ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨מהו עניין נוקם ונוטר?
breslev.eip.co.il/?key=2249 - שיחות הר"ו - אות צג

דַּע שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת

וְזֶה הָאוֹר אֵין אָדָם פָּשׁוּט יָכוֹל לְקַבֵּל מֵחֲמַת גָּדְלוֹ

וְצָרִיךְ לָזֶה חָכָם גָּדוֹל שֶׁיּוּכַל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

דְּהַיְנוּ שֶׁיּוּכַל לְחַלֵּק הָאוֹר הַגָּדוֹל לַחֲלָקִים קְטַנִּים

כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה לְקַבְּלוֹ מְעַט מְעַט

...

אַךְ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר הוּא יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

דְּהַיְנוּ לַחֲלק הָאוֹר גָּדוֹל לַחֲלָקִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבְּלוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְעִנְיָן זֶה שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שֶׁנּוֹקֵם וְנוֹטֵר יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

...

אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ דַּיְקָא לִהְיוֹת נוֹקֵם וְנוֹטֵר

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ נוֹקֵם וְנוֹטֵר וְכוּ'"

אַךְ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק הוּא כַּנַּ"ל

שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

וְזֶהוּ וְשׁנֶה בְדָבָר הַיְנוּ נוֹקֵם וְנוֹטֵר

מַפְרִיד אַלּוּף הַיְנוּ שֶׁהוּא מַפְרִיד וּמְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ חָגְרֵהוּ עַל מָתְנֶיךָ לְסוֹף שֶׁתֵּהָנֶה מִתַּלְמוּדוֹ"

כִּי עַל יְדֵי שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר

עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת דְּהַיְנוּ לְחַלֵּק אוֹר גָּדוֹל לַחֲלָקִים

וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לֵהָנוֹת מִתַּלְמוּדוֹ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ

כִּי בְּלִי זֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת גּדֶל הָאוֹר כַּנַּ"ל

אֲבָל הַשֵּׂכֶל וְהַטַּעַם שֶׁל עִנְיָן זֶה

מִפְּנֵי מָה מִי שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת וְכוּ'

זֶה עָמק עָמק וְכוּ'


כיצד אתם מבארים את העניין הזה שרק תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר, רק הוא יכול לחלק אלפים למאות וכולי?

דבר נוסף, כיצד זה קשור למידת הכעס? כי הרי לכאורה אסור לכעוס. אז כיצד זה יתכן שדייקא ת"ח שנוקם ונוטר, דווקא הוא יכול לחלק אלפים למאות וכולי?

*

כיצד זה ודווקא זה קשור ליכולת של הצדיק לחלק אלפים למאות? מה הקשר בין הדברים?

דבר נוסף לגבי יצרו מתגבר עליו, עליך לזכור כי זה מדובר רק על צדיק שלא חזר בתשובה שלמה. וזה מדובר רק על מי שעולה מדרגה לדרגה אל הקדושה. שאצלו יצרו מתגבר עליו בכל פעם שהוא עולה מדרגה אחת לדרגה אחרת.

אך אצל הצדיק האמת, אצלו אין בכלל בחירה חופשית, כי הוא בביטול הבחירה ממש, ואצלו אין יצר הרע כלל, רק כולו טוב לגמרי, ללא שום רע כלל.

ואדרבה, אצל צדיק כזה אין שום בחינת מלחמה, כי הוא כולו שלום לגמרי. והוא אינו נצרך לבחינת עזות, כי הוא כבר ניצח את המלחמה לגמרי וכולי.

והצדיק הזה דייקא שתיקן את הכעס בשורשו והמתיק אותו ברחמים, הוא דייקא זה שצריך להיות נוקם ונוטר, והוא דייקא שיכול לחלק אלפים למאות וכולי.

מה פשר העניין?

*

תשובה:

כלפי חוץ, אם כעס הוא גרוע, אז נוקם ונוטר הוא עוד יותר גרוע. כי נוקם ונוטר אפשרי רק כאשר יש כעס גדול שמגיע מרמת המחשבה לרמת עולם המעשה.

כי הכעס הוא במחשבה. והנוקם ונוטר הוא ברמת עולם המעשה. כך שנוקם ונוטר הוא כביכול שיא הכעס.

אך הצדיק האמת הוא זוכה לבטל את הכעס ברחמים לגמרי. דהיינו שאצלו הכל טוב לגמרי ואצלו הרע התבטל בשורשו לגמרי.

והנה, רק צדיק אמת יכול לנקום ולנטור. כי אדם רגיל שנוקם ונוטר, מתרחק בכך מהבורא. כי נוקם ונוטר זו בחינת כעס גאווה וכולי.

אך הצדיק האמת שתיקן את עצמו לגמרי, הוא דייקא יכול לנקום ולנטור כפשוטו ממש, משום שהוא "אין" לגמרי ולכן הוא יכול להיות "גם וגם".

ומעין מ"ש לגבי מי שרוצה להחכים ידרים והרוצה להעשיר יצפין, כי אצל הצדיק הוא יכול להיות גם בצפון וגם בדרום בו זמנית.

וכיו"ב הצדיק משיג את התכלית בכל דבר, דהיינו שהצדיק יכול לנקום ולנטור, ותוך כדי זה להמתיק את הנקימה והנטירה ברחמנות, ועל ידי זה להשיג את שעשוע העולם הבא, שהוא כפי ערך הפרת הכעס ברחמים כמובא.

ועניין של הנקימה והנטירה, הוא בחינת המתקמת הדינים שעושה הצדיק. כי הצדיק יכול לנקום ולנטור ולא להפגע מכך כלל, כי הוא בבחינת אין, ששום דבר לא יכול לפגוע בו, אפילו לא תאוות הגוף, כי אצל הצדיק אין חילוק בין תאוות הגוף לבין תאוות הנשמה, כי אצלו הגוף קדוש בקדושת הנשמה וכולי.

ועניין של זה נוקם ונוטר, הוא העניין של לחלק אלפים למאות.

כי האלפים הוא אלופו של עולם שהוא אין סוף. והמאות הוא הצמצום של האלפים האלו.

דהיינו שהצדיק יכול לצמצם את האין סוף אל תוך סוף.

והאין סוף הוא בחינת רחמים פשוטים. והסוף הוא בחינת דינים.

וענייני העולם הזה כולם, הם בחינת צמצומים ודינים ובחינת סוף.

והצדיק הגדול במעלה, הוא דייקא יכול לחלק מאות לאלפים, דהיינו שהוא יכול לצמצם את האין סוף ולהלביש אותו בתוך סוף.

כי אדם רגיל לא יכול לכעוס ולא להפגע מכך. כי הכעס הוא הפך הרחמנות. אך אצל הצדיק האמת, הוא יכול להלביש את הרחמים בכעס. דהיינו שהצדיק האמת יכול לנקום ולנטור ממש, ואף על פי כן יהיה כולו רחמים.

ומי שאינו יכול לכעוס ולנקום ולנטור ואף על פי כן להשאר כולו טוב ממש, הוא אינו יכול לחלק אלפים למאות, כי הוא אינו יודע איך לצמצם ואיך להלביש את האין סוף בתוך סוף. דהיינו הלבשת הרחמים בכעס.

שזו בחינת בריאת העולם, שבה הבורא צמצם את הרחמנות אל תוך כעס ויצר את מידת הדין ששורשה ברחמים.

ורק הצדיק האמת שמסוגל להלביש את הרחמים הפשוטים בכעס, רק הוא יודע איך להלביש את השגות האין סוף בתוך סוף וכולי.

ויש בזה עוד לבאר כי האין סוף הוא בחינת חוכמה עילאה. דהיינו השכל הנקנה, מעל השכל האנושי, שהוא התורה דעתיקא סתימאה, דהיינו השכל של הבורא לפני הבריאה.

והצדיק האמת שזוכה לשכל הזה, הוא דייקא יכול להלביש את השכל הזה בתוך גוף גשמי, דהיינו הוא יכול לצמצם את השכל הנקנה, אל תוך שכל סופי שהוא חוכמה תתאה.

כי כל השיחות של הצדיק האמת, הן אך ורק שבח של הבורא. והצדיק מעלה ומקשר את השכל של השומעים אל הבורא, באמצעות השיחות חולין שלו, כי הוא מקשר ומלביש להם את החוכמה העילאה של האין סוף, בתוך החוכמה התתאה של העולם.

וצמצום התורה דעתיקא אל תוך השכל של העולם, הוא בחינת נוקם ונוטר, שהוא בחינת בריאת העולם שהצדיק בורא בדיבורו וכולי.

והנ"ל הוא עניין מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=564 - חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו

לגבי קבלת הממון. כי ממון הוא כולו דינים. וקבל הממון היינו בחינת נוקם ונוטר שהוא כולו בחינת כעס ודינים.

אָמַר אֲנִי יָכוֹל לְקַבֵּל מָמוֹן הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר

וְלא יִהְיֶה אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי.

כִּי דֶּרֶךְ הָאָדָם כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְיָדוֹ מָמוֹן, בִּפְרָט מָמוֹן הַרְבֵּה

נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ שִׁנּוּיִים.

אֲבָל אֶצְלִי אֲפִילּוּ אִם אֲקַבֵּל סַךְ עָצוּם בְּפַעַם אֶחָד

אֵין אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי כְּלָל.

וְשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁקַּבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ

כִּי יֵשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה חִדּוּשִׁים

וְקַבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁלּוֹ
שיחות הר"ן - אות ריד - לענין המחלוקת שעליו
שיחות הר"ן - אות ריד - לענין המחלוקת שעליו שמעתי בשמו שאמר. כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירת נפש בשביל השם יתברך הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות ואף על פי כן השואל אין צריך לקים דבריו כן שמעתי בשמו עוד שמעתי בענין אחר: כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקים רק כשמצוה שלא לסע על ראש השנה אצלו זה אין צריך לקים ערב ראש השנה ראוי לתן על פדיון
חיי מוהר"ן - קא - סיפורים חדשים
...- סיפורים חדשים אות קא יום חמישי וילך בין כסה לעשור תק"ע לפ"ק פה ברסלב. ספר לנו שחלם לו ואינו יודע הפרוש. שאיש אחד שהיה מאנשינו נפטר לעולמו והוא מת באמת אך הוא לא ידע עד אותו היום ונדמה לו בחלומו שכל העולם עומדים סביבו ונוטלין רשות ממנו לנסע לדרכם כנהוג אחר ראש השנה. ואותו האיש הנפטר היה גם כן עומד שם ושאל אותו מדוע לא היית על ראש השנה השיב לו הלא כבר נפטרתי לעולמי. אמרתי לו בשביל כך ואם האדם נפטר אינו רשאי לבוא על ראש השנה, ושתק. ומחמת שכמה בני אדם דברו עמי מאמונה דברתי עמו גם כן מזה. [ונראין הדברים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עא - קָּשֶׁה מְאד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עא - קשה מאד להיות מפרסם דע, שקשה מאד להיות מפרסם כי מה שהוא מפרסם, הוא מזיק לו מאד כי לפעמים צריך לסבל יסורים בשביל רבים, כמה שכתוב: "ובחברתו נרפא לנו" כי מאחר שהוא מפרסם, על כן הוא בבחינות: "לכן אחלק לו ברבים" על כן צריך לסבל יסורים בשביל רבים כי עליו נאמר: "ובחברתו נרפא לנו" רק שיש כמה בני אדם שצריכים להיות מפרסמים ועושים אותם דוקא מפרסמים אבל יש צדיקים שמקבלים מעצמם יסורים עליהם בשביל ישראל ובזה מחליפין השפע כמבאר למעלה בסימן ס"ג על פסוק "ובשתים יכסה פניו"
ספר המידות - מריבה
...תקומה במלחמה על ידי העברת השבועה. ב. מי שרודף את חברו, הקדוש ברוך הוא מביא עליו רעה, כדי שישכח את חברו מלרדוף אותו. ג. על ידי קריאת הלל יושיע לך הקדוש ברוך הוא מאויביך. ד. על ידי כבוד התורה אדם נצול משונאיו. ה. קדם המלחמה צריך תפילה לה' יתברך. ו. בכל פעם שאדם נופל מאמונתו, הוא ממשיך עליו מתנגד גדול ועשיר. ז. כשאדם מתפלל על שונאיו, יתפלל בבקר. ח. הסתכלות בכל פעם על השמים זהו מבטל שנאת האויבים. ט. כששוכח את העניים אין מנצח. י. עני שהרשע רודף אותו, תדע שהוא בעל גאוה. יא. מי שהוא נצחן, הקדוש ברוך הוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעא - וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ
...מוהר"ן ח"א - תורה קעא - ורבים מישני אדמת עפר יקיצו ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם על ידי שנתעורר שכל חדש בעבודת ה' מה שלא היה נודע עד עתה על ידי זה "רבים מישני אדמת עפר יקיצו" אך "אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם" כי "צדיקים ילכו בם" שעובדין עם זה השכל את השם יתברך "ופושעים יכשלו בם", שאינם עובדין בזה את השם יתברך רק שעל ידי זה הם מבזין ומחרפין את העולם על שהם יודעין מזה השכל החדש, והעולם אינם יודעין מזה וכמו ששמעתי לחרפות ולדראון עולם הינו לחרף ולבזות העולם...
שיחות הר"ן - אות רעו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...ספרו לי שפעם אחד היה מדבר עם אנשיו והיה מוכיח ומיסר אותם הרבה בדברים על שעדין אינם עובדים השם יתברך כרצונו, כדרכו הטוב תמיד לדבר רק מזה אחר כך אחר שהוכיח אותם הרבה אחר כך נתרצה להם קצת והתחיל לקרבם ולדבר עמהם רכות ואמר. מה אני רוצה מהם, הלא אף על פי כן הם אנשים כשרים והתחיל לדבר על לבם וכו' אחר כך ענה ואמר: בודאי אתם אנשים כשרים אך אלו השם יתברך קטן כמו אנכי בודאי היה די מאד העבודה שלכם אבל באמת השם יתברך גדול מאד מאד על כן בודאי צריכין לחזק בכל פעם ברצון חזק לעבדו כראוי לעבד אותו יתברך אשר לגדל...
שיחות הר"ן - אות רנח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן הוכיח אותנו מאד לעשות מצוות הרבה והנראה מכונתו היה שרצונו שנהיה עוסקים במצוות גם כן דהינו לקבץ נדבות ולעסק בגמילות חסדים וכיוצא בזה ואמר לנו בזו הלשון: [כלום אינכם עושים מצוות כלל ? ] וכונתו היה כנזכר לעיל
שבחי הר"ן - אות ז
...מאד "ש"ס" ו"פוסקים" "ו"תנ"ך" ו"עין יעקב" ו"ספרי הזוהר" ו"תקונים" וכל "כתבי האר"י", זכרונו לברכה ושאר ספרים הרבה מאד ו"ספרי מוסר" הרבה מאד ואמר: שכל הספרים קטנים המדברים ממוסר כלם היו בבית אביו ולמד מכלם גם למד הרבה "ראשית חכמה" ואמר בפרוש: שלמד את ספר "ראשית חכמה" פעמים אין מספר וגדל בקיאותו בכל הספרים כפי מה שראינו בעינינו קצת היה בלי שעור ובפרט בספרי תנ"ך ו"עין יעקב" וכל כתבי האר"י וספרי הזוהר ותקונים לא נמצא דגמתו בעולם כי כל התורה כלה היתה מוכנת לפניו ושגור בפיו כשלחן הערוך ממש כדבר המנח לפנ
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עז - דַּע, שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה צַעַר בְּכָל יוֹם
...- דע, שכל אחד מישראל, צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום דע, שכל אחד מישראל, אפילו צדיק גדול צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום וגם מי שדעתו יותר גדולה, צערו גדול ביותר בבחינת: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" וההמתקה הוא על ידי אכילה בקדשה וביראת שמים הינו, שעל ידי אכילה בקדשה על ידי זה נעשה המתקה, שלא יתגבר הצער ביותר חס ושלום וגם שלא יהיה נשתלשל מן הצער, חס ושלום השתלשלות אל הסטרא אחרא, שהיא דין קשה, חס ושלום ועל ידי זה, הינו על ידי אכילה בקדשה שעל ידי זה נעשה ההמתקה כנ"ל על ידי זה נעשה הפה בבחינת קומת אדם בבחינת:...
שיחות הר"ן - אות רסד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רסד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן הזהיר לכבד וליקר את אשתו כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם צער העבור והלדה והגדול כאשר ידוע לכל עצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אפנים הקשים וכבדים מאד מאד על כן ראוי לרחם עליהם, וליקרם, ולכבדם וכן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אוקירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו' וכן אמרו: 'דינו שמגדלות את בנינו' וכו'
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 22_02_2026 השעה 12:11:18 - wesi2