ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תי - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
אות תי ופעם אחת בראש השנה דבר רבנו זכרונו לברכה גם כן מזה מגדל האסור ללמד אלו הספרים המפרשים את התורה על פי דרכי המחקרים [כגון ספרי האבן עזרא, ובפרט הפרוש הרע שעליו הנקרא מרגלית רעה, וספרי הרלב"ג שמפרסם לכל מה שכתוב בו כנגד התורה הקדושה, שחיב אדם לקרע כששומע חס ושלום דבור אחד מדברים אלה. וכיוצא בזה שאר ספרים ההולכים בדרך הזה] אשר כל ההקדמות שלהם לקחו מאריסטו היון ימח שמו ונמח זכרו ושאר האפיקורסים המפרסמים שהיו קצתם קדם חכמי התלמוד וקצתם בימיהם אשר כל כונת בעלי המשנה והגמרא הקדושים שאסרו ללמד ספרי חכמות יונית היה על ספרים הללו של אלו האפיקורסים שכלם היו אז אצל היונים וכל מקום שזכרו רבותינו זכרונם לברכה אפיקורס כונתם על מי שנמשך לדרכיהם ולסברותיהם. אשר על כן גם שאר רשעים גמורים שיש להם כפירה כל שהוא נקרא גם כן אפיקורוס, כי תולין הקלקלה במקלקל. כי היה פילוסוף אחד ששמו הרע היה אפיקורוס כשמו כן הוא ימח שמו וזכרו, ודעתו הרעה מפרסם בספריהם הרעים. ואיך יעלה על דעת מי שרוצה להיות יהודי לעין בספרים כאלו הבנויים על יסודות רעים של אפיקורסים מפרסמים שמהם נמשכין כל האפיקורסים והכופרים שבעולם. ואי אפשר לבאר בכתב כל מה שדבר רבנו זכרונו לברכה בענין האסור העצום הזה ללמד באלו הספרים חס ושלום. ואז דבר רבנו זכרונו לברכה עמנו, ואמר שאין ללמד ספרים של דרושים ומוסר כי אם אותם ההולכים על פי דברי רבותינו זכרונם לברכה, בגמרא ומדרשים וספרי הזוהר הקדוש וספרי האר"י זכרונו לברכה וכן כל הספרים שחברו הצדיקים הסמוכים לדורותינו שהם בנויים על יסודות הררי קדש על פי דברי הבעל שם טוב זכרונו לברכה. שהם ספרי הרב הקדוש מפולנאה, וספר לקוטי אמרים. וחשב עוד כמה ספרים כאלה שטוב ללמדם. והמשכיל יבין מאליו על פי דברים האלה מאיזה ספרים לרחק, ובאיזה ספרים יתחזק ויאחז בהם. הינו אותם שהם בנויים רק על פי הגמרא ומדרשים וספרי הזוהר הקדוש והאר"י זכרונו לברכה והבעל שם טוב זכרונו לברכה, אשרי שיאחז בהם אות תיא והתלוצץ מאד מטעמי המצוות שבספר מורה נבוכים ואמר איך יעלה על הדעת לומר טעמי הבל כאלו על קרבנות וקטרת הלא כמה תקונים נוראים עצומים נעשים בכל העולמות למעלה למעלה עד אין סוף על ידי אמירת הקטרת לבד. [הינו שאם חס ושלום כדבריהם המטעים, מה היה מועיל אמירת הקטרת והקרבנות]. ואיך יבוא אחד לומר שטות כזה על טעם הקטרת שמגיעים עד מקום שמגיעים, שאפילו האמירה לבד פועל מה שפועל למעלה למעלה, כמבאר בזוהר הקדוש ובכתבי האר"י זכרונו לברכה. אך באמת טעם הקטרת והקרבנות אי אפשר להשיג כלל רק אנו מאמינים לדברי משה רבנו עליו השלום. ובודאי יש בזה טעמים נוראים שאי אפשר להשיג בשום שכל אנושי כלל. ומעצם גדלתם, גם אמירת פרשיות הקרבנות והקטרת מסגל מאד, ונעשה מזה תקונים נוראים בכל העולמות. וכן טעמי כל המצוות הקדושים גבוהים ונשגבים מאד ונעלמים מעין כל חי, כמו שכתוב (איוב כ"ח) : "ונעלמה מעיני כל חי" וכו', וכמו שכתוב (תהלים קי"ט) : "פלאות עדותיך". גם שמעתי מפיו הקדוש שכשעוסקים בספרים אלו הוא כמו מי שהולך במדבר שמם שאין לו עם מי לפגע כך כשנכנסין בספרים אלו הנ"ל אין מוצאין בהם דבר קדשה והוא כמו הולך במדבר שמם שאין מוצאין עם מי לפגע אות תיב וזה שהוא זכרונו לברכה בעצמו היה מעין לפעמים באלו הספרים, הוא בחינת סוד שהלכו ישראל במדבר שהוא מקום הסטרא אחרא. ואיתא בזוהר הקדוש שבשביל זה הלכו ישראל במדבר כי הם דרכו על הסטרא אחרא בהליכתם שם. ובכונה זו הוא מעין בהם בספרים אלו שהם בחינת מדבר, והבן. אבל לנו הוא אסור גדול מאד להביט בספרים של חקירות הנ"ל. גם עין בהתורה בא אל פרעה בסימן ס"ד בליק"א שמבאר שם גדל האסור לכנס בחקירות, כי נמשכין מחלל הפנוי וכו' ושם מבאר שהצדיק הגדול מאד צריך דיקא לעין בהם כדי להעלות משם הנשמות שנפלו לשם עין שם
אות תי

וּפַעַם אַחַת בְּראשׁ הַשָּׁנָה דִּבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה גַּם כֵּן מִזֶּה מִגּדֶל הָאִסּוּר לִלְמד אֵלּוּ הַסְּפָרִים הַמְפָרְשִׁים אֶת הַתּוֹרָה עַל פִּי דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים

[כְּגוֹן סִפְרֵי הָאִבְּן עֶזְרָא, וּבִפְרָט הַפֵּרוּשׁ הָרַע שֶׁעָלָיו הַנִּקְרָא מַרְגָּלִית רָעָה, וְסִפְרֵי הָרַלְבַּ"ג שֶׁמְּפֻרְסָם לַכּל מַה שֶּׁכָּתוּב בּוֹ כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁחַיָּב אָדָם לִקְרעַ כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ חַס וְשָׁלוֹם דִּבּוּר אֶחָד מִדְּבָרִים אֵלֶּה. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר סְפָרִים הַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה]

אֲשֶׁר כָּל הַהַקְדָּמוֹת שֶׁלָּהֶם לָקְחוּ מֵאֲרִיסְטוֹ הַיָּוָן יִמַּח שְׁמוֹ וְנִמַּח זִכְרוֹ

וּשְׁאָר הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַמְפֻרְסָמִים שֶׁהָיוּ קְצָתָם קדֶם חַכְמֵי הַתַּלְמוּד וּקְצָתָם בִּימֵיהֶם

אֲשֶׁר כָּל כַּוָּנַת בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה וְהַגְּמָרָא הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאָסְרוּ לִלְמד סִפְרֵי חָכְמוֹת יְוָנִית הָיָה עַל סְפָרִים הַלָּלוּ שֶׁל אֵלּוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁכֻּלָּם הָיוּ אָז אֵצֶל הַיְּוָנִים

וְכָל מָקוֹם שֶׁזָּכְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֶפִּיקוֹרֶס

כַּוָּנָתָם עַל מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ לְדַרְכֵיהֶם וְלִסְבָרוֹתֵיהֶם.

אֲשֶׁר עַל כֵּן גַּם שְׁאָר רְשָׁעִים גְּמוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כְּפִירָה כָּל שֶׁהוּא נִקְרָא גַּם כֵּן אֶפִּיקוֹרוֹס, כִּי תּוֹלִין הַקַּלְקָלָה בַּמְקֻלְקָל.

כִּי הָיָה פִילוֹסוֹף אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ הָרַע הָיָה אֶפִּיקוֹרוֹס כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא יִמַּח שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ, וְדַעְתּוֹ הָרָעָה מְפֻרְסָם בְּסִפְרֵיהֶם הָרָעִים.

וְאֵיךְ יַעֲלֶה עַל דַּעַת מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת יְהוּדִי לְעַיֵּן בִּסְפָרִים כָּאֵלּוּ הַבְּנוּיִים עַל יְסוֹדוֹת רָעִים שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסִים מְפֻרְסָמִים שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַכּוֹפְרִים שֶׁבָּעוֹלָם.

וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב כָּל מַה שֶּׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעִנְיַן הָאִסּוּר הֶעָצוּם הַזֶּה לִלְמד בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים חַס וְשָׁלוֹם.

וְאָז דִּבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִמָּנוּ, וְאָמַר שֶׁאֵין לִלְמד סְפָרִים שֶׁל דְּרוּשִׁים וּמוּסָר כִּי אִם אוֹתָם הַהוֹלְכִים עַל פִּי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בַּגְּמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְסִפְרֵי הַזוהַר הַקָּדוֹשׁ וְסִפְרֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְכֵן כָּל הַסְּפָרִים שֶׁחִבְּרוּ הַצַּדִּיקִים הַסְּמוּכִים לְדוֹרוֹתֵינוּ שֶׁהֵם בְּנוּיִים עַל יְסוֹדוֹת הַרְרֵי קדֶשׁ עַל פִּי דִּבְרֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

שֶׁהֵם סִפְרֵי הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִפּוֹלְנָאָה, וְסֵפֶר לִקּוּטֵי אֲמָרִים.

וְחִשֵּׁב עוֹד כַּמָּה סְפָרִים כָּאֵלֶּה שֶׁטּוֹב לְלָמְדָם.

וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין מֵאֵלָיו עַל פִּי דְּבָרִים הָאֵלֶּה מֵאֵיזֶה סְפָרִים לְרַחֵק, וּבְאֵיזֶה סְפָרִים יִתְחַזֵּק וְיאחַז בָּהֶם.

הַיְנוּ אוֹתָם שֶׁהֵם בְּנוּיִים רַק עַל פִּי הַגְּמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְסִפְרֵי הַזוהַר הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אַשְׁרֵי שֶׁיּאחַז בָּהֶם

אות תיא

וְהִתְלוֹצֵץ מְאד מִטַּעֲמֵי הַמִּצְווֹת שֶׁבְּסֵפֶר מוֹרֵה נְבוּכִים

וְאָמַר אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת לוֹמַר טַעֲמֵי הֶבֶל כָּאֵלּוּ עַל קָרְבָּנוֹת וּקְטרֶת

הֲלא כַּמָּה תִּקּוּנִים נוֹרָאִים עֲצוּמִים נַעֲשִׂים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף עַל יְדֵי אֲמִירַת הַקְּטרֶת לְבַד.

[הַיְנוּ שֶׁאִם חַס וְשָׁלוֹם כְּדִבְרֵיהֶם הַמֻּטְעִים, מֶה הָיָה מוֹעִיל אֲמִירַת הַקְּטרֶת וְהַקָּרְבָּנוֹת].

וְאֵיךְ יָבוֹא אֶחָד לוֹמַר שְׁטוּת כָּזֶה עַל טַעַם הַקְּטרֶת שֶׁמַּגִּיעִים עַד מָקוֹם שֶׁמַּגִּיעִים, שֶׁאֲפִילּוּ הָאֲמִירָה לְבַד פּוֹעֵל מַה שֶּׁפּוֹעֵל לְמַעְלָה לְמַעְלָה, כַּמְבאָר בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

אַךְ בֶּאֱמֶת טַעַם הַקְּטרֶת וְהַקָּרְבָּנוֹת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל

רַק אָנוּ מַאֲמִינִים לְדִבְרֵי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

וּבְוַדַּאי יֵשׁ בָּזֶה טְעָמִים נוֹרָאִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּשׁוּם שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי כְּלָל.

וּמֵעצֶם גְּדֻלָּתָם, גַּם אֲמִירַת פָּרָשִׁיּוֹת הַקָּרְבָּנוֹת וְהַקְּטרֶת מְסֻגָּל מְאד, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה תִּקּוּנִים נוֹרָאִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.

וְכֵן טַעֲמֵי כָּל הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשִׁים גְּבוֹהִים וְנִשְׂגָּבִים מְאד וְנֶעְלָמִים מֵעֵין כָּל חָי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְנֶעֱלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי" וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ".

גַּם שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁכְּשֶׁעוֹסְקִים בִּסְפָרִים אֵלּוּ הוּא כְּמוֹ מִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּמִדְבָּר שָׁמֵם שֶׁאֵין לוֹ עִם מִי לִפְגּעַ

כָּךְ כְּשֶׁנִּכְנָסִין בִּסְפָרִים אֵלּוּ הַנַּ"ל אֵין מוֹצְאִין בָּהֶם דְּבַר קְדֻשָּׁה

וְהוּא כְּמוֹ הוֹלֵךְ בְּמִדְבָּר שָׁמֵם שֶׁאֵין מוֹצְאִין עִם מִי לִפְגּעַ

אות תיב

וְזֶה שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ הָיָה מְעַיֵּן לִפְעָמִים בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים, הוּא בְּחִינַת סוֹד שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר שֶׁהוּא מְקוֹם הַסִּטְרָא אָחֳרָא.

וְאִיתָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר

כִּי הֵם דָּרְכוּ עַל הַסִּטְרָא אָחֳרָא בַּהֲלִיכָתָם שָׁם.

וּבְכַוָּנָה זוֹ הוּא מְעַיֵּן בָּהֶם בִּסְפָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת מִדְּבָּר, וְהָבֵן.

אֲבָל לָנוּ הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאד לְהַבִּיט בִּסְפָרִים שֶׁל חֲקִירוֹת הַנַּ"ל.

גַּם עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה בּא אֶל פַּרְעה בְּסִימָן ס"ד בליק"א שֶׁמְּבאָר שָׁם גּדֶל הָאִסּוּר לִכְנס בַּחֲקִירוֹת, כִּי נִמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי וְכוּ'

וְשָׁם מְבאָר שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאד צָרִיךְ דַּיְקָא לְעַיֵּן בָּהֶם כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם עַיֵּן שָׁם
שבחי הר"ן - אות כז
...- אות כז ועל כן אפילו המופתים הנוראים שראינו מרבנו, זכרונו לברכה אין אנו עוסקים בזה לספרם כי אין זה שבח אצלו כלל לפי עצם הפלגת מעלתו רק ספרנו מה שנוגע לעבודתו יתברך למען יתעורר המשכיל החפץ באמת כי אין שום תרוץ בעולם וכל אדם יכול לזכות למעלות גבהות אם ילך ויתנהג בדרכי רבנו, זכרונו לברכה, שמבארים כאן בספר זה והעקר להיות רגיל מאד בתפילות ובקשות הרבה מאד ובפרט לדבר בינו לבין קונו בלשון שמדברים בו להרבות בשיחה לפניו יתברך לרצותו ולפיסו יתברך ולהתחנן לפניו שיקרבו לעבודתו באמת ודי בהערה זו לכל החפץ באמ...
שיחות הר"ן - אות רכא - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...רכא - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה היה מתלוצץ מאד מהלוחות שלנו או שלהם להבדיל שכותבים המארעות והשנויים כגון קר וחם וכו' ועל פי הרב אינם מכונים דבריהם כלל ענה ואמר אם כן שיודעין, יאמרו נא השנויים שיש בעולם בכל יום ויום בעצמו כי כמעט בכל יום ויום משתנים בעולם שנויים הרבה מאד ביום אחד כי יש קר וחם וגשם ושלג ורוח ואויר צח וכיוצא בזה שנויים רבים אין מספר שנעשין ביום אחד על פי הרב ומי יוכל לכון ולידע זאת ? "מה רבו מעשי ה' מאד עמקו מחשבותיו איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת" על פי חכמות חיצוניות שלהם...
שיחות הר"ן - אות קכב
...שמעתי בשמו שאמר שאם לא היה ממתין בבטחון לישועת ה' כבר היה איש נוסע ומטלטל כמו כל הנוסעים ומטלטלים עצמם בשביל הפרנסה כנהוג עכשו והכונה כי אמר זאת לענין הנהגת הבית בפרנסה ומלבושים ושאר צרכי הבית שעל פי רב חסר לאדם הרבה כגון, לזה חסר מלבוש פשוט ויש שחסר להם מלבושים חשובים או דירה וכו' שצריכין להמתין לישועת ה' ולבלי לדחק את השעה למלאות החסרון תכף ומיד רק צריכין להמתין עד ירחם ה' ואמר על עצמו ענין הנ"ל שאם לא היה ממתין, כגון כשהיה חסר לו איזה דבר, אם היה דוחק את השעה שיהיה דוקא תכף היה צריך ללוות לעצמו...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לה
...שלו לארץ ישראל - אות לה ובענין תכלית הידיעה אשר לא נדע ספר גם כן קצת עמנו איזה פעמים איך בכל ידיעה יש זה התכלית ועל כן אף על פי שזוכים לבוא לזה התכלית אשר לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית האחרון כי עדין אין זה תכלית הידיעה כי אם בידיעה זו וצריכים אחר כך לטרח לזכות לתכלית גבוה יותר לזכות למדרגת התכלית אשר לא נדע בידיעה הגבוה יותר וכן לעולם נמצא שלעולם אין יודעין כלל ואף על פי כן לא התחיל עדין להשיג התכלית [וכבר מבאר מזה קצת בדברינו במקום אחר] וענין זה עמק ונסתר מאד מאד ועוד יש בענין זה מה ששמענו...
חיי מוהר"ן - תסו - עבודת השם
...עבודת השם אות תסו ליל שבת חזון תקס"ט, שספרו לפניו מגדל הצרות וממיתות משנות שמתו בני אדם באוסטרהא רחמנא לצלן בשעת השרפה שהיתה שם בערב שבת קדש העבר. אמר, לא אחד שסובל צרות קשות על ידי הנגון. הינו הנגון שמסימין בסוף "ונתנה תקף" שקדם מנגנין בנגון הידוע מי ינוח ומי ינוע ומסימין בנגון מי ישפל ומי ירום ואחר כך מסימין בנגון לבד בלי תבות קדם שמתחילין ותשובה ותפילה וצדקה. כידוע להעולם. ואותו הנגון הנמשך אחר הסיום ומי ירום הוא מורה גם כן על איזה גזרות חס ושלום. כי בתחלה הוא מפרש בפרוש כמה גזרות, מי ינוח מי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רח - צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ
...ומבקש [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "צופה רשע לצדיק ומבקש" וכו' פרוש: מה שרשעים עושים יסורים לצדיקים ורודפים את הצדיקים זה סבה מאת השם יתברך כדי שיתבונן הצדיק ויפשפש במעשיו נמצא שהרשע הוא כמו צופה כשומר העיר שנקרא צופה כן הרשע הוא שומר את הצדיק מלפל בגשמיות פרוש אחר, מעט המחלקת שיש על צדיקים היא טובה להם כי המחלקת היא כמו מכסה להם שלא יתגלו ויתפרסמו ביותר מכדי הצרך וזה פרוש "צופה רשע לצדיק" צופה לשון מכסה כמו שכתוב "וצפית אותו זהב" אבל אלו הרשעים מרבים במחלקת, מרבים במכסה עד שאין כח בצדיקים לסבל מחלקתם...
שיחות הר"ן - אות רמו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן הייתי מסתכל על אכילתו והיה מתכון שלא להכניס הדבר שאוכל לתוך הפה והחך רק היה מכניס בין שניו והיה לועסו שם בלי סיוע החך ומי שאוכל כך כמעט שאין מרגיש שום טעם באכילתו ואי אפשר לציר ענין זה בכתב אך המעין יבין זאת מעצמו ומי שרוצה לשבר תאוות אכילה בתכלית שלא יקבל שום תענוג מאכילתו על ידי עצה זאת בנקל יזכה לזה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פג - עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא קֶשֶׁת, יָכוֹל לְהוֹצִיא הַחִצִּים
...מוהר"ן ח"ב - תורה פג - על ידי תקון הברית שהוא קשת, יכול להוציא החצים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] על ידי תקון הברית שהוא קשת יכול להוציא החצים שהיא התפילה שהוא חי ברכן דצלותא שהם תלת ווין, בחינת חצים ומקומם בברית, בבחינת: "ובריתי נאמנת לו" . "ויהי ידיו אמונה": "אצמיח קרן לדוד", בבחינת: "קרנים מידו לו" 'ידו' זה בחינת תפילה ותפילות הם שלשה כי כלליות משיח באבות הינו משיח שהוא הדבור, שבו מתפלל, בחינת משיח אלמים הוא מאש מים, רוח ואז נעשה בן חורין הינו שבא לקדשת שבת, שאסור במלאכה כי שבת זו 'שין בת' 'שין'...
שיחות הר"ן - אות לח
...לח "שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ" כי עכשו נתפשט האפיקורסות שהתרה הרצועה לדבר סרה על כל הצדיקים ועל כל יראי ה' והוא כמו מי שפושט לשונו נגד כל העולם שאינו משגיח על כל העולם ובאמת זה האפיקורסות הוא נגד השם יתברך בעצמו אך שהם בושים לדבר בפיהם על השם יתברך על כן הם מהפכין אפיקורסות שלהם לדבר על העולם וזהו "שתו בשמים פיהם" שבאמת מה שמדברים בפיהם הוא באמת למעלה בשמים כי עקר דבריהם נגד השם יתברך כביכול כנזכר לעיל אך "לשונם תהלך בארץ" שמחמת שבושים לדבר בפיהם נגדו יתברך על כן לשונם תהלך בארץ שפושטין לשונם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קע - ה' מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים וְכוּ'
...מוהר"ן ח"א - תורה קע - ה' מה רבו צרי רבים וכו' ה' מה רבו צרי רבים וכו' כי כל אחד לפי נשמתו ולפי עבודתו כך יש לו יסורים יש שיש לו יסורים מבניו ומאביו ומשכן ויש שהוא במדרגה גדולה ממנו ויש לו יסורים משכנים רחוקים ויש גדול ממנו ויש לו יסורים מכל העיר ויש גדול מאד ויש לו יסורים מכל העולם וכל אחד על ידי היסורים, נושא עליו האנשים שיש לו יסורים מהם כי כשיש לו יסורים מהם, הוא נושא אותם עליו אך איך אפשר לחמר לשא עליו כל כך אנשים אך על ידי היסורים נכנע גופו כי כל היסורים נקראים צרות על שם שהם מצרין ומעיקין...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 07_11_2025 השעה 04:20:24 - wesi2