ספר רבנו משל לעניין שטות העולם הזה
שכל בני העולם עובדים ומשתדלים בשביל פרנסתם
ונדמה להם שרק מחמת השתדלותם הם חיים וקיימים.
ובאמת מקבלים פרנסתם רק מידו הרחבה יתברך.
שפעם דרו בבנין אחד שני עשירים אחד קמצן גדול
ואחד בעל מכניס אורחים ובעל צדקה גדול.
פעם בא עני אחד אל הקמצן
ובקש ממנו נדבה עבור כדי שיוכל לשבור את רעבונו.
אמר לו העשיר: הנה יש לי עצים שצריך לחתכם לחתיכות קטנות
ובכן עבוד אצלי ואתן לך אחר כך לאכול עבור עבודתך.
בלית ברירה עבד אצלו העני עבודה מפרכת זו.
כשסיים עבודתו
אמר לו העשיר שיפנה לבית שכנו העשיר הנדבן השוכן בבנין
ושם יתנו לו מבוקשו.
הלך העני לתומו לבית הכנסת האורחים
כי סבר שהעשיר שעבד אצלו משלם עבור אכילתו.
ותיכף בהיכנסו קבלו העשיר בעל הצדקה בכבוד גדול ונתן לו לאכול כדרכו.
באמצע האכילה שמע המכניס אורחים
איך שהעני מתאנח ואומר
אני עבדתי היום קשה
שאלו המכניס אורח על עסק עבודתו
וספר לו כל המעשה שעבד אצל העשיר השכן
ושלחו תמורת עבודתו לאכול כאן.
נענה לו המכניס אורח ואמר לו
"רבי יהודי עבדת בחינם ואתה אוכל בחינם"!
ואמר רבנו
"פרנסה נותן הקב"ה ובני העולם אוכלים בחינם
אולם עובדים הם בגלל עוונותיהם".