... של השי"ת שהוא התורה של השי"ת. נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות, שאנו מבקשים ומתפללים = התפילות היינו הרצונות / התאוות / החסרונות וכולי. כי על ידי זה שאדם מבין את השכל של השי"ת בכל דבר, ממילא הוא רואה את ...

... האדם. כאן: breslev.eip.co.il/?key=323 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור מבואר כי כל התאוות הן בחינת מים מים. ושם מבואר כי התאוות הן בחינת אחיזת עיניים, שאינו מרווה את צמאונו וכולי. היינו, מים = אחיזת עיניים של התאוות. כאן: breslev.eip.co.il/?key=2519 - סיפורי מעשיות - מעשה שיחות שאחר סיפורי המעשיות מבואר על זה שיש פלטין של עבד, שנראה ... לו על מה להשען. שזו בחינת מבצר של מים, שבאמת אי אפשר לבנות מבצר ממים. וכיו"ב מובא גם על התאוות, שהן דומות לעמודי האור שנכנסים דרך החלון וכולי וכיו"ב.

... גאוה חלק א' א. אין משיח בא, עד שיכלה [כל] גאוה מן העולם. ב. על ידי גאוה בא לידי תאוות משכב זכר גם בא לידי כעס, גם לפעמים אין אשה מתעברת מחמת שהיא מקשטת והיא בעלת גאוה. ג. על ...

מחלוקות שבין החכמים ותאוות ממון כאן breslev.eip.co.il/?key=570 - חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו רבי נחמן מברסלב מביא, שאם לתלמידי החכמים לא הייתה תאוות ממון, לא היו ביניהם מחלוקות. מדוע דווקא תאוות ממון? מה הקשר שבין שורש הממון לבין המחלוקות? רמז: ממון הוא בחינת הקדמות / חוכמות חיצוניות - איפה מובא ... את זו. תלמידי חכמים' הינו מתי יהיו תלמידי חכמים מפרכסין זה את זה לא כל שכן כשלא יהיה להם תאוות ממון כלל דהיינו שרבי נחמן מברסלב בעצם מסביר ששורש המחלוקות שיש בין החכמים, הוא תאוות הממון שלהם. דהיינו שאם לא הייתה תאוות ממון לחכמים, הם היו מסכימים על הכל ולא היתה ביניהם מחלוקת. ואני שואל מה הקשר? וגם: כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ... הבריאה הוא לפני הבריאה. וכדי לזכות לתורת ה ממש, לשם כך על האדם להיות בבחינת שונא בצע, דהיינו ביטול תאוות ממון לגמרי בשלמות כמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=172 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מישרא דסכינא " ולבוא להשכל ... אפשר כי אם על ידי שונא בצע שישנא הממון בתכלית השנאה " כי כל זמן שאדם לא תיקן את תאוות ממון בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שכל לימוד התורה שלו, הוא בבחינת הקליפות / התמורות וההקדמות של תורת ה ממש, שחייבים לעבור בהן לפני שזוכים להגיע אל הפרי וכולי. ורק מי שמבטל את תאוות ממון בשלמות, רק הוא יכול לזכות לתורת ה ממש. כי ההפך של תאוות ממון הוא ביטחון ואמונה בשלמות. וכל זמן שאין לאדם אמונה בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שהוא עדיין לא ביטל את תאוות הממון לגמרי. וכאשר האדם זוכה לאמונה שלמה, על ידי זה הוא נכלל בבחינת לפני הבריאה, כמובא בתורה נא. וכאשר ... סוגי החכמים שיש בעולם. וגם המחלוקות שיש בתורה שבעל פה. כל המחלוקות האלו נובעות רק מכך שלא היה תיקון תאוות ממון בשלמות. כי רק מי שמתקן את תאוות הממון בשלמות, רק הוא זוכה לאמונה בשלמות, ונכלל בא"ס, ששם אין מחלוקות כלל. * ויש להוסיף גם את מ"ש ...

... אנפין חשוכין מרה שחורה עבודת אלילים כמו שכתוב: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ואלו בני אדם הנופלים בתאוות ממון ואינם מאמינים שהקדוש ברוך הוא יכול לפרנס את האדם בסבה קלה ורודפים אחר פרנסתם ביגיעות גדולות והם אוכלי ... בחינת אמת כמו שכתוב: "תתן אמת ליעקב" והוא בחינת אור הפנים ותכף, כשבא נתתקן אמונה וזה 'מטבע תקן' שתקן תאוות ממון וכשתקן תאוות ממון נתתקן פגם עבודת אלילים וזה 'מרחצאות תקן להם' כמו שכתוב: "ותרד בת פרעה לרחץ" ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה . 'לרחץ מגלולי בית אביה' וזה: "ויחן פני העיר" 'פני' דיקא שהיא פנים דסטרא אחרא שהיא מטבע הינו תאוות ממון כי כל עבודות זרות תחובים בממון ובשביל זה ממון עם אותיותיו גימטריא ק"ם כנגד ק"ם קלין שהשכינה צווחת: 'קלני מראשי ! קלני מזרועי' ! על אלו הנופלים בתאוות ממון שהם עבודת אלילים כלולים מעבודות זרות של שבעים אמות [ועל כן הם ק"ם קלין שהם שתי פעמים ע' ... כפולים בחינת 'קלני מראשי קלני מזרועי' שהוא בחינת קולות כפולים הינו שני פעמים עי"ו קלין שצווחת השכינה על הנופלים בתאוות ממון שהיא עבודה זרה כלולה מכל העבודות זרות של עי"ו אמות] וזה שאמרו חכמינו ז"ל: 'קשין מזונותיו כפלים כיולדה' ... קלין שהם שני פעמים עי"ו וזהו: 'ואל תהי רשע בפני עצמך' 'בפני' זהו בחינת פנים דסטרא אחרא הבא מחמת תאוות ממון שאין מאמין בהקדוש ברוך הוא, שהוא הזן ומפרנס והוא חושב "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" ב. ודע שעל ידי תקון ברית קדש הוא נצול מפנים דסטרא אחרא על ידי דם ברית נתתקן דם נדה תאוות ממון כמו שכתוב: "גם בדם בריתך" על ידי ברית "שלחתי אסיריך מבור" בור דא טחול מרה שחורה "בעצבון תאכלנה" ... ידי תקון הברית מאיר לעצמו אור פני מלך חיים. וזה 'מלח ממון חסר' כי על ידי מלח נתמעט אצלו תאוות ממון ג. וזהו: "ויגרש מפניך אויב" מפניך דקדשה "ויאמר השמד" לשון שמד, לשון עבודה זרה הינו תאוות ממון ובשביל זה, כשמגרש מפניהם דקדשה, את האויב הוא מפיל אותם האויבים בפנים דסטרא אחרא הינו השמד. נמצא, כל צדיק וצדיק כשהקדוש ברוך הוא רוצה לגרש אויביו של צדיק הוא מפיל את האויב בתאוות ממון כי 'צדיק הוא ברית עולם' וזה האויב של צדיק שחולק על צדיק אין לו מלח להמתיק מרירותו כי 'מלח ממון חסר' כי עקר תאוות ממון שנתמעט אינו אלא על ידי ברית. ובשביל זה, זבולון שהיה אוהב ליששכר נאמר בו: "שמח זבולון" 'שמח', הפך ... כמו שכתוב: "ויקרא שמו זרח" וכו' "כי החשך יכסה ארץ ועליך יזרח ה'" כי חשך הוא בחינות בעצבון דאגת ותאוות הפרנסה צער כפלים כיולדה אנפין חשוכין עבודה זרה 'ועליך יזרח ה'' אמונת אלקות אור הפנים "ויחן פני העיר" תקון המטבע תקון תאוות ממון בחינות "שמח זבולון". וזה בחינת: 'מצא או מוצא' כי הפרנסה, הוא בחינת אשה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה ... כן להפך בפרנסה דקדשה כתיב: "מצא אשה מצא טוב" 'טוב' בחינת צדיק בחינת ברית מלח שהוא ממתיק מרירותא הינו תאוות ועצבון הפרנסה] ופרנסה שהוא בחינת: "שמח זבולון בצאתך" הוא בחינת 'מצא אשה מצא טוב' הינו ברית כמו שכתוב: 'אמרו ... כשחביב כל כך המצוה עד שאין מרגיש בהפסד ממון זאת הבחינה נקרא אמונה כי עקר אמונה הוא בממון כשמשבר תאוות ממון כנ"ל ששם פנים דקדשה אמונה מאד, זה ממון כמו שכתוב: "ובכל מאדך" וזה פרוש שאמרו סבי דבי אתונא ... 'תלא לה פתקא בצוארא' שטר צואה ואחר כך אמרו לו: מלחא כי סריא במאי מלחי לה כי תקון של תאוות ממון הוא תקון הברית מלח כנ"ל שתקן בריתו אם נפל לסרחון תאוות ממון במאי תקונו והשיב להם: בסילותא דכדניתא כי באמת יש עוד תקון לתאוות ממון הינו שיסתכל לשרש שמשם בא כל הממון וכל ההשפעות ועל ידי הסתכלותו שם יתבטל תאוותו כי שם בשרשה השפע כלו אור צח ומצחצח ותענוג רוחני ואין מתעבה אלא למטה ומי הוא הפתי יסור הנה ... כמו שכתוב: 'מבשרי אחזה אלוק' שבתחלה צריך לתקן בשר קדש ואז יוכל להסתכל באלקות ובשביל זה עקר התקון של תאוות ממון הוא על ידי ברית וכשמתקן בריתו אי אפשר לפל לתאוות ממון כי על ידי מלח תאוות ממון חסר כנ"ל ושרש השפעות הוא מכנה בשם שליא ששם מנח הולד כי השליא, הוא בחינת דלתי בטני כי ... שמים פתח וימטר עליהם כעפר שאר' וכו' וזה שהשיב להם בשליא דכדניתא הוא תקונו של זה השומר הברית כשנופל לתאוות ממון מי איכא שליא לפרדה כי עכו"ם אין לה אפילו בית ולד אמר להם: ומלחא מי סריא כי באמת מי שתקן הברית אינו נופל לתאוות הממון "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם" הינו מי שהוא בעל מחלקת נופל לתאוות ממון וימיו כלים ברדיפה אחר מותרות וזה: 'לא יחצו ימיהם' שאין אדם מת וחצי תאוותו בידו וזה 'לא יחצו' שאין משיג חצי תאוותו כמובא לעיל על פסוק 'ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד' עין שם [עד כאן לשון רבנו ז"ל] וזה שסים "ואני אבטח בך" שהוא ההפוך מתאוות ממון כי המשקע בתאוות ממון, אינו בוטח בה' כי הוא עובד כל עכו"ם אך: 'ואני אבטח בך' שתוכל להזמין לי פרנסתי בסבה קלה ואהיה שמח בחלקי ולא אהיה משקע בתאוות ממון ועל כן אלו המשקעים בממון כל מה שיש לו עשירות יותר יש לו דאגות ועצבות ומרה שחורה ביותר ... חיים כנ"ל ועל כן הממון ממית אותו כי הוא בבחינת מיתה שהוא עצבות וכו' כנ"ל שכל זה הוא בחינת תאוות ממון כנ"ל. וזה שכתוב: "ועפר תאכל כל ימי חייך" עפר זה בחינת הממון כמו שכתוב: "ועפרות זהב לו" הינו ... חייך' כי הממון היא אכלת ומכלה כל ימי חייו של האדם כנ"ל כי עפר הוא בחינת עצבות שהוא בחינת תאוות ממון כמו שכתוב בתקונים . 'עפר איהו קר ויבש, הכי טחול קר ויבש' ומהטחול נמשך העצבות כידוע וזה שסים ... אותם כי הממון שלו הוא בבחינת מיתה אנפין חשוכין, עצבות וכו' כנ"ל וזהו מה שכתוב לעיל, מצא או מוצא שתאוות ממון הוא בחינת: "מוצא אני מר ממות את האשה" וכו' כנ"ל וכמ"ש: 'ומוצא אני מר ממות את האשה ודא ... כי צריך חכמה ודעת גדול לזה שלא יזיקנו הממון שלא יכלה ימי חייו כי רב העולם נלכדו בזה הינו בתאוות ממון והממון הורגת וממית אותם כנ"ל ואי אפשר להנצל מזה כי אם על ידי הצדיק שנאמר עליו: 'טוב לפני ... שזוכין למשא ומתן באמונה להרויח ולהוליד ממון דקדשה דהינו שצריכין להתגבר מאד בשעה שעוסק במשא ומתן שלא יפל אז לתאוות ממון כלל חס ושלום רק משאו ומתנו יהיה באמת ובאמונה ולשבר ולבטל כל המחשבות והבלבולים והתאוות של ממון שבאים עליו רק כל כונתו יהיה בשביל השם יתברך לבד כדי שיזכה לעבד השם יתברך על ידי ... לצעק ע' קלין קדם הלדה והכא יש ק"ם קלין שהשכינה צווחת, חס ושלום 'קלני מראשי קלני מזרועי' על הנופלים בתאוות ממון וקדם שמרויחין ממון צריכין לילך ולעבר ולהתנסות ולהצטרף דרך אלו הק"ם קלין ולצעק ולהתפלל להשם יתברך לעבר עליהם ... על כן הם ק"ם קלין כי באמת כל הרוח המכנה בשם לדה וכל הממון וכל ההשפעות נמשכין רק משבירת תאוות ממון שהיא בחינת אמת כנ"ל וזהו בחינת קשטא קאי כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'ואת כל היקום אשר ... ועל כן עקר המעמד פרנסה הינו ממונו של אדם שמעמידו על רגליו הוא על ידי אמת שהוא בחינת שבירת תאוות ממון כנ"ל וזה בחינת קשטא קאי הינו על ידי אמת יש לו ממון שהוא בחינת עמידה שמעמידו על רגליו כנ"ל אבל שקרא לא קאי כי שקר הוא עבודה זרה תאוות ממון כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'המחליף בדבורו כאלו עובד עבודה זרה' ועל כן על ידי שקר שהוא עבודה ...

... כח לינק מפני הקדשה וכל זה אינו אלא לרע להם, בחינת: "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו" וכל התאוות הם בחינת קליפות כי התאוות הם מותרות, כי בלא התאוות יכול הגוף להתקים נמצא שהם מותרות לקיום הגוף כמו הקליפות הם מותרות כי עקר אינו אלא הפרי והקליפות הם מותרות וכשמתגברים התאוות על האדם הוא התגברות הקליפות על הקדשה וראשי התאוות הם שלשה שרי פרעה, 'שר המשקים' ו'אופים' ו'טבחים', שהם: 'קנה' ו'ושט' ו'ורידין' שהם בחינת תאוות אכילה ושתיה שהם ראשים, שכל התאוות נמשכים אחריהם ויניקתם מפרעה, שהוא אותיות ערף, הינו מאחורים ועקר יניקתם מהדבורים, בחינת אחר הדברים כי הם סמוכין לה כי 'קנה' ו'ושט' ו'ורידין' הם סמוכים לחמשת מוצאות הפה ועקר יניקתם, מהדבורים שאינם זכים כל כך וכשראשי התאוות שהם הקליפות מתגברים צריך להדביק ולהסתיר אחורי הקדשה שלא יינקו ודבקות אחורי הקדשה, היא על ידי התענית כמו שכותבים ... כל העמים שפה ברורה" וכו' עלו בני ישראל מארץ מצרים, ממצר הגרון הינו על ידי עלות בני ישראל מראשי התאוות הנ"ל, ממצר הגרון, הנ"ל על ידי הדבור, מחזיר את העכו"ם לאמונת ישראל וזה עקר קשוטי האמונה, בחינת 'מתקשטא בקשוטין ...

... מורה על השתנות מרצון אל רצון והישיבה מורה על העדר השתנות הינו ביטול הבחירה וראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&PID=707#707 - תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? את סוד העניין של הישיבה מה משמעותו וכיצד הוא קשור לעניין האחדות של הבורא וכולי... ומקום ...

... וזה משום שהוא עדיין לא נמצא בתכלית שהוא כולו טוב וכולו אחד. ולכן יש אצל אדם כזה חילוק בין תאוות הגוף לבין תאוות הנשמה. ולכן כאשר הוא צריך לעסוק בענייני הגוף, אז זה כמו בחינת ביאת השמש וכולי. אך כל זה רלוונטי ...

... שוב לאכל כי מה לו כשאוכל מעט עם תאוה או הרבה. ולמה לו להפסיד גופו בחנם והיה מניח כל התאוות בתוך תאוה זו של אכילה. פעם אחת היה יושב על השלחן אצל חמיו בשעת הסעדה שלישית של שבת, וישב ... שין תלת אבהן. וזהו אם תרצה לראות אבהן אי אפשר לך כי אם בשדך לבהמתך צריך אתה לשדד הבהמיות תאוות אכילה. והשליך גם זאת התאוה. [ואמר שמעשה זו שיכה להמעשה של קבלת התורה הנ"ל]. [בחיי מוהר"ו כתב יד כתוב ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנג - מעוט שנה, הוא ממעט תאות נאוף דע שמעוט שנה, הוא ממעט תאוות ניאוף כי יש אש באדם מתחלת התולדה שמהאש הזה בוערין באדם כל התבערות של כל התאוות וגם כל האכילה ושתיה שנותנין להגוף האש הזה הוא מכלה ושורף הכל ועל ידי מעוט שנה, האש הזה נחלש ... עצמו לישן הרבה גם זה מחליש וממעט האש הנ"ל וגם זה מזיק להמח רק כשאדם ישן במדה כראוי אזי תאוות המשגל בתקפה וכחה כי לא נחלש האש הנ"ל [כל זה שמענו מתוך שיחותיו הקדושים. ותכן כונתו בזה לא באר היטב. אך כפי מה שהבנתי משיחתו הכונה שאין מועיל שום עצה למעט תאוות ניאוף על ידי איזה תחבולה כי מזיק להמח כי היה אפשר להחליש התאוה על ידי מעוט שנה או רבוי ...