ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות טו
ואחר יום או יומים נשארה הספינה, בלי מים שראויין לשתיה כי פסקו אצלם המים של שתיה שהיה על הספינה ולא נשאר להם, כי אם כלי אחת של מים סרוחים ועכורים ותולעים היו מרחשין בהם ואלו המים חלקו לאנשי הספינה במדה לאיש אקי [מדה קטנה] אחת והיה להם סכנה גדולה מהצמאון יותר מכל הסכנות ואזי התפללו אנשים ונשים וטף מקירות לבם ונתעורר עוד הפעם רוח סערה גדולה, והביא הספינה אחר שני מעת לעת לארץ הקדושה לספר ירושלים, לעיר הקדש יפו ורצה רבנו זכרונו לברכה, לירד שם מהספינה ללכת אל ירושלים עם החכם הנ"ל בצותא חדא כנ"ל ומאת ה' היתה סבה, ולא הניחוהו הישמעאלים שיכנס אליהם כי הסתכלו על מלבושיו ועל תאר פניו שיש לו פאות ארכים כנהוג במדינתנו ושאינו יודע לשונם וכיוצא בזה ואמרו שהוא בודאי אחד מהמרגלים של הצרפת ולא הועילו שום פיוס ובקשות ונשאר רבנו, זכרונו לברכה, על הספינה והיה בדעת הקפיטן להתעכב שם עם הספינה להיות עומד לפוש איזה ימים ואז היה שני ימים קדם ראש השנה אך הספינה לא יכלה לעמד שם מחמת גלי הים שרצו להפכה ולא הועיל שום עצה ותחבולה לזה והיה הדבר לפלא גדול בעיני הקפיטן ושאל מה זה, ועל מה זה ? והשיבו החכמים של הספרדים שקבלה בידם איש מפי איש שבזה המקום נשלך יונה בן אמתי הנביא ולא יכלה הספינה לעמד שם אותה הלילה והכרחו לזוז עם הספינה משם והלכו משם ובאו בערב ליל זכור ברית לעיר הקדש חיפה ועמדו אצל הר הכרמל נגד מערת אליהו ובאשמרת הבקר אמרו כל העם סליחות בשמחה גדולה ואחר כך התפללו תפילת שחרית ואחר כך הלכו כלם לעיר הקדש חיפה אנשים ונשים וטף ואז נכנס רבנו הקדוש, זכרונו לברכה, לארץ הקדושה ובא אל המקום אשר נכסף אליו, והשתוקק אליו בהשתוקקות וכסופין וגעגועים גדולים מאד מאד, ומסר נפשו אלפים ורבבות פעמים בשביל זה, והשליך נפשו מנגד עבור זה וגדל עצם השמחה שהיה לו באותו הרגע שנכנס ועמד על אדמת הקדש, אי אפשר לשער במח אלו כל הימים דיו וכו' לא יספיקו לבאר אפס קצה מזה כי תכף ומיד השיג מה שהשיג כי אמר שתכף כשהלך ארבע אמות בארץ ישראל פעל מיד מה שרצה להשיג ואחר חצות היום הלכו למקוה ואחר כך לבית הכנסת, ונתמהמהו עד הלילה וכשבא רבנו, זכרונו לברכה, לביתו אל האכסניא שלו היה לו שמחה גדולה ועצומה עד מאד ובכל רגע ורגע אמר להאיש שהיה עמו אשריך שזכית לכך, להיות עמי כאן וצוה לו לקרות ולהזכיר לפניו מהצעטיל כל הנרשמים שם דהינו כל הנלוים אליו שנתנו לו צעטליך משמותיהם ואכלו שם סעדת הלילה של ראש השנה והכל בשמחה גדולה עד אחר הסעדה עד ששכבו שם לישן ובבקר הלכו לבית הכנסת ואחר שבאו מבית הכנסת נתעורר בו דאגה ולב נשבר מאד בלי ערך ולא דבר מאומה עם שום בן אדם
וְאַחַר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם נִשְׁאֲרָה הַסְּפִינָה, בְּלִי מַיִם שֶׁרְאוּיִין לִשְׁתִיָּה

כִּי פָּסְקוּ אֶצְלָם הַמַּיִם שֶׁל שְׁתִיָּה שֶׁהָיָה עַל הַסְּפִינָה

וְלא נִשְׁאַר לָהֶם, כִּי אִם כְּלִי אַחַת שֶׁל מַיִם סְרוּחִים וַעֲכוּרִים

וְתוֹלָעִים הָיוּ מְרַחֲשִׁין בָּהֶם

וְאֵלּוּ הַמַּיִם חִלְּקוּ לְאַנְשֵׁי הַסְּפִינָה בַּמִּדָּה

לָאִישׁ אַקִי [מִדָּה קְטַנָּה] אַחַת

וְהָיָה לָהֶם סַכָּנָה גְּדוֹלָה מֵהַצִּמָּאוֹן יוֹתֵר מִכָּל הַסַּכָּנוֹת

וַאֲזַי הִתְפַּלְּלוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף מִקִּירוֹת לִבָּם

וְנִתְעוֹרֵר עוֹד הַפַּעַם רוּחַ סְעָרָה גְּדוֹלָה, וְהֵבִיא הַסְּפִינָה אַחַר שְׁנֵי מֵעֵת לְעֵת לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לִסְפַר יְרוּשָׁלַיִם, לְעִיר הַקּדֶשׁ יָפוֹ

וְרָצָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לֵירֵד שָׁם מֵהַסְּפִינָה לָלֶכֶת אֶל יְרוּשָׁלַיִם עִם הֶחָכָם הַנַּ"ל בְּצַוְתָּא חֲדָא כַּנַּ"ל

וּמֵאֵת ה' הָיְתָה סִבָּה, וְלא הִנִּיחוּהוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים שֶׁיִּכָּנֵס אֲלֵיהֶם

כִּי הִסַתַּכְּלוּ עַל מַלְבּוּשָׁיו וְעַל תּאַר פָּנָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֵּאוֹת אֲרֻכִּים כַּנָּהוּג בִּמְדִינָתֵנוּ

וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשׁוֹנָם וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

וְאָמְרוּ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי אֶחָד מֵהַמְרַגְּלִים שֶׁל הַצָּרְפַת

וְלא הוֹעִילוּ שׁוּם פִּיּוּס וּבַקָּשׁוֹת

וְנִשְׁאַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַל הַסְּפִינָה

וְהָיָה בְּדַעַת הַקַּפִּיטָן לְהִתְעַכֵּב שָׁם עִם הַסְּפִינָה לִהְיוֹת עוֹמֵד לָפוּשׁ אֵיזֶה יָמִים

וְאָז הָיָה שְׁנֵי יָמִים קדֶם ראשׁ הַשָּׁנָה

אַךְ הַסְּפִינָה לא יָכְלָה לַעֲמד שָׁם מֵחֲמַת גַּלֵּי הַיָּם שֶׁרָצוּ לְהָפְכָהּ

וְלא הוֹעִיל שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לָזֶה

וְהָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא גָּדוֹל בְּעֵינֵי הַקַּפִּיטָן וְשָׁאַל מַה זֶּה, וְעַל מַה זֶּה ?

וְהֵשִׁיבוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הַסְּפָרַדִּים

שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדָם אִישׁ מִפִּי אִישׁ שֶׁבְּזֶה הַמָּקוֹם נִשְׁלַךְ יוֹנָה בֶּן אֲמִתִּי הַנָּבִיא

וְלא יָכְלָה הַסְּפִינָה לַעֲמד שָׁם אוֹתָהּ הַלַּיְלָה

וְהֻכְרְחוּ לָזוּז עִם הַסְּפִינָה מִשָּׁם

וְהָלְכוּ מִשָּׁם וּבָאוּ בָּעֶרֶב לֵיל זְכוֹר בְּרִית לְעִיר הַקּדֶשׁ חֵיפָה

וְעָמְדוּ אֵצֶל הַר הַכַּרְמֶל נֶגֶד מְעָרַת אֵלִיָּהוּ

וּבְאַשְׁמרֶת הַבּקֶר אָמְרוּ כָּל הָעָם סְלִיחוֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה

וְאַחַר כָּךְ הִתְפַּלְּלוּ תְּפִילַּת שַׁחֲרִית

וְאַחַר כָּךְ הָלְכוּ כֻּלָּם לְעִיר הַקּדֶשׁ חֵיפָה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף

וְאָז נִכְנַס רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה

וּבָא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִכְסַף אֵלָיו, וְהִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין וְגַעְגּוּעִים גְּדוֹלִים מְאד מְאד, וּמָסַר נַפְשׁוֹ אֲלָפִים וְרִבְבוֹת פְּעָמִים בִּשְׁבִיל זֶה, וְהִשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד עֲבוּר זֶה

וְגדֶל עצֶם הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיָה לוֹ בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד עַל אַדְמַת הַקּדֶשׁ, אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמּחַ

אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכוּ' לא יַסְפִּיקוּ לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה מִזֶּה

כִּי תֵּכֶף וּמִיָּד הִשִּׂיג מַה שֶּׁהִשִּׂיג

כִּי אָמַר שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פָּעַל מִיָּד מַה שֶׁרָצָה לְהַשִּׂיג

וְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם הָלְכוּ לַמִּקְוֶה

וְאַחַר כָּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְנִתְמַהְמְהוּ עַד הַלַּיְלָה

וּכְשֶׁבָּא רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְבֵיתוֹ אֶל הָאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ

הָיָה לוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה עַד מְאד

וּבְכָל רֶגַע וָרֶגַע אָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ

אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ לְכָךְ, לִהְיוֹת עִמִּי כָּאן

וְצִוָּה לוֹ לִקְרוֹת וּלְהַזְכִּיר לְפָנָיו מֵהַצֶּעטִיל כָּל הַנִּרְשָׁמִים שָׁם

דְּהַיְנוּ כָּל הַנִּלְוִים אֵלָיו שֶׁנָּתְנוּ לוֹ צֶעטְלִיךְ מִשְּׁמוֹתֵיהֶם

וְאָכְלוּ שָׁם סְעֻדַּת הַלַּיְלָה שֶׁל ראשׁ הַשָּׁנָה

וְהַכּל בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד אַחַר הַסְּעֻדָּה עַד שֶׁשָּׁכְבוּ שָׁם לִישׁן

וּבַבּקֶר הָלְכוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת

וְאַחַר שֶׁבָּאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת

נִתְעוֹרֵר בּוֹ דְּאָגָה וְלֵב נִשְׁבָּר מְאד בְּלִי עֵרֶךְ

וְלא דִּבֵּר מְאוּמָה עִם שׁוּם בֶּן אָדָם
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ג
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ג והנסיעה לקאמיניץ היתה פליאה גדולה מאד וכל העולם אמרו פרושים על זה קצת דורשין לשבח וקצת וכו' אבל כלם טעו אפילו אותן שאמרו לשבח לא כונו כונתו כלל ואפילו אותן שידעו קצת מחמת שהוא בעצמו גלה להם איזה רמז אף על פי כן לא ידעו כונתו בשלמות וכבר אמר דבר נאה על זה על מה שהעולם טועין עצמן בו תמיד בכל מה שהוא עושה וכו'
איך ללמוד ליקוטי מוהר"ן לעומק?
...שאלה: אשמח לדעת איך ללמוד ליקוטי מוהר"ן לעומק? איפה אפשר למצוא פירוש לספר ליקוט מוהר"ן? וכיצד אוכל לדעת שבאמת הבנתי את הליקוטי מוהר"ן כפי מה שרבי נחמן עצמו התכוון בדבריו? תודה תשובה: קיימת מילת קסם אחת שבאפשרותה אפשר לזכות להבין את הליקוטי מוהרן לעומקו, עד לשורש הדעת של רבי נחמן מברסלב שממנו נלקחו התורות שלו. המילה היא "למה? ". היינו על האדם כל הזמן לשאול שאלה אחת בהתמדה וללא הרף, והשאלה היא "למה", למה ומה הסיבה שבגללה הדברים של רבי נחמן נכונים. לדוגמא: אם רבי נחמן כותב שעל ידי בחינת X זוכה לבחינת...
ספר המידות - הכנסת אורחים
...- הכנסת אורחים חלק א' א. מי שאין מכניס אורחים, בזה מחזיק ידי מרעים, שלא יחזרו בתשובה. ב. עיר שאין בה הכנסת אורחים באים לידי גלוי עריות, ועל ידי גלוי עריות בא עליהם הריגה. ג. הכנסת אורחים מזכה את האשה לבנים. ד. הכנסת אורחים כהכנסת שבת. ה. המארח תלמיד חכם בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב תמידין. ו. גדולה הכנסת אורחים מהשכמת בית המדרש והקבלת פני שכינה. ז. כיון דלא שכיחי רבנן גביהו ככותיים דמי. חלק שני א. על ידי הכנסת אורחים אימתו מטלת על הבריות. ב. סגלה להחזיר לאשה וסתה על ידי הכנסת אורחים. ג....
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צה - כְּשֶׁפַּרְנְסֵי הַדּוֹר וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר נִתְגָּאִים
...תורה צה - כשפרנסי הדור ומנהיגי הדור נתגאים [לשון רבנו ז"ל] כשפרנסי הדור ומנהיגי הדור נתגאים אזי הקדוש ברוך הוא מקים עליהם בני אדם שיחלוקו וידברו עליהם כדי שלא יזוחו דעתם עליהם כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'אין ממנים פרנס על הצבור אלא אם כן קפה של שרצים תלוי מאחריו' וזה פרוש: סוד שמובא ב"עץ החיים 'אחורים דמ"ה, תסיר מ"ה נשאר פ"ה' פרוש, על ידי קפה של שרצים שתלוי מאחוריו על ידי זה מחזיק את עצמו בבחינת מה ואפס ואין וכשמסיר ממנו מה, שאין מחזיק את עצמו למה אלא שהוא מתגאה אזי נשאר פה הינו שבני אדם פותחים...
שיחות הר"ן - אות יב
...להיות אנשים כשרים ולכנס בעבודת ה' ואזי יש להם בלבולים גדולים ומניעות גדולות ואינם יכולים לתת עצה לנפשם איך לעשות מחמת גדל הבלבולים והמניעות שיש להם וכל מה שרוצים לעשות בעבודת ה' קשה להם לעשות כראוי דע שזה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים לעשות איזה עבודה או לקדש עצמו באיזה קדשה אף על פי שאינם יכולים לגמר כראוי זה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים אחר זה הוא בחינת קרבנות בבחינת: "כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה" ואיתא בתקונים שזה בחינת תפילה שהיא בחינת קרבנות הינו כשרוצים להתפלל ואין מניחין אותו ומבלבלין...
ספר המידות - חקירה
ספר המידות - חקירה חלק א' א. על ידי החקירות בעולם התהו, הינו מה למעלה מה למטה וכו', על ידי זה גורם קללה, והשומר את עצמו מחקירות האלו גורם ברכה. ב. על ידי החקירה במה למעלה ומה למטה וכו', על ידי זה מזונותיו ביגיעה רבה. ג. המעמיק בעיונו במעשי מרכבה, נסתלק קדם זמנו.
שיחות הר"ן - אות רכה - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...ולהתחזק באמונה רבנו, זכרונו לברכה, כשהיה באומאן שאל אותו אחד אם אפשר לידע חכמת הקבלה בלי תעניתים ומקואות כי אחד אמר שאי אפשר לידע הקבלה כי אם וכו' השיב: אפשר לידע החכמה בלא הנ"ל כי הוא חכמה וכו' ואמר אז שמה שקשה להבין ספר ה"עץ חיים וכו' הוא מחמת שלא נכתב כסדר ואמר שבמקום שחכמת הפילוסופיא מסתימת שם מתחיל [חכמת האמת שהוא] חכמת הקבלה [פרוש כי הפילוסופים לא חקרו כי אם עד הגלגלים ומשם ולמעלה אין יודעים מאומה וגם בהחכמות שמהגלגלים ולמטה גם כן הם נבוכים מאד ברבם ככלם כידוע להם בעצמם וחכמת הקבלה מתחלת במקום...
שיחות הר"ן - אות רסב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...רסב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן עוד מצאתי מכתב יד החברים. דע שיש חן שמי שיכול להשתמש בזה החן הוא יכול לעשות שאלת חלום ולידע עתידות על ידי החלומות כי בכל החלומות בודאי יש בהם עתידות רק שיש בהן כמה פסלת ותבן כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אין חלום וכו' וגם יש חלומות ברורים כמו שכתוב: "בחלום אדבר בו" ומי שיש לו זה החן הנ"ל חלומותיו צודקים בודאי אלא שאפילו כששומע חלום מאחר שמספר לו אזי נופל התבן והפסלת מן החלום ועל ידי זה שומע רק החלום המברר ועל ידי זה יכול לפתר החלום ולידע...
שיחות הר"ן - אות רח - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רח - גדולות נוראות השגתו אמר: יש כמה דברים שאני אומר לאיזה אדם ועדין אין עושים פעלתם רק שמתגלגלים הדברים מאדם זה לאדם אחר ומחברו לחברו וכו' עד שיתגלגלו הדברים ויבואו לאיזה אדם ויכנסו הדברים ללבו בעמק גדול ושם יעשו פעלתם בשלמות ויעוררו אותו וכו'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעו - אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל
...רעו - אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל דע כי אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל רק בגין דיתברכון כלהו שתא יומין, כמובא בזוהר כי מאכילת שבת נשפעין ונתברכין כל ששת הימים כי עקר השביעה בשבת כי סומא אין לו שבע כמו שלמדו רבותינו, זכרונם לברכה מפסוק "המאכילך מן במדבר למען ענתך" וכו' 'ופסיעה גסה נוטלת מאור עיניו של אדם ומהדר לה בקדושא דבי שמשי' נמצא שעקר שלמות מאור עינים הוא בשבת ועל כן אז השביעה, כי השביעה על ידי ראית עינים כנ"ל וזה 'פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים' הינו שבשבת פוסעים פסיעה קטנה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1641 שניות - עכשיו 22_10_2025 השעה 21:01:40 - wesi2