ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ... "כבד אלוהים הסתר דבר" כי אסור לחקר על הכבוד הזה ב. ואי אפשר לזכות לכבוד הזה אלא על ידי תשובה ועקר התשובה כשישמע בזיונו, ידם וישתק כי לית כבוד בלא כ"ף והכ"ף הוא כתר בחינת אהיה בחינת תשובה כי אהיה דא אנא זמין למהוי הינו קדם התשובה עדין אין לו הויה כאילו עדיין לא נתהוה בעולם כי טוב לו שלא נברא משנברא וכשבא לטהר את עצמו ולעשות תשובה אז הוא בבחינת אהיה הינו שיהיה לו הויה בעולם הינו אנא זמין למהוי וזה בחינת כתר כי כתר לשון המתנה בחינת תשובה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'הבא לטהר מסיעין לו. משל לאחד, שבא לקנות אפרסמון אומרים לו: המתן' וכו' וזה בחינת כתר כמו שכתוב: "כתר לי זעיר ואחוך" אבל קדם התשובה אזי בחינת אהיה בהסתרת פנים ממנו כי עדין לא הכין את עצמו למהוי בעולם והסתרת פני אהיה גימטריא דם ... אלקי כמו שכתוב: "זבח תודה יכבדנני" ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה על זביחת היצר הרע ג. וצריך לאחז תמיד במדת התשובה כי מי יאמר: "זכיתי לבי, טהרתי מחטאתי" כי בשעה שאדם אומר: חטאתי, עויתי, פשעתי אפילו זה אי אפשר לומר ... שיהיה טהור מן החטאתי, עויתי, פשעתי שאמר כי גם אז אינו זך וטהור בלי פניות, כנ"ל] נמצא, שצריך לעשות תשובה על התשובה הראשונה הינו על חטאתי, עויתי, פשעתי שאמר כי עליו נאמר: "בשפתיו כבדוני" כי על ידי תשובה זוכה לכבוד ה' "ולבו רחק ממני" ואפילו אם יודע אדם בעצמו, שעשה תשובה שלמה אף על פי כן צריך לעשות תשובה על תשובה הראשונה כי מתחלה כשעשה תשובה עשה לפי השגתו ואחר כך בודאי כשעושה תשובה בודאי הוא מכיר ומשיג יותר את השם יתברך נמצא לפי השגתו שמשיג עכשו בודאי השגתו הראשונה הוא בבחינת גשמיות נמצא, שצריך לעשות תשובה על השגתו הראשונה על שהתגשם את רוממות אלקותו וזה בחינת עולם הבא שיהיה כלו שבת, הינו כלו תשובה כמו שכתוב: "ושבת עד ה' אלקיך" כי עקר עולם הבא הוא השגת אלקותו כמו שכתוב: "וידעו אותי למקטנם ועד גדולם" נמצא בכל עת שישיגו השגה יתרה אזי יעשו תשובה על ההשגה הראשונה וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: . 'כל הזובח את יצרו' הינו בחינת תשובה בחינת: "ולבי חלל בקרבי" בחינת דם לה' בחינת אקיה בחינת כתר בחינת כבוד, כנ"ל 'ומתודה עליו' הינו שמתודה על זביחת יצרו הינו שעושה תשובה על תשובתו והשגתו הראשונה 'כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמות' כי תשובה הראשונה בחינת כבוד עולם הזה ואחר התשובה שזוכה להשגה יתרה ומכיר ביותר את רוממות אלקותו ועושה תשובה על תשובתו זאת התשובה הוא בחינת כבוד עולם הבא וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "אור יקרות וקפאון" 'אור שהוא יקר בעולם הזה, יהיה קפוי וקל לעולם הבא' נמצא בעולם הבא כשיזכו להשגה יתרה באלקותו בודאי יתחרטו ויעשו תשובה על השגת עולם הזה כי השגת עולם הזה בבחינת גשם נגד השגת עולם הבא וזה כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמות כי זביחת היצר היא תשובה הראשונה הוא בחינת כבוד עולם הזה והודוי על זביחת היצר, הינו תשובה שניה היא בחינת כבוד עולם הבא שהכבוד הראשון נעשה קפוי וקל נגד הכבוד השני וזה שאומר הקדוש ברוך הוא ... בעולם הבא שאז מסדרין לעיניו עוונותיו ויוכיח אותו על פניו וזה: אוכיחך ואערכה לעיניך ד. וכשרוצה אדם לילך בדרכי התשובה צריך להיות בקי בהלכה וצריך להיות לו שני בקיאות הינו בקי ברצוא, בקי בשוב כמו שכתוב: 'זכאה מאן דעיל ... "וכבדתו מעשות דרכיך" 'דרכיך' לשון רבים הינו עיל ונפיק וכשיש לו אלו השני בקיאות הנ"ל אזי הוא הולך בדרכי התשובה וזוכה לכבוד ה' כמו שכתוב: "וכבדתו מעשות דרכיך" הינו שזוכה לכתר כי לית כבוד בלא כף ואז ימין ה' ... השתיקה והדמימה כמו שכתוב: "והארץ הדם רגלי" וזה בחינת חיריק, בחינת: "ותחת רגליו" והנקדה העליונה הוא כסא דמתכסיא בחינת תשובה, בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר" בחינת: "במכסה ממך אל תחקר" בחינת: "וממעל לרקיע דמות כסא וכו'" ונעשה "אדם לשבת ... "וימתחם כאהל לשבת" וכתיב: "נוטה שמים כיריעה" וזה: "יריעות האהל" וכסא העליון הינו נקדה העליונה נחלקת לשלש טפין כי תשובה צריך להיות בשלש תנאים כמו שכתוב: "פן יראה בעיניו, ובאזניו ישמע, ולבבו יבין ושב" ואלו השלש בחינות הם נקדת ... ועל שם השתיקה נקראים חכמים כי: 'סיג לחכמה שתיקה' [כי השתיקה היא בחינת כתר כי על ידי השתיקה זוכין לתשובה שהיא בחינת כתר, כנ"ל] וזה לשון דשמטין כמו שכתוב: "שמוט כל בעל משה ידו" הינו שלא יתבע עלבונו וזה ... "שמנת עבית" [כלומר: מחמת שאוחזין עצמן בבחינת:שמנת עבית] הינו בשביל זה שומעין חרפתן ואינם משיבים כי זה עושין בשביל תשובה על עוונותם כמו שכתוב: "וישמן ישרון" [בחינת השמן לב וכו', ואזניו וכו', פן יראה וכו' שהתשובה צריך להיות בשלשה תנאים אלו] ונגדי נחלי דמשחא מתחותיהו הינו על ידי השתיקה זוכין לכבוד אלקי שהוא בחינת שמן ... אהלים" בחינת רקיע כמו שכתוב: "וימתחם כאהל" כמבאר בזוהר, שיעקב הוא בחינת וא"ו כי שלש מצוות אלו הם בחינת תשובה, והבן [מן וכלל עד כאן כפול לעיל בשנוי לשון קצת]. [שיך לעיל], וזה סוד כונות אלול. שמעתי קצת כטפה ... איך כל הכונות הנ"ל מרמזים ונעלמים בדרך נפלא ונורא מאד בתוך התורה הנ"ל כי מבאר שם, שמי שרוצה לעשות תשובה צריך שיהיה לו שני בקיאות הינו בקי ברצוא בקי בשוב שהוא בחינת עיל ונפיק בחינת: "אם אסק שמים שם ... "ואציעה שאול הנך", שהוא בחינת בקי בשוב וכו' כמבאר לעיל, עין שם והפרוש הפשוט הוא שמי שרוצה לילך בדרכי התשובה צריך לחגר מתניו, שיתחזק עצמו בדרכי ה' תמיד בין בעליה בין בירידה שהם בחינת: "אם אסק שמים ואציעה שאול" ... לדבק את עצמו אליו יתברך וזה בחינת: "ואציעה שאול הנך" וזה בחינת בקי בשוב כי אי אפשר לילך בדרכי התשובה כי אם כשבקי בשני הבקיאות האלו ודקדק רבנו, זכרונו לברכה, וקרא ענין זה בלשון בקי כי היא בקיאות גדול ... וזה שזוכה לשני הבקיאות הנ"ל, שהם שתי פעמים בקי, דהינו בקי ברצוא בקי בשוב, על ידי זה זוכה לדרך התשובה, כי שתי פעמים בקי, שהם בחינת שתי פעמים יב"ק, הנ"ל, עולה בגימטריא דרך כנ"ל. כי על פי הכונות נעשה ... חיריק דס"ג הנ"ל וזה שכתב שם למעלה בהתורה הנ"ל: "וכשיש לו אלו השני בקיאות הנ"ל אזי הוא הולך בדרכי התשובה", כי משני פעמים בקי, שהם בחינת קס"א וס"ג, "אסק שמים ואציעה שאול" וכו', על ידי זה נעשה בחינת דרך, ...