ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עג - כִּי תַעֲבר בַּמַּיִם אִתְּך אָנִי
[לשון החברים] כי תעבר במים אתך אני (ישעיה מ"ג) דהנה התורה סתים וגליא והקדוש ברוך הוא גם כן סתים וגליא דהינו מה שנגלה לנו הוא הלבוש וחיצוניות ומה שנסתר ממנו הוא הפנימיות והנה כל אדם צריך לזרז את עצמו להשיג הפנימיות מה שנסתר ממנו אך איך יוכל להגיע אל הנסתר ממנו בתפילה לשמה שיקשר המחשבה אל הדבור של התפילה, בקשר אמיץ וחזק כי 'הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של צדיקים' (חלין ס:) ולמה, כי הקדוש ברוך הוא חפץ חסד הוא (מיכה ז') ורוצה תמיד להשפיע השפעות וברכות ואין השפעה יכולה לירד, רק על ידי כלי הנקרא אני שנאמר (במדבר ו) "ואני אברכם" והכלי הנ"ל נעשה על ידי כל אחד מישראל כשמתפלל באפן שמקשר המחשבה להדבור (ישעיה ס) "ועמך כלם צדיקים" וזהו אני אלף, מלשון "אלופינו מסבלים" (תהלים קמ"ד) נון נקרא דבור, כי הדבור הוא מלכות, על דרך מלכות פה (פתח אליהו) ומלכות נקרא נון, כמו שכתוב (תהלים ע"ב) : "ינון שמו" ופרש רש"י: לשון מלכות יוד נעשה, על ידי המחשבה שמקשר להדבור כנ"ל (שמות ט"ו) : "אז ישיר משה", ופרש רש"י: 'יו"ד על שם המחשבה נאמרה' ונגמר הכלי הנקרא אני והשפע יורד ונשלם חפץ השם יתברך כי חפץ חסד הוא ולפיכך השם יתברך מתאוה לתפילתן וידוע הוא, כי מי שמקבל תענוג מאחר נקרא נוקבא, רוצה לומר לגבה ונמצא כשהשם יתברך מקבל תענוג מישראל מתפילתן כביכול נעשה נוקבא לגבי ישראל וזהו שכתוב (במדבר כ"ח) : "אשה ריח ניחוח לה'" כי על ידי ריח הניחוח שמקבל השם יתברך מתפילות של ישראל נעשה בסוד אשה (ירמיה ל"א) אם כן מהפנימיות נעשה חיצוניות [ועין לעיל בהתורה אור הגנוז (סימן ט"ו), שם מבאר גם כן ענין זה] וזהו פרוש הפסוק, כי תעבר במים ותעבר, מלשון התגלות כמה שכתוב (שמות י"ב) : "ועבר ה' לנגף את מצרים", ותרגם אונקלוס: ויתגלי ה' וכו' 'ואין מים אלא תורה' (בבא קמא י"ז) והפרוש הוא, כשתרצה שיתגלה לך הנסתר מהתורה אתך אני, כלומר, תראה שתעשה הכלי שנקראת אני כנ"ל
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

כִּי תַעֲבר בַּמַּיִם אִתְּך אָנִי

דְּהִנֵּה הַתּוֹרָה סְתִים וְגַלְיָא

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא גַּם כֵּן סְתִים וְגַלְיָא

דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנִּגְלֶה לָנוּ הוּא הַלְּבוּשׁ וְחִיצוֹנִיּוּת

וּמַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ הוּא הַפְּנִימִיּוּת

וְהִנֵּה כָּל אָדָם צָרִיך לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ לְהַשִּׂיג הַפְּנִימִיּוּת

מַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ

אַך אֵיך יוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ

בִּתְפִילָּה לִשְׁמָהּ

שֶׁיְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִילָּה, בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק

כִּי 'הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִילָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים'

וְלָמָּה, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא חָפֵץ חֶסֶד הוּא

וְרוֹצֶה תָּמִיד לְהַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת

וְאֵין הַשְׁפָּעָה יְכוֹלָה לֵירֵד, רַק עַל יְדֵי כְּלִי הַנִּקְרָא אֲנִי שֶׁנֶּאֱמַר "וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם"

וְהַכְּלִי הַנַּ"ל נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּאפֶן שֶׁמְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה לְהַדִּבּוּר "וְעַמֵּך כֻּלָּם צַדִּיקִים"

וזהו אני

אָלֶף, מִלָּשׁוֹן "אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים"

נּוּן נִקְרָא דִּבּוּר, כִּי הַדִּבּוּר הוּא מַלְכוּת, עַל דֶּרֶך מַלְכוּת פֶּה

וּמַלְכוּת נִקְרָא נוּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יִנּוֹן שְׁמוֹ" וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לְשׁוֹן מַלְכוּת

יוּד נַעֲשֶׂה, עַל יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁמְּקַשֵּׁר לְהַדִּבּוּר כַּנַּ"ל

"אָז יָשִׁיר משֶׁה", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'יוּ"ד עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה'

וְנִגְמָר הַכְּלִי הַנִּקְרָא אֲנִי

וְהַשֶּׁפַע יוֹרֵד

וְנִשְׁלָם חֵפֶץ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא

וּלְפִיכָך הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מִתְאַוֶּה לִתְפִילָּתָן

וְיָדוּעַ הוּא, כִּי מִי שֶׁמְּקַבֵּל תַּעֲנוּג מֵאַחֵר

נִקְרָא נוּקְבָא, רוֹצֶה לוֹמַר לְגַבֵּהּ

וְנִמְצָא כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְקַבֵּל תַּעֲנוּג מִיִּשְׂרָאֵל מִתְּפִילָּתָן

כִּבְיָכוֹל נַעֲשֶׂה נוּקְבָא לְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל

וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'"

כִּי עַל יְדֵי רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ שֶׁמְּקַבֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מִתְּפִילּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל

נַעֲשֶׂה בְּסוֹד אִשָּׁה

אִם כֵּן מֵהַפְּנִימִיּוּת נַעֲשֶׂה חִיצוֹנִיּוֹת

[וְעַיֵּן לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה אוֹר הַגָּנוּז, שָׁם מְבאָר גַּם כֵּן עִנְיָן זֶה]

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק, כִּי תַעֲבר בְּמַיִם

וְתַעֲבר, מִלְּשׁוֹן הִתְגַּלּוּת

כְּמָה שֶׁכָּתוּב: "וְעָבַר ה' לִנְגּף אֶת מִצְרַיִם", וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וְיִתְגַּלֵּי ה' וְכוּ'

'וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה'

וְהַפֵּרוּשׁ הוּא, כְּשֶׁתִּרְצֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לְך הַנִּסְתָּר מֵהַתּוֹרָה

אִתְּך אָנִי, כְּלוֹמַר, תִּרְאֶה שֶׁתַּעֲשֶׂה הַכְּלִי שֶׁנִּקְרֵאת אֲנִי כַּנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כג - בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה
...מוהר"ן ח"ב - תורה כג - בענין השמחה בענין השמחה על פי משל שלפעמים כשבני אדם שמחים ומרקדים אזי חוטפים איש אחד מבחוץ שהוא בעצבות ומרה שחרה ומכניסים אותו בעל כרחו לתוך מחול המרקדים ומכריחים אותו בעל כרחו שיהיה שמח עמהם גם כן כן יש בענין השמחה כי כשאדם שמח אזי המרה שחרה ויסורים נסתלקים מן הצד אבל מעלה יתרה להתאמץ לרדף אחר המרה שחרה דוקא להכניס אותה גם כן בתוך השמחה באפן שהמרה שחורה בעצמה תתהפך לשמחה שיהפך המרה שחרה וכל היסורים לשמחה כדרך הבא לתוך השמחה שאז מגדל השמחה והחדוה מהפך כל הדאגות והעצבות והמרה...
תכלית הידיעה שלא נדע - ידיעה שלמה
...ידיעה שלמה רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על העניין של תכלית הידיעה. תכלית הידיעה היא בחינה אחת עם השכל הנקנה. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו? כמו כן תכלית הידיעה היא ורק היא נקראת ידיעה שלמה. והיא ידיעת השי"ת עצמו. והנה, השי"ת עצמו הוא מחוייב המציאות. וכל זמן שהאדם יודע את השי"ת באמצעות השכל שלו, הרי שהוא לא באמת יודע את השי"ת, כי מאחר שהידיעה תלויה בשכל של האדם, ממילא הידיעה היא אינה מחוייבת המציאות אלא היא רק בבחינת אפשרי המציאות בלבד. כמו כן ביאר רבי נחמן מברסלב...
שיחות הר"ן - אות טו
שיחות הר"ן - אות טו אמר: שהוא חכמה ומלאכה גדולה להיות כמו בהמה וזה בחינת: "כל אשר נתן ה' חכמה בהמה" הינו שהוא חכמה לעשות עצמו כבהמה [וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על פסוק "אדם ובהמה תושיע ה'" אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה וכמו שאמר אסף: "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך" ועין במקום אחר מזה]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצד - מִי שֶׁרוֹצֶה כָּבוֹד הוּא שׁוֹטֶה
...קצד - מי שרוצה כבוד הוא שוטה מי שרוצה כבוד הוא שוטה כי למשל שר גדול שלח פקיד לעיר אחד מהעירות שלו למקום רחוק והפקיד הנ"ל לקח לעצמו שם כל הכבוד כי הערלים לא ידעו שהוא עבד השר וסברו שהוא בעצמו השר וכשהיו צריכים אליו היו נופלים לפני רגליו, ונותנים לו כל הכבוד והיו קוראים אותו עם כל הכנויים של כבוד השיכים להשר פעם אחד בא השר בעצמו לשם ובא הפקיד לפניו ושאל לו על עסקי המדינה ומדוע אלו הערלים אינם עובדים עבודתם וקרא לשוטר אחד, ושאל אותו השר על עסק העיר והערל השוטר לא הכיר את השר רק את הפקיד ותכף נפל לרגלי...
ספר המידות - טבע
ספר המידות - טבע חלק שני א. בריאות הגוף וחייו וטבעו של אדם, הכל הולך לפי טבע וחיי ובריאות אביו ואמו. ב. מי ששערותיו מרבין שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפור.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צג - כָּל הָעוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה
...- תורה צג - כל העושה משא ומתן באמונה [לשון החברים] כל העושה משא ומתן באמונה מקים מצות עשה של "ואהבת" שהיא שרש לכל מצוות עשה כמו שכתוב בתקונים: על פסוק. "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי", 'מפקודין דעשה' וכיצד מקימין מצות "ואהבת" ? דאיתא בגמרא: על פסוק "ואהבת" שתראה שיתאהב שם שמים על ידך כיצד ? אדם קרא ושנה ושמש תלמידי חכמים ועסקו בנחת עם הבריות, ומשאו ומתנו באמונה מה הבריות אומרים, אשרי מי שלמדו תורה וכו' נמצא שם שמים מתאהב על ידו ומקים מצות של ואהבת, שהוא שרש כל המצוות גם במשא ומתן באמונה, בא למדרגה שלמעלה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ס - כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם, הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה יַקְרוּת
...ס - כשיש מלחמות בעולם, השכל מחיב שיהיה יקרות כשיש מלחמות בעולם, השכל מחיב שיהיה יקרות כי נתעורר הקללה של קין: "כי תעבד את האדמה, לא תסף תת כחה לך" על ידי השפיכות דמים שיש בעולם כי קללה זו נאמרה על שפיכות דמים כי האדמה היא חיבת בזה כשיש שפיכות דמים כי הגשמים נעשין על ידי האדים העולים מן הארץ כמו שכתוב: "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה" כי מן האדים העולים מן הארץ, מזה נעשים גשמים וכשיש מלחמות ושפיכות דמים אזי נעשה מן האדים הנ"ל שפיכות דמים וזה שכתוב: "ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם"...
שבחי הר"ן - אות ט
שבחי הר"ן - אות ט והיה מתענה הרבה מאד וכמה פעמים התענה משבת לשבת והכל בימי נעוריו ממש קדם היותו בן עשרים שנה ולפעמים התענה שני פעמים משבת לשבת רצופים זה לזה ואף על פי שהיה "ילד שעשועים" ומגדל בתפנוק והיה אדם דק מאד אף על פי כן לא היה חס על עצמו כלל והתענה וסגף עצמו מאד והתענה ח"י [שמונה עשרה] פעמים משבת לשבת בשנה אחת
חיי מוהר"ן - יד - שיחות השיכים להתורות
...בעת שנתן לנו התורה תשעה תקונין הנ"ל בכתיבת ידו היינו עומדים לפניו, והוא חתך הדפין של התורה הנ"ל מתוך ספרו כדי לתנם לנו להעתיקם. ותחלת התורה היתה מתחלת באמצע הדף שהיה כתוב עליו תורה אחרת שלא רצה לתן אותה לנו להעתיקה. והכרח לומר לי אלו הדברים בעל פה מלה במלה ואני ישבתי אצלו והייתי כותב מפיו הקדוש. ובתוך כך נתלהב מאד ופניו היו מאדימות ומאירות והפסיק באמצע קצת והיה אצלנו פליאה גדולה. ואחר כך ספר לנו שזאת הלילה הוא היארצייט של אמו, כי היה אז י"ט אדר והוא שכח ולא הדליק נר ולא אמר קדיש ואז היתה שנה מעברת...
שיחות הר"ן - אות קסא - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...הר"ן - אות קסא - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' פעם אחד היה מסכן מאד מאד בליל שבת אחר התענית משבת לשבת כי לא היה מכין לעצמו שום דבר אחר התענית משבת לשבת כדרך העולם שמכינין לעצמן חלב ומשקאות חמין וכיוצא והוא לא הכין לעצמו כלל, וגם שום איש לא ידע מזה ואכל המאכלים שאוכלים שאר בני אדם והיה פעם אחת מסכן מאד כנ"ל והיה רעש גדול ואף על פי כן אחר התענית משבת לשבת ביום ששי היה הולך למרחץ ושם היה המקוה קר מאד מאד והלך לטבל ועמד בתוך המקוה זמן רב מאד מאד בערך שתי שעות רצופים אשר אפילו אדם בריא לא היה יכול לסבל זאת
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 17_10_2025 השעה 21:31:25 - wesi2