ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר... קול המוכיח הראוי הוא נותן ריח טוב בהנשמות כנ"ל ב. אך לבוא לזה, לבחינת קול הנ"ל הוא על ידי תפילה כי עקר התפילה היא רחמים ותחנונים ועקר הרחמים תלוי בדעת כמו שכתוב: "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ ... דסטרא אחרא, בחינת: "כשד משדי" כי שדי הוא בחינת רחמנות דקדשה בבחינת: "ואל שדי יתן לכם רחמים" שהוא בחינת תפילה, שהוא שדוד המערכות ועל ידי "שד משדי", בחינת הרחמנות דסטרא אחרא בחינת: גם תנים חלצו שד על ידי זה ... שלשה מיני רחמנות והם נמשכין משלשה מחין כי 'מח הבן ממח האב' וזה בחינת שלש תפילות ביום כי כל תפילה ותפילה הוא בחינת מח מיחד מאלו השלשה מחין שהם בחינת שלשה מיני רחמנות התלויים במח כי עקר התפילה היא רחמים ותחנונים כנ"ל ועל כן כשהדעת נפגם, חס ושלום, כנ"ל מזה בא, חס ושלום, תאוות ניאוף כנ"ל ואזי כשנפגם הרחמנות והדעת אזי אי אפשר להתפלל בבחינת רחמים ותחנונים ואז התפילה בבחינת דין וכשהתפילה בבחינת דין אז הסטרא אחרא בולעת את התפילה, חס ושלום כי עקר יניקת הסטרא אחרא היא מבחינת דינים שהם מחין דקטנות בחינת אלהים, כידוע ועל כן הם נאחזין, חס ושלום בתפילה זו שהיא בחינת דין ובולעין אותה, חס ושלום. ג. ואז כשהתפילה בבחינת דין אז צריכין בעל כח גדול, שיוכל להתפלל תפילה בבחינת דין כמו פינחס בעת שקנא על מעשה זמרי כמו שכתוב: "ויעמד פנחס ויפלל" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'שעשה פלילות עם קונו' הינו תפילה בבחינת דין כי קנא על מעשה זמרי, שהוא בחינת: "כי הוא זמה והוא עון פלילים" הינו שהוא עוון שצריכין לזה תפילה בבחינת דין שהוא בחינת פלילים, בחינת: 'ויעמד פנחס ויפלל' כי כשיש פגם תאוות ניאוף, חס ושלום שאז התפילה בבחינת דין והסטרא אחרא בולעת אותה, חס ושלום אז צריכין בעל כח גדול, שיתפלל תפילה בבחינת דין כמו בעת שהיה מעשה זמרי שהצרך פינחס להתפלל תפילה בבחינת דין כי כשזה הבעל כח מתפלל תפילה בבחינת דין ואזי הסטרא אחרא רוצה לבלע אותה כי היא בולעת תמיד התפילות שהם בבחינת דין כנ"ל ואזי כשהיא רוצה לבלע זאת התפילה של הבעל כח שהיא בבחינת דין אזי זאת התפילה היא עומדת בבית הבליעה שלו בבחינת: "בצוארו ילין עז" הינו התפילה של הבעל כח הנ"ל שהוא בחינת מטה עז היא עומדת לו בצוארו, בבית הבליעה שלו ואזי הוא מכרח לתן ... בחינת "מטה עזך ישלח ה' מציון רדה בקרב איביך" 'בקרב' דיקא בחינת: "מבטנו יורישנו אל" כי מטה עז, הינו התפילה של הבעל כח הנ"ל היא יורדת בקרבו ממש כי על ידה הוא מוציא ומקיא עצמות חיותו ממש, מקרבו ומבטנו ... מן הרחמנות והדעת שהיא בחינת: "כמים לים מכסים" בחינת: "והנחש היה ערום", כנ"ל ועל ידי מטה עז הנ"ל, הינו התפילה של הבעל כח בחינת פינחס על ידי זה הוא מוציא קדשת הדעת והתפילות שבלע ומשבר ראשי תנינים על המים כנ"ל כי התפילה של הבעל כח, שהיא בבחינת דין בבחינת: "ויעמד פינחס ויפלל" היא עומדת בבית הבליעה של הנחש ועל ידי זה ... הכל כנ"ל וזהו צרוף ויפלל ראשי תבות: והשלך לפני פרעה יהי לתנין כי צריכין להשליך מטה עז, שהיא בחינת התפילה הנ"ל להתנין בבחינת: "והשלך לפני פרעה יהי לתנין" שמשליכין בכונה המטה עז לפני הסטרא אחרא כדי שיהיה להתנין הינו כדי שיבלע התנין את התפילה הזאת כי על ידי זה מוציאין ממנו כל הקדשות שבלע כי היא עומדת בבית הבליעה שלו כנ"ל וזה בחינת: ... 'מאי רעמים ענני דשפכי מיא להדדי' 'ענני דשפכי מיא', זה בחינת הסטרא אחרא שהיא בחינת: "סכת בענן לך מעבר תפילה" הינו הקליפות המעכבים את התפילה כשחוזרים ושופכים מימי הדעת שבלעו זה בחינת: 'ענני דשפכי מיא' ואז נתגלה כבודו יתברך, בבחינת: "וכבוד ה' נראה בענן" ... לי שהחרבתי את ביתי, ושרפתי את היכלי, והגליתי את בני לבין אמות העולם' 'החרבתי את ביתי' זה בחינת פגם התפילה כמו שכתוב: "כי ביתי בית תפילה" 'ושרפתי את היכלי' זה בחינת פגם הכבוד בחינת: "ובהיכלו כלו אומר כבוד" 'והגליתי את בני' זה בחינת ביטול הנבואה ... זה בחינת הרפואה הבאה על ידי זריחת השמש בבחינת: "רוח איש יכלכל מחלהו" ועקר התגלות הכבוד הוא על ידי התפילה הנ"ל שעל ידה העננים שהם הסטרא אחרא והקליפות, כלים והולכים ואז נעשין גרים ונתגלה הכבוד כנ"ל וזה בחינת סליחת ... שנאמר: "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם" כי העוונות הם בחינת עננים שמחשיכים אור השמש שעל ידה הרפואה ועל ידי התפילה נתכפרין העוונות כי התפילה מכפרת, כי היא במקום קרבן כמו שכתוב: "והביאותים אל הר קדשי, ושמחתים בבית תפילתי עולותיהם וזבחיהם" וכשנתכפרין העוונות, זה ... בחינת רפואה וכשנסלח העוון, הוא בחינת שהענן כלה ואז השמש זורחת ואזי בא רפואה כנ"ל מכפרת עוונות כנ"ל ועקר התפילה, שעל ידה נסלח העוון ונצולין מהחולאת הוא בא על ידי שנתוסף שכן מישראל כי כל מה שנתוסף שכן מישראל נתרבה ונתגדל התפילה במאד מאד וזה בחינת הקבוץ של ישראל כי כל מה שנתקבצין ונתרבין ביותר נפשות ישראל ביחד נתרבה ונתגדל ביותר מאד מאד בית התפילה כי שלש אבנים בונות ששה בתים, ארבע אבנים בונות עשרים וארבעה בתים, חמש מאה ועשרים בתים וכו' עד שאין ... מאד בכפלי כפלים כנ"ל והנפשות הם בחינת אבנים בבחינת "תשתפכנה אבני קדש" וכו' והבתים זה בחינת: "כי ביתי בית תפילה" נמצא שכל מה שנתוסף ונתרבה נפש אחת להקבוץ של ישראל נתרבה ונתגדל מאד בית התפילה כי עכשו, כשנתוסף עוד נפש אחד להקבוץ נעשין צרופים אחרים חדשים הרבה מאד מאד כפלי כפלים כמה וכמה פעמים כנ"ל ועל כן כשנתוסף שכן מישראל כגון במקום שדרים שם יהודים, כשנתוסף עליהם עוד שכן מישראל אזי נתרבה ונתגדל התפילה במאד מאד כי נתוסף נפש אחת להקבוץ כנ"ל ועל ידי רבוי התפילה על ידי זה סליחת העוון, שהוא בחינת רפואה כנ"ל וזה בחינת ובל יאמר שכן חליתי כי על ידי שנתוסף שכן על ידי זה נצולין מהחולאת כנ"ל כי: העם הישב בה נשוא עוון כי על ידי השכן נתרבה התפילה, ואזי הוא בחינת נשיאות עון כנ"ל ועל ידי זה בא רפואה, ונתבטל החולאת כנ"ל [ודע, שלפעמים הוא בחינת נשא ...