ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות עב
כבר מבאר שאין להשגיח כלל על פניות ומחשבות זרות ובלבולים שבתפילה רק לעשות את שלו לילך בתפילתו כסדר ולא ישגיח על שום בלבול ומחשבה זרה כלל רק הוא יעשה את שלו ולא יחזיר פניו להביט על אלו המחשבות כלל גם אמר שזה טובה גדולה מה שבאים עליו מחשבות זרות ופניות כי בלא זה אם היה האדם מתפלל התפילה כראוי לא היה אפשר לסבל כלל את גדל עצם הקטרוגים שיש על התפילה שהיא כראוי אבל על ידי שהתפילה מלבשת במחשבות זרות על ידי זה אין החיצונים מסתכלין עליה כל כך ואין הקטרוג גדול כל כך ועל ידי זה יכול התפילה לעלות ובוחן לבבות הוא יודע האמת לאמתו שאף על פי שיש להאדם פניות ומחשבות זרות אף על פי כן פנימיות מחשבתו הוא לה' לבדו כי פנימיות כונתו בתפילה הוא באמת להשם יתברך והשם יתברך בוחן לבבות ומסתכל על פנימיות כונתו ורצונו ומקבל תפילתו באהבה אף על פי שהיא מלבשת במה שמלבשת כי פנימיות רצונו וכונתו הוא טוב וזהו (משלי י"ט כא) : "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" הינו שיש מחשבות הרבה בלב איש בשעת התפילה כי אז באין עליו בלבולים גדולים ומחשבות רבות אבל "עצת ה' היא תקום" הינו פנימיות הנקדה שבלב מה שבפנימיות המחשבה מתכון להתפלל להשם יתברך לבד שזה בחינות 'עצת ה'' שמתכון להשם יתברך לבד בפנימיות מחשבתו זה נשאר קים בחינת 'עצת ה' היא תקום' כנ"ל על כן אין להסתכל על שום מחשבות חוץ ופניות רק להתפלל כסדר כנזכר לעיל
כְּבָר מְבאָר שֶׁאֵין לְהַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים שֶׁבַּתְּפִילָּה

רַק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ לֵילֵךְ בִּתְפִילָּתוֹ כְּסֵדֶר

וְלא יַשְׁגִּיחַ עַל שׁוּם בִּלְבּוּל וּמַחֲשָׁבָה זָרָה כְּלָל

רַק הוּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וְלא יַחֲזִיר פָּנָיו לְהַבִּיט עַל אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת כְּלָל

גַּם אָמַר שֶׁזֶּה טוֹבָה גְּדוֹלָה מַה שֶּׁבָּאִים עָלָיו מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְנִיּוֹת

כִּי בְּלא זֶה אִם הָיָה הָאָדָם מִתְפַּלֵּל הַתְּפִילָּה כָּרָאוּי

לא הָיָה אֶפְשָׁר לִסְבּל כְּלָל אֶת גּדֶל עצֶם הַקִּטְרוּגִים שֶׁיֵּשׁ עַל הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא כָּרָאוּי

אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁהַתְּפִילָּה מְלֻבֶּשֶׁת בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת

עַל יְדֵי זֶה אֵין הַחִיצוֹנִים מִסְתַּכְּלִין עָלֶיהָ כָּל כָּךְ

וְאֵין הַקִּטְרוּג גָּדוֹל כָּל כָּךְ

וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל הַתְּפִילָּה לַעֲלוֹת

וּבוֹחֵן לְבָבוֹת הוּא יוֹדֵעַ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ

שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת

אַף עַל פִּי כֵן פְּנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתּוֹ הוּא לַה' לְבַדּוֹ

כִּי פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בַּתְּפִילָּה הוּא בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹחֵן לְבָבוֹת וּמִסְתַּכֵּל עַל פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ וּרְצוֹנוֹ וּמְקַבֵּל תְּפִילָּתוֹ בְּאַהֲבָה

אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בַּמֶּה שֶּׁמְּלֻבֶּשֶׁת

כִּי פְּנִימִיּוּת רְצוֹנוֹ וְכַוָּנָתוֹ הוּא טוֹב

וְזֶהוּ: "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם"

הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ מַחֲשָׁבוֹת הַרְבֵּה בְּלֵב אִישׁ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה

כִּי אָז בָּאִין עָלָיו בִּלְבּוּלִים גְּדוֹלִים וּמַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת

אֲבָל "עֲצַת ה' הִיא תָקוּם"

הַיְנוּ פְּנִימִיּוּת הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּלֵּב מַה שֶּׁבִּפְנִימִיּוּת הַמַּחֲשָׁבָה מִתְכַּוֵּן לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד

שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת 'עֲצַת ה''

שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד בִּפְנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתּוֹ

זֶה נִשְׁאָר קַיָּם בְּחִינַת 'עֲצַת ה' הִיא תָקוּם' כַּנַּ"ל

עַל כֵּן אֵין לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מַחְשְׁבוֹת חוּץ וּפְנִיּוֹת

רַק לְהִתְפַּלֵּל כְּסֵדֶר

כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כ - תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] פרקא תליתאה [דספרא דצניעותא] תשעה תקונין יקירין אתמסרא לדקנא. כל מה דאתטמר ולא אתגליא, עלאה ויקרא אשתכח, והוא גנזיא יקירא: נימין על נימין מקמי פתחי דאדנין עד רישא [דפמא], מרישא האי לרישא אחרא, אשתכח מתחות תרין נקבין ארחא מליא דלא אתחזיא, עלעין אתחפין מהאי גיסא ומהאי גיסא, בהו אתחזין תפוחין סמקין כורדא, בחד חוטא תלין אכמין תקיפין עד חדווי, שפון סומקי כורדא אתפנון, זעירין נחתין בגרונא ומחפין קדלא, רברבין וזעירין נחתין בשקולא באלין אשתכח גבר ותקיף א. דע, שיש נשמה בעולם שעל...
שיחות הר"ן - אות קל
...- אות קל שמעתי בשמו, לענין המפרסמים בעלי מופת ספר מעשה שמלך אחד היו לו שני בנים אחד היה חכם ואחד שוטה ועשה את השוטה ממנה על האוצרות ולהחכם לא היה שום התמנות רק ישב אצל המלך תמיד והיה קשה להעולם מאד שזה שאינו חכם יש לו כל ההתמנות והכל באים ונכנסים אצלו להכניס או להוציא מן האוצרות וזה החכם אין לו שום התמנות כלל והשיב להם המלך. וכי זה הוא מעלה מה שהוא לוקח אוצרות מוכנים ומחלקם להעולם ?! כי זה החכם יושב אצלי וחושב מחשבות ובא על עצות חדשות שאיני יכול לבוא עליהם ועל ידי אלו העצות אני כובש מדינות שלא הייתי...
שיחות הר"ן - אות רכח - מדבר ממעלת ההתבודדות
שיחות הר"ן - אות רכח - מדבר ממעלת ההתבודדות שמעתי בשמו שאמר בודאי נמצאים כשרים אף על פי שאין להם התבודדות אבל אני קורא אותם "פלייטיס" מבהלים ומבלבלים ופתאם כשיבוא משיח ויקרא אותם יהיו מערבבים ומבלבלים אבל אנחנו נהיה דומים כמו האדם אחר השנה שדעתו נוחה ומישבת היטב כן תהיה דעתנו נוחה ומישבת עלינו בלי מהומה ובלבול
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעז - וַיּאמֶר י"י סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיך
...קעז - ויאמר י"י סלחתי כדבריך ויאמר י"י סלחתי כדבריך ראשי תבות כוסי כדברך דבר ראשי תבות דשנת בשמן ראשי כי יש צדיקים אמתים שיש להם כח, כששותין יין לפעמים למחל עוונות על ידי זה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה . שיין יש לו שני בחינות זכה נעשה ראש וכשנעשה ראש שהוא בחינות מחין על ידי זה הוא יכול לכפר עוונות כמו שכתוב: "ואיש חכם יכפרנה" וזהו: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" כי דבר הוא ראשי תבות "דשנת בשמן ראשי" כנ"ל שהיא בחינת שלמות המחין [שהם בחינת: "שמן משחת קדש" בחינת "כשמן הטוב על הראש" כידוע] וזה: "ויאמר ה' סלחתי...
שיחות הר"ן - אות קעה - גדולות נוראות השגתו
...השגתו קדם ארץ ישראל אמר איני יודע איך הצדיקים עושים פדיון כי צריכין לידע כל העשרים וארבעה [כ"ד] בתי דינין כי כשמביאים הפדיון צריך לידע באיזה בית דין דנין אותו כי אולי הוא עושה פדיון והמתקה השיך לבית דין זה ובאמת הוא נדון בבית דין אחר ועל כן צריך לידע באיזה בית דין הוא נדון ולידע הפדיון וההמתקה של אותו הבית דין אני יודע כל העשרים וארבעה בתי דינים ואני יכול לעשות ערעור מבית דין לבית דין עד העשרים וארבעה בתי דינים דהינו שאני יכול לומר שאינו נראה לי המשפט של בית דין זה ואני רוצה לדון בבית דין אחר וכן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפג - יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁהֵם מִשּׁרֶשׁ אֶחָד
...מוהר"ן ח"א - תורה רפג - יש שני צדיקים שהם משרש אחד [שמעתי בשמו איזה דברים יקרים מתורה נפלאה אך כפי הנראה שחסר מהם הרבה אך אף על פי כן ארשם מה ששמעתי] דע כי יש שני צדיקים שהם משרש אחד ואף על פי כן יש ביניהם מחלקת זה מחמת שאחד משנה מדתו שבשרשו וזה בחינת מחלקת שבין שאול ודוד כי כתיב "אך טוב וחסד ירדפוני" 'הינו טוב הינו חסד אלא טוב טובה כליל בגוה חסד דאתפשט לבר' וזה בחינת שני צדיקים ששניהם משרש אחד רק שזה בחינת טוב 'שטובה כליל בגוה' דהינו שאינו מגלה תורתו לאחרים והשני הוא בחינת חסד דאתפשט לבר שמגלה...
שיחות הר"ן - אות שב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות שב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת עמדתי לפניו והוא זכרונו לברכה, היה מנח על מטתו ונזרקו דבורים אלו, מתוך פיו הקדוש ואמר בזו הלשון. דער עקר איז "מבטן שאול שועתי" [העקר הוא: מבטן שאול שועתי]
ספר המידות - נהנה מאחרים
...חלק א' א. מה שהצדיק מקבל ממון מהרשע, אף על פי שזה הממון הוא ספק גזל, אף על פי כן מתר לקבל ממנו, כדי שלא יקבל הרשע לעצמו איזהו תלמיד חכם רשע, ויאמר עליו שהוא צדיק, ויתן לו הממון, ויחלק על הצדיק האמת. ב. משרבו מקבלי מתנות, נתמעטו הימים ונתקצרו השנים. ג. אדם שקבלת הנאה ממנו פעם אחד, אל תבזהו. ד. מי שמכביד עלו על בני ישראל, לסוף שנצרך לאחרים. ה. מי שעושה טובות לבני אדם, מתר לו להנות מהם וצריכים לשרתו. ו. על ידי הנאה שאתה מקבל מחברך, על ידי זה אתה סובל צער על עוונותיו. ז. מי שאינו מקבל ממון מאחרים, יגדל...
ספר המידות - המתקת דין
...א' א. בשעה שמשגרין על האדם את היסורים, משביעין עליהם שלא ילכו אלא ביום פלוני ולא יצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית ועל ידי סם פלוני. אבל "תשובה תפילה וצדקה" מבטלין השבועה. ב. חלישות הדעת, הינו עצבות על ידי זה בא רע מזל, ועל ידי רע מזל מדת הדין שולט. ג. פרשת חשן תקון לדינים. ד. כשיש לאדם צער, יתן צדקה, והצדקה הוי כמו שנותן שכר לדון, ועל ידי זה הדינים נמתקים, כי הנוטל שכר לדון דיניו בטלים. ה. עד היכן תכלית היסורים. ו. כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורים, קבל עולמו ופרעניות מזמנת לו. ז. המוכיח את חברו...
שבחי הר"ן - אות ד
שבחי הר"ן - אות ד גם בימי קטנותו התחיל להתמיד מאד מאד בלמודו והיה משלם להמלמד מכיסו שלשה גדולים בעד כל דף גמרא שהיה לומד עמו מלבד השכר למוד שהיה אביו משלם להמלמד היה הוא בעצמו, זכרונו לברכה, נותן להמלמד משלו שלשה גדולים בעד כל דף ודף כדי שהמלמד יכריח עצמו ללמד עמו הרבה דפין גמרא בכל יום וכן היה שהיה המלמד לומד עמו כמה וכמה דפין בכל יום ויום והוא היה משלם לו כנ"ל ג' גדולים בעד כל דף ודף מלבד השכר למוד
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2344 שניות - עכשיו 06_02_2026 השעה 20:21:37 - wesi2