ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תי - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
אות תי ופעם אחת בראש השנה דבר רבנו זכרונו לברכה גם כן מזה מגדל האסור ללמד אלו הספרים המפרשים את התורה על פי דרכי המחקרים [כגון ספרי האבן עזרא, ובפרט הפרוש הרע שעליו הנקרא מרגלית רעה, וספרי הרלב"ג שמפרסם לכל מה שכתוב בו כנגד התורה הקדושה, שחיב אדם לקרע כששומע חס ושלום דבור אחד מדברים אלה. וכיוצא בזה שאר ספרים ההולכים בדרך הזה] אשר כל ההקדמות שלהם לקחו מאריסטו היון ימח שמו ונמח זכרו ושאר האפיקורסים המפרסמים שהיו קצתם קדם חכמי התלמוד וקצתם בימיהם אשר כל כונת בעלי המשנה והגמרא הקדושים שאסרו ללמד ספרי חכמות יונית היה על ספרים הללו של אלו האפיקורסים שכלם היו אז אצל היונים וכל מקום שזכרו רבותינו זכרונם לברכה אפיקורס כונתם על מי שנמשך לדרכיהם ולסברותיהם. אשר על כן גם שאר רשעים גמורים שיש להם כפירה כל שהוא נקרא גם כן אפיקורוס, כי תולין הקלקלה במקלקל. כי היה פילוסוף אחד ששמו הרע היה אפיקורוס כשמו כן הוא ימח שמו וזכרו, ודעתו הרעה מפרסם בספריהם הרעים. ואיך יעלה על דעת מי שרוצה להיות יהודי לעין בספרים כאלו הבנויים על יסודות רעים של אפיקורסים מפרסמים שמהם נמשכין כל האפיקורסים והכופרים שבעולם. ואי אפשר לבאר בכתב כל מה שדבר רבנו זכרונו לברכה בענין האסור העצום הזה ללמד באלו הספרים חס ושלום. ואז דבר רבנו זכרונו לברכה עמנו, ואמר שאין ללמד ספרים של דרושים ומוסר כי אם אותם ההולכים על פי דברי רבותינו זכרונם לברכה, בגמרא ומדרשים וספרי הזוהר הקדוש וספרי האר"י זכרונו לברכה וכן כל הספרים שחברו הצדיקים הסמוכים לדורותינו שהם בנויים על יסודות הררי קדש על פי דברי הבעל שם טוב זכרונו לברכה. שהם ספרי הרב הקדוש מפולנאה, וספר לקוטי אמרים. וחשב עוד כמה ספרים כאלה שטוב ללמדם. והמשכיל יבין מאליו על פי דברים האלה מאיזה ספרים לרחק, ובאיזה ספרים יתחזק ויאחז בהם. הינו אותם שהם בנויים רק על פי הגמרא ומדרשים וספרי הזוהר הקדוש והאר"י זכרונו לברכה והבעל שם טוב זכרונו לברכה, אשרי שיאחז בהם אות תיא והתלוצץ מאד מטעמי המצוות שבספר מורה נבוכים ואמר איך יעלה על הדעת לומר טעמי הבל כאלו על קרבנות וקטרת הלא כמה תקונים נוראים עצומים נעשים בכל העולמות למעלה למעלה עד אין סוף על ידי אמירת הקטרת לבד. [הינו שאם חס ושלום כדבריהם המטעים, מה היה מועיל אמירת הקטרת והקרבנות]. ואיך יבוא אחד לומר שטות כזה על טעם הקטרת שמגיעים עד מקום שמגיעים, שאפילו האמירה לבד פועל מה שפועל למעלה למעלה, כמבאר בזוהר הקדוש ובכתבי האר"י זכרונו לברכה. אך באמת טעם הקטרת והקרבנות אי אפשר להשיג כלל רק אנו מאמינים לדברי משה רבנו עליו השלום. ובודאי יש בזה טעמים נוראים שאי אפשר להשיג בשום שכל אנושי כלל. ומעצם גדלתם, גם אמירת פרשיות הקרבנות והקטרת מסגל מאד, ונעשה מזה תקונים נוראים בכל העולמות. וכן טעמי כל המצוות הקדושים גבוהים ונשגבים מאד ונעלמים מעין כל חי, כמו שכתוב (איוב כ"ח) : "ונעלמה מעיני כל חי" וכו', וכמו שכתוב (תהלים קי"ט) : "פלאות עדותיך". גם שמעתי מפיו הקדוש שכשעוסקים בספרים אלו הוא כמו מי שהולך במדבר שמם שאין לו עם מי לפגע כך כשנכנסין בספרים אלו הנ"ל אין מוצאין בהם דבר קדשה והוא כמו הולך במדבר שמם שאין מוצאין עם מי לפגע אות תיב וזה שהוא זכרונו לברכה בעצמו היה מעין לפעמים באלו הספרים, הוא בחינת סוד שהלכו ישראל במדבר שהוא מקום הסטרא אחרא. ואיתא בזוהר הקדוש שבשביל זה הלכו ישראל במדבר כי הם דרכו על הסטרא אחרא בהליכתם שם. ובכונה זו הוא מעין בהם בספרים אלו שהם בחינת מדבר, והבן. אבל לנו הוא אסור גדול מאד להביט בספרים של חקירות הנ"ל. גם עין בהתורה בא אל פרעה בסימן ס"ד בליק"א שמבאר שם גדל האסור לכנס בחקירות, כי נמשכין מחלל הפנוי וכו' ושם מבאר שהצדיק הגדול מאד צריך דיקא לעין בהם כדי להעלות משם הנשמות שנפלו לשם עין שם
אות תי

וּפַעַם אַחַת בְּראשׁ הַשָּׁנָה דִּבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה גַּם כֵּן מִזֶּה מִגּדֶל הָאִסּוּר לִלְמד אֵלּוּ הַסְּפָרִים הַמְפָרְשִׁים אֶת הַתּוֹרָה עַל פִּי דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים

[כְּגוֹן סִפְרֵי הָאִבְּן עֶזְרָא, וּבִפְרָט הַפֵּרוּשׁ הָרַע שֶׁעָלָיו הַנִּקְרָא מַרְגָּלִית רָעָה, וְסִפְרֵי הָרַלְבַּ"ג שֶׁמְּפֻרְסָם לַכּל מַה שֶּׁכָּתוּב בּוֹ כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁחַיָּב אָדָם לִקְרעַ כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ חַס וְשָׁלוֹם דִּבּוּר אֶחָד מִדְּבָרִים אֵלֶּה. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר סְפָרִים הַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה]

אֲשֶׁר כָּל הַהַקְדָּמוֹת שֶׁלָּהֶם לָקְחוּ מֵאֲרִיסְטוֹ הַיָּוָן יִמַּח שְׁמוֹ וְנִמַּח זִכְרוֹ

וּשְׁאָר הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַמְפֻרְסָמִים שֶׁהָיוּ קְצָתָם קדֶם חַכְמֵי הַתַּלְמוּד וּקְצָתָם בִּימֵיהֶם

אֲשֶׁר כָּל כַּוָּנַת בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה וְהַגְּמָרָא הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאָסְרוּ לִלְמד סִפְרֵי חָכְמוֹת יְוָנִית הָיָה עַל סְפָרִים הַלָּלוּ שֶׁל אֵלּוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁכֻּלָּם הָיוּ אָז אֵצֶל הַיְּוָנִים

וְכָל מָקוֹם שֶׁזָּכְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֶפִּיקוֹרֶס

כַּוָּנָתָם עַל מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ לְדַרְכֵיהֶם וְלִסְבָרוֹתֵיהֶם.

אֲשֶׁר עַל כֵּן גַּם שְׁאָר רְשָׁעִים גְּמוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כְּפִירָה כָּל שֶׁהוּא נִקְרָא גַּם כֵּן אֶפִּיקוֹרוֹס, כִּי תּוֹלִין הַקַּלְקָלָה בַּמְקֻלְקָל.

כִּי הָיָה פִילוֹסוֹף אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ הָרַע הָיָה אֶפִּיקוֹרוֹס כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא יִמַּח שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ, וְדַעְתּוֹ הָרָעָה מְפֻרְסָם בְּסִפְרֵיהֶם הָרָעִים.

וְאֵיךְ יַעֲלֶה עַל דַּעַת מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת יְהוּדִי לְעַיֵּן בִּסְפָרִים כָּאֵלּוּ הַבְּנוּיִים עַל יְסוֹדוֹת רָעִים שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסִים מְפֻרְסָמִים שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַכּוֹפְרִים שֶׁבָּעוֹלָם.

וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב כָּל מַה שֶּׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעִנְיַן הָאִסּוּר הֶעָצוּם הַזֶּה לִלְמד בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים חַס וְשָׁלוֹם.

וְאָז דִּבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִמָּנוּ, וְאָמַר שֶׁאֵין לִלְמד סְפָרִים שֶׁל דְּרוּשִׁים וּמוּסָר כִּי אִם אוֹתָם הַהוֹלְכִים עַל פִּי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בַּגְּמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְסִפְרֵי הַזוהַר הַקָּדוֹשׁ וְסִפְרֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְכֵן כָּל הַסְּפָרִים שֶׁחִבְּרוּ הַצַּדִּיקִים הַסְּמוּכִים לְדוֹרוֹתֵינוּ שֶׁהֵם בְּנוּיִים עַל יְסוֹדוֹת הַרְרֵי קדֶשׁ עַל פִּי דִּבְרֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

שֶׁהֵם סִפְרֵי הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִפּוֹלְנָאָה, וְסֵפֶר לִקּוּטֵי אֲמָרִים.

וְחִשֵּׁב עוֹד כַּמָּה סְפָרִים כָּאֵלֶּה שֶׁטּוֹב לְלָמְדָם.

וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין מֵאֵלָיו עַל פִּי דְּבָרִים הָאֵלֶּה מֵאֵיזֶה סְפָרִים לְרַחֵק, וּבְאֵיזֶה סְפָרִים יִתְחַזֵּק וְיאחַז בָּהֶם.

הַיְנוּ אוֹתָם שֶׁהֵם בְּנוּיִים רַק עַל פִּי הַגְּמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְסִפְרֵי הַזוהַר הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אַשְׁרֵי שֶׁיּאחַז בָּהֶם

אות תיא

וְהִתְלוֹצֵץ מְאד מִטַּעֲמֵי הַמִּצְווֹת שֶׁבְּסֵפֶר מוֹרֵה נְבוּכִים

וְאָמַר אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת לוֹמַר טַעֲמֵי הֶבֶל כָּאֵלּוּ עַל קָרְבָּנוֹת וּקְטרֶת

הֲלא כַּמָּה תִּקּוּנִים נוֹרָאִים עֲצוּמִים נַעֲשִׂים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף עַל יְדֵי אֲמִירַת הַקְּטרֶת לְבַד.

[הַיְנוּ שֶׁאִם חַס וְשָׁלוֹם כְּדִבְרֵיהֶם הַמֻּטְעִים, מֶה הָיָה מוֹעִיל אֲמִירַת הַקְּטרֶת וְהַקָּרְבָּנוֹת].

וְאֵיךְ יָבוֹא אֶחָד לוֹמַר שְׁטוּת כָּזֶה עַל טַעַם הַקְּטרֶת שֶׁמַּגִּיעִים עַד מָקוֹם שֶׁמַּגִּיעִים, שֶׁאֲפִילּוּ הָאֲמִירָה לְבַד פּוֹעֵל מַה שֶּׁפּוֹעֵל לְמַעְלָה לְמַעְלָה, כַּמְבאָר בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

אַךְ בֶּאֱמֶת טַעַם הַקְּטרֶת וְהַקָּרְבָּנוֹת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל

רַק אָנוּ מַאֲמִינִים לְדִבְרֵי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

וּבְוַדַּאי יֵשׁ בָּזֶה טְעָמִים נוֹרָאִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּשׁוּם שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי כְּלָל.

וּמֵעצֶם גְּדֻלָּתָם, גַּם אֲמִירַת פָּרָשִׁיּוֹת הַקָּרְבָּנוֹת וְהַקְּטרֶת מְסֻגָּל מְאד, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה תִּקּוּנִים נוֹרָאִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.

וְכֵן טַעֲמֵי כָּל הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשִׁים גְּבוֹהִים וְנִשְׂגָּבִים מְאד וְנֶעְלָמִים מֵעֵין כָּל חָי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְנֶעֱלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי" וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ".

גַּם שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁכְּשֶׁעוֹסְקִים בִּסְפָרִים אֵלּוּ הוּא כְּמוֹ מִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּמִדְבָּר שָׁמֵם שֶׁאֵין לוֹ עִם מִי לִפְגּעַ

כָּךְ כְּשֶׁנִּכְנָסִין בִּסְפָרִים אֵלּוּ הַנַּ"ל אֵין מוֹצְאִין בָּהֶם דְּבַר קְדֻשָּׁה

וְהוּא כְּמוֹ הוֹלֵךְ בְּמִדְבָּר שָׁמֵם שֶׁאֵין מוֹצְאִין עִם מִי לִפְגּעַ

אות תיב

וְזֶה שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ הָיָה מְעַיֵּן לִפְעָמִים בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים, הוּא בְּחִינַת סוֹד שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר שֶׁהוּא מְקוֹם הַסִּטְרָא אָחֳרָא.

וְאִיתָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר

כִּי הֵם דָּרְכוּ עַל הַסִּטְרָא אָחֳרָא בַּהֲלִיכָתָם שָׁם.

וּבְכַוָּנָה זוֹ הוּא מְעַיֵּן בָּהֶם בִּסְפָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת מִדְּבָּר, וְהָבֵן.

אֲבָל לָנוּ הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאד לְהַבִּיט בִּסְפָרִים שֶׁל חֲקִירוֹת הַנַּ"ל.

גַּם עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה בּא אֶל פַּרְעה בְּסִימָן ס"ד בליק"א שֶׁמְּבאָר שָׁם גּדֶל הָאִסּוּר לִכְנס בַּחֲקִירוֹת, כִּי נִמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי וְכוּ'

וְשָׁם מְבאָר שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאד צָרִיךְ דַּיְקָא לְעַיֵּן בָּהֶם כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם עַיֵּן שָׁם
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יז
...שלו לארץ ישראל - אות יז אך תכף כאשר נשמע לאנשי ארץ ישראל היושבים בצפת ובטבריה שרבנו, זכרונו לברכה, הוא בחיפה שלחו הגדולים והצדיקים אשר שם, לבקש את רבנו, זכרונו לברכה, שיסע אליהם ובאו אנשי טבריה על יום כפור אליו והביאו לו אגרות מגדולי הצדיקים, שכלם מבקשים אותו לבוא לטבריה על חג הסוכות והוא לא השגיח על כל זה ואמר להאיש שהיה עמו לקנות לו אתרוגים והלך אל החכם החונה שם, ונתן לו עשרים פארעס [שם מטבע] והלך אל שדה ישמעאל והביא לו שלשה אתרוגים מבחרים ויפים מאד בתוך כך שהיה יושב שם בחיפה בא ישמעאל אחד רך...
ספר המידות - ביטחון
...אין לו שום פחד. ב. על ידי בטחון בא שלום. ג. בטחון בא על ידי יראת שמים. ד. על ידי אמונה יבא לבטחון. ה. מי שאין לו בטחון, הוא דובר שקרים. ו. על ידי שקרים אינו יכול לבטח באמת. ז. מי שבטוח בהשם יתברך, הקדוש ברוך הוא מצילו מכל צרות ובפרט מהריגה. ח. על ידי בטחון אין אדם צריך לחברו גם אין אדם מכלימו. ט. על ידי בטחון אדם נצול מדאגה. י. על ידי בטחון יזכה לידע שמות הקדש. יא. מי שאין לו מדת הבטחון, ישמר את עצמו שלא לביש שום אדם גם יזהר להתפלל בכונת הלב. יב. מי שיש לו בטחון, לא יתקצרו ימיו. יג. מי שאין לו ב...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לח - לִפְעָמִים הַגָּדוֹל הוֹלֵך וְנוֹסֵעַ לְהַקָּטָן, וְלִפְעָמִים לְהֵפֶך
...להקטן, ולפעמים להפך לפעמים הגדול הולך ונוסע להקטן, ולפעמים להפך דהינו שלפעמים הצדיק נוסע על המדינה ומאיר להתלמידים ולפעמים התלמידים באים אצלו ודע, שזאת הבחינה היא גדולה דהינו כשהגדול נוסע להקטן, זאת הבחינה היא גדולה ביותר כי זה פשוט שהקטן צריך לבוא להגדול כי הוא צריך לקבל ממנו אך לפעמים אורו של הגדול הוא גדול מאד מאד עד שאי אפשר להקטן לקבל מן הגדול במקומו מחמת רבוי האור הגדול מאד על כן מכרח הגדול להוריד ולהכניע עצמו אצל הקטן ולילך אחריו כדי שעל ידי זה יתמעט ויתגשם האור קצת כדי שיוכל הקטן לקב
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריט - בִּצַּע אֶמְרָתוֹ
...ריט - בצע אמרתו בצע אמרתו, 'בזע פורפירא דילה' כי בודאי אין הבית המקדש יכול לסבל כבודו וגאותו יתברך כמו שכתוב: "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה" וכו' רק מחמת אהבת ישראל צמצם והלביש את גאותו כדי להשרות שכינתו בבית המקדש כדי לגלות מלכותו וזה בחינת: "ה' מלך גאות לבש" שכביכול בשביל לגלות מלכותו הלביש וצמצם את גאות שלו כדי שנוכל לסבל קבלת על מלכותו עלינו אבל כשישראל חטאו לפניו אזי כביכול הראה וגלה השם יתברך את גאותו וגאונו ולא רצה להלבישו ולצמצמו עוד וממילא נחרב הבית המקדש כי לא היה יכול...
מעשה ממלך עניו - סיפורי מעשיות
...co.il/?key=53 - סיפורי מעשיות - מעשה ו - ממלך עניו להלן מספר ביאורים במעשה הנ"ל. מעשה במלך אחד = המלך הוא האדם עצמו. היינו בחינת המלכות של האדם. דהיינו האגו / ה"אני" / הנשמה של האדם, שהיא בחינת מלכות, השכינה וכולי. והיה לו חכם = והיה לו חכם, היינו שיש לאדם שכל. שהוא החכם של המלך שהוא האדם. אמר המלך להחכם. = חשב האדם לעצמו. התייעצה בחינת המלכות של האדם עם השכל של האדם. באשר שיש מלך שחותם עצמו שהוא גבור גדול ואיש אמת וענו = זה הקב"ה. שהעולם נברא יש מאין. ולכן הוא מלך ענו, כי שורש ה"יש" הוא ה"אין"...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יד
...ואז באותו העת היתה המלחמה של הצרפת שהלך הצרפת לארץ התוגר למצרים ולארץ ישראל וכיוצא כמפרסם וכאשר נשמע לאנשי סטנבול שהמלחמה הנ"ל מתעוררת, והצרפת הולך ובא על הים אזי לא רצו קהלה קדישא של סטנבול להניח שום יהודי לצאת מקיר העיר וחוצה, לפרש על הים ורבנו זכרונו לברכה, לא השגיח על זה ורצה להפקיר את עצמו ואמר להאיש שהיה עמו: תדע שאני רוצה לסכן את עצמי אפילו בסכנות גדולות ועצומות אך את נפשך איני רוצה להפקיר בכן אם תרצה קח לך מעות על הוצאות ושוב בשלום לביתך ואני אסע לבדי בהעלם ובהסתר מאנשי סטנבול כי את עצמי...
חיי מוהר"ן - תקצד - עבודת השם
...השם אות תקצד לזכרון מה שאמר לי לבדי כבר בעת שבאתי אליו מנמרוב אני וחברי רבי נפתלי קדם שבועות ואז נדמה לי שהוא מקפיד קצת על שאני שוקד על דלתותיו יותר מדאי כי נסעתי אז כמה פעמים רצופים אליו ותכף כשנכנסתי אליו ומצאתיו בבית הגדול שלו שהיה סמוך לבית המדרש ונתן לי שלום ואמר לי שלום עליכם, [סע בריא] וחיך קצת. אחר כך נשאר יושב במקום שישב שם סמוך להדלת שהיתה לחוץ נגד הבית המדרש הישן, ואז דבר עמי ונחם אותי מאד ואמר לי איך אתה יודע מה השם יתברך רוצה לעשות ממך היום אתה כך ולאחר כך תהיה וכו'. ענה ואמר יהיה נעשה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קח - זִבְחֵי אֱלקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה
...מוהר"ן ח"א - תורה קח - זבחי אלקים רוח נשברה [לשון החברים] זבחי אלהים רוח נשברה הנה ידוע כי עולה באה על הרהור הלב, כמו שכתוב "העולה על רוחכם" הינו שעולה באה על הרהורי הלב, ששם משכן הרוח 'ואין השם יתברך מצרף מחשבה למעשה, בר מהרהורי עכו"ם' והרהור עכו"ם שיך אצל כל אדם הינו מה שמתחיל להתפלל בדבקות, או מתבודד את עצמו ובאמצע התפילה או ההתבודדות נופל ממדרגתו זהו בחינות הרהורי עכו"ם כי כל הנפילות באין מחמת קלקול האמונה וכשנתקלקל האמונה נמצא מחזיר פניו מהשם יתברך כמו שכתוב "נזורו אחור" והשם יתברך גם כן מסתיר...
שיחות הר"ן - אות עה
...בענין התפילה ספר רבנו זכרונו לברכה עמנו הרבה והזהיר מאד להכריח את עצמו להתפלל בכונה גדולה, דהינו לקשר המחשבה אל הדבור בקשר אמיץ וחזק שיטה אזנו היטב היטב וישמע מה שהוא מדבר בתפילה וזה עקר תפילה בכונה ולא היה מצוה להתפלל עם כונות ממש על פי כתבי האר"י זכרונו לברכה אפילו לאותן האנשים שהיו לומדים כתבי האר"י על פי פקדתו ואמר שעקר שלמות התפילה הוא ברוך אתה ה' וכו' וכו' כפשוטו וזה עקר כונת התפילה שיכון פרוש המלות וישמע היטב מה שהוא אומר והיה מתלוצץ מאד מאד מאותן האומרים שאין צריכין להכריח עצמו לתפילה והיה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מח - עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי
...בי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] על אשר מעלתם בי וכו' במי מריבת קדש מדבר צין וכו' צירי זה בחינת וייצר יצירה לטב יצירה לביש יצירה לשכר יצירה לענש ובברכות ס"א בחינת דין ורחמים וזה בחינת בינה, ששם נוצר הולד, כמו שכתוב: "כי אם לבינה תקרא" ושם שני בחינות חסד ודין, כי משם דינין מתערין והיא בחינת סכה, כמו שכתוב: "תסכני בבטן אמי" והיא בחינת כח התפילה מה שמתפללין בכח, "כל עצמותי תאמרנה" וכו' והוא בחינת סכה, כמו שכתוב: "בגידים ועצמות תסוככני" כי כח שאדם מכניס בתבות, הם כ"ח אתון דעבדא דבראשית, שבהם נברא העולם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 12_02_2026 השעה 18:17:11 - wesi2