[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמר

דְּהִנֵּה הָאָדָם צָרִיך לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

אַך אִם לִפְעָמִים יֵשׁ עֵת, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת

אַל יאמַר אֵינִי מִתְפַּלֵּל כְּלָל

מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן כָּרָאוּי וּלְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, וְהַתְּפִילָּה אֵינָהּ מְקֻבֶּלֶת

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל וכוּ' אָמְרוּ לוֹ וְכוּ'

אָמַר לָהֶם אִם שְׁגוּרָה תְּפִילָּתִי בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל וְאִם לָאו יוֹדֵעַ וְכוּ'

וְזֶהוּ עַל דֶּרֶך שֶׁאָמַרְנוּ

אִם בִּדְבֵקוּת שֶׁאֲזַי הַתְּפִילָּה שְׁגוּרָה וּמְרֻצָּה בְּפִיו, מְקֻבֶּלֶת

וְאִם לָאו, חַס וְשָׁלוֹם, לְהֵפֶך

אַף עַל פִּי כֵן אַל יאמַר הָאָדָם כֵּן

אֶלָּא יִתְפַּלֵּל תָּמִיד

וְאִם לא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת כָּרָאוּי

יִתְפַּלֵּל בְּכָל כּחוֹ

כִּי בְּעֵת שֶׁיִּתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת כָּרָאוּי

אֲזַי יַעֲלֶה כָּל הַתְּפִילּוֹת עִם הַתְּפִילָּה הַהִיא שֶׁהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי

וְזֶה וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' תָּמִיד

בֵּין בִּדְבֵקוּת בֵּין שֶׁלּא בִּדְבֵקוּת

בָּעֵת הַהִיא לֵאמר הַיְנוּ בְּעֵת שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת

שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁגוּרָה תְּפִילָּתִי בְּפִי

וְהַיְנוּ בָּעֵת הַהִיא לֵאמר

שֶׁהַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים וּמְרֻצִּים בְּפִיו מֵחֲמַת שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת

אָז יַעֲלֶה כָּל הַתְּפִילּוֹת שֶׁהִתְפַּלֵּל עַד עַתָּה כַּנַּ"ל.