ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פט - ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו [לשון החברים] ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם הן ברוחני הן בגשמי החסרון הוא בהשכינה, שהוא בחינת אלהים ... יתברך בשמחה לכך צריך להשיב לעצמו, מה אני ומה חיי כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו וכי יש כבוד גדול מזה מתוך כך בא לשמחה גדולה, ונתחדשו המחין שלו וכבוד והדר תעטרהו הינו על ידי כבוד והדר שיש לו שהמלך בעצמו מספר לו החסרון תעטרהו במחין חדשים

... הנ"ל על ידי שהסטרא אחרא מכרחת להחזיר כל הקדשה שבלעה עם עצמות חיותה כנ"ל על ידי זה נתרבה ונתגדל כבודו יתברך בבחינת: "הבו לה' משפחות עמים, הבו לה' כבוד ועז" "אל הכבוד הרעים, ה' על מים רבים" 'מים רבים', זה בחינת מימי הדעת בחינת: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" הינו בחינת מימי הדעת שיוצאין מן הסטרא אחרא וחוזרין אל הקדשה שעל ידי זה נעשין גרים, ונתגדל כבודו יתברך שזהו בחינת רעמים בחינת "אל הכבוד הרעים" כי הרעש והפרסום שנתפרסם כבודו יתברך על ידי הגרים זה בחינת רעמים, שהם קול רעש גדול . 'מאי רעמים ענני דשפכי מיא להדדי' 'ענני ... מעבר תפילה" הינו הקליפות המעכבים את התפילה כשחוזרים ושופכים מימי הדעת שבלעו זה בחינת: 'ענני דשפכי מיא' ואז נתגלה כבודו יתברך, בבחינת: "וכבוד ה' נראה בענן" וזהו בחינת רעמים כנ"ל גרים הוא ראשי תבות: "רעם גבורתו מי יתבונן" כי גרים הם בבחינת רעמים כנ"ל. ה. ועל ידי התגלות הכבוד על ידי זה בא התפשטות הנבואה כי הנבואה באה מבחינת שרשי נפשות ישראל שהם בחינת שבעים נפש בבחינת: "בשבעים נפש ירדו אבותיך" ראשי תבות נביא ושרש הנפשות הוא בחינת כבוד בבחינת: "בסדם אל תבא נפשי, ובקהלם אל תחד כבדי" ועל כן על ידי התגלות הכבוד שהוא בחינת שרש הנפשות על ידי זה בא התפשטות הנבואה וזה בחינת: 'אין הנבואה שורה אלא על 'חכם', 'גבור' ו'עשיר' כי כל בחינות אלו הם בבחינת כבוד, שמשם נמשך הנבואה חכם בבחינת:"כבוד חכמים ינחלו" גבור בבחינת:"מי זה מלך הכבוד, ה' עזוז וגבור" עשיר בבחינת: "ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה" וזה בחינת: 'אוי לי שהחרבתי את ביתי, ... 'החרבתי את ביתי' זה בחינת פגם התפילה כמו שכתוב: "כי ביתי בית תפילה" 'ושרפתי את היכלי' זה בחינת פגם הכבוד בחינת: "ובהיכלו כלו אומר כבוד" 'והגליתי את בני' זה בחינת ביטול הנבואה שבאה מנפשות בני ישראל בחינת: "בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה" כי גלות ... בחינת ביטול הנבואה שבאה מנפשותם כנ"ל. ו. וזה בחינת רפואה כי כל בחינות הנ"ל הם בחינת רפואה כי התגלות הכבוד הנ"ל זה בחינת זריחת השמש בבחינת: "וכבוד ה' עליך זרח" ועל ידי זריחת השמש בא רפואה 'אדלי יומא אדלי קצירי' כמו שכתוב: "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא" כי רוח נבואה שנתפשט על ידי התגלות הכבוד זה בחינת הרפואה הבאה על ידי זריחת השמש בבחינת: "רוח איש יכלכל מחלהו" ועקר התגלות הכבוד הוא על ידי התפילה הנ"ל שעל ידה העננים שהם הסטרא אחרא והקליפות, כלים והולכים ואז נעשין גרים ונתגלה הכבוד כנ"ל וזה בחינת סליחת העוון, שבא על ידי רבוי התפילות שעל ידי זה השמש זורחת, שעל ידה בא רפואה ... כי אז יתנהג העולם על ידי השגחה ונפלאות כי יש נגון של בחינת דרך הטבע וזה בחינת: "השמים מספרים כבוד אל, ומעשי ידיו מגיד הרקיע" שהוא בחינת הנגון והשיר של דרך הטבע, של תכונות השמים הינו בחינת השירים ותשבחות ... זה באין לבחינות קול הנ"ל שעל ידי זה יכולין להוכיח כנ"ל כי על ידי תפילה הנ"ל נעשין גרים, ונתגלה הכבוד ועל ידי זה נתפשט הנבואה ועל ידי נבואה זוכין לאמונה ועל ידי אמונה יהיה חדוש העולם לעתיד וחדוש העולם ... שהוא בחינת גרים "ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם" וכו' סופי תבות תשרי ועל ידי גרים נתגלה הכבוד ונתפשט הנבואה ונתתקן האמונה הקדושה ונתבטל אמונות כזביות וזה בחינות תקיעה, תרועה שברים תקיעה זה בחינת התגלות הכבוד בבחינת "ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד" תרועה זה בחינת רוח נבואה בבחינת: "ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו" ותרגומו: 'ושכינת מלכיהון בהון' הינו השראת השכינה ... של העולם שהם בחינת 'הבל המה מעשה תעתעים' ומעלין אותן לבחינת הבל דקדשה על ידי תורה ותפילה כנ"ל התגלות הכבוד הנ"ל זה בחינת: "כבד את ה' מהונך" 'אל תקרי מהונך, אלא מגרונך' (בשם הפסיקתא. אמנם בפסיקתא עצמה איתא ממה ... הנביאים וזה בחינת 'עשר אמין', בחינת עשרה מדרגות של נבואה כי על ידי מטה עז הנ"ל שעל ידו נתגלה הכבוד כנ"ל על ידי זה זוכין לנבואה כנ"ל שקל נרגא בת עשר אמין נרגא זה בחינת כלי מלאכה של מעשה ... מכניע עקב דסטרא אחרא בבחינת: 'וידו אוחזת בעקב עשו', כנ"ל וזה פרוש: תקעו בחדש שופר תקעו זה בחינת התגלות הכבוד בחינת ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד בחדש זה בחינת חדוש העולם, בחינת שיר חדש הנ"ל שופר, בחינת הרם כשפר קולך כנ"ל והדר מפרש איך זוכין על ידי התגלות הכבוד שהוא בחינת תקעו לבחינת חדוש העולם בחינת שיר חדש שהוא בחינת 'בחדש שופר' וזהו: בכסה ליום חגנו זה בחינת ... ידי זה זוכין לבחינת חדוש העולם, בחינת שיר חדש הנ"ל שהוא בחינת "בחדש שופר" וכל זה נמשך מבחינת התגלות הכבוד, בחינת תקעו כנ"ל כי על ידי התגלות הכבוד זוכין להתפשטות הנבואה וכו' כנ"ל וכלל כל הבחינות האלו נעשין על ידי בחינת כי חק לישראל הוא משפט לאלקי ...

... המת על כן "וירקה בפניו" והינו בשת פנים וזהו שאמרו: היבמה נקנית במאמר זהו הפך הבשת בחינת: "כלו אמר כבוד" הפך של "תכלם שבעת ימים" ומרים שפגמה בכבוד משה שהוא בחינת שפע אלקי בבחינת "כי קרן עור פניו" ופגמה בבחינת שבעת הנרות כי הוא היה ענו שפל ...

... ואפילו מי שאין נצרך לבריות בשביל פרנסה כי מתפרנס משלו אף על פי כן יש שהוא נצרך לבריות בשביל כבוד, או בשביל דבר אחר דהינו שיש לו תאוה של כבוד וחשיבות וכיוצא נמצא שהוא נצרך לבריות, שהוא צריך לכבוד וחשיבות שלהם ואזי כשהוא נצרך לבריות באיזה בחינה יוכל לפל בשקר גדול בתפילתו דהינו לעשות תנועות בשקר בשביל בני ... דבר יוכל לעמד בין אלפים אנשים להתפלל באמת להשם יתברך לבדו מאחר שאין נצרך לשום בריה לא לפרנסה, ולא לכבוד, ולא לשום דבר, רק "שברו על ה' אלקיו" וזה סוד: 'מעשה בחסיד אחד שהקניטתו אשתו והלך ולן וכו' ושמע ...

... הצדיקים העוסקים בתורה לשמה הוא רק על ידי קשיות. כי רבותינו זכרונם לברכה אמרו: 'ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד והקשו, בימינה ארך ימים איכא, עשר וכבוד ליכא. והשיבו, כל שכן עשר וכבוד'. נמצא שעל ידי הקשיא דיקא נמשך העשר והכבוד להצדיקים המימינים בתורה לשמה. כי אם לא היו רבותינו זכרונם לברכה מקשים קשיא זו לא היה שום עשר וכבוד להצדיקים כפשוטו של מקרא שנראה שבימינה היא רק ארך ימים. אבל על ידי הקשיא שהקשו ארך ימים איכא עשר ליכא על ידי זה נמשך העשר והכבוד להצדיקים כמו שתרצו שם כל שכן עשר וכבוד. נמצא שעל ידי הקשיות דיקא יש להצדיקים פרנסה כי עקר העשר והכבוד להצדיקים על ידי קשיות אות תצד ואף על פי שדברים אלו אמר בדרך צחות שקורין ווערטל [בדיחה] אבל באמת ...

... בעולם הבא יזכה בכל פעם לעלות מדרגא לדרגא ולהשיג בכל פעם מקיפין חדשים ומה שכתב שם בענין מרים שפגמה בכבוד משה, ואהרון בקש: "אל נא וכו' בצאתו מרחם אמו" שזה בחינת ענש היבום עין שם יש בזה נפלאות גדולות ... עד אין מספר. ותכף אחר כך נכנס אל האדונים ודבר לפניהם כל טענותיו ואמתלאותיו ונתקבלו דבריו באזניהם וקבלו אותו בכבוד גדול ונצול מכל הסכנות הנ"ל ויצא בשלום מן העסק הנ"ל כראוי

... שאלת, והנושא הזה הובא כבר כאן בפורום: אך כאן התשובה בהרחבה. קודם כל מצד האמת, השי"ת מלא כל הארץ כבודו, ולכן הכל זה השי"ת. וזאת נקודת האמת שנמצאת גם בתוך כל עבודת אלילים באשר היא. ועכשיו מצד אחר: מי ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצד - מי שרוצה כבוד הוא שוטה מי שרוצה כבוד הוא שוטה כי למשל שר גדול שלח פקיד לעיר אחד מהעירות שלו למקום רחוק והפקיד הנ"ל לקח לעצמו שם כל הכבוד כי הערלים לא ידעו שהוא עבד השר וסברו שהוא בעצמו השר וכשהיו צריכים אליו היו נופלים לפני רגליו, ונותנים לו כל הכבוד והיו קוראים אותו עם כל הכנויים של כבוד השיכים להשר פעם אחד בא השר בעצמו לשם ובא הפקיד לפניו ושאל לו על עסקי המדינה ומדוע אלו הערלים ... על עסק העיר והערל השוטר לא הכיר את השר רק את הפקיד ותכף נפל לרגלי הפקיד וחלק לו כל הכבוד השיך להשר והשיב לו על עסק שאלתו אזי נתהפכו פני הפקיד כשולי קדרה, ונתביש מאד כי אין בזיון גדול מזה שבעיני השר נותנים לו כבוד הזה כמו כן עקר הכבוד הוא רק מהדבור כי איבר מהאדם כגון יד אינה יכולה לחלק לו כבוד כי גם אינו נכר בהיד בעצמה תבנית האדם וכן אפילו פני האדם אינו מיחד להאדם בעצמו כי נמצא גם חיה שיש לה פני אדם כגון קוף ואין זה גדר האדם ועל כן אינו מקבל כבוד כי אם מהדבור שבזה מבדל האדם מחי ועל כן מאחר שעקר הכבוד הוא בהדבור והדבור הוא היכל המלך, כי "היכל" גימטריא "אדני", בחינת הדבור כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" . אם כן רוצה לקבל כבוד בהיכל המלך ואין בזיון גדול מזה, כידוע בחוש שבודאי יתביש העבד מאד כשיחלקו לו כבוד גדול לפני המלך כנ"ל במשל הנ"ל

... מי שאומר תורה ברבים ושומעים תלמידים שאינם הגונים על ידי זה בא גם כן עצירת גשמים כי על ידי כבוד התורה בא גשמים, בבחינת: "וכבוד ה' נראה בענן" ועל ידי הענן בא גשמים וזה בחינת: "אל הכבוד הרעים, ה' על מים רבים" הינו בחינת גשמים שבאים על ידי כבוד ה', בחינת כבוד התורה והלומד תורה לתלמיד שאינו הגון אמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שהוא כזורק אבן למרקוליס ופרשו רבותינו, זכרונם לברכה שמרקולי"ס פרושו: מ"ר קלו"ס, הינו חלוף הכבוד נמצא כשלומד תורה לתלמיד שאינו הגון, הוא הפך הכבוד ועל כן בא על ידי זה עצירת גשמים הפך הכבוד, שעל ידו באין גשמים "כמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד" הינו כשלומד תורה לתלמיד שאינו הגון, שזה בחינת "נותן לכסיל כבוד" שנותן כבוד התורה לכסיל דהינו תלמיד שאינו הגון ועל ידי זה מקלקל הגשמים וזהו: "כמטר בקציר" הינו קלקול הגשמים שיורדין שלא בעונתן כי בשעת הקציר, אזי אדרבה, מזיק המטר כן לא נאוה לכסיל כבוד כי על ידי זה בעצמו הוא קלקול הגשמים כנ"ל וזה שאמר רבי שמעון בן יוחאי לרבי עקיבא: למדני תורה ...

... [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דרשו יי ועזו בקשו פניו תמיד א. כי עקר הבריאה היא בגין דישתמודעין לה כמו שכתוב:לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ב. וגוף ונפש, הם בחינת אדם ובהמה, חמר וצורה, חכמה וסכלות בחינת אור וחשך: "כיתרון ... והזכרון. 'זקן זה ששכח תלמודו מחמת אנסו', הוא בחינת מיתה, וסכלות, מחמת שכחה 'והזהיר רבי יהודה לכבדו' שעל ידי הכבוד יתבטל ממנו השכחה ויתגלה הנפש, הינו זכרון התורה כי שרש התורה היא כבוד השם יתברך, כמו שכתוב "לכבודי בראתיו" וכו' וכמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'אין כבוד אלא תורה' ו. וזהו: 'הזהרו בורידין כרבי יהודה' כי הדם הוא הנפש שבא בגלגול וצריך השוחט לכון להעלות הנפש ... בחינת ניצוצות ועולה להשכינה בבחינת מיין נוקבין, בבחינת: 'חזי במאי ברא קאתינא' ובשביל זה צריך לכבדם כי על ידי הכבוד יתגלה ביותר התורה מהתעלמותה הינו הנפש כי שרש הכל הוא הכבוד, כמו שכתוב "לכבודי בראתיו" וכו' והנפש משתוקקת להכלל בו בשרשו וזה. 'הזהרו בבני עמי הארץ לכבדם' כדי שישתוקק התורה, שהיא הנפש, להכלל בשרשו, שהוא הכבוד ועל ידי זה, 'מהם תצא תורה' וזה פרוש: דרשו ה' על ידי איזה חכמה תוכל לדרש אותו הדר מפרש, ...