ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - פ - שיחות שהיה אצל כל תורה
אות פ מה שנאמר שם בסוף על פסוק ויהי מקץ על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה על בר בי רב דחד יומא. זה נתגלגל על ידי איש אחד מבני הנעורים שנסע אליו על שבת חנוכה מברסלב ונתעכב בנעמרוב ולא בא על אותו שבת ואחר שבת בא לכאן ורבנו זכרונו לברכה בעת שאמר התורה ימי חנוכה הנ"ל לא סים לפרש המקרא ויהי מקץ על פי התורה הנ"ל עד שבא האיש הנ"ל אחר שבת אז התחיל לפרש המקרא הנ"ל על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה מענין בר בי רב דחד יומא. והיה מענינו כי זה האיש היה ממש בר בי רב דחד יומא כי בשבת לא היה אצלו רק אחר כך בחל יום אחד לבד. וראינו נפלאות ה' שעל ידו דיקא נאמרו דברים אלו, שיש להם שיכות אליו. והם מרמזים במקרא הנ"ל ואי אפשר לבאר מה שיש בלבי על זה. כי כל דבריו היו במשקל גדול ונפלא כמבאר במקום אחר. וגם אז ראיתי זאת כי מקדם בשבת לא גלה כלל על המקרא ויהי מקץ כי התגלות התורה היא כפי הנפשות שנמצא אז לפניו [כמבאר בהתורה אשרי בלקוטי א' בסימן י"ג. וכן בהתורה תשעה תקונים סימן כ' בלקוטי א]. ואחר כך כשבא האיש הנ"ל אז גלה פרוש התחלת המקרא על פי התורה הנ"ל, הינו ויהי מקץ וכו' כמבאר במקומו עין שם. אבל שאר המקרא לא סים לפרש. ואנכי הפצרתי מאד אותו שיפרש לנו השאר ולא רצה בשום אפן. ואז ראיתי איך כל דבור ודבור יוצא במשקל כפי הנפשות וכסופין וכו'. גם מה שמבאר שם על הארבעה דברים שהראה רבי אליעזר שהם חרוב יוכיח וכו' גם התגלות אלו הדברים לא גלה בשעת אמירת התורה רק בדרך כלל אבל לא בארם בפרוש כמו שמפרש עתה עד שבא אחיו רבי יחיאל זכרונו לברכה עם עוד אנשים שנסעו גם כן על אותו שבת ונתעכבו גם כן ואחר כך כשבאו, אז דיקא גלה ענין הנ"ל. ובאר הארבעה דברים הנ"ל על פי התורה הנ"ל בפרוש כנ"ל
אות פ

מַה שֶּׁנֶּאֱמַר שָׁם בַּסּוֹף עַל פָּסוּק וַיְהִי מִקֵּץ עַל פִּי מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל בַּר בֵּי רַב דְּחָד יוֹמָא.

זֶה נִתְגַּלְגֵּל עַל יְדֵי אִישׁ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁנָּסַע אֵלָיו עַל שַׁבַּת חֲנוּכָּה מִבְּרֶסְלַב וְנִתְעַכֵּב בְּנֶעמְרוֹב וְלא בָּא עַל אוֹתוֹ שַׁבָּת

וְאַחַר שַׁבָּת בָּא לְכָאן

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה יְמֵי חֲנוּכָּה הַנַּ"ל

לא סִיֵּם לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא וַיְהִי מִקֵּץ עַל פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל

עַד שֶׁבָּא הָאִישׁ הַנַּ"ל אַחַר שַׁבָּת

אָז הִתְחִיל לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא הַנַּ"ל

עַל פִּי מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מֵעִנְיַן בַּר בֵּי רַב דְּחָד יוֹמָא.

וְהָיָה מֵעִנְיָנוֹ

כִּי זֶה הָאִישׁ הָיָה מַמָּשׁ בַּר בֵּי רַב דְּחָד יוֹמָא

כִּי בְּשַׁבָּת לא הָיָה אֶצְלוֹ רַק אַחַר כָּךְ בְּחֹל יוֹם אֶחָד לְבַד.

וְרָאִינוּ נִפְלְאוֹת ה'

שֶׁעַל יָדוֹ דַּיְקָא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שַׁיָּכוּת אֵלָיו.

וְהֵם מְרֻמָּזִים בַּמִּקְרָא הַנַּ"ל

וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּלִבִּי עַל זֶה.

כִּי כָּל דְּבָרָיו הָיוּ בְּמִשְׁקָל גָּדוֹל וְנִפְלָא

כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

וְגַם אָז רָאִיתִי זאת

כִּי מִקּדֶם בְּשַׁבָּת לא גִּלָּה כְּלָל עַל הַמִּקְרָא וַיְהִי מִקֵּץ

כִּי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה הִיא כְּפִי הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנִּמְצָא אָז לְפָנָיו

[כַּמְבאָר בְּהַתּוֹרָה אַשְׁרֵי בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן י"ג.

וְכֵן בְּהַתּוֹרָה תִּשְׁעָה תִּקּוּנִים סִימָן כ' בְּלִקּוּטֵי א].

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא הָאִישׁ הַנַּ"ל אָז גִּלָּה פֵּרוּשׁ הַתְחָלַת הַמִּקְרָא עַל פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ וַיְהִי מִקֵּץ וְכוּ' כַּמְבאָר בִּמְקוֹמוֹ עַיֵּן שָׁם.

אֲבָל שְׁאָר הַמִּקְרָא לא סִיֵּם לְפָרֵשׁ.

וְאָנכִי הִפְצַרְתִּי מְאד אוֹתוֹ שֶׁיְּפָרֵשׁ לָנוּ הַשְּׁאָר

וְלא רָצָה בְּשׁוּם אפֶן.

וְאָז רָאִיתִי אֵיךְ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר יוֹצֵא בְּמִשְׁקָל כְּפִי הַנְּפָשׁוֹת וְכִסּוּפִין וְכוּ'.

גַּם מַה שֶּׁמְּבאָר שָׁם עַל הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁהֶרְאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהֵם חָרוּב יוֹכִיחַ וְכוּ'

גַּם הִתְגַּלּוּת אֵלּוּ הַדְּבָרִים לא גִּלָּה בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה

רַק בְּדֶרֶךְ כְּלָל

אֲבָל לא בֵּאֲרָם בְּפֵרוּשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּפרָשׁ עַתָּה

עַד שֶׁבָּא אָחִיו רַבִּי יְחִיאֵל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם עוֹד אֲנָשִׁים שֶׁנָּסְעוּ גַּם כֵּן עַל אוֹתוֹ שַׁבָּת וְנִתְעַכְּבוּ גַּם כֵּן

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּאוּ, אָז דַּיְקָא גִּלָּה עִנְיָן הַנַּ"ל.

וּבֵאֵר הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים הַנַּ"ל עַל פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל בְּפֵרוּשׁ כַּנַּ"ל
שבחי הר"ן - אות יב
...שאין מסתכלין עליו כלל ואין שומעין לו כלל רק אדרבא, נדמה לו שמרחיקין אותו מעבודתו יתברך בכל מיני הרחקות וכאלו אין רוצין בו כלל וכלל כי היה רואה שחולפין ועוברין כמה וכמה ימים ושנים ועדין הוא רחוק מהשם יתברך ולא זכה עדין לשום התקרבות על כן נדמה בעיניו שאין שומעין דבריו כלל ואין מסתכלין עליו כלל רק אדרבא, מרחיקין אותו בכל מיני התרחקות מעבודתו יתברך אך אף על פי כן היה מחזק עצמו מאד ולא הניח את מקומו וכמה פעמים היה שהיה נופל בדעתו מחמת זה שראה שהוא מתפלל ומעתיר ומפציר כל כך שיתקרב לעבודת השם יתברך ואי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מח - עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי
...אשר מעלתם בי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] על אשר מעלתם בי וכו' במי מריבת קדש מדבר צין וכו' צירי זה בחינת וייצר יצירה לטב יצירה לביש יצירה לשכר יצירה לענש ובברכות ס"א בחינת דין ורחמים וזה בחינת בינה, ששם נוצר הולד, כמו שכתוב: "כי אם לבינה תקרא" ושם שני בחינות חסד ודין, כי משם דינין מתערין והיא בחינת סכה, כמו שכתוב: "תסכני בבטן אמי" והיא בחינת כח התפילה מה שמתפללין בכח, "כל עצמותי תאמרנה" וכו' והוא בחינת סכה, כמו שכתוב: "בגידים ועצמות תסוככני" כי כח שאדם מכניס בתבות, הם כ"ח אתון דעבדא דבראשית, שבהם נברא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יֵּשׁ שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה
...- תורה רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה ושם למעלה היא רחבה מאד מאד וכל מה שיורדת למטה מתקצרת ויורדת עד שלמטה היא קצרה מאד והיא רק מעט מעט למטה אבל למעלה היא רחבה מאד. וכן בהתעוררות מלמטה צריך שיהיה מלמטה קצר בבחינות "ודבר פי בצר לי" בבחינת...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סב - אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל
...בני ישראל "אלה מסעי בני ישראל" [עיין בלקוטי קמא סי' מ' בשם ס' עשרה מאמרות] שמסעי בני ישראל דהינו הנסיעות שבני ישראל נוסעין ממקום למקום הם מכפרין על אלה אלקיך ישראל, הינו על פגם עבודה זרה כי אפילו כשאין עובדין עבודה זרה, יש פגם עבודה זרה כי קלקול האמונה היא גם כן בחינת עבודה זרה וכמו שמובא על פסוק: "וסרתם ועבדתם אלהים אחרים" שתכף כשסרים מהשם יתברך, הוא בחינת עבודה זרה ועל ידי הנסיעות של ישראל נתכפר 'וכל זמן שיש עבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם' נמצא כשנתכפר פגם עבודה זרה כנ"ל נמתק החרון אף, ונמשך רחמנות...
חיי מוהר"ן - תסו - עבודת השם
...ליל שבת חזון תקס"ט, שספרו לפניו מגדל הצרות וממיתות משנות שמתו בני אדם באוסטרהא רחמנא לצלן בשעת השרפה שהיתה שם בערב שבת קדש העבר. אמר, לא אחד שסובל צרות קשות על ידי הנגון. הינו הנגון שמסימין בסוף "ונתנה תקף" שקדם מנגנין בנגון הידוע מי ינוח ומי ינוע ומסימין בנגון מי ישפל ומי ירום ואחר כך מסימין בנגון לבד בלי תבות קדם שמתחילין ותשובה ותפילה וצדקה. כידוע להעולם. ואותו הנגון הנמשך אחר הסיום ומי ירום הוא מורה גם כן על איזה גזרות חס ושלום. כי בתחלה הוא מפרש בפרוש כמה גזרות, מי ינוח מי ישפל ואומרם בנגון...
חיי מוהר"ן - תקנג - עבודת השם
...השם אות תקנג פעם אחת ספרתי לפניו מענין החסיד מאמשטרדם שהיה מפרסם בבראד שנסע לארץ ישראל וראיתיו בקהלת קרעמיניץ בחזירתו מארץ ישראל. וספרתי לו ששמעתי ממנו שאמר שכבר הרג את היצר הרע. השיב לי בלשון גערה ואמר וכי מה צריכין לדבר שהרג את היצר הרע מאחר שהתענה כל כך כי החסיד הנ"ל התענה הרבה מאד כי שמעתי מחותני זכרונו לברכה שהתענה מאה וששה פעמים משבת לשבת רצופים [אמר המעתיק הכלל היוצא מדברים אלו וכיוצא בהם שרצה רבנו זכרונו לברכה להכניס באנשי שלומנו אמונת חכמים שלמה ולבלי להרהר אחריהם כלל רק לידע ולהאמין שכל...
ספר המידות - רפואה
...- רפואה חלק שני א. דע, שיש לכל עשב ועשב כח מיחד לרפאות איזהו חולאת מיחדת, וכל זה אינו למי שלא שמר אמונתו ובריתו, ולא שמר את עצמו מלעבר על "אל תהי בז לכל אדם". אבל מי שיש לו אמונה בשלמות, והוא גם כן שומר הברית ומקים "אל תהי בז לכל אדם", אין רפואתו תולה בחלקי עשבים המיחדים לחולאתו, אלא נתרפא בכל מאכל וכל משקה בבחינת "וברך את לחמך" וכו', ואין צריך להמתין עד שיתרמו לו עשבים המיחדים לרפאותו. ב. על ידי עיון עמק בסודות התורה יכול לפקד עקרות ולרפאות חולאת חזק. ג. לצרעת מזיק דברים מלוחים ורפואתו מים חיים...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיב - אִם אַתָּה מַאֲמִין, שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיב - אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן לענין התחזקות לבל יפל האדם בדעתו מחמת רבוי הפגמים והקלקולים שקלקל על ידי מעשיו ענה ואמר אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן.
ספר המידות - זכירה
...א' א. מי שמביש פני חברו, נעשה שכחן. ב. על ידי דאגה בא שכחה. ג. על ידי למוד בפה מלא בא זכירה. ד. על ידי צער בא שכחה. ה. כשתציר לפניך צורת אביך ואמך, תבוא לזכירה. ו. על ידי מצות מעשיות האדם נתר ממדת שכחה ונקשר במדת זכירה. ז. על ידי ניאוף מאבד הזכרון. ח. על ידי כזבים בא שכחה. ט. מי שאין לו זכרון, יחזיר את בני אדם בתשובה. י. מי שאין לו זכרון, בידוע שלא תקן חטאות נעורים. יא. מי שהוא שכחן, יתן צדקה. יב. מי שאין לו זכרון, יקדש את עצמו בקדשה גדולה. יג. על ידי שפלות תזכה לזכרון. יד. על ידי עצבות בא שכחה...
ספר המידות - עבירה
ספר המידות - עבירה א. יש עברות שהמקום גורם. ב. מי שעובר עברה להכעיס, לסוף שנתבזה בעיני בני אדם והוא כועס עליהם.
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1560 שניות - עכשיו 11_01_2026 השעה 00:19:03 - wesi2