ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨מהו עניין נוקם ונוטר?
breslev.eip.co.il/?key=2249 - שיחות הר"ו - אות צג

דַּע שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת

וְזֶה הָאוֹר אֵין אָדָם פָּשׁוּט יָכוֹל לְקַבֵּל מֵחֲמַת גָּדְלוֹ

וְצָרִיךְ לָזֶה חָכָם גָּדוֹל שֶׁיּוּכַל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

דְּהַיְנוּ שֶׁיּוּכַל לְחַלֵּק הָאוֹר הַגָּדוֹל לַחֲלָקִים קְטַנִּים

כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה לְקַבְּלוֹ מְעַט מְעַט

...

אַךְ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר הוּא יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

דְּהַיְנוּ לַחֲלק הָאוֹר גָּדוֹל לַחֲלָקִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבְּלוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְעִנְיָן זֶה שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שֶׁנּוֹקֵם וְנוֹטֵר יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

...

אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ דַּיְקָא לִהְיוֹת נוֹקֵם וְנוֹטֵר

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ נוֹקֵם וְנוֹטֵר וְכוּ'"

אַךְ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק הוּא כַּנַּ"ל

שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

וְזֶהוּ וְשׁנֶה בְדָבָר הַיְנוּ נוֹקֵם וְנוֹטֵר

מַפְרִיד אַלּוּף הַיְנוּ שֶׁהוּא מַפְרִיד וּמְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ חָגְרֵהוּ עַל מָתְנֶיךָ לְסוֹף שֶׁתֵּהָנֶה מִתַּלְמוּדוֹ"

כִּי עַל יְדֵי שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר

עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת דְּהַיְנוּ לְחַלֵּק אוֹר גָּדוֹל לַחֲלָקִים

וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לֵהָנוֹת מִתַּלְמוּדוֹ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ

כִּי בְּלִי זֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת גּדֶל הָאוֹר כַּנַּ"ל

אֲבָל הַשֵּׂכֶל וְהַטַּעַם שֶׁל עִנְיָן זֶה

מִפְּנֵי מָה מִי שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת וְכוּ'

זֶה עָמק עָמק וְכוּ'


כיצד אתם מבארים את העניין הזה שרק תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר, רק הוא יכול לחלק אלפים למאות וכולי?

דבר נוסף, כיצד זה קשור למידת הכעס? כי הרי לכאורה אסור לכעוס. אז כיצד זה יתכן שדייקא ת"ח שנוקם ונוטר, דווקא הוא יכול לחלק אלפים למאות וכולי?

*

כיצד זה ודווקא זה קשור ליכולת של הצדיק לחלק אלפים למאות? מה הקשר בין הדברים?

דבר נוסף לגבי יצרו מתגבר עליו, עליך לזכור כי זה מדובר רק על צדיק שלא חזר בתשובה שלמה. וזה מדובר רק על מי שעולה מדרגה לדרגה אל הקדושה. שאצלו יצרו מתגבר עליו בכל פעם שהוא עולה מדרגה אחת לדרגה אחרת.

אך אצל הצדיק האמת, אצלו אין בכלל בחירה חופשית, כי הוא בביטול הבחירה ממש, ואצלו אין יצר הרע כלל, רק כולו טוב לגמרי, ללא שום רע כלל.

ואדרבה, אצל צדיק כזה אין שום בחינת מלחמה, כי הוא כולו שלום לגמרי. והוא אינו נצרך לבחינת עזות, כי הוא כבר ניצח את המלחמה לגמרי וכולי.

והצדיק הזה דייקא שתיקן את הכעס בשורשו והמתיק אותו ברחמים, הוא דייקא זה שצריך להיות נוקם ונוטר, והוא דייקא שיכול לחלק אלפים למאות וכולי.

מה פשר העניין?

*

תשובה:

כלפי חוץ, אם כעס הוא גרוע, אז נוקם ונוטר הוא עוד יותר גרוע. כי נוקם ונוטר אפשרי רק כאשר יש כעס גדול שמגיע מרמת המחשבה לרמת עולם המעשה.

כי הכעס הוא במחשבה. והנוקם ונוטר הוא ברמת עולם המעשה. כך שנוקם ונוטר הוא כביכול שיא הכעס.

אך הצדיק האמת הוא זוכה לבטל את הכעס ברחמים לגמרי. דהיינו שאצלו הכל טוב לגמרי ואצלו הרע התבטל בשורשו לגמרי.

והנה, רק צדיק אמת יכול לנקום ולנטור. כי אדם רגיל שנוקם ונוטר, מתרחק בכך מהבורא. כי נוקם ונוטר זו בחינת כעס גאווה וכולי.

אך הצדיק האמת שתיקן את עצמו לגמרי, הוא דייקא יכול לנקום ולנטור כפשוטו ממש, משום שהוא "אין" לגמרי ולכן הוא יכול להיות "גם וגם".

ומעין מ"ש לגבי מי שרוצה להחכים ידרים והרוצה להעשיר יצפין, כי אצל הצדיק הוא יכול להיות גם בצפון וגם בדרום בו זמנית.

וכיו"ב הצדיק משיג את התכלית בכל דבר, דהיינו שהצדיק יכול לנקום ולנטור, ותוך כדי זה להמתיק את הנקימה והנטירה ברחמנות, ועל ידי זה להשיג את שעשוע העולם הבא, שהוא כפי ערך הפרת הכעס ברחמים כמובא.

ועניין של הנקימה והנטירה, הוא בחינת המתקמת הדינים שעושה הצדיק. כי הצדיק יכול לנקום ולנטור ולא להפגע מכך כלל, כי הוא בבחינת אין, ששום דבר לא יכול לפגוע בו, אפילו לא תאוות הגוף, כי אצל הצדיק אין חילוק בין תאוות הגוף לבין תאוות הנשמה, כי אצלו הגוף קדוש בקדושת הנשמה וכולי.

ועניין של זה נוקם ונוטר, הוא העניין של לחלק אלפים למאות.

כי האלפים הוא אלופו של עולם שהוא אין סוף. והמאות הוא הצמצום של האלפים האלו.

דהיינו שהצדיק יכול לצמצם את האין סוף אל תוך סוף.

והאין סוף הוא בחינת רחמים פשוטים. והסוף הוא בחינת דינים.

וענייני העולם הזה כולם, הם בחינת צמצומים ודינים ובחינת סוף.

והצדיק הגדול במעלה, הוא דייקא יכול לחלק מאות לאלפים, דהיינו שהוא יכול לצמצם את האין סוף ולהלביש אותו בתוך סוף.

כי אדם רגיל לא יכול לכעוס ולא להפגע מכך. כי הכעס הוא הפך הרחמנות. אך אצל הצדיק האמת, הוא יכול להלביש את הרחמים בכעס. דהיינו שהצדיק האמת יכול לנקום ולנטור ממש, ואף על פי כן יהיה כולו רחמים.

ומי שאינו יכול לכעוס ולנקום ולנטור ואף על פי כן להשאר כולו טוב ממש, הוא אינו יכול לחלק אלפים למאות, כי הוא אינו יודע איך לצמצם ואיך להלביש את האין סוף בתוך סוף. דהיינו הלבשת הרחמים בכעס.

שזו בחינת בריאת העולם, שבה הבורא צמצם את הרחמנות אל תוך כעס ויצר את מידת הדין ששורשה ברחמים.

ורק הצדיק האמת שמסוגל להלביש את הרחמים הפשוטים בכעס, רק הוא יודע איך להלביש את השגות האין סוף בתוך סוף וכולי.

ויש בזה עוד לבאר כי האין סוף הוא בחינת חוכמה עילאה. דהיינו השכל הנקנה, מעל השכל האנושי, שהוא התורה דעתיקא סתימאה, דהיינו השכל של הבורא לפני הבריאה.

והצדיק האמת שזוכה לשכל הזה, הוא דייקא יכול להלביש את השכל הזה בתוך גוף גשמי, דהיינו הוא יכול לצמצם את השכל הנקנה, אל תוך שכל סופי שהוא חוכמה תתאה.

כי כל השיחות של הצדיק האמת, הן אך ורק שבח של הבורא. והצדיק מעלה ומקשר את השכל של השומעים אל הבורא, באמצעות השיחות חולין שלו, כי הוא מקשר ומלביש להם את החוכמה העילאה של האין סוף, בתוך החוכמה התתאה של העולם.

וצמצום התורה דעתיקא אל תוך השכל של העולם, הוא בחינת נוקם ונוטר, שהוא בחינת בריאת העולם שהצדיק בורא בדיבורו וכולי.

והנ"ל הוא עניין מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=564 - חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו

לגבי קבלת הממון. כי ממון הוא כולו דינים. וקבל הממון היינו בחינת נוקם ונוטר שהוא כולו בחינת כעס ודינים.

אָמַר אֲנִי יָכוֹל לְקַבֵּל מָמוֹן הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר

וְלא יִהְיֶה אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי.

כִּי דֶּרֶךְ הָאָדָם כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְיָדוֹ מָמוֹן, בִּפְרָט מָמוֹן הַרְבֵּה

נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ שִׁנּוּיִים.

אֲבָל אֶצְלִי אֲפִילּוּ אִם אֲקַבֵּל סַךְ עָצוּם בְּפַעַם אֶחָד

אֵין אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי כְּלָל.

וְשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁקַּבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ

כִּי יֵשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה חִדּוּשִׁים

וְקַבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁלּוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טו - אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין עַצְמָן בְּשֶׁקֶר בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת
...ונפלאות וכאלו אין שום דבר נמנע מהם, והכל בידם ויש מהם שהם מנהיגי הדור הנה עקר כחם ויניקתם הוא רק מהצדיקים הגדולים כי יש צדיקים אמתיים גדולים במעלה, ויש להם פה קדוש ודרכם לדבר גדולות ונפלאות והם באמת יכולים לעבד ה' בכל דבר שבעולם. באכילה ושתיה ושאר דברים וכמובא בכונות 'שלפעמים ממתיקין דינים על ידי אכילה ושתיה' ויש צדיקים אמתיים, שיכולין לעשות פדיון על ידי אכילתם וכיוצא ומחמת ההתפארות של אלו הצדיקים הגדולים שיוצא מפיהם הקדוש מזה בא, שנמצאים צבועים...
חיי מוהר"ן - רכא - נסיעתו וישיבתו באומן
...באומין, סמוך להסתלקותו שהיה בבית רנ"נ. והתפללנו בתוך האמבאר [אכסדרא] ואמר שהיו צריכין לחזק אז בתפילה ביותר ואמר שעכשו ראוי לכם להסתכל יותר פוק חזי מאמבר [נראה לעניות דעתי, על דרך שאמרו רבותינו זכרונם לברכה פוק חזי מאי עמא דבר]. ובעוונותינו הרבים לא שמנו לב לדבריו הקדושים ולא זכינו להבינם. ובסמוך נסתלק מאור עינינו הודנו פארנו קדשתנו, אבדנו מה שאבדנו. אלו כל הימים דיו וכל האגמים קולמוסים וכו' לא יספיקו לבאר אחת מאלף ורבבות מה שהפסדנו בעוונותינו הרבים...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קה - יִּשְׁתַּדֵּל לְעַיֵּן בְּתוֹרָתוֹ, וְיִרְאֶה לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר
...שישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש בתורתו איזה דבר [כאשר הזהיר על זה לכמה וכמה מאנשיו] ואמר לו: אם תזכה לכון אל תכן כונתי בתורתי מה טוב ואפילו אם לא תוכל לכון כונתי אף על פי כן טוב מאד כשזוכין לחדש איזה דבר בתורה כי הוא תקון גדול להרהורים כי כל ההרהורים באים על ידי כח המדמה ועל ידי שמחדשין איזה דבר בתורה שזהו בחינת מדמה מלתא למלתא על ידי זה מתקנין פגם ההרהורים שבאין על ידי המדמה גם אנכי בעצמי שמעתי מפיו הקדוש כמה וכמה פעמים שהזהיר מאד לחדש בתורה ואמר...
חיי מוהר"ן - קטו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קטו ובשנת תקס"ב בחדש אלול נכנס לברסלב ובא לכאן על שבת פרשת כי תצא. וכאשר נשמע הדבר בנעמריב הסמוך לפה היה אצלנו דבר פלא מאד שהוא נכנס לכאן. אבל השם יתברך חמל עלינו מן השמים, וחשב מרחוק להיטיב אחריתנו להשאיר שארית בארץ למען עשה כהיום הזה להחיות עם רב. כי בכאן נגמרו הספרים הקדושים הנדפסים, ופה חבר הספרים הנעלמים מעין כל חי, הינו מה שנשרף וספר הגנוז וכו' וכו' ואנחנו זכינו ברחמיו המרבים להתקרב אליו תכף בכניסתו לפה, ויתבאר...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צ - טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּך
...כלי חרס בשעת השדוך טעם על שבירת כלי חרס בשעת השדוך הוא בשני ענינים כי באמת צריכין לזהר מאד מאד, שלא לגרש את אשתו כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'שלשה אינם רואים פני גיהנום וכו', ומי שיש לו אשה רעה למאי נפקא מנה לקבולי באהבה' ופרשו המפרשים, שמפני זה לא אמר כאן הנפקא מנה דלעיל כי קדם לזה איתא שם. שלשה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו למאי נפקא מנה למבעי רחמי וכאן לא אמר נפקא מנה זו כי באלו השלשה צריכין לקבל באהבה דוקא מאחר שעל ידם אינו רואה...
חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו
...שלפעמים צריך דיקא שיהיה לו שלום עם שונאי ה' ועל ידי זה דיקא ירדפהו ממקום אחר והבן אות תכז שמעתי בשמו שאמר שחלם לו דברי צחות והם אלו 'זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן'. הינו שמקשה: זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא הינו מאחר שזונות מפרכסות זו את זו מפני מה תלמידי חכמים לא יכבדו זה את זה. והתרוץ הוא כל שכן הינו בשביל כל שכן בשביל הממון הנקרא כל שכן כי כל שכן עשר וכבוד, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק: "ארך ימים בימינה", וכל...
שיחות הר"ן - אות רסד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רסד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן הזהיר לכבד וליקר את אשתו כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם צער העבור והלדה והגדול כאשר ידוע לכל עצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אפנים הקשים וכבדים מאד מאד על כן ראוי לרחם עליהם, וליקרם, ולכבדם וכן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אוקירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו' וכן אמרו: 'דינו שמגדלות את בנינו' וכו'
שיחות הר"ן - אות רה - גדולות נוראות השגתו
...חתיכת ניר בידו והיה כתוב עליו בכתיבת ידו הקדוש ואחזו בידו וענה ואמר: כמה תורות כתבות על חתיכת ניר הזה ואמר שיש כמה וכמה עולמות שהם נזונין ויש להם חיות מהעשן של התורה שלו ונטל הניר ושרפו אצל הנר ואמר שיש כמה וכמה תורות שעדין לא באו אפילו לתוך תמונת אותיות ועל כן הוא חדוש נפלא כשזוכין להוריד אלו התורות להכניסם על כל פנים לתוך תמונות אותיות [כלומר אבל עדין אין העולם כדאי שיכנסו לתוך העולם רק שזהו גם כן חדוש גדול כשבאו על כל פנים לתוך תמונות אותיות כ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסט - וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה
...והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם כי כשיש צרות חס ושלום, הן צרות בכלליות או בפרטיות אי אפשר לרקד כי כשיש דינין מוסרין אותן לשלוחי הדין והם נקראים רצים והם בחינת רגלין ואזי הרגלין כבדים מחמת הדמים שנתפשטו לשם, הינו הדינין כי דמים בחינת דינים וכשנולד הדין אזי יוצאין הדמים מהרגלין כי בשעת לדה יוצאין הדמים מרגלי האשה ועל כן נצטננין רגליה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ועקר הלדה על ידי שיוצאין הדמים מהרגלין הינו שיוצאין הדינין מהרגלין...
מעשה מהציירים של המלך.
...מהציירים של המלך. breslev.eip.co.il/?key=557 - חיי מוהר"ן - פא - סיפורים חדשים מעשה במלך אחד שבנה לעצמו פלטין וקרא לשני אנשים וצוה אותם שיצירו את הפלטין שלו וחלק להם את הפלטין לשני חלקים. הינו שמחצה הפלטין יהיה מטל על האחד לצירו ומחצה השני יהיה מטל על השני לצירו. וקבע להם זמן שעד אותו הזמן מחיבים הם לצירו והלכו להם אלו השני אנשים. והלך אחד מהם ויגע וטרח מאד ולמד עצמו זאת האמנות של ציור וכיור היטב היטב עד שציר את חלקו שהיה מטל עליו בציור יפה ונפלא...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 16_08_2025 השעה 23:47:37 - wesi2