ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות עב
כבר מבאר שאין להשגיח כלל על פניות ומחשבות זרות ובלבולים שבתפילה רק לעשות את שלו לילך בתפילתו כסדר ולא ישגיח על שום בלבול ומחשבה זרה כלל רק הוא יעשה את שלו ולא יחזיר פניו להביט על אלו המחשבות כלל גם אמר שזה טובה גדולה מה שבאים עליו מחשבות זרות ופניות כי בלא זה אם היה האדם מתפלל התפילה כראוי לא היה אפשר לסבל כלל את גדל עצם הקטרוגים שיש על התפילה שהיא כראוי אבל על ידי שהתפילה מלבשת במחשבות זרות על ידי זה אין החיצונים מסתכלין עליה כל כך ואין הקטרוג גדול כל כך ועל ידי זה יכול התפילה לעלות ובוחן לבבות הוא יודע האמת לאמתו שאף על פי שיש להאדם פניות ומחשבות זרות אף על פי כן פנימיות מחשבתו הוא לה' לבדו כי פנימיות כונתו בתפילה הוא באמת להשם יתברך והשם יתברך בוחן לבבות ומסתכל על פנימיות כונתו ורצונו ומקבל תפילתו באהבה אף על פי שהיא מלבשת במה שמלבשת כי פנימיות רצונו וכונתו הוא טוב וזהו (משלי י"ט כא) : "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" הינו שיש מחשבות הרבה בלב איש בשעת התפילה כי אז באין עליו בלבולים גדולים ומחשבות רבות אבל "עצת ה' היא תקום" הינו פנימיות הנקדה שבלב מה שבפנימיות המחשבה מתכון להתפלל להשם יתברך לבד שזה בחינות 'עצת ה'' שמתכון להשם יתברך לבד בפנימיות מחשבתו זה נשאר קים בחינת 'עצת ה' היא תקום' כנ"ל על כן אין להסתכל על שום מחשבות חוץ ופניות רק להתפלל כסדר כנזכר לעיל
כְּבָר מְבאָר שֶׁאֵין לְהַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים שֶׁבַּתְּפִילָּה

רַק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ לֵילֵךְ בִּתְפִילָּתוֹ כְּסֵדֶר

וְלא יַשְׁגִּיחַ עַל שׁוּם בִּלְבּוּל וּמַחֲשָׁבָה זָרָה כְּלָל

רַק הוּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וְלא יַחֲזִיר פָּנָיו לְהַבִּיט עַל אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת כְּלָל

גַּם אָמַר שֶׁזֶּה טוֹבָה גְּדוֹלָה מַה שֶּׁבָּאִים עָלָיו מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְנִיּוֹת

כִּי בְּלא זֶה אִם הָיָה הָאָדָם מִתְפַּלֵּל הַתְּפִילָּה כָּרָאוּי

לא הָיָה אֶפְשָׁר לִסְבּל כְּלָל אֶת גּדֶל עצֶם הַקִּטְרוּגִים שֶׁיֵּשׁ עַל הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא כָּרָאוּי

אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁהַתְּפִילָּה מְלֻבֶּשֶׁת בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת

עַל יְדֵי זֶה אֵין הַחִיצוֹנִים מִסְתַּכְּלִין עָלֶיהָ כָּל כָּךְ

וְאֵין הַקִּטְרוּג גָּדוֹל כָּל כָּךְ

וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל הַתְּפִילָּה לַעֲלוֹת

וּבוֹחֵן לְבָבוֹת הוּא יוֹדֵעַ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ

שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת

אַף עַל פִּי כֵן פְּנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתּוֹ הוּא לַה' לְבַדּוֹ

כִּי פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בַּתְּפִילָּה הוּא בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹחֵן לְבָבוֹת וּמִסְתַּכֵּל עַל פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ וּרְצוֹנוֹ וּמְקַבֵּל תְּפִילָּתוֹ בְּאַהֲבָה

אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בַּמֶּה שֶּׁמְּלֻבֶּשֶׁת

כִּי פְּנִימִיּוּת רְצוֹנוֹ וְכַוָּנָתוֹ הוּא טוֹב

וְזֶהוּ: "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם"

הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ מַחֲשָׁבוֹת הַרְבֵּה בְּלֵב אִישׁ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה

כִּי אָז בָּאִין עָלָיו בִּלְבּוּלִים גְּדוֹלִים וּמַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת

אֲבָל "עֲצַת ה' הִיא תָקוּם"

הַיְנוּ פְּנִימִיּוּת הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּלֵּב מַה שֶּׁבִּפְנִימִיּוּת הַמַּחֲשָׁבָה מִתְכַּוֵּן לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד

שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת 'עֲצַת ה''

שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד בִּפְנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתּוֹ

זֶה נִשְׁאָר קַיָּם בְּחִינַת 'עֲצַת ה' הִיא תָקוּם' כַּנַּ"ל

עַל כֵּן אֵין לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מַחְשְׁבוֹת חוּץ וּפְנִיּוֹת

רַק לְהִתְפַּלֵּל כְּסֵדֶר

כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
חיי מוהר"ן - תלד - שלא להתעקש על שום דבר. ואין לדחק את השעה
...שום דבר. ואין לדחק את השעה אות תלד כשכתבתי לפניו ספר האלף בית הראשון ומפיו יקרא אלי מתוך כתביו ואני כותב על הספר בדיו ונמשך הדבר זמן רב כי בתחלה כתבתי לפניו קצת בערך חצי בוגן [גליון] ואחר כך לא נזדמן פנאי לכתב לפניו ונמשך בערך שלשה או ארבעה חדשים, ואז כתבתי לפניו עוד מעט. אחר כך נתבטל הדבר לערך שתי שנים. ופעם אחת קדם חנוכה נתעכבתי בברסלב בערך שלשה שבועות אצלו ואז כתבתי לפניו כל האלף בית. ואז כתבתי לפניו בכל יום ויום כמה שעות רצופים עד שנגמר בשלמות תהלה לאל. והיה כבד הדבר עליו מאד אך מאהבת ישראל...
שיחות הר"ן - אות יח
...עמו מענין הדפסת ספרים שבדורות הללו נתרבו מאד בעלי מדפיסים והם מדפיסים בכל פעם ספרים הרבה מאד מראשונים ואחרונים וקפצו עליהם זבינא מאד כי הכל קונים ספרים עכשו וכו' ואמר רבנו, זכרונו לברכה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה 'עתידה תורה שתשכח מישראל' על כן מדפיסים ספרים הרבה וכל אחד קונה ספרים כדי שיהיו ספרים ביד כל אחד כדי שלא תשכח התורה על ידי רבוי הספרים הנמצאים ביד כל אחד ואחד ואפילו ביד חיט וכיוצא נמצאים עכשו ספרים וכל אחד חוטף וקונה ספרים כדי שיהיה ספרים ביד כל אחד כדי שלא תוכל התורה להשתכח על ידי זה...
חיי מוהר"ן - קכב - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...מוהר"ן - קכב - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קכב בשנת תקס"ב בקיץ קדם שיצא מזלאטיפאליע לברסלב, היה באותו הקיץ בברדיטשוב עם אביו הרבני החסיד הותיק המפרסם מורנו רבי שמחה זכרונו לברכה. ואז היה תקף המחלקת של הזקן הידוע ובשעת המחלקת אמר הזקן הנ"ל שיביא אגרות מכל הצדיקים המפרסמים שכלם חולקים עליו וכן הוה בהפך ממש. כי הגיעו אגרות מכל המפרסמים לרבנו הקדוש זכרונו לברכה, וכלם החזיקו ידם עם רבנו זכרונו לברכה באהבה רבה מאד, וכתבו מרורות להזקן הנ"ל. הינו הרב הגאון החסיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב והרב...
האם רבי נחמן לא טעם טעם חטא?
...שאלה: שמעתי שרבי נחמן לא טעם טעם חטא. והשאלה שלי היא: 1 - האם זה נכון? ומה המקור לכך? 2 - הרי כתוב "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אז כיצד מסתדר עניין זה? תודה תשובה: לא ידוע לי על מקור כלשהו לכך שרבי נחמן אמר על עצמו שהוא לא טעם טעם חטא. ואדרבה אין דבר כזה לא לטעום טעם חטא. רבי נחמן כותב בפירוש: כאן: breslev.eip.co.il/?key=515 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דע שיש חדרי תורה ודע שכל אדם קדם שמשיג בתורה השגה של אמת צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות אבל הכלל שאסור לטעות בעצמו לסבר שכבר...
ספר המידות - ברכה
ספר המידות - ברכה חלק שני א. המתברך צריך לתן למברך איזה מתנה. ב. אל תהי ברכת גוי קלה בעיניך. ג. מי שמקרב את הרחוקים לעבודת השם יתברך הברכות מסורים בידו.
חיי מוהר"ן - כט - שיחות השיכים להתורות
...השיכים להתורות אות כט זה שיך למאמר חמר אסור גזלה סימן ס"ט. בשעה שאמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הנ"ל, עמד אז לפניו איש עשיר אחד שלא היו לו בנים ואחר איזה ימים הפציר העשיר הנ"ל את רבנו זכרונו לברכה להתפלל עליו שיהיו לו בנים השיב לו רבנו זכרונו לברכה הלא אמרתי לך תורה על ראש השנה ולא הבין כונתו. ואחר כך נודע לו שכונתו היא כי בברסלב היה איש אחד שירד מנכסיו והיה להאיש הנ"ל קנאה גדולה על העשיר הנ"ל שעלה למעלה ונתעשר כל כך וזה זמן לא כביר אשר היה בשתפות עמו והיו לו מעות הרבה יותר מהעשיר הנ"ל ולבסוף ירד ממדרגתו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לג - מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים
...ח"א - תורה לג - מי האיש החפץ חיים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מי האיש החפץ חיים, אהב ימים לראות טוב א. הכלל הוא, שצריך לבקש שלום שיהיה שלום בין ישראל ושיהיה שלום לכל אדם במדותיו ובמארעותיו שלא יהא לו חלוק בין בטיבו בין בעקו תמיד ימצא בו השם יתברך היינו: "בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר". ועל ידי מה ימצא השם יתברך בין בטיבו בין בעקו על ידי התורה הנקראת שלום כמה דאת אמר "וכל נתיבותיה שלום" ועל ידי צדיקים שנקראו גם כן ברית שלום ומחמת זה יכול לאהב את השלום בכל מקום הן בטיבו וכו' ויכול להיות שלום בין ישראל...
שיחות הר"ן - אות קלה
שיחות הר"ן - אות קלה דבר עם איש אחד שהיה רחוק מהשם יתברך מאד ואמר לו שירגיל עצמו להתאנח על ענינו ואמר אז התורה יש הבל שנעשה על הארץ וכו' [בסימן ק"ט חלק ראשון] שמבאר שם שעל ידי אנחה שמתאנחין לשוב אליו יתברך נפסקין מחבל הטומאה ונתקשרין לחבל דקדשה וכן אמר אחר כך עוד כמה תורות על אנחה שהיא יקרה מאד
שיחות הר"ן - אות מו
...לשמר את המחשבה מאד כי ממחשבה יכול להיות נעשה דבר חיוני ממש ודע שכל בחינה שהיא גבוה למעלה יותר אצל האדם היא יכולה להגיע ולהשיג יותר כמו למשל, עם הרגל יכולין להשליך איזה דבר למעלה אבל עם היד יכולין להשליך למעלה יותר ובהדבור יכולין להשיג ולהגיע יותר ויותר כי בהדבור יכולין לדבר למרחוק והשמיעה היא גבוה יותר ויכולין לשמע קול מרחוק מאד כגון כשיורין בקני שרפה [תותחים] יכולין לשמע למרחוק מאד והראיה יכולה להשיג ולהגיע עוד יותר ויותר כי בהראיה יכולין לראות ולהביט על השמים נמצא שכל בחינה שהיא גבוה יותר למעלה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטו - דַּע שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת
...מוהר"ן ח"א - תורה רטו - דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות כי יש עשרים וארבעה בתי דינים וכנגד כל בית דין ובית דין יש פדיון מיחד להמתיק הדין שיש שם על כן לפעמים אינו מועיל הפדיון שעושין כי לא כל אחד ואחד יודע כל העשרים וארבעה פדיונות ואפילו אם יודע אותם אינו עושה כלם ועל כן כשאינו עושה הפדיון המיחד לאותו הדין על ידי זה אינו מועיל אך דע, שיש פדיון אחד שכולל את כל העשרים וארבעה בתי דינין ויכול להמתיק כל העשרים וארבעה בתי דינים ולזה הפדיון צריך עת רצון בחינת התגלות מצח...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2344 שניות - עכשיו 24_03_2026 השעה 13:37:47 - wesi2