ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יִתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת, רַק יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ
אחד מאנשי שלומנו ספר לי שהיה מדבר עם רבנו, זכרונו לברכה, בעבודת השם כדרכו והבין רבנו, זכרונו לברכה, שהוא עוסק קצת לכון כונות בתפילתו והקפיד עליו רבנו, זכרונו לברכה מאד ואמר לו שלא יעסק עוד בזה, ולא יתפלל עם כונות רק יכון פרוש המלות כפשוטו [אף על פי שזה האיש למד כתבי האר"י, זכרונו לברכה, על פי פקדתו אף על פי כן לא רצה שיתפלל עם כונות כלל] ואמר לו רבנו, זכרונו לברכה שמי שאינו ראוי לזה כשמתפלל עם כונות הוא כמו כשוף כי בכשוף נאמר "לא תלמד לעשות" (דברים י"ח) ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה (שבת עה ראש השנה כד סנהדרין סח) : 'לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות' כך הוא בענין הכונות להבדיל שאין צריכין ללמד אותם כי אם להבין ולהורות אבל לא לעשות עמהם, דהינו לכונם בתפילה מי שאינו ראוי לזה ואמר כי עקר התפילה היא דבקות להשם יתברך והיה טוב יותר להתפלל בלשון לעז, שמדברים בו כי כשמתפללים בלשון, שמדברים בו אזי הלב סמוך ודבוק מאד בדבורי התפילה ויכול לדבק עצמו ביותר להשם יתברך אך כבר תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה סדר התפילה [מחמת שלאו כל אדם יכול לסדר סדר התפילה לעצמו כמובא] על כן אנו חיבים להתפלל בלשון הקדש כמו שסדרו לנו אבל העקר הוא רק לכון פרוש המלות כפשוטו שזהו עקר התפילה שמתפללין לפני השם יתברך על כל דבר ודבר ועל ידי זה מתקרבין ומתדבקין בו יתברך והנה מי שמדבר בלשון הקדש תמיד, כגון ירושלמי אין צריך לחשב בדעתו פרוש המלות רק שיטה אזנו מה שהוא אומר וזה עקר כונתו בתפילה ואצל הצדיקים האמתיים הגדולים במעלה אצלם כל הכונות של האר"י, זכרונו לברכה וכו' הם פרוש המלות שבפרוש המלות שלהם כלולים כל הכונות
אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ סִפֵּר לִי

שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּדַרְכּוֹ

וְהֵבִין רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהוּא עוֹסֵק קְצָת לְכַוֵּן כַּוָּנוֹת בִּתְפִילָּתוֹ

וְהִקְפִּיד עָלָיו רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְאד וְאָמַר לוֹ

שֶׁלּא יַעֲסֹק עוֹד בָּזֶה, וְלא יִתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת

רַק יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ

[אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הָאִישׁ לָמַד כִּתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַל פִּי פְּקֻדָּתוֹ

אַף עַל פִּי כֵן לא רָצָה שֶׁיִּתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת כְּלָל]

וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָזֶה

כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת הוּא כְּמוֹ כִּשּׁוּף

כִּי בְּכִשּׁוּף נֶאֱמַר "לא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'לא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת'

כָּך הוּא בְּעִנְיַן הַכַּוָּנוֹת לְהַבְדִּיל

שֶׁאֵין צְרִיכִין לִלְמד אוֹתָם כִּי אִם לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת

אֲבָל לא לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם, דְּהַיְנוּ לְכַוְּנָם בַּתְּפִילָּה

מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָזֶה

וְאָמַר כִּי עִקָּר הַתְּפִילָּה הִיא דְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְהָיָה טוֹב יוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל בִּלְשׁוֹן לַעַז, שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ

כִּי כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִים בַּלָּשׁוֹן, שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ

אֲזַי הַלֵּב סָמוּך וְדָבוּק מְאד בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִילָּה

וְיָכוֹל לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

אַך כְּבָר תִּקְּנוּ לָנוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה סֵדֶר הַתְּפִילָּה

[מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְסַדֵּר סֵדֶר הַתְּפִילָּה לְעַצְמוֹ כַּמּוּבָא]

עַל כֵּן אָנוּ חַיָּבִים לְהִתְפַּלֵּל בִּלְשׁוֹן הַקּדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁסִּדְּרוּ לָנוּ

אֲבָל הָעִקָּר הוּא רַק לְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ

שֶׁזֶּהוּ עִקָּר הַתְּפִילָּה

שֶׁמִּתְפַּלְּלִין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר

וְעַל יְדֵי זֶה מִתְקָרְבִין וּמִתְדַּבְּקִין בּוֹ יִתְבָּרַך

וְהִנֵּה מִי שֶׁמְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַקּדֶשׁ תָּמִיד, כְּגוֹן יְרוּשַׁלְמִי

אֵין צָרִיך לַחֲשׁב בְּדַעְתּוֹ פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת

רַק שֶׁיַּטֶּה אָזְנוֹ מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר

וְזֶה עִקָּר כַּוָּנָתוֹ בַּתְּפִילָּה

וְאֵצֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה

אֶצְלָם כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְכוּ'

הֵם פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת

שֶׁבְּפֵרוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶׁלָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַכַּוָּנוֹת
שיחות הר"ן - אות קמב
...- אות קמב שיך למה שאמר רבנו זכרונו לברכה, על פסוק: "אודיע אמונתך בפי" שעקר האמונה תולה בפה של האדם וכו' [ב"לקוטי תנינא" סימן מ"ד] ראה זה מצאתי מכתב יד החברים בבאור יותר קצת וזו לשונו כשנופל לאדם ספקות באמונת הבורא יתברך שמו יאמר בפה מלא: אני מאמין באמונה שלמה שהוא יחיד ראשון ואחרון כי ידוע שיצר הרע נמשך מגבורות הנפולין ויש גבורות דקדשה שבהם ממתיקים הגבורות דקלפה והדבור הוא בחינת גבורות דקדשה כמו שכתוב: "וגבורתך ידברו" נמצא כשיאמר אני מאמין כנ"ל הוא גבורות דקדשה ובזה הוא ממתיק את הספקות שהוא בחינת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסד - צְדָקָה הִיא תִּקּוּן הַבְּרִית
...- תורה רסד - צדקה היא תקון הברית צדקה היא תקון הברית כי פגם הברית הוא, כי הוא היה צריך להשפיע בקדשה למקום שצריך להשפיע והוא סלק ההשפעה משם והמשיכה, חס ושלום למקום אחר ועל כן התקון על ידי הצדקה שעל ידי זה חוזר ומשפיע לשם אל הקדשה ועל ידי זה נתתקן וזה בחינת "ויבואו האנשים על הנשים" הנאמר בנדבת המשכן הינו בחינת זווג שנעשה על ידי הצדקה של נדבת המשכן כנ"ל ועל כן כשנותן לעני שאינו הגון אזי אדרבא הוא נפגם יותר, כי חוזר ומשפיע למקום שאינו צריך. ועין במקום אחר [לעיל בסימן ל"א ובסימן נ"ד] שמבאר גם כן שצדקה...
חיי מוהר"ן - תקנג - עבודת השם
...פעם אחת ספרתי לפניו מענין החסיד מאמשטרדם שהיה מפרסם בבראד שנסע לארץ ישראל וראיתיו בקהלת קרעמיניץ בחזירתו מארץ ישראל. וספרתי לו ששמעתי ממנו שאמר שכבר הרג את היצר הרע. השיב לי בלשון גערה ואמר וכי מה צריכין לדבר שהרג את היצר הרע מאחר שהתענה כל כך כי החסיד הנ"ל התענה הרבה מאד כי שמעתי מחותני זכרונו לברכה שהתענה מאה וששה פעמים משבת לשבת רצופים [אמר המעתיק הכלל היוצא מדברים אלו וכיוצא בהם שרצה רבנו זכרונו לברכה להכניס באנשי שלומנו אמונת חכמים שלמה ולבלי להרהר אחריהם כלל רק לידע ולהאמין שכל דבריהם אמת...
שיחות הר"ן - אות רלה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...- שיחות מורנו הרב רבי נחמן כבר מבאר ב"לקוטי תנינא" סימן מ"ד שרבנו, זכרונו לברכה, הזהיר מאד לבלי להחמיר חמרות יתרות בשום דבר כי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו' ולא נתנה התורה למלאכי השרת וכו' ואמר אז שאיתא שראוי לכל אדם שיבחר לעצמו מצוה אחת שבאותה המצוה ידקדק הרבה ויקים אותה המצוה עם כל החמרות והדקדוקים וכעין שמצינו בגמרא: 'אביך במאי זהיר טפי' וכו' ואף על פי כן גם באותה המצוה אל יכנס בחמרות של שגעון ושטות ומרה שחורות רק ידקדק בה בלי שגעון בכל החמרות אבל בשאר כל המצוות אין צריכין להחמיר...
שיחות הר"ן - אות רפא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...רפא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן היה מזהיר מאד שישמר האדם את ממונו בשמירה גדולה ומעלה מאד והיה מקפיד מאד על זה והיה מתלוצץ ומקפיד על אלו האנשים המתעצלים שקורין בלשון אשכנז "שלים מזלניק" כי זמנים ועתים בטל עצמו מתורה ותפילה וטרח ויגע ביגיעות גדולות בשביל להרויח ממון כדי לפרנס ביתו ואחר כך כשהגיע לו הממון הוא נעשה שלים מזלניק ואינו משגיח עליו כלל כי ממון כשר של איש הישראלי צריך שמירה כמו עין שבראש ובכל עת שנזדמן שאחד מאנשיו נאבד אצלו איזה סך ממון בדרך והיו באים בקבלנא לפניו היה מבזה ומוכיח אותו מאד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לג - מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] מי האיש החפץ חיים, אהב ימים לראות טוב א. הכלל הוא, שצריך לבקש שלום שיהיה שלום בין ישראל ושיהיה שלום לכל אדם במדותיו ובמארעותיו שלא יהא לו חלוק בין בטיבו בין בעקו תמיד ימצא בו השם יתברך היינו: "בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר". ועל ידי מה ימצא השם יתברך בין בטיבו בין בעקו על ידי התורה הנקראת שלום כמה דאת אמר "וכל נתיבותיה שלום" ועל ידי צדיקים שנקראו גם כן ברית שלום ומחמת זה יכול לאהב את השלום בכל מקום הן בטיבו וכו' ויכול להיות שלום בין ישראל ולאהב זה את זה ב. וצריך לדעת ש"מ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה
...- תורה יג - להמשיך השגחה שלמה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אשרי העם ידעי תרועה וכו' [עיין בסוף הספר כל התורה הזאת מכת"י רבינו ז"ל בעצמו בנוסח אחר] א. להמשיך השגחה שלמה אי אפשר אלא עד שישבר תאוות ממון ושבירתה הוא על ידי צדקה כי איתא בזוהר 'רוחא נחת לשכך חמימא דלבא וכד נחת רוחא לבא מקבל לה בחדוה דנגונא דליואי' 'רוחא' זה בחינת צדקה שהוא רוח נדיבה על ידו מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחינת: "יבצר רוח נגידים" שהרוח ממעט תאוות הנגידות והעשירות 'נגונא דליואי' זה בחינת משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואינו אץ להעשיר...
שיחות הר"ן - אות כט
...- אות כט ועל למוד הפוסקים הזהיר מאד מאד ביותר מכל הלמודים וראוי ללמד כל הארבעה "שלחן ערוך" כלם מראשם עד סופם כסדר אם יכול ללמד כל הארבעה שלחן ערוך עם כל הפרושים הגדולים מה טוב ואם לאו על כל פנים ילמד כל הארבעה "שלחן ערוך" הקטנים והוא תקון גדול מאד מאד כי על ידי חטאים נתערב טוב ורע ועל ידי למוד פוסק שמברר הכשר והפסול המתר והאסור הטהור והטמא על ידי זה נתברר ונפרש הטוב מן הרע וכמבאר במאמר ראיתי מנורת זהב ובשאר מאמרים מעלת למוד הפוסקים ואמר: שכל איש ישראלי מחיב ללמד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבר ואף...
שיחות הר"ן - אות קכב
...לא היה ממתין בבטחון לישועת ה' כבר היה איש נוסע ומטלטל כמו כל הנוסעים ומטלטלים עצמם בשביל הפרנסה כנהוג עכשו והכונה כי אמר זאת לענין הנהגת הבית בפרנסה ומלבושים ושאר צרכי הבית שעל פי רב חסר לאדם הרבה כגון, לזה חסר מלבוש פשוט ויש שחסר להם מלבושים חשובים או דירה וכו' שצריכין להמתין לישועת ה' ולבלי לדחק את השעה למלאות החסרון תכף ומיד רק צריכין להמתין עד ירחם ה' ואמר על עצמו ענין הנ"ל שאם לא היה ממתין, כגון כשהיה חסר לו איזה דבר, אם היה דוחק את השעה שיהיה דוקא תכף היה צריך ללוות לעצמו ולהיות בעל חוב עד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטז - הַפִילוֹסוֹפִים קוֹרִים לְהַטֶּבַע "אֵם כָּל חָי"
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטז - הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" דע כי הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" ואנחנו על ידי תפילותינו אנו מבטלים הטבע כי הטבע מחיב כך, ועל ידי התפילה נשתנה הטבע וזה בחינת ח"י ברכות התפילה חוץ ברכת המינים שעל ידי חי ברכאן, מבטלין הטבע אם כל חי
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 28_03_2026 השעה 21:08:51 - wesi2