכר לו עגלה ונאמן ובעל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צז - אֱלקִים אַל דֳּמִי לָך אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל
...ח"א - תורה צז - אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל [לשון החברים] אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל הענין הוא כך דידוע הוא שיש מקום למעלה שנקרא אלדד ומידד שמשם השפע יורד לעולם כי השני אותיות א"ל, הם דד, והשני אותיות מ"י הם דד והשפע נקראת הא, כמו שכתוב: "הא לכם זרע" ונשלם השם אלהים משלם אך לפעמים יש בעוונותינו הרבים הסתלקות השפע ונעשה מן הא דלת, על שם דלית לה מגרמה כלום וצריך כל אחד מישראל לזרז את עצמו שיעשה מן הד' ה' וכיצד עושין מן הד' ה' ? לי גלעד ולי מנשה אפרים מעוז ראשי יהודה מחוקקי הפרוש הוא...
שיחות הר"ן - אות נו
...שהם רחוקים מאיזה תאוות גדולות כגון מתאוות ממון וכיוצא בזה דע שאף על פי כן יכול להיות שהוא גרוע יותר מחברו שהוא משקע באותה התאוה דהינו שיש לו איזה תאוה אחרת שהוא משקע בה כל כך עד שאפילו תאוות ממון וכיוצא בזה שהיא תאוה גדולה מאד נתבטלה אצלו כנגד אותה התאוה נמצא שהוא גרוע יותר כי הוא משקע כל כך באיזה תאוה עד שאפילו תאוה גדולה של ממון וכיוצא נתבטל אצלו מחמת התאוה ואפילו אם היתה התאוה שהוא משקע בה קטנה מתאוה האחרת שהוא רחוק ממנה עם כל זה אין נפקא מנה כלל מאחר שהוא משקע בה כל כך עד שתאוה גדולה נתבטל אצלו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 27_03_2026 השעה 15:04:31 - wesi2