[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

כָּל הָעוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה

מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְאָהַבְתָּ" שֶׁהִיא שׁרֶשׁ לְכָל מִצְווֹת עֲשֵׂה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים: עַל פָּסוּק.

"וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי", 'מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה'

וְכֵיצַד מְקַיְּמִין מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ" ?

דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא: עַל פָּסוּק "וְאָהַבְתָּ"

שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיִּתְאַהֵב שֵׁם שָׁמַיִם עַל יָדְך

כֵּיצַד ?

אָדָם קָרָא וְשָׁנָה וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים

וְעִסְקוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, וּמַשָּׁאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה

מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים, אַשְׁרֵי מִי שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה וְכוּ'

נִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדוֹ

וּמְקַיֵּם מִצְוַת שֶׁל וְאָהַבְתָּ, שֶׁהוּא שׁרֶשׁ כָּל הַמִּצְווֹת

גַּם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, בָּא לְמַדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן

כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא בַּמַּסְקָנָא

וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּך אֶתְפָּאָר"

וְיִשְׂרָאֵל הוּא בְּמַחֲשָׁבָה, כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל: 'יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה'

וּ [עָלָה בְּ] מַחֲשָׁבָה הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

וְגַם עַל יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח

כִּי תְּפִילָּה הִיא גַּם כֵּן לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי הוּא דָּבָר הָעוֹמֵד בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם

וְגַם מֵחֲמַת שֶׁבָּא לְאַהֲבָה

מִכּחַ זֶה בָּא לְגַדְלוּת הַמּחִין, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח