ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨להוציא מכח אל הפועל. כן או לא?
שאלה:

כאן breslev.eip.co.il/?key=337 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי

רבי נחמן מברסלב מדבר באורך על זה שצריכים להוציא דייקא מכוח אל הפועל, כמו שהבורא ברא את העולם, שהוציא אותו מכוח אל הפועל וכולי.

וכן בעוד מקומות מובא שצריך דייקא להוציא מכוח אל הפועל את שכלו / רצונותיו וכולי breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%9E%D7%9B%D7%97+%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C&cid=0 אך לעומת זאת, כאן breslev.eip.co.il/?key=323 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר

וגם בעוד מקומות, מבאר רבי נחמן מברסלב כי צריכים דייקא לכלול את בחינת אחרי הבריאה בבחינת לפני הבריאה, דהיינו לכלול את בחינת בפועל בבחינת בכוח, דהיינו להחזיר את המצב לקדמותו כמו שהיה לפני הבריאה...

והקבצן שהיה ללא ידיים, הוא דייקא היה יכול להחזיר ולמשוך את החצים גם אחרי שהם כבר פגעו, משום שהוא יכל לבטל את בחינת בפועל ולכלול אותה בבחינת בכוח.

וכיו"ב מובא כאן בצורה חדה יותר breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א

"שאין שנוי בידיעתו ואין שנוי כשיודע הדבר בכח, ואחר כך שבפעל"

והיינו כי אצל השי"ת אין הבדל בין הבכוח לבין הבפועל, ומי שזוכה לדעת שלמה, אין אצלו חילוק בין בכוח לבפועל.

וכיו"ב רבי נחמן מברסלב מביא גם, כי כל זמן שהאדם לא תיקן את המחשבה שלו בשלמות, אז "הדיבור אסור", והדיבור הוא עולם העשייה, והיינו שכל זמן שהאדם לא תיקן את מחשבתו, אז כל המעשים שלו הם פגומים וכולי, כי שורש המעשים שלו לא מתוקן וכולי.



והשאלה היא: כיצד יוציא מכוח אל הפועל, אם באמת צריך להגיע למצב שבו לא יהיה חילוק בין בכוח לבין בפועל?

רמז: התשובה לשאלה הזאת, כתובה כאן breslev.eip.co.il/?key=337 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי

בדיוק באותו המקום שבו רבי נחמן מברסלב אומר שצריך דייקא להוציא מכוח אל הפועל.

תשובה:

העניין הוא כי ישנם 3 מצבים ולא רק 2 מצבים.

פירוש: על פניו נראה כי יש:

1 - לפני שהוציא מכוח אל הפועל.

2 - אחרי שהוציא מכוח אל הפועל.

אך באמת לפני השלב הראשון של להוציא מכוח אל הפועל, לפני כן יש שלב נוסף, שהוא: לחזור בתשובה שלמה ולכלול את בחינת הבפועל בבחינת הבכוח.

פירוש: אלו הם השלבים:

1 - על האדם לחזור בתשובה שלמה ולקשר את הבריאה אל לפני הבריאה, על ידי אמת / קדושת המחשבה / תקון הכללי וכולי.

2 - על ידי זה דעתו של האדם נשלמת והוא נכלל בבחינת לפני הבריאה, ששם הבכוח והבפועל הם בחינה אחת לגמרי.

3 - על האדם להוציא מכוח אל הפועל.

כי קודם שאדם חוזר בתשובה שלמה, עדיין אין לו הוויה כלל, והוא לא נמצא בשום מקום, לא בפועל ולא בכוח כלל. ורק אחרי שחוזר בתשובה, רק אז יש לו הוויה שהיא בבחינת לפני הבריאה. ורק אח"כ צריך להוציא מכוח אל הפועל.

תוספת: וההשתלשלות של כל זה, היא בחינת להוציא מכוח אל הפועל אצל מי שעוד לא עשה תשובה שלמה. אך באמת הוא לא מוציא מכוח אל הפועל, כי עדיין אין לו הוויה כלל.

וכמובא: breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ

הַיְנוּ קדֶם הַתְּשׁוּבָה

עֲדַיִן אֵין לוֹ הֲוָיָה

כְּאִילוּ עַדֲיִין לא נִתְהַוָּה בָּעוֹלָם

כִּי טוֹב לוֹ שֶׁלּא נִבְרָא מִשֶּׁנִּבְרָא

וּכְשֶׁבָּא לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה

אָז הוּא בִּבְחִינַת אֶהֱיֶה

הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הֲוָיָה בָּעוֹלָם

הַיְנוּ אֲנָא זָמִין לְמֶהְוֵי

וכאן breslev.eip.co.il/?key=337 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי

וְזֶה הֶעָשָׁן מַזִּיק לְפַרְנָסָה

[שֶׁעַל יָדָהּ מוֹצִיאִין מִכּחַ אֶל הַפּעַל

כִּי עַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּרְנָסָה וְאֵינוֹ נִצְרָך לַבְּרִיּוֹת

זוֹכֶה לֶאֱמֶת בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתִי

בִּבְחִינוֹת: "אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלקָיו"

שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין מִכּחַ אֶל הַפּעַל כְּדִלְקַמָּן]

...

וְכָל זְמַן שֶׁלּא בָּא בְּחִינַת זֶה הָרוּחַ אֶל בְּחִינַת הַיָּדַיִם

עֲדַיִן הוּא קדֶם הַהֲוָיָה

כִּי עִקַּר הַהֲוָיָה, הוּא בִּבְחִינַת הַיָּדַיִם

שֶׁהֵם כְּלֵי הָעֲשִׂיָּה

שֶׁשָּׁם הוּא עִקַּר הִתְגַּלּוּת בְּחִינַת הָרוּחַ

"בְּיָדְך אַפְקִיד רוּחִי", וּבִבְחִינַת:"אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ"

וְאַחַר כָּך כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרוּחַ בִּבְחִינַת הַיָּדַיִם

עֲדַיִן שְׁנֵי הָרוּחוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת כּחַ וּפעַל

בְּחִינַת שְׁנֵי הַיָּדַיִם יָמִין וּשְׂמאל

הֵם שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד עֲדַיִן

דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן לא נִפְתְּחוּ וְנִתְפָּרְדוּ הַיָּדַיִם

שֶׁשָּׁם הִתְגַּלּוּת שְׁתֵּי הָרוּחוֹת כַּנַּ"ל

כִּי עֲדַיִן הַכּחַ וְהַפּעַל נִקְשָׁרִים יַחַד, וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם כְּלָל

וַאֲזַי אֵין נִכָּר בֵּין יָמִין לִשְׂמאל כַּנַּ"ל

וְאָז עֲדַיִן בְּחִינַת קדֶם הַבְּרִיאָה

דְּהַיְנוּ קדֶם שֶׁמּוֹצִיאִין מִכּחַ אֶל הַפּעַל, שֶׁאָז הֵן נִקְשָׁרִים יַחַד כַּנַּ"ל

וְאַחַר כָּך כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִכּחַ אֶל הַפּעַל, אָז הוּא גְּמַר הַבְּרִיאָה

וְאָז נִפְתָּחִין הַיָּדַיִם וְנִכָּר בֵּין יָמִין לִשְׂמאל

בִּבְחִינַת: "אַף יָדִי יִסְּדָה אָרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם"

כִּי אָז יֵשׁ הֶפְרֵשׁ וְהֶכֵּר בֵּין הַכּחַ וְהַפּעַל

שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם, שְׁתֵּי הָרוּחוֹת כַּנַּ"ל

וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַמְתָּקַת הַחֲרוֹן אַף כַּנַּ"ל

...

וּלְהוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל

הוּא עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר

וְצָרִיך שֶׁיִּהְיוּ אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת

וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי

שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִשְׁלָמִין אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר

וכיו"ב בעוד מקומות, שכל זמן שאדם לא חזר בתשובה שלמה, הוא בכלל עדיין לא עולה מדרגה לדרגה, אלא הוא מחוץ לקדושה לגמרי והוא צריך לרוץ וכולי.
חיי מוהר"ן - קצח - נסיעתו וישיבתו באומן
...אות קצח אמר משל לענין אנשים הידועים הנכנסים אצלו שהם חכמים בעיניהם וספרו לפניו כמה מעשיות של שטות הנמצאים בספריהם אמר בקרוב יכלה אצלם הכל כי קל ומהרה לא יהיה להם מה לספר. ואמר משל נאה מה שמספרים מאחד שפגע בו גזלן ורצה לגזלו ושאל אותו הגזלן יש לך מעות השיב יש לי בודאי אתן לך כל הממון בשביל נפשי וגזל אותו הגזלן אחר כך אמר זה הנגזל אל הגזלן איך אבוא לביתי בלי ממון כי הייתי נע ונד מביתי כל כך זמן ועתה איך אבוא ריקם לביתי בכן אני מבקש ממך שתהיה מורה בקנה שרפה שלך את הכובע שלי כדי שיהיה נכר שפגע בי גזלן...
שיחות הר"ן - אות רה - גדולות נוראות השגתו
...גדולות נוראות השגתו פעם אחת נכנסו אנשים אליו והוציא חתיכת ניר בידו והיה כתוב עליו בכתיבת ידו הקדוש ואחזו בידו וענה ואמר: כמה תורות כתבות על חתיכת ניר הזה ואמר שיש כמה וכמה עולמות שהם נזונין ויש להם חיות מהעשן של התורה שלו ונטל הניר ושרפו אצל הנר ואמר שיש כמה וכמה תורות שעדין לא באו אפילו לתוך תמונת אותיות ועל כן הוא חדוש נפלא כשזוכין להוריד אלו התורות להכניסם על כל פנים לתוך תמונות אותיות [כלומר אבל עדין אין העולם כדאי שיכנסו לתוך העולם רק שזהו גם כן חדוש גדול כשבאו על כל פנים לתוך תמונות אותיות...
שיחות הר"ן - אות ה
...והפילוסופים ואמר שאין שם כלל שכל גמור כמו שיש באיזה מאמר מהרש"א או מהר"ם שיף וכיוצא מספרינו הקדושים שיש בהם עמקות ושכל נפלא ונעים מאד אבל באלו הספרים לא נמצא זה השכל כלל כי הם מדברים רק בדרך הקשים מנה ובה עד שבאים לאיזה מופת אבל השכל שיש בתורתנו הקדושה להבדיל אין שם כלל כלל ואמר: אשרי מי שאינו יודע כלל מספריהם רק הולך בתמימות ויש לו יראת הענש כי עקר העבודה בתחלה היא רק מחמת יראת הענש ובלי יראת הענש אי אפשר להתחיל כלל בעבודת ה' ואפילו צדיקים צריכים גם כן יראה כי עובדי מאהבה הם מועטים מאד מאד ועקר...
סיפורי מעשיות - מעשה מאיש אדון אחד שנסע עם בעל עגלה
...בעל עגלה מעשה מאיש אדון אחד שנסע עם בעל עגלה לבערלין ושאר עירות הגדולות והלך האדון לעשות צרכיו ונשאר בעל העגלה ששמו היה איוואן עם העגלה באמצע השוק ונגש אליו איש אחד ושאלו מדוע עומד הוא באמצע הרחוב ושאלו האיש חיל מי אתה בגרמנית, ווער דא והוא חשב ששואלו את שמו ואמר לו איוואן והכה אותו האיש חיל כי לא הבין את שפת העגלון וצעק לו שוב ווער דא והוא ענה לו שוב איוואן והכה אותו שוב וצעק ווער דא עד שלקחו עם העגלה לאיזה רחוב מן הצד כשבא האדון אחר עשית צרכיו חפשו עד שמצאו ואמר לו איוואן היכן היית ענה לו בלחש...
הינדיק - בן המלך שהשתגע
...בן המלך שהשתגע breslev.eip.co.il/?key=2561 - סיפורי מעשיות - מעשה מהינדיק - בן המלך שהשתגע וחשב שהוא הינדיק (תרנגול הודו) פעם אחת, בן מלך אחד נפל לשיגעון [השתגע וחשב] שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו תרנגול הודו. [בעקבות כך חשב בן המלך כי הוא] צריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה והמלך היה בצער גדול עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו. [מה עשה החכם? ] הפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים...
חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל
...מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל אות קכט בתחלה קדם שנסע לארץ ישראל נסע לקאמיניץ כמבאר כבר בספר הנדפס. ובנסיעתו לקאמיניץ אמר לרבי שמעון יש לפני נסיעה ואיני יודע להיכן ושחק רבי שמעון איך נוסעים אם אין יודעים להיכן נוסעים והשיב לו באמת איני יודע. והלך רבי שמעון והכין עגלה וסוסים וכל צרכי הנסיעה ונסע עמו. ובנסיעתו עמו בקש מרבנו זכרונו לברכה. שיסע דרך כפר וואלחיוויץ. וקבל שם עוד איש אחד ונסע איש אחד משם גם כן עמהם, עד שבאו למעזבוז. ועדין לא ידעו להיכן נוסעים. ובבואו למעזבוז לבית אביו ואמו הצדיקים זכרונו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ה - בַּחֲצוֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר
...שופר [לשון רבנו, זכרונו לברכה] בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני וכו' א. כי צריך כל אדם לומר. כל העולם לא נברא אלא בשבילי נמצא כשהעולם נברא בשבילי צריך אני לראות ולעין בכל עת בתקון העולם ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם וענין התפילה הן בשני פנים קדם גזר דין מתפללין כסדר התפילה ואין צריך להלביש התפילה אבל לאחר גזר דין צריך להלביש התפילה כדי שלא יבינו המלאכים העומדים לשמאל, ולא יקטרגו כמו שכתוב: "בגזרת עירין פתגמין" הינו לאחר גזר דין אזי "במאמר קדישין שאלתין" אזי הצדיקים מלבישים שאלתם במאמר ב. אבל איך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ
...תורה ו - קרא את יהושע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה' אל משה, קרא את יהושע וכו' א. כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלהים אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו: "כבד מלכים חקר דבר" והכל חוקרים אחריו ושואלים. מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה וחולקים עליו שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה אבל מי שבורח מן הכבוד שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום אזי הוא זוכה לכבוד אלוהים ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו ועליו נאמר: "כבד אלוהים הסתר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קַרְטָלִיתָא
...ח"א - תורה יח - קרטליתא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] רבי יונתן משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינא בספינתא, וחזינן ההוא קרטליתא, דהוו מקבעי בה אבנים טובות ומרגליות, והדרי לה מיני דכורי דמקרי בירשא. נחית בר אמוראי לאתויי, ורגש, ובעי דנשמטה לאטמה, וזרק זיקא דחלא ונחת. נפק ברת קלא ואמר: מאי אית לכו בהדי קרטליתא, דדביתהו דרבי חנינא בן דוסא, דעתידה לשדיא תכלתא בה לצדיקי לעלמא דאתי רשב"ם: קרטליתא ארגז: דמקרי בירשא כך שמו: בר אמוראי אדם שיודע לשוט במים: בעי דנשמטה לאטמא שבקש לחתך ירכו: זרק לה חלא חמץ, וברח מריחו...
שיחות הר"ן - אות רמ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הרב רבי נחמן שמעתי מר"א מטעפליק שאמר לו לענין מה שרצון רבנו זכרונו לברכה, לא היה שיהיה מלמד כנ"ל והוא הוכיח לו שטוב יותר להיות מלמד וספר לו בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, שמספרים בשמו שטוב להיות מלמד ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה. איני יודע אם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, אמר כך ואפילו אם אמר כך, כל צדיק הדור יש לו כח לעשות גדרים ולהנהיג את העולם כפי אותן הדורות ואני אומר עתה שטוב לעבודת הבורא יתברך שלא להיות מלמד וספר לי הנ"ל בשנוי לשון מזה, אך זהו היוצא מדבריו ופעם אחת דבר עם אחד מאנשיו שהיה מלמד ושאל...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1855 שניות - עכשיו 05_03_2026 השעה 07:37:11 - wesi2