ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 סיפורי מעשיות - מעשה ממלך אחד שהלך לצוד חיות
ה' יתברך יכבוש המלחמה רק עם האנשים הפשוטים האומרי תהלים בפשיטות ותמימות ולא עם ההולכים בחכמות. וספר לזה משל ממלך אחד שהלך לצוד חיות והיה לבוש כאיש פשוט, כדי שיהיה נח יותר לצוד באמצע פתאום ירד מטר גדול ממש מבול מים וכל השרי מלוכה נתפזרו כלם מחמת המטר וכו' והמלך היה בסכנה גדולה וחפש מקום להסתר בו עד שמצא בית כפרי אחד והכניסו הכפרי לביתו בכבוד והלבישו מלבושים חמים ונתן לו אוכל כפרי ופשוט והסיק עבורו את תנור החורף והניחו לישן עליה כדי שיתחמם וכל כך היה ערב ומתוק אכילתו ושינתו שמעולם לא טעם טעם ערב כזה כי היה עיף ויגע וכו' והשרי מלוכה חפשו את המלך עד שבאו לבית הכפרי, וראו שהוא ישן והמתינו עד שניעור ורצו שיחזור המלך עמהם לביתו אמר להם המלך כיון שאתם לא הצלתם אותי וכל אחד נתפזר להציל את עצמו ורק זה הכפרי הציל אותי ואצלו טעמתי טעם מתוק כזה על כן הוא יביא אותי לביתי בעגלה שלו ובאלו המלבושים שהלבישני אשב על כסא המלוכה וסים על זה רבנו ז"ל ואמר בעקבות משיחא יהיה מבול [אפיקורסות] לא של מים רק של מחשבות זרות ויכוסו כל ההרים הגבוהים ואפילו בארץ ישראל שלא היה מבול רק מחמת שירד בכח נתזו גם שם המים ועם חכמות לא יוכלו לתן עצה וכל שרי המלוכה יתפזרו והמלוכה לא תעמוד על עמדו, וועט זיך ניט דער האלטן נאר עם פשוטי ישראל שאומרים תהלים בפשיטות וכו' ועל כן כשיבא משיח הם יתנו הכתר מלוכה בראשו.
ה' יִתְבָּרַךְ יִכְבּוֹשׁ הַמִלְחָמָה
רַק עִם הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים הָאוֹמְרֵי תְּהִלִּים בִּפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת
וְלא עִם הַהוֹלְכִים בְּחָכְמוֹת.
וְסִפֵּר לָזֶה מָשָׁל מִמֶּלֶךְ אֶחָד שֶׁהָלַךְ לָצוּד חַיּוֹת
וְהָיָה לָבוּשׁ כְּאִישׁ פָּשׁוּט, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נחַ יוֹתֵר לָצוּד
בְּאֶמְצַע פִּתְאוֹם יָרַד מָטָר גָּדוֹל מַמָּשׁ מַבּוּל מַיִם
וְכָל הַשָּׂרֵי מְלוּכָה נִתְפַּזְרוּ כֻּלָּם מֵחֲמַת הַמָּטָר וכו'
וְהַמֶּלֶךְ הָיָה בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה
וְחִפֵּשֹ מָקוֹם לְהִסָּתֵר בּוֹ
עַד שֶׁמָּצָא בַּיִת כָּפְרִי אֶחָד
וְהִכְנִיסוֹ הַכָּפְרִי לְבֵיתוֹ בְּכָבוֹד
וְהִלְבִּישׁוֹ מַלְבּוּשִׁים חַמִּים
וְנָתַן לוֹ אוֹכֶל כָּפְרִי וּפָשׁוּט
וְהֵסִיק עֲבוּרוֹ אֶת תַּנּוּר הַחוֹרֶף
וְהִנִּיחוֹ לִישׁן עָלֶיהָ כְּדֵי שֶׁיִּתְחַמֵּם
וְכָל כַּךְ הָיָה עָרֵב וּמָתוֹק אֲכִילָתוֹ וְשֵׁינָתוֹ
שֶׁמֵּעוֹלָם לא טָעַם טַעַם עָרֵב כָּזֶה
כִּי הָיָה עָיֵף וְיָגֵעַ וכו'
וְהַשָּׂרֵי מְלוּכָה חִפְּשֹוּ אֶת הַמֶּלֶךְ
עַד שֶׁבָּאוּ לְבֵית הַכָּפְרִי, וְרָאוּ שֶׁהוּא יָשֵׁן
וְהִמְתִּינוּ עַד שֶׁנִּיעוֹר
וְרָצוּ שֶׁיַּחֲזוֹר הַמֶּלֶךְ עִמָּהֶם לְבֵיתוֹ
אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ כֵּיוָן שֶׁאַתֶּם לא הִצַּלְתֶּם אוֹתִי
וְכָל אֶחָד נִתְפַּזֵּר לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ
וְרַק זֶה הַכָּפְרִי הִצִּיל אוֹתִי
וְאֶצְלוֹ טָעַמְתִּי טַעַם מָתוֹק כָּזֶה
עַל כֵּן הוּא יָבִיא אוֹתִי לְבֵיתִי בַּעֲגָלָה שֶׁלּוֹ
וּבְאֵלּוּ הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁהִלְבִּישַׁנִּי אֵשֵׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה
וְסִיֵּם עַל זֶה רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר
בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא יִהְיֶה מַבּוּל [אַפִּיקוּרְסוּת]
לא שֶׁל מַיִם רַק שֶׁל מַחְשָׁבוֹת זָרוֹת
וִיכוּסוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים
וַאֲפִילּוּ בְּאֶרֶץ יִשְרָאֵל שֶׁלּא הָיָה מַבּוּל
רַק מֵחֲמַת שֶׁיָּרַד בְּכחַ נִתְּזוּ גַּם שָׁם הַמַּיִם
וְעִם חָכְמוֹת לא יוּכְלוּ לִתֵּן עֵצָה
וְכָל שָרֵי הַמְּלוּכָה יִתְפַּזְרוּ
וְהַמְּלוּכָה לא תַּעֲמוֹד עַל עָמְדוֹ, וֶועט זִיךְ נִיט דֶער הַאלְטְן נָאר
עִם פְּשׁוּטֵי יִשְרָאֵל שֶׁאוֹמְרִים תְּהִלִּים בִּפְשִׁיטוּת וכו'
וְעַל כֵּן כְּשֶׁיָבא מָשִׁיחַ הֵם יִתְּנוּ הַכֶּתֶר מְלוּכָה בְּראשׁוֹ.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עו - וְהָאֱלהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם
...מוהר"ן ח"א - תורה עו - והאלהים נסה את אברהם [לשון החברים] ויהי אחר הדברים האלה והאלוהים נסה את אברהם . איתא בתקוני זוהר, 'מסטרא דימינא מחא חורא ככספא' הדא הוא דכתיב: "זרע אברהם אוהבי" הנה, בהסתכלות יש אור הישר ואור החוזר דהתפשטות הראות הוא אור הישר ובהגיע לראות דבר שחפץ, הוא אור החוזר [כי עקר כח הראות, מחמת שכח הראות הולך ומתפשט ומכה בדבר הנראה וחוזר הכח הראות, מחמת ההכאה, לעינים ונצטיר הדבר בעינים. ואז העינים רואין את הדבר הנראה [לעיל סימן י"ג אות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דַּע שֶׁיֵּשׁ חַדְרֵי תּוֹרָה
...תורה ומי שזוכה להם כשמתחיל לחדש בתורה, הוא נכנס בהחדרים ונכנס מחדר לחדר ומחדר לחדר כי בכל חדר וחדר יש כמה וכמה פתחים לחדרים אחרים וכן מאותן החדרים לחדרים אחרים והוא נכנס ומטיל בכלם, ומלקט משם אוצרות וסגלות יקרות וחמודות מאד אשרי חלקו אבל דע, שצריך לזהר מאד, לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה כי יש כמה וכמה חדושין שאינם באים משם רק מהיכלי התמורות כי את זה לעמת זה עשה אלהים ואף שנדמה לאדם להשגה גדולה אף על פי כן, גם שם יש חדושים נאים שנדמין להשגות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ט - אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ
...אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו איתא בתקוני זוהר . כלהו ערקין דלבא מתנהגין בתר רוחא הדא הוא דכתיב: "אל אשר יהיה הרוח ללכת" וכו' דהינו הרוח היוצא מכנפי הראה כי 'אלמלא כנפי ראה דנשבין על לבא, הוי לבא אוקיד כל גופא' כי על ידי הרוח מכבין הנר ומדליקין הנר כנראה בחוש שלפעמים נכבה הנר על ידי הרוח המנשב ולפעמים מדליקין הנר שנכבה על ידי הרוח שמנשבין בו כי כבוי הנר הוא על ידי שנופל על הנר עפרוריות ונפרדין חלקי האש, שיש בו מיסוד האש ואינם יכולים לבער ועל כן כשמנפחין...
שיחות הר"ן - אות רמו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן הייתי מסתכל על אכילתו והיה מתכון שלא להכניס הדבר שאוכל לתוך הפה והחך רק היה מכניס בין שניו והיה לועסו שם בלי סיוע החך ומי שאוכל כך כמעט שאין מרגיש שום טעם באכילתו ואי אפשר לציר ענין זה בכתב אך המעין יבין זאת מעצמו ומי שרוצה לשבר תאוות אכילה בתכלית שלא יקבל שום תענוג מאכילתו על ידי עצה זאת בנקל יזכה לזה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פב - הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים
...- תורה פב - הנעלבים ואינם עולבים [לשון החברים] איתא בגמרא: הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" הנה נודע כי יש שלש קליפות רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת וקלפת נגה, היא בין השלש קליפות ובין הקדשה ולפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה והיא בבחינת נשמת העשוקים [ודי למבין] וזהו בחינת סדרי בראשית שלש שני ערלה, כנגד השלש קליפות הנ"ל ורבעי הוא כנגד נגה והוא בחינות חשמ"ל כי לפעמים נכללת במ"ל אורות וזהו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים
...כשיש, חס ושלום, דינים על ישראל על ידי רקודים והמחאת כף אל כף נעשה המתקת הדינין ב. כי עקר גדלתו של הקדוש ברוך הוא הוא שגם העכו"ם ידעו שיש אלהים שליט ומושל, כמובא בזוהר 'כד אתא יתרו ואמר: "כי עתה ידעתי כי גדול ה'" וכו', כדין אתיקר ואתעלא שמא עלאה' ג. ולעכו"ם אי אפשר להם לידע גדלתו של הקדוש ברוך הוא כי אם על ידי בחינת יעקב כמו שכתוב: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'" כי הוא גלה אלקותו של הקדוש ברוך הוא יותר משאר האבות כי אברהם קראו הר ויצחק קראו שדה ושדה...
חיי מוהר"ן - קטו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...אות קטו ובשנת תקס"ב בחדש אלול נכנס לברסלב ובא לכאן על שבת פרשת כי תצא. וכאשר נשמע הדבר בנעמריב הסמוך לפה היה אצלנו דבר פלא מאד שהוא נכנס לכאן. אבל השם יתברך חמל עלינו מן השמים, וחשב מרחוק להיטיב אחריתנו להשאיר שארית בארץ למען עשה כהיום הזה להחיות עם רב. כי בכאן נגמרו הספרים הקדושים הנדפסים, ופה חבר הספרים הנעלמים מעין כל חי, הינו מה שנשרף וספר הגנוז וכו' וכו' ואנחנו זכינו ברחמיו המרבים להתקרב אליו תכף בכניסתו לפה, ויתבאר מזה במקום אחר, אם ירצה השם...
חיי מוהר"ן - תצב - עבודת השם
...- עבודת השם אות תצב כשנתן הצעטליך הנ"ל פעם אחת נתן לאחד הצעטל ואמר לו זה שקבל הצעטל לרבנו זכרונו לברכה העולה על דעתנו לא היה כך. כי היינו סבורים שתצוו לנו להתענות הרבה ימים בשנה ועכשו אנו רואים שאינם רק ימים מעטים מאד בשנה. השיב, הלא אלישע אמר לנעמן רחץ וטהר ולא רצה להאמין שבדבר הקל הזה יהיה לו רפואה ואמר הלא טוב אמנה ופרפר ונהרות דמשק הלא רחצתי בהם וטהרתי עד אשר אמרו לו עבדיו, אבי דבר גדול דבר אליך הלוא תעשה אף כי אמר אליך רחץ וטהר. ואז שמע לעבדיו...
בעטלר - קבצן?
...פירושו "בקשן". ויש שפירשו זאת על התפילה... אך מה הפשט של הדימוי של קבצן עני, אל הצדיק. מה דומה ביניהם? רמז: התשובה כתובה כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך ובעוד מקומות תשובה: הצדיק הוא בחינת "אין" לגמרי, ולכן הוא בחינת "קבצן" שאין לו מעצמו כלום. ושם מובא: כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. *** והצדיק הוא בחינת "עני", כמו שהשכינה היא בחינת...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קד - הָיָה אוֹהֵב מְאד אֶת הָעֲבוֹדוֹת הַפְּשׁוּטוֹת
...בני אדם האנשים הפשוטים הכשרים והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה תחנות ובקשות בתוך הסדורים הגדולים כדרך ההמון עם הכשרים והיה מזהיר ומוכיח אותנו כמה פעמים, לזמר זמירות בשבת והיה מקפיד וכועס מאד על מי שהוא חכם בעיניו ואינו מתאמץ לזמר זמירות בשבת ובמוצאי שבת או שאר עבודות פשוטות כי עקר היהדות הוא בפשיטות ובתמימות גמור בלי שום חכמות כמבאר אצלנו כבר כמה פעמים וגם הוא בעצמו, זכרונו לברכה קדם שהגיע לו החולאת הכבד שנסתלק על ידו, קדם לזה כל ימיו היה מזמר ז...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0470 שניות - עכשיו 11_12_2023 השעה 00:26:20 - wesi2