ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כב - בענין ההכנעה, טועים העולם הרבה בענין ההכנעה, טועים העולם הרבה כי הלא כמה אנו מיגעין עצמנו בעבודות ובתפילה כדי לצאת ממחין דקטנות למחין דגדלות ואם כן אי אפשר ...

... היה דור כזה כאשר יודע כל אחד בעצמו פחיתות הדור הזה ולולא זאת היה הוא זכרונו לברכה חדוש גדול בעולם אך בעוונותינו הרבים מחמת שלא היה הדור כדאי נתעלם האור מאד ולא נתגלה ממנו אפילו כטפה מן הים אות ... מלבושיהן ונדמו כדרך הסוחרים בני הנעורים הנהוגים עכשו וכו' ומחמת זה טעו בהם כמה אנשים וסברו בהם שהם מהקלי עולם וכו'. ובבואו לאומין היה להם נסיון וכו'. ואז בנסיעתו משם בזריזות מיד למד זכות על העולם ואמר תדעו שכל דרכנו הוא לידע שיש נסיונות בעולם ובקל יכולין לכשל חס ושלום. ואמר אוי ואבוי שעמד שם הבעל עגלה הבינו וראו שיש שם זנות וניאוף גדול ... לראות בנקמתו הלא השם יתברך אמר לו אלמלא אתה שאול והוא דוד וכו' אך כך אמר דוד רבונו של עולם תן לי עינים שאוכל לראות בשונאי איך הוא עומד לידע באיזה מדרגה הוא עכשו. ועל ידי זה אדע בברור ...

... התורה ומהיכן יזכה לעבודה גבוה כזו ?! על כן עליו לעשות את שלו, להתחיל דבורי התפילה בפשיטות גמור: אדון עולם אשר מלך וכו' ויטה אזנו מה שהוא אומר ויצמצם את מחשבתו מאד שלא תתפזר מחשבתו לחוץ רק שתהיה כל ...

... שהצדיק האמת בלבד שביטל את הרע בכוח ובפועל, דהיינו שהמתיק את הרע בשורשו לגמרי ונכלל במקום שכולו טוב שהוא העולם הבא עולם שכולו טוב, הוא דייקא יכול לירד לתוך המידות רעות של הרשע וכולי אבל צדיק גמור אינו בולע כי אין ... שורש חיובי שבגללו האדם מחזיק בהן. באופן גורף ניתן לומר, כי המכנה המשותף של כל הרע ושל כל הטוב שבעולם, הוא השאיפה לשלמות אמיתית. כל אחד עושה את זה בצורה אחרת. הטוב מושך את עצמו אל הטוב. והרע מוצא ... אפשר להפוך גם אותו לטוב. אם האדם לא היה מחפש להגיע אל השלמות, הרי שהוא לא היה מרגיש רע לעולם, אלא הוא תמיד היה שמח בחלקו. ראה כאן: פסימיות. מדוע יש אנשים חכמים נוטים לדיכאון ולפסימיות? בכל מקרה, כאשר ...

... איש אלילי כספו ואלילי זהבו וזה בחי' רוח אפינו משיח ה' וכל זמן שיש עבודה הזרה הזאת של ממון בעולם חרון אף בעולם וכפי הביטול של ע"ז הזאת כן יתמשך חסד בעולם וזה בחי' ועושה חסד למשיחו וכשיתגלה חסד הזה יתמשך הדעת שהוא בנין הבית כ"ש בזוהר וימינא זמין למיבנא בי ... קרובים אל כוח הראות ועי"ז כוח הראות נחזר לעיניו ונתראים ונצטיירים אנחנו בעיניו שהם כמראות הצובאות כביכול אבל אומות העולם מחמת שהם רחוקים מהתורה הם רחוקים מהשגחה והשגחתו אין מגיע אליהם בהכאה נמצא שאין נחזר הראות לעיניו ואין נצטיירים ... ספוג ומשפך משמרת ונפה וזה פי' אמר רבה בר בר חנה אישתעו לי נחותי ימא היינו ממשיכי התורה לזה העולם בין גלא לגלא תלתא מאה פרסה תלתא מאה פרסה אלו חכמי הדור שהם בבחי' מה בשלש דברים כ"ש אל ... רשעים והוא הדין להיפך וע"י הבל הזה רבים נתפקרו שרואים צדיק ורע לו רשע וטוב לו אבל זה מחמת שהעולם נידון אחר רובו ואז צדיקים נתפסים בעון הדור והוא הדין להיפך ואי דלינן הרבה נפשות אזי בוודאי הוי מקלינין לשון קולא מהבלא היינו שע"י שהיה רוב העולם טוב עי"ז היה טוב לצדיקים ולא היה הבל הזה כל כך קשה על הצדיקים ורמיא גלא קלא לחברתה מי ... חוזרות מעיבור הנ"ל ואז מעוררים אלו לאלו ואומרים זה לזה ומזכירים זה את זה אחי שמא שבקת איזהו דבר בעולם הזה שעדיין היא מושלת עליך ואין אתה יכול להתגבר עליה וניתי אנא וניחרביה היינו אכלה את הדבר הזה ממך ...

... אני מקנא מאד איש כשר [שקורין ערליכר יהודי] כי נדמה שהולך בן אדם עם דקין וכרכשות ואברים כשאר כל העולם ואף על פי כן באמת הוא ענין אחר לגמרי כי איש כשר יקר מאד אשרי לו והעקר הוא הרצון ...

... בהתורה עתיקא סימן כ"א שכל אחד ישיג לעתיד כפי טרחו ויגיעתו וכו' בעבודת ה' אמר שיש עבדות כאלו בזה העולם שזוכין על ידם שגם בעולם הבא יזכה בכל פעם לעלות מדרגא לדרגא ולהשיג בכל פעם מקיפין חדשים ומה שכתב שם בענין מרים שפגמה בכבוד ...

... ה' אלקיך, אתון דדין כאתון דדין" כי יש שני תשובות אחת, יש בני אדם שעושין משא ומתן והולכין בהבלי עולם הזה ובאמצעות נופל לו הרהורי תשובה ואחר כך חוזר למקומו הראשון "החיות רצוא ושוב" שאין לו ניחא, כי פעם ...

... זה ויש להקדוש ברוך הוא תענוג גדול כשהאדם מתגבר על החיות טמאות ומנצח אותם. הכלל שאי אפשר בשום אפן בעולם שיהיו שני מחשבות ביחד בפעם אחד על כן בקל יכולין לגרש מחשבות רעות רק בשב ואל תעשה דהינו שלא ...

... להחיותו ולא יותר כי הקדוש ברוך הוא צמצם את אלקותו בצמצומים רבים ושונים מראשית המחשבה עד נקדת המרכז של עולם הגשמי ששם מדור הקליפות ובכל מה שמשתלשל יותר ומתצמצם יותר למטה אלקותו מלבש שם במלבושים רבים יותר וזה שגלו ... שורה בהם אהבתו יתברך שמו כמו שכתוב בזוהר הקדוש, "יומם יצוה ה' חסדו" שהחסד הינו האהבה כמו שכתוב: "אהבת עולם אהבתיך" [על כן משכתיך חסד] וכו' הוא יומא דאזל עם כלהו יומין הינו המדות כי המדות הם צמצומים לאלקותו ... כי בלא מדותיו אי אפשר להשיג אותו ומחמת האהבה שאהב את ישראל ורצה שידבקו בו ויאהבו אותו עמו מזה העולם הגשמי הלביש את אלקותו במדות התורה וזה בחינות של תרי"ג מצוות כי השם יתברך שער בדעתו שעל ידי המצוה ... הזה הוא אוריתא דעתיקא סתימאה דעתידא לאתגליא לעתיד לבוא ואזי כשיתגלה התורה הזאת דעתיקא סתימאה אזי יהיה השלום נפלא בעולם כמו שכתוב: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי וכו', לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה ... צפונה כמו שכתוב: "וירא אלהים את האור כי טוב" ואמרו רז"ל: "כי טוב לגנז" כי אור התורה הזאת אין העולם כדאי להשתמש בה והתורה, נקראת טוב שנאמר "כי לקח טוב נתתי לכם" ונקרא אור, כמו שכתוב: "ותורה אור" ויש גם כן צדיקים שהם צפונים ומסתרים שאין העולם כדאי להשתמש בהם וצדיק נקרא טוב כמו שכתוב: אמרו צדיק כי טוב ונקרא אור כמו שכתוב: "אור זרוע לצדיק" וכשיתגלו הצדיקים הצפונים והתורה הצפונה אזי יתגלה שלום רב בעולם שיתחברו כל הפכים יחד כמו שכתוב: "וגר זאב עם כבש" כי אז יתגלה האהבה שבדעת הנקרא "יום אחד יודע ... דעת לבחינה שתחתיה כמו שאמרו חז"ל 'מה שעשתה חכמה עטרה לראשה, עשתה ענווה עקב לסלותא' נמצא שהמדרגה הפחותה של עולם היצירה הוא בחינת דעת לעולם העשיה שתחתיו נמצא שיש אדם שאהבתו שיש לו עם השם יתברך במדותיו ובזמן הוא בחינות אהבה שבדעת שלמעלה מהזמן ... חסדים שהם בחינת אהבה כנ"ל. וכל זה כדי להאיר אל המלכות שהוא האתרוג הינו כדי לגלות מלכותו לכל באי עולם הינו למצא אלקותו בכל לשונות העכו"ם ובכל הדברים גשמיים ובכל מדורי הקליפות כנ"ל שכל זה הוא בחינות: "ומלכותו בכל ... שהוא בחינת הלולב, שהוא בחינת צדיק כידוע בחינת "צדיק כתמר יפרח" כי בסוכות אנו עוסקין לגלות מלכותו לכל באי עולם ואפילו לכל השבעים לשונות העכו"ם שזהו סוד השבעים פרים שמקריבין בשבילם בסוכות וזהו שאנו אומרים אחר נטילת לולב והקפותיו. ...