... הפילוסופיא בעולם וכן להפך. ב. יש מפרסמים שעקר הפרסום שלהם נעשה על ידי המחלקת. ג. על ידי המחלקת נופל לתאוות ניאוף. ד. מי שקמים עליו רבים וחולקים עליו על אמונתו, והוא עומד כנגדם וטוען כנגדם דברים הנתקבלים, על ידי זה זוכה לבנים רבים והעולם נתמלא מזרעו. ה. מי שנותן עיני ... מקבלים גרים. יט. על ידי הרהורי עבודה זרה שונאים באים ונתרוממים על אדם. כ. מי ששונאיו נתרוממים, הוא נופל לתאוות אכילה. כא. כשאדם מרגיש חכוך בגופו, ידע שיש לו שונאים, ולפעמים שעל ידי מכות וחבורות שיעשה בגופו, על ידי זה נצול משונאים, כי זה נתחלף בזה. כב. יש שני צדיקים, ...

... בהאצבע, כדי לסתמם לגמרי ואז יוכל להסתכל על התכלית הזה הינו שצריך לסתם את עיניו מחזו דהאי עלמא לגמרי להעלים עיניו ולסגרם מאד לבלי להסתכל כלל על תאוות עולם הזה והבליו ואז יוכל לראות ולהשיג אור התכלית הזה, שכלו טוב ואז יתבטלו ...

... את הנפש, בגלות של שבעים לשון, הינו בתאוותיהן וכשהיא באה במדותיהן בגלות אזי היא ראמת שבעין קלין כי התגלות ... של שבעים לשון של מדותיהן הרעות הללו היא תאוות ניאוף והוא תקון הכללי מי שמשבר התאוה הזאת, אזי בקל יכול לשבר כל התאוות ובשביל זה, משה רבנו לפי שהוא כלל של התגלות התורה שהוא בחינת דעת, ... זנות שבא לאדם, שיאמר 'שמע' ו'ברוך שם' כי תאוות ניאוף היא באה מעכירת דמים, הינו מטחול, שהיא לילית, שהיא שפחה ... אזי נדחין ויוצאין לחוץ המותרות הינו התאוות ניאוף הבאים מעכירת דמים של טחול, ומהמותרות וכולל נשמתו במלכות ... וכשישבר התאוה הזאת, ממילא נופלים כל התאוות רעות. [זאת התורה היא לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואמר: שהיא סוד ...

... של שבעים לשון כלולין בו דהינו תבערת המדורה של תאוות ניאוף שכל השבעים לשון משקעין וכלולין בו נופל ונתבטל ואין לו שליטה על ידי לשון הקדש וזה בחינת מדורה של שבעין כוכבין הנזכר בזוהר הקדוש הינו הרע הכולל שהוא תבערת המדורה של תאוות ניאוף שכל השבעין אמות כלולין בו וזה בחינת חשמ"ל חיות אש ממללות חיות אש בחינת חוה אשה הינו בחינת לשון הקדש כנ"ל שעל ידו מתמלל ומשתבר אש המדורה של שבעין כוכבין וזה בחינת ... כל צבאם" שעל ידי לשון הקדש נאסר ונתקשר התאוה של תאוות ניאוף הינו המדורה של שבעין כוכבין שאין לו שליטה על ישראל על ידי לשון הקדש בבחינת 'לשון נופל על לשון' כנ"ל שהרוח שטות נתבטל על ידי רוח הקדש וזה בחינת תקון הברית שהוא ... בחינת המדורה של שבעין כוכבין הנ"ל שהוא בחינת תאוות ניאוף שנתבטל על ידי הדבור של לשון הקדש כנ"ל וזהו: "כאשר דברת לאמר" הינו כפי הדבור של לשון הקדש שעל ידו נאסר עריות ונתבטל תאוות ניאוף כנ"ל כמו כן יגדל כח ה' כי כפי השלמות שמשלים את הדבור של לשון הקדש שהוא בחינת שבירת וביטול תאוות ניאוף כן נתגדל ונתעורר כח ה' שבמעשה בראשית שהם האותיות שיש בכל דבר ודבר שבעולם כנ"ל ז. ומי שיכול להתעורר התנוצצות האותיות שבכל מעשה בראשית שיש בכל דבר אזי אכילתו ... כי אם כשזוכה לשלמות לשון הקדש דהינו כשזכה לשבר תאוות המשגל לגמרי ולהשלים את הלשון הקדש עד שהביא התנוצצות חדש בלשון הקדש דהינו בהאותיות שיש בכל דבר זה הצדיק שאוחז בזה הוא דיקא זוכה לזה שאינו מרגיש שום תענוג משום דבר אכילה ...

... מחמת שאין ממלא רצונה כי היא רוצה רק שיעשה רצון המקום ברוך הוא ומה שהאדם חוזר לבריאותו על ידי רפואות הוא מחמת שהנפש רואה שזה האדם יכול לכף עצמו לעשות הפך תאוותו ורגילותו כי הוא מרגל באכילת לחם ושאר מאכלים ועכשו כופה תאוותו ומקבל רפואות וסמים מרים בשביל בריאותו ומחמת שהנפש רואה שהוא יכול לכף תאוותו בשביל איזה תכלית על כן היא חוזרת אליו כי היא מצפה שיכף תאוותו בשביל התכלית האמתי לעשות רצון יוצרו יתברך. ...

... רבותינו זכרונם לברכה שהשליכו מלאכים מן השמים אל עולם השפל ונכנסו בחמר גמור עד שהיו בעלי תאוות וכו' וכן כמה פעמים שבאו מלאכים בעולם הזה ונתלבשו בחמר כמבאר בכמה מקומות וכן להפך שמצינו שנעשה מאדם מלאך כי העולם הוא בחינת גלגל החוזר שקורין סביבון והכל ...

... שבין החכמים ותאוות ממון כאן breslev.eip.co.il/?key=570 - חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו רבי נחמן מברסלב מביא, שאם לתלמידי החכמים לא הייתה תאוות ממון, לא היו ביניהם מחלוקות. מדוע דווקא תאוות ממון? מה הקשר שבין שורש הממון לבין המחלוקות? ... עוד באפן שלישי 'זונות מפרכסות זו את זו. תלמידי חכמים' הינו מתי יהיו תלמידי חכמים מפרכסין זה את זה לא כל שכן כשלא יהיה להם תאוות ממון כלל דהיינו שרבי נחמן מברסלב בעצם מסביר ששורש המחלוקות שיש בין החכמים, הוא תאוות הממון שלהם. דהיינו שאם לא הייתה תאוות ממון לחכמים, הם היו מסכימים על הכל ולא היתה ... התורה הוא התפילה. כי שורש הבריאה הוא לפני הבריאה. וכדי לזכות לתורת ה ממש, לשם כך על האדם להיות בבחינת שונא בצע, דהיינו ביטול תאוות ממון לגמרי בשלמות כמובא כאן ... תורה ל - מישרא דסכינא " ולבוא להשכל התחתון הזה אי אפשר כי אם על ידי שונא בצע שישנא הממון בתכלית השנאה " כי כל זמן שאדם לא תיקן את תאוות ממון בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שכל לימוד התורה שלו, הוא בבחינת הקליפות / התמורות וההקדמות של תורת ה ממש, שחייבים לעבור בהן לפני שזוכים להגיע אל הפרי וכולי. ורק מי שמבטל את תאוות ממון בשלמות, רק הוא יכול לזכות לתורת ה ממש. כי ההפך של תאוות ממון הוא ביטחון ואמונה בשלמות. וכל זמן שאין לאדם אמונה בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שהוא עדיין לא ביטל את תאוות הממון לגמרי. וכאשר האדם זוכה לאמונה שלמה, על ... כל המחלוקות שיש בעולם בין כל סוגי החכמים שיש בעולם. וגם המחלוקות שיש בתורה שבעל פה. כל המחלוקות האלו נובעות רק מכך שלא היה תיקון תאוות ממון בשלמות. כי רק מי שמתקן את תאוות הממון בשלמות, רק הוא זוכה לאמונה בשלמות, ...

תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 5 תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 4. בהמשך לכל הנ"ל, למי שלא שם לב כל הנ"ל עולה בקנה אחד גם עם מ"ש רבי נחמן מברסלב לגבי העניין של ממון. פירוש, כי רבי נחמן מברסלב מדבר המון על העניין של תאוות אכילה (ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&cid=0 - תאוות אכילה). ומצד שני רבי נחמן מברסלב מבאר שאצל הצדיק האמת יש את הארת הרצון בשעת האכילה דייקא! וזה עולה בקנה אחד עם העניין של תאוות ממון. כי גם בתאוות ממון יש 3 בחינות. 1 - יש את מי שיש לו תאוות ממון כפשוטו, שמהתאווה הזאת צריך להתרחק וכולי, כפי שהובא פעמים רבות בדברי רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F&cid=0 - תאוות ממון 2 - ויש את מי שהוא מתרחק מתאוות ממון כפשוטו, היינו הבחינה של הבטחון שבו האדם לא מחזיק ממון מיום אחד ... וכפי המובן מדבריו אז היה שהיה חפץ ומשתוקק לזכות אותנו להגיע להנהגה הקדושה הזאת למדרגת בטחון הנ"ל לבלי להניח שום ממון מיום לחברו 3 - אבל יש את השלמות של תאוות הממון, שבה האדם יכול לקבל הרבה ממון ולהחזיק אצלו הרבה ממון, ולא יהיה ... - מהו עניין נוקם ונוטר? *** כי אצל הצדיק האמת, עיקר מעלתו היא בכך שהוא יכול לקבל הרבה ממון ולהחזיק הרבה ממון ולא לפול לתאוות הממון כלל כלל לא. ולכן הוא בחינת החידושים של השי"ת. כי אחד החידושים ...

... התלויה בלב והשלש המדות הם. 'תאוות ממון' ו'תאוות אכילה' ו'תאוות משגל' כי שלש מדות אלו הם בלב ועל כן הם מפסידים היראה שבלב 'ממון' שרשו בלב בבחינת: "ברכת ה' היא תעשיר, ולא יוסף עצב עמה" בחינת: "ויתעצב אל לבו" ... בחינת: "ולחם לבב אנוש יסעד" 'תאוות משגל' גם כן בלב כי עקר התאוה על ידי החמימות, הבא מהדם שבחלל הלב ומחמת שהם בלב על כן הם מפסידין היראה שבלב שהוא בחינות ירושלים וזה פרוש: 'שלש ... ראשונה חמור נוער', בחינת 'תאוות ממון' בחינת: "יששכר חמר גרם" ותרגומו: 'עתיר בנכסין' 'שניה כלבים צועקים' זה בחינת 'תאוות אכילה' כמו שכתוב: "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה" 'שלישית תינוק יונק משדי אמו, ואשה מספרת עם בעלה' זה בחינת 'משגל', כמו שאמרו רבותינו, זכרונם ... השלש מדות הנ"ל כי 'בפסח נתתקן תאוות ממון' כמו שכתוב: "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום" 'בעל כרחם' כי הם לא רצו כלל, כי אז נתתקן תאוות ממון 'בשבועות נתתקן תאוות משגל', בבחינת: 'דם נעכר ונעשה חלב' 'בסוכות נתתקן תאוות אכילה' כי סוכות נקרא "חג האסיף", שאוסף כל מיני מאכל וזהו בחינת תקון תאוות אכילה, כי 'אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו' וכו' וזהו בחינת: "קרואי מועד אנשי שם" 'אנשי שם' זה בחינת שלש מדות הנ"ל שכל אחד ואחד נקרא ...

... ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה הן תאוות הנכנסות לגוף הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד ואז בודאי ישוב אל ה'. וכאן breslev.eip.co.il/?key=2258 - שיחות הר"ו ... מסתכל על התכלית. כי התכלית הסופית הוא כולו טוב גמור. בעניין לחשוב על התכלית הסופית. ואיך שהיצר הרע מטעה את האדם עם התאוות, שלעולם אינו שבע. ומעניין שהתאוות הן כמו עמודי אור שאי אפשר למלא סיפוקו בהן וכולי. ומעניין של לקשר כל דבר אל התכלית שלו. ...