... ידי זה מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ כי נתבטל ממנו השעבוד והתאוות והמדות רעות שלהם שהם בחינת אנפין חשוכין על ידי שקבל עליו על תורה, שהיא בחינת אנפין נהירין כנ"ל כי ... שמשיג חכמות התורה שאזי הוא בבחינת אנפין נהירין אז נכנעין המדות והתאוות של העכו"ם, שנאחזין בבחינת אנפין חשוכין כנ"ל וזהו בחינת: "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" 'למספר', ... נהירין, שהם בחינת קדשת ישראל עם קדוש, הרחוקים בשרשם מכל המדות והתאוות ויש בו אחיזת השבעים עכו"ם, שהם בחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת התאוות ומדות רעות שכלם הם מבחינת השבעים עכו"ם, שהם אנפין חשוכין כמו שכתוב: "ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם" ... מזה, כי אם על ידי התורה שהיא בחינת אנפין נהירין, שהיא ההפך מכל התאוות והמדות שהם בחינת אנפין חשוכין שמשם נמשכין כל העברות, חס ושלום כי צריך האדם להתיגע בתורה ולהמית עצמו ... אלא במי שממית עצמו עליה' דהינו עצמיותו, שהם בחינת המדות רעות והתאוות רעות, שמהם כל הפגמים החקוקים על עצמותיו כנ"ל כי צריך להתיגע בהתורה עד שיזכה להבין אותה דהינו שיצא ... זוכין על ידי התורה שהיא בחינת אנפין נהירין שהיא ההפך מכל המדות והתאוות רעות שעל שם זה נקראים אדם, בחינת 'זאת התורה אדם' אבל העכו"ם הרחוקים מחכמות התורה, מאנפין נהירין כי הם בחינת אנפין חשוכין, כי הם משקעים בכל המדות רעות ותאוות רעות, על כן אין קרויים אדם וכנ"ל כי עקר בחינת אדם, הוא בחינת השכל האמתי שזוכין להשיג דהינו חכמות ... דהינו חכמות התורה, שהוא בחינת אנפין נהירין בחינת הרחקת ושבירת כל התאוות ומדות רעות כנ"ל. וזהו בקרב עלי מרעים זה בחינת תרין רעין דלא מתפרשין, שהם בחינת י"ק שהוא חכמת התורה ... ישראל אדם כנ"ל ואז כל הצרים והאויבים שנאחזין באנפין חשוכין, בתאוות ומדות רעות, נכשלים ונופלים כי זכה לאנפין נהירין כנ"ל ...

... נעוריו והיו לו יסורים מזה. והשליך זאת. וראה אחר כך שיש לו תאוה גם לאותו המעט שאוכל ונתישב והתחיל שוב לאכל כי מה לו כשאוכל מעט עם תאוה או הרבה. ולמה לו להפסיד גופו בחנם והיה מניח כל התאוות בתוך תאוה זו של אכילה. פעם אחת ... יש לזה הפסוק למה שבקש ובא בדעתו שאיתא בתקונים עשב הוא אותיות עין בית שין עין בית היא בת עין, שין תלת אבהן. וזהו אם תרצה לראות אבהן אי אפשר לך כי אם בשדך לבהמתך צריך אתה לשדד הבהמיות תאוות אכילה. והשליך גם זאת התאוה. ...

... הר"ן - אות קכט עקר התגברות התאוה הידוע דהינו תאוות המשגל הוא רק מחמת עצבות ומרה שחורה וצריכין להתגבר ...

... העולם הזה שאין מתנהג להם כרצונם וכל ימיהם כעס ומכאובות כי אי אפשר שיתנהג להאדם בעולם הזה שום דבר שיהיה הכל כרצונו ומאחר שאין מסתכלין על התכלית האמתי והנצחי רק על תאוות עולם הזה על כן בודאי הם מלאים יסורים תמיד כנ"ל וגם כשבאין עליהם ... על כן לא היה תענוגו בשלמות בשעת העברה חס ושלום, רחמנא לצלן כי היה מערב ביגון כי ידע כי מרה תהיה באחרונה כי יהיה לו ענש קשה ומר רחמנא לצלן רק שלא היה יכול להתגבר על תאוותו על כן תשובתו קלה יותר כי אין צריך לסבל יסורי התשובה כל כך מאחר שגם ...

... אזי רעב בא לעולם. ד. גם גזלות נתרבה. ה. מי שמתפלל בכח, זוכה לרחם על עניים. ו. מי שאין לו רחמנות נשתגע. ז. מי שמשלם טובה תחת רעה, מאריך ימים ושנים. ח. על ידי הרחמנות יתבטל ממך תאוות. ט. כשאתה רואה, שאחיך בצרה, ואין אתה עוזר לו, כאלו אתה עשית לו הרעה. י. הרואה חבירו בצער, צריך שיבקש עליו רחמים. יא. על ידי ...

... אך אינו נסיון כלל אך בעת שהיה נסיון, היה לו גם כן כמה נסיונות אות רלד לענין שבירת תאוות ומדות רעות לגמרי בתכלית הביטול שהתפאר את עצמו שזכה לזה אמר רבנו זכרונו לברכה שיש צדיקים ששברו התאוות אך הוא כמו עור שמעבדין אותו ואף על פי שמעבד העור אך נשאר בו קצת ריח שאינו טוב. כמו כן הנמשל שיש ששברו התאוות אבל עדין נשאר קצת שמץ מהם ועדין התאוות כרוכים אחריהם במקצת. גם אמר כבר שצריכין לנקות הגוף מתאוות כמו שמעבדין העור ומהפכין אותו. כך צריך שיהיה הגוף נקי ומעבד לגמרי מתאוות עד שממש יהיו יכולין להפכו ולראות שהוא נקי לגמרי מכל התאוות והמדות רעות, ולא נמצא בו שום שמץ וריח כלל משום תאוה ומדה רעה שבעולם. ורבנו זכרונו לברכה היה מפשט לגמרי לגמרי מכל התאוות והמדות רעות ולא נשאר בו שום שמץ כלל משום מדה רעה ושום תאוה בעולם. וכל זה זכה בילדותו ...

... הלב הינו שמפסידין היראה התלויה בלב והשלש המדות הם. 'תאוות ממון' ו'תאוות אכילה' ו'תאוות משגל' כי שלש מדות אלו הם בלב ועל כן הם ... "ויתעצב אל לבו" 'אכילה', בחינת: "ולחם לבב אנוש יסעד" 'תאוות משגל' גם כן בלב כי עקר התאוה על ידי ... שלש מדות הנ"ל וזהו: 'משמרה ראשונה חמור נוער', בחינת 'תאוות ממון' בחינת: "יששכר חמר גרם" ותרגומו: 'עתיר בנכסין' 'שניה כלבים צועקים' זה בחינת 'תאוות אכילה' כמו שכתוב: "והכלבים עזי נפש לא ידעו ... רגלים על ידי זה זוכין לתקן השלש מדות הנ"ל כי 'בפסח נתתקן תאוות ממון' כמו שכתוב: "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום" 'בעל כרחם' כי הם לא רצו כלל, כי אז נתתקן תאוות ממון 'בשבועות נתתקן תאוות משגל', בבחינת: 'דם נעכר ונעשה חלב' 'בסוכות נתתקן תאוות אכילה' כי סוכות נקרא "חג האסיף", שאוסף כל מיני מאכל וזהו בחינת תקון תאוות אכילה, כי 'אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי ...

... שתפילת הצדיק היא בשלמות שמעלה אותה מבחינת הר ושדה לבחינת בית כנ"ל אבל אלו הבעלי גאוה מעכבים תאוותו של השם יתברך ואינם מבקשים מצדיקים שיתפללו עליהם כי חושבים שהתענו וסגפו את עצמם, ובזה הם צדיקים אבל האמת אינו כן כי כל התעניתים ... שק כמאמר התנא: שיננא, שרי שקך ואם התבוננו בעצמן היו רואים אחר כל התעניתים עדין נשארו אצלם כל תאוותם קשורים בשקם, הינו בגופם ולא תאוותם בלבד נשאר קשור בגופם כי אם גם תאוות אביהם שיש אצלם משעת ההולדה מחמת שלא נתקדש אביו בשעת זווג גם זה קשור בגופם עדין ובודאי אלו היו רואים את כל זה חרדה גדולה היה נופל ... כספו בשקו" אחר כל התעניתים שהוא הרקת השק, בחינת הגוף עדין והנה איש צרור כספו שקשור וצרור כספו ותאוותו בשקו וגופו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם הינו, לא די צרורות כספיהם, שהוא תאוות עצמן כי אם גם המה ואביהם הינו התאוות של אביהם גם המה לא נפלו מהם וייראו כי חרדה נפלה עליהם ואזי לא היו רוצים להשתרר ולמלך וזה פרוש: ויאמר להם יעקב אביהם אתי שכלתם, יוסף ...

... המשכת הלבנונית מן המחין בבחינת: 'ונוזלים מן לבנון' כנ"ל ט. וזה בחינת משא ומתן באמונה כי מי שאינו עושה משא ומתן באמונה והוא משקע בתאוות ממון, וגוזל את חברו אזי הוא מעורר דמים הנ"ל בבחינת: מדוע אדם ... 'גזלה' בחינת 'בגד' כמו שכתוב: "ובגד בוגדים בגדו" הינו פגם הבגדים הנ"ל בחינת 'שנמצא רבב על בגדיו' . 'בזוזי ובזוזי דבזוזי', הינו בחינת תאוות ממון שכל מה שיש לו יותר הוא חומד יותר . וזה עקר תקונו של המשא ...

... הוא דייקא יכול לירד לתוך המידות רעות של הרשע וכולי אבל צדיק גמור אינו בולע כי אין לבו נוקפו מחשש מכשול עברה כנ"ל כי כבר בטל הרע לגמרי מכל המדות והתאוות של כל הארבעה יסודות ועל כן זה הצדיק גמור ...