ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות רכג - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
בענין שהיו מספרים לפני רבנו זכרונו לברכה והיו משבחים מאד את פרוש רש"י ושאין צריכין ללמד פרוש אחר על המקרא על פי פשוט כי שאר הפשטנים רבם הולכים על פי דרכי החקירות וכו' [כונת הדבר כי יש כמה פשטנים שהם כנגד דברי רבותינו זכרונם לברכה והם הולכים על פי דרכי החקירה קצת בכמה מקומות ואלו הפשטנים אין צריכין ללמד אותם כי אם רק פרוש רש"י זכרונו לברכה] ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה: זה אינך יודע שרש"י זכרונו לברכה, הוא כמו אחיה של התורה הקדושה כי כל תינוקות של בית רבן וכל ישראל כלם לומדים את התורה שבכתב ושבעל פה עם פרוש רש"י ומזה מובן עצם גדלת רש"י, זכרונו לברכה
בְּעִנְיָן שֶׁהָיוּ מְסַפְּרִים לִפְנֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְהָיוּ מְשַׁבְּחִים מְאד אֶת פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י

וְשֶׁאֵין צְרִיכִין לִלְמד פֵּרוּשׁ אַחֵר עַל הַמִּקְרָא עַל פִּי פָּשׁוּט

כִּי שְׁאָר הַפַּשְׁטָנִים רֻבָּם הוֹלְכִים עַל פִּי דַּרְכֵי הַחֲקִירוֹת וְכוּ'

[כַּוָּנַת הַדָּבָר כִּי יֵשׁ כַּמָּה פַּשְׁטָנִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

וְהֵם הוֹלְכִים עַל פִּי דַּרְכֵי הַחֲקִירָה קְצָת בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת

וְאֵלּוּ הַפַּשְׁטָנִים אֵין צְרִיכִין לִלְמד אוֹתָם כִּי אִם רַק פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: זֶה אֵינְךָ יוֹדֵעַ

שֶׁרַשִׁ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הוּא כְּמוֹ אָחִיהָ שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה

כִּי כָּל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן וְכָל יִשְׂרָאֵל

כֻּלָּם לוֹמְדִים אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י

וּמִזֶּה מוּבָן עצֶם גְּדֻלַּת רַשִׁ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כג - הֲוֵי לָן כַּדְנַיְתָא וִילַדָה
...- תורה כג - הוי לן כדניתא וילדה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] סבי דבי אתונא אימא לן מלי דכדיבי, אמר להו הוי לן כדניתא וילדה, והוי תליה לה פתקא וכתיב בה דמסיק בבי אבא מאה אלפי זוזי אמרו לה, וכדניתא מי ילדה אמר להו, הי נינהו מלי דכדיבי: מלחא כי סריא במה מלחי לה, בסילותא דכדניתא ומי איכא סילותא לכדניתא, ומלחא מי סריא רש"י: מלי דכדיבי דבר כזב: כדניתא פרדה: תלא פתקא שטר בצוארו של הולד: הי נינהו מלי דכדיבי אלו הם דברי כזב: סילותא שליא צוית צדק עדתיך ואמונה מאד א. כי יש פנים דקדשה שהם אנפין נהורין בחינת חיים...
חיי מוהר"ן - תלד - שלא להתעקש על שום דבר. ואין לדחק את השעה
...שום דבר. ואין לדחק את השעה אות תלד כשכתבתי לפניו ספר האלף בית הראשון ומפיו יקרא אלי מתוך כתביו ואני כותב על הספר בדיו ונמשך הדבר זמן רב כי בתחלה כתבתי לפניו קצת בערך חצי בוגן [גליון] ואחר כך לא נזדמן פנאי לכתב לפניו ונמשך בערך שלשה או ארבעה חדשים, ואז כתבתי לפניו עוד מעט. אחר כך נתבטל הדבר לערך שתי שנים. ופעם אחת קדם חנוכה נתעכבתי בברסלב בערך שלשה שבועות אצלו ואז כתבתי לפניו כל האלף בית. ואז כתבתי לפניו בכל יום ויום כמה שעות רצופים עד שנגמר בשלמות תהלה לאל. והיה כבד הדבר עליו מאד אך מאהבת ישראל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נ - הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנו
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נ - המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה. ואי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד כלל. ואפילו אם לפעמים מחשבתו פורחת ומשוטטת בדברים אחרים וזרים היא ביד האדם להטותה בעל כרחה אל הדרך הישר לחשב מה שראוי. והוא ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחר שתופסין אותו ברסנו ומחזירין אותו בעל כרחו אל הדרך הישר. כמו כן יכולים לתפס את המחשבה בעל כרחו להשיבה אל הדרך הראוי
חיי מוהר"ן - מא - שיחות השיכים להתורות
...אות מא קדם שאמר התורה הגדולה תקעו אמונה בלקוטי תנינא בסימן ה' בראש השנה תק"ע, דבר עמנו קדם אותו ראש השנה וספר שהרבה אנשים קבלו לפניו בקובלנא רבה על חסרון אמונה וכמה סובלי חלאים היו מהם שקבלו גם כן לפניו על חסרון אמונה אחר כך אמר התורה הנ"ל שמדבר מכל זה. גם קדם ראש השנה הנ"ל בעת החזרה מהטיול היה משיח עמנו מענין המגני ארץ שקרא אותנו הזקן הידוע וכו' וגם זה נזכר בהתורה ההיא עין שם באות ז'. ואז ראיתי מרחוק נפלאות ה' אשר עדין אני רחוק מלהשיגם אפס קצתם. גם בראש השנה קדם שאמר התורה הנ"ל הלך לומר תשליך ונפל...
דמותו של ר' נחמן מברסלב
...מצד אחד הגותו נסובה סביב העניין של השמחה והביחד. הוא גם אמר שאדם ללא חברים טוב לו שימות וכולי. מצד שני הוא בעצמו היה די בודד. הוא העיד זאת על עצמו, ופניו אף פעם לא היו שוחקות, איך כל זה מסתדר מבחינת אישיותו? תשובה: לשואל, תרשה לי לתקן אותך ולתת נקודה למחשבה, כאשר אומרים משהו בשם רבי נחמן, זה קריטי ביותר לברר את הציטוט המקורי ואת הלשון המקורית ואת ההקשר המקורי שבו נאמרו הדברים. דהיינו אכן רבי נחמן דיבר על השמחה, אך על עניין הביחד הוא לא דיבר אלא על ההפך שהוא ההתבודדות שהוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל...
שיחות הר"ן - אות קלט
שיחות הר"ן - אות קלט ספר לי אחד מאנשיו שפעם אחד ספר לרבנו זכרונו לברכה, שדברו לו איזה שדוך ואמר האיש הנ"ל לפניו זכרונו לברכה, ששם אין מקום לפניו השיב לו: כשיש להאדם לב של ישראלי אין שיך אצלו מקום וכו' כי הלב הוא אלקות וכו' וכו' [כנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן נ"ו]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנז - כִּי תָבא בְּכֶרֶם רֵעֶך
...ח"א - תורה רנז - כי תבא בכרם רעך "כי תבא בכרם רעך" וכו' על פי מעשה וכו' שהניחה לו אמו צואה שמי שאינו יכול לסבלו לא יניחנו להיות אצלו ואם לאו, יצטרך לעזר מהרחוקים על הקרובים אצלו וכו' כי כשאוכל יותר מצרכו זה המאכל מזיק לו כי כל דבר יש לו שרש שיש לו חיות ממנו כגון הסמים יש להם חיות ממה שהאדם לוקח אותם לרפואה וכן המאכלים יש להם חיות מזה שהאדם אוכל אותם ומקבל חיות מהם מזה יש חיות להמאכלים אבל כשאוכל יותר מצרכו אין לזה המאכל ממי לקבל חיות מאחר שאין האדם צריך אליו והוא דומה כאלו הניחו האדם לתוך כלי שבודאי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צט - וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמר
...מוהר"ן ח"א - תורה צט - ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר [לשון החברים] ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר דהנה האדם צריך להתפלל בדבקות גדול להשם יתברך אך אם לפעמים יש עת, שאינו יכול להתפלל בדבקות אל יאמר איני מתפלל כלל מאחר שאינו יכול לכון כראוי ולהתפלל בדבקות, והתפילה אינה מקבלת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל וכו' אמרו לו וכו' אמר להם אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקבל ואם לאו יודע וכו' וזהו על דרך שאמרנו אם בדבקות שאזי התפילה שגורה ומרצה בפיו, מקבלת ואם לאו, חס ושלום, להפך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטז - הַפִילוֹסוֹפִים קוֹרִים לְהַטֶּבַע "אֵם כָּל חָי"
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטז - הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" דע כי הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" ואנחנו על ידי תפילותינו אנו מבטלים הטבע כי הטבע מחיב כך, ועל ידי התפילה נשתנה הטבע וזה בחינת ח"י ברכות התפילה חוץ ברכת המינים שעל ידי חי ברכאן, מבטלין הטבע אם כל חי
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ס - כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם, הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה יַקְרוּת
...בעולם, השכל מחיב שיהיה יקרות כשיש מלחמות בעולם, השכל מחיב שיהיה יקרות כי נתעורר הקללה של קין: "כי תעבד את האדמה, לא תסף תת כחה לך" על ידי השפיכות דמים שיש בעולם כי קללה זו נאמרה על שפיכות דמים כי האדמה היא חיבת בזה כשיש שפיכות דמים כי הגשמים נעשין על ידי האדים העולים מן הארץ כמו שכתוב: "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה" כי מן האדים העולים מן הארץ, מזה נעשים גשמים וכשיש מלחמות ושפיכות דמים אזי נעשה מן האדים הנ"ל שפיכות דמים וזה שכתוב: "ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם" הינו בחינת אדים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 05_06_2026 השעה 22:12:20 - wesi2