ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיז - הָעִנְיָן שֶׁקָּשֶׁה לִישׁן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת
הענין שקשה לישן במוצאי שבת כי במוצאי שבת מתחיל התגלות אליהו כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (ערובין מ"ג:) 'שאין אליהו בא בשבת ולא בערב שבת ובמוצאי שבת יוכל לבוא' ועל כן מאז מתחיל התגלות אליהו ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה (עדיות פרק ח) 'אין אליהו בא אלא לרחק המקרבין בזרוע, ולקרב המרחקין בזרוע' והינו לרחק השקר ולקרב האמת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה בזוהר (תשא דף קפ"ח) 'דשאל האי מינא כתיב: "שפת אמת תכון" וכו' והשיב לו רבי אלעזר: כוננת לא כתיב אלא תכון כי האמת עתיד להתקים דהינו כשיבוא אליהו ומשיח עין שם (ירמיה כג) אזי יקים "שפת אמת תכון" 'וירחק המקרבין בזרוע' עד עכשו שהוא בשקר 'ויקרב המרחקין בזרוע', שהם בחינת אמת וזה 'לרחק המקרבין ולקרב המרחקין', הינו לרחק השקר ולקרב האמת כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קד) 'שקר מקרבין מלה ואמת מרחקין מלה' והבן והנה אליהו יבוא לרחק השקר, שהוא מבחינת הנחש, הנקרא ארור (בראשית ג) והנחש הביא מיתה לעולם, והשנה הוא אחד מששים במיתה (ברכות נז:) וכיון שבמוצאי שבת מתחיל התגלות אליהו נדחה השקר שהוא הנחש לכן קשה לישן כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (קדושין מט:) : 'עשרה קבין שנה ירדו לעולם, תשעה נטלו עבדים' ועבד הוא בחינת (בראשית ט) : "כנען עבד עבדים" והוא בחינת ארור (שם), בחינת הנחש וכיון שבמוצאי שבת הוא בחינת התגלות אליהו ונדחה בחינת הנחש, שהוא בחינת כנען עבד עבדים נדחה השנה שירדה לעבדים אליהו בגימטריא בן, הפך בחינת עבד ועוד, כי אם אין דעת הבדלה מנין (ירושלמי ברכות פרק ה') נמצא שבמוצאי שבת שיש הבדלה הוא בבחינת דעת, כי אם אין דעת וכו' ועל כן קשה לישן כי השנה הוא הסתלקות הדעת
הָעִנְיָן שֶׁקָּשֶׁה לִישׁן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת
כִּי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
'שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא בְּשַׁבָּת וְלא בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת יוּכַל לָבוֹא'
וְעַל כֵּן מֵאָז מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
'אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא אֶלָּא לְרַחֵק הַמְקרָבִין בִּזְרוֹעַ, וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ'
וְהַיְנוּ לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר וּלְקָרֵב הָאֱמֶת
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזוהַר
'דְּשָׁאַל הַאי מִינָא כְּתִיב: "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן" וְכוּ'
וְהֵשִׁיב לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: כּוֹנַנְתָּ לא כְּתִיב אֶלָּא תִּכּוֹן
כִּי הָאֱמֶת עָתִיד לְהִתְקַיֵּם
דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ וּמָשִׁיחַ עַיֵּן שָׁם
אֲזַי יְקֻיַּם "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן"
'וְיִרְחַק הַמְקרָבִין בִּזְרוֹעַ' עַד עַכְשָׁו שֶׁהוּא בְּשֶׁקֶר
'וִיקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ', שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמֶת
וְזֶה 'לְרַחֵק הַמְקרָבִין וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין', הַיְנוּ לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר וּלְקָרֵב הָאֱמֶת
כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
'שֶׁקֶר מְקָרְבִין מִלֵּהּ וֶאֱמֶת מְרַחֲקִין מִלֵּהּ' וְהָבֵן
וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ יָבוֹא לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַנָּחָשׁ, הַנִּקְרָא אָרוּר
וְהַנָּחָשׁ הֵבִיא מִיתָה לָעוֹלָם, וְהַשֵּׁנָה הוּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה
וְכֵיוָן שֶׁבְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ
נִדְחֶה הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ
לָכֵן קָשֶׁה לִישׁן
כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'עֲשָׂרָה קַבִּין שֵׁנָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים'
וְעֶבֶד הוּא בְּחִינַת: "כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים"
וְהוּא בְּחִינַת אָרוּר, בְּחִינַת הַנָּחָשׁ
וְכֵיוָן שֶׁבְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ
וְנִדְחֶה בְּחִינַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים
נִדְחֶה הַשֵּׁנָה שֶׁיָּרְדָה לָעֲבָדִים
אֵלִיָּהוּ בְּגִימַטְרִיָּא בֵּן, הֶפֶך בְּחִינַת עֶבֶד
וְעוֹד, כִּי אִם אֵין דַּעַת הַבְדָּלָה מִנַּיִן
נִמְצָא שֶׁבְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁיֵּשׁ הַבְדָּלָה
הוּא בִּבְחִינַת דַּעַת, כִּי אִם אֵין דַּעַת וְכוּ'
וְעַל כֵּן קָשֶׁה לִישׁן
כִּי הַשֵּׁנָה הוּא הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת
שיחות הר"ן - אות רי - גדולות נוראות השגתו
...אמר. כל מה שהוא צריך לעשות ברבים קשה לו מאד מאד וצריך שיהיה לו מסירת נפש ממש על זה וספר שקדם הקדוש כשרוצה להתחיל תבה הראשונה של הקדוש נדמה לו שתצא נפשו ממש וכן קדם אמירת התורה כשרוצה להתחיל לומר תורה אזי נדמה לו שבתבה הראשונה שיאמר תצא נפשו ממש ולא היה מתפלל לפני העמוד בשום פעם ולא עשה שום דבר כיוצא בזה כגון קריאת המגלה וקריאת התורה ואפילו לקרות לפני התוקע ושאר דברים כאלה רק קדוש וזמירות על שלחנו בשבת קדש ואמירת התורה וגם זה היה כבד עליו מאד כנזכר...
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 4
...שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 4 תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 3. וזה הסוד של אכילת שבת שהובא כאן breslev.eip.co.il/?key=194 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יז - צריך לזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת וכאן breslev.eip.co.il/?key=328 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נז - אימתי יבוא בן דוד וכאן breslev.eip.co.il/?key=544 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעז - כשיש מחלקת על האדם, אין לעמד עצמו כנגד השונאים וכאן breslev.eip.co.il/?key=397 - ליקוטי מוהר"ן ח"א...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כח - בְּנִי לָן בֵּיתָא בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא
...לן ביתא באוירא דעלמא [לשון רבנו זכרונו לברכה] בני לן ביתא באוירא דעלמא, אמר שם, קם ותלא בין שמיא לארעא. אמר להו, אפיקו לי לבני וטינא מהתם. אמרו: ומי איכא דמצי לאסוקי התם. אמר: ומי איכא דמצי למבני ביתא בין שמיא לארעא. א. המתנגדים המבזים והמחרפים יראי השם זה מחמת שמקבלים תורה מתלמידי חכמים שדין יהודאין כי תלמידי חכמים שדין יהודאין הם מקבלים תורתם מהשדין שיש להם תורה נפולה מאלפין נפולים ובאלפין אלו כתיב בשלמה "וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף"...
שיחות הר"ן - אות קב
...עמו ותרועת מלך בו" אבל שכחתי הענין אך זאת אני זוכר מה שפרש סוף הפסוק "ותרועת מלך בו" ותרועת לשון שבירה כמו שכתוב "תרעם בשבט ברזל" הינו כשמשברין את הכפירות אזי "מלך בו" הינו שמוצאין את המלך יתברך גם בתוך הכפירות עצמן כי גם בהכפירות בעצמן מלבש חיותו יתברך גם אמר שהמחקרים גם חייהם אינם חיים כלל אפילו בעולם הזה כי תכף כשיש להם איזה דבר שאינו כרצונם מכל שכן כשיש להם איזה צרה אזי אין להם למי לפנות מאחר שתולין בטבע חס ושלום, רחמנא לצלן ואין להם במה להחיות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עח - בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הַפְּשִׁיטוּת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת
...של הצדיק האמת בענין הנהגת הפשיטות של הצדיק האמת הינו כי לפעמים הצדיק האמת הוא איש פשוט ממש [שקורין פראסטיק] שמתנהג עצמו בדרכי הפשיטות ואינו מגלה שום תורה ועוסק בשיחת חלין וכיוצא והוא אז בחינת איש פשוט ממש דע, כי עקר החיים היא התורה, כמו שכתוב: "כי הוא חייך וארך ימיך" 'וכל הפורש מן התורה כפורש מן החיים' ועל כן לכאורה, הדבר תמוה ונפלא איך אפשר לפרש עצמו מן התורה אפילו שעה קלה ובאמת זהו מן הנמנע ובלתי אפשר להיות דבוק בהתורה, תמיד יומם ולילה, בלי הפסק...
סיפורי מעשיות - מעשה ט - מעשה מחכם ותם / מעשה החכם והתם
...היו בעיר אחת והיו גדולים בעשירות והיה להם בתים גדולים והיו להם שני בנים, לכל אחד בן אחד ולמדו שניהם בחדר [כיתה] אחד ואלו השני בנים היו אחד מהם בר הבנה, והאחד היה תם [לא שהיה טפש, אלא שהיה לו שכל פשוט ונמוך] ואלו השני בנים היו אוהבים זה את זה מאד אף על פי שהאחד היה חכם והאחד היה תם ומחו היה נמוך אף על פי כן אהבו זה את זה מאד לימים התחילו השני בעלי בתים הנ"ל לירד וירדו מטה מטה, עד שאבדו הכל ונעשו אביונים ולא נשאר להם כי אם הבתים שלהם והבנים התחילו...
שיחות הר"ן - אות ז
...ברחמים ותחנונים כבן המתחטא לפני אביו כי הלא השם יתברך כבר קראנו בנים כמו שכתוב: "בנים אתם לה' אלקיכם" על כן טוב מאד לפרש שיחתו וצערו לפניו יתברך כבן שקובל לפני אביו בתנועות של חן ורחמים ואף אם נדמה להאדם שלפי מעשיו אינו כבן לפניו יתברך עם כל זה הלא השם יתברך קראנו בנים כנ"ל [כי בין כך ובין כך קרויים לך בנים] ואם עתה הוא מגרש אותי חס ושלום, מבחינת בן הטוב בעיניו יעשה עלי לעשות את שלי לעשות עצמי כבן כנ"ל ומה טוב כשיכול לעורר לבו בתחנונים עד שיבכה ויוריד...
שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו
שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו אמר: אצלי העקר הוא ראש השנה ותכף כשחולף ועובר ראש השנה אני מטה אזני ושומע אם מכין בכתל לעורר לסליחות לשנה הבאה כי אין שום זמן כלל כי כל השנה חולף ועובר כהרף עין...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עד - אַחַר פּוּרִים קוֹרִין פָּרָשַׁת פָּרָה
...- אחר פורים קורין פרשת פרה אחר פורים קורין פרשת פרה, שהיא הכנה לפסח כי פרשת פרה קורין, כדי שיהיו נזהרין לטהר מטמאת מת כדי שיהיו טהורין לעשות הפסח פור, כי פורים על שם הפר, ואחר כך נעשה פר"ה כי גם פורים הוא בודאי הלוך ודרך לפסח "שפתותיו שושנים נטפות מור עבר" שפתותיו זה בחינת פסח פה סח שושנה היא אסתר, [שושנה גימטריא אסתר] נטפות מור עבר זה בחינת מרדכי מר דרור, לשון חרות, בחינת חרות של פסח ועל כן צרוף של פורים מרמז בפסח, בפסוק: "שבעת ימים תאכל מצות כאשר...
סיפורי מעשיות - מעשה יג - מעשה משבעה קבצנים / מעשה בשבעת הקבצנים / מעשה בשבעה קבצנים
...והיה לו בן יחיד ורצה המלך למסר המלוכה לבנו בחייו ועשה משתה גדול ובודאי בכל פעם שהמלך עושה משתה גדול הוא שמחה גדולה מאד בפרט עתה, שמסר המלוכה לבנו בחייו בודאי היה שמחה גדולה מאד והיו שם כל השרי מלוכה, וכל הדכסים והשרים והיו שמחים מאד על המשתה וגם המדינה היו נהנים מזה שמוסר המלוכה לבנו בחייו כי הוא כבוד גדול למלך והיה שם שמחה גדולה מאד והיה שם כל מיני שמחה מקהלות זמר ומשחקי הצגות וכיוצא מזה, כל מיני שמחה, הכל היה שם על המשתה וכשנעשו שמחים מאד עמד המלך...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0781 שניות - עכשיו 19_04_2024 השעה 20:07:39 - wesi2