ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מו - מחאת כף בשעת התפלה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מחאת כף בשעת התפילה זה בחינות נתינת המטה בין צפון לדרום כי מטה הינו בחינות זווג בחינות תפילה וצפון ודרום, זה בחינות ידים וזה שהתפלל אבא בנימין: 'שיהא תפילתו סמוך למטתו' הינו שלא יהיה הפרש בין התפילה לזווג גם על ידי מחאת כף, נמתקים הדינים כי יש שלש הויות, שהם בחינת שלש ידים יד הגדולה יד ... על ידי שלש הויות וזה פרוש "נפשי בכפי תמיד" וכו' 'נפש', זה בחינות דבור "נפשי יצאה בדברו" הינו בחינות תפילה, כמו שכתוב "טורף נפשו באפו" בכפי, הינו בחינות מחאת הכף על ידי זה, ותורתך לא שכחתי, ראשי תבות שלו ... מבארים שם קצת יותר על כן העתקתיו גם כן ושניהם כאחד טובים וזהו: ענין הכאת כף אל כף בעת התפילה כתוב ב"פרי עץ חיים "של"ו הייתי ויפרפרני", של"ו בגימטריא ג' הויות וג' אלהים וראשי תבות של "וישם לך שלום", ... יד השמאל, יד החזקה ועל ידי חבוקת הידים, נעשה יד הרמה ועל כן כשמכה כף אל כף ומחבר הידים בתפילה, נמתקין הדינין כי יד הוא בחינת הויה יוד אותיות וד' אותיות ועל ידי ג' הידים, שהוא ג' הויות, נמתקין ... שהם הדינין היוצאין מהגרון, שהוא בגימטריא ג' אלהים. והוא סגלה לזכרון, כמו שכתוב: "נפשי בכפי תמיד" 'נפשי', הינו בחינת תפילה: "נפשי יצאה בדברו" "בכפי תמיד", הינו כשמכה כף אל כף בשעת התפילה על ידי זה, "ותורתך לא שכחתי" כי השכחה הוא מחין דקטנות, בחינת אלהים וכשממתיק הדינים כנ"ל, אזי הוא במחין ... שכחתי, ראשי תבות של"ו דהינו על ידי שממתיק ג' אלהים, בג' הויות כנ"ל, אין לו שכחה וזה דיקא בשעת התפילה כי אז יודע אם הוא במחין דקטנות, או דגדלות כי הדבור הוא התגלות המחין כמו שכתוב: "מפיו דעת ותבונה"

... ומה היא נשימה שמוציא ומכניס הרוח וזהו בחינת: "החיות רצוא ושוב" ולכן, כשאדם דבוק למלכותא קדישא ומדבר תורה או תפילה מוציא ומכניס רוח הקדשה וזהו: "ורוח חדשה אתן בקרבכם" הינו קרב שלכם כשהוא נושם נשימה של קדשה אזי, "ורוח ... תורה' כי כשהאיש הישראלי בוער בלבו להשם יתברך היה באפשרי להיות אוקיד כל גופא אבל כשיתלבש באותיות התורה או תפילה מגנת ומצלת עליו וכן, חס ושלום, להפך כשבוער אל תאוות עולם הזה, הוה אוקיד גם כן כל גופא אבל ... יתברך דהינו שאפילו אם הוא במקום שהוא אם יתחזק גם שם לדבר על כל פנים דבורים קדושים של תורה ותפילה והתבודדות יכול להזכיר את עצמו בהשם יתברך אפילו שם במקומות הנמוכים, שהם בחינות מקומות המטנפים אפילו אם נפל למקום ...

... המנחה והיינו רוצים להתפלל שם אז אמר התורה הנ"ל והענין שם שכשמתפללין בשדה אזי כל העשבים וכו' נכנסין לתוך התפילה וכו' עין שם ואמר אחר כך שכמו שאנחנו עומדים סביבו כך הוא רואה את כל העשבים איך כל עשב ...

... כנגדו ובשביל זה צריך לו לשבר אותה ולהכניע אותה מחדש ופנימיות וחיצוניות הם שני מיני עבודות עבודה של תורה ותפילה ומצוות הם פנימיות ועבודת אכילה ושתיה ושאר צרכי הגוף הם חיצוניות ועבודת חיצוניות הינו אכילה ושתיה של האדם העומד במדרגה העליונה היא מאירה ומשבחת יותר, מעבודות פנימיות הינו תורה ותפילה של האדם העומד במדרגה התחתונה ובשביל זה פנימיות התחתון נעשה לבוש לחיצוניות העליון. וזה פרוש: "כסא כבוד מרום" וכו' ...

... אך מוכרחים לעבור שם... ** והעניין הזה מרומז גם כאן breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה והודיע המלך להגבור היות שבדרך, שהוא עולה אל החרב הנ"ל יש דרך מן הצד ובאים באותו הדרך אל הר של אש כפי שהתבאר כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=189 - הר של אש - מעשה מבעל תפילה *** והעניין הזה מרומז גם כאן breslev.eip.co.il/?key=223 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מסירת נפש יש לכל ...

שיחות הר"ן - אות עד בענין התפילה לפעמים אין להאדם שום התלהבות בהתפילה וצריכין לעשות לעצמו התלהבות וחמימות ולב בוער להתפילה כמו למשל שנמצא לפעמים שהאדם עושה לעצמו רגז עד שבא בכעס ונתרגז כמו כן ממש בקדשה בענין התפילה צריכים לפעמים לעשות לעצמו רגז ויעשה לו חמימות ותבערת הלב בדבורי התפילה ועל ידי זה יבוא אחר כך באמת להתלהבות וחמימות הלב בהתפילה ויזכה שיבער לבו להשם יתברך, ויתפלל בהתלהבות גדול וכן בענין השמחה בפרט בשעת התפילה שצריכין שתהיה התפילה בשמחה גדולה וצריכין להכריח עצמו לשמח עצמו בכל מה שיכול כדי לזכות לשמחה ובפרט בשעת התפילה וכמובא על פסוק: אזמרה לאלקי בעודי וכו' עין שם ואם לפעמים דעתו מבלבל ואינו יכול בשום אפן לשמח עצמו ...

... צריך מתחלה להמשיך לעצמו דבורים חמים כגחלי אש כנ"ל והדבור נמשך מלב העליון בחינת "צור לבבי" וצריך לשפך שיחו בתפילה לפני השם יתברך ועל ידי תפילתו נכמרו רחמי השם יתברך עליו ונפתח לב העליון כי עקר הרחמים הוא בלב ... כתובים כל באורי התורה בבחינת: "כתבם על לוח לבך" ומי שרוצה ליקח איזה באור צריך לו לקח מהלב הנ"ל בתפילה, בבקשה כנ"ל ובשביל זה צריך כל אחד ממפרשי התורה קדם שמתחיל לבאר איזה באור צריך לו מתחלה לשפך תפילתו ... עצמו בודאי נתקשר נשמתו עם נשמת החכם בשעת תפילתו כנ"ל ויש לזה האדם חלק בבאור הזה כי על ידי התפילה נתוסף קדשה למעלה וכל תפילה היוצאת מהרבה נשמות היא מוספת קדשה למעלה ומעוררת ביותר לב העליון כנ"ל ולב העליון שופך מימי הבאור ביותר הכל ... דבר אלא יבקש בתחנונים אם יתן לו השם יתברך יתן ואם לאו לאו וזהו: "יען לא האמנתם בי" הינו התפילה כנ"ל שהרים תפילתו מתפילת הקהל שלא קשר את עצמו עם הקהל והתפילה היא אמונה כמו "ויהי ידיו אמונה" "להקדישני לעיני בני ישראל" להקדישני דיקא כי על ידי התפילה של רבים נתקדש השם יתברך כנ"ל "לכן לא תביאו וכו' אל הארץ" רמז על הסתלקותו כי הקדשה גם כן ... 'ודברתם אל הסלע' כנ"ל בחינת: "ותהלתי אחטם לך" ארחא מליא "כי אין מחסור ליראיו" וזה 'מליא' ויראה היא בחינת תפילה בחינת "יראת ה' היא תתהלל" בחינת חטם בחינת "והריחו ביראת ה'" דלא אתחזיא כי צריך להקטין את עצמו ולא ...

... כזו אין שכר ויש יראה, שבאה לאדם מכח אדם עצמו ויראה זו נקרא: "צדיק מושל יראת אלהים" וביראה כזו התפילה נשמעת ושפע יורד לעולם, ונתגלה מלכותו וזהו אתה תהיה על ביתי הוא יראה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'חבל ... לומר כשהצדיק מושל ביראת אלהים על ידי זה, ועל פיך ישק כל עמי ותרגום אונקלוס: 'ועל מימר פמך', הינו התפילה יתזן כל עמי הינו שיתעורר השפע בעולם רק הכסא, הינו מעוט המלכות כי "רק" הוא מעוט "כסא" הוא מלכות אגדל ממך הינו מעוט המלכות, שעתה היא במעוט, נתגדל ממך כי מכח התפילה שהיא ביראה מוריד שפע בעולם ונתגדל מלכותו כנ"ל

... בחינת: "קץ בא הקץ" הינו כשהקדוש ברוך הוא רוצה להביא קץ על העכו"ם אזי ממשיך השגחה מקץ האחרון כנ"ל ותפילה הוא בחינת השגחה למעלה מהטבע כי הטבע מחיב כך, ותפילה משנה הטבע והוא בחינות גדול בחינת: "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו ... "ספרה נא לי את הגדולות אשר עשה אלישע" וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'ואלישע דעבד ברחמי הוא דעבד' נמצא שתפילה שהיא בחינת נסים והשגחה הפך הטבע היא בחינת גדול וזה פרוש מה שהשיב אובי טמיא לרב קטינא . מאי ... לים הגדול הינו בחינות העכו"ם המושלין על ישראל, בחינת "והרשעים כים נגרש" ואזי נעשה בחינות גדול, בחינת השגחה, בחינות תפילה, שהיא בחינת גדול כנ"ל וזהו וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו הינו שממשיך השגחה מסוף העולם מקץ האחרון עד ... בכי גדול", הנאמר בעת שחלה 'בכי גדול' דיקא, כי המשיך לתוך הבכי את הראות וההשגחה שזה בחינות גדול, בחינות תפילה וכו' כנ"ל וזה מה שנאמר בדוד בעת שבכה על צערו "עד דוד הגדיל", שהגיע בכיתו לבחינות השגחה בחינות גדול ...

... בלמוד לפעמים האדם הוא כמו בית המדרש ואחד לומד בתוכו אך אף על פי כן למוד כזה טוב יותר מתפילה כזו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "אם אבן הוא נמוח אם ברזל הוא מתפוצץ" וזהו אם פגע בך מנול זה פגיעה לשון תפילה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה הינו כשהמנול מתפלל מתוכך ואתה רק כמו בית הכנסת משכהו לבית המדרש כי טוב ...