ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - פ - שיחות שהיה אצל כל תורה
אות פ מה שנאמר שם בסוף על פסוק ויהי מקץ על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה על בר בי רב דחד יומא. זה נתגלגל על ידי איש אחד מבני הנעורים שנסע אליו על שבת חנוכה מברסלב ונתעכב בנעמרוב ולא בא על אותו שבת ואחר שבת בא לכאן ורבנו זכרונו לברכה בעת שאמר התורה ימי חנוכה הנ"ל לא סים לפרש המקרא ויהי מקץ על פי התורה הנ"ל עד שבא האיש הנ"ל אחר שבת אז התחיל לפרש המקרא הנ"ל על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה מענין בר בי רב דחד יומא. והיה מענינו כי זה האיש היה ממש בר בי רב דחד יומא כי בשבת לא היה אצלו רק אחר כך בחל יום אחד לבד. וראינו נפלאות ה' שעל ידו דיקא נאמרו דברים אלו, שיש להם שיכות אליו. והם מרמזים במקרא הנ"ל ואי אפשר לבאר מה שיש בלבי על זה. כי כל דבריו היו במשקל גדול ונפלא כמבאר במקום אחר. וגם אז ראיתי זאת כי מקדם בשבת לא גלה כלל על המקרא ויהי מקץ כי התגלות התורה היא כפי הנפשות שנמצא אז לפניו [כמבאר בהתורה אשרי בלקוטי א' בסימן י"ג. וכן בהתורה תשעה תקונים סימן כ' בלקוטי א]. ואחר כך כשבא האיש הנ"ל אז גלה פרוש התחלת המקרא על פי התורה הנ"ל, הינו ויהי מקץ וכו' כמבאר במקומו עין שם. אבל שאר המקרא לא סים לפרש. ואנכי הפצרתי מאד אותו שיפרש לנו השאר ולא רצה בשום אפן. ואז ראיתי איך כל דבור ודבור יוצא במשקל כפי הנפשות וכסופין וכו'. גם מה שמבאר שם על הארבעה דברים שהראה רבי אליעזר שהם חרוב יוכיח וכו' גם התגלות אלו הדברים לא גלה בשעת אמירת התורה רק בדרך כלל אבל לא בארם בפרוש כמו שמפרש עתה עד שבא אחיו רבי יחיאל זכרונו לברכה עם עוד אנשים שנסעו גם כן על אותו שבת ונתעכבו גם כן ואחר כך כשבאו, אז דיקא גלה ענין הנ"ל. ובאר הארבעה דברים הנ"ל על פי התורה הנ"ל בפרוש כנ"ל
אות פ

מַה שֶּׁנֶּאֱמַר שָׁם בַּסּוֹף עַל פָּסוּק וַיְהִי מִקֵּץ עַל פִּי מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל בַּר בֵּי רַב דְּחָד יוֹמָא.

זֶה נִתְגַּלְגֵּל עַל יְדֵי אִישׁ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁנָּסַע אֵלָיו עַל שַׁבַּת חֲנוּכָּה מִבְּרֶסְלַב וְנִתְעַכֵּב בְּנֶעמְרוֹב וְלא בָּא עַל אוֹתוֹ שַׁבָּת

וְאַחַר שַׁבָּת בָּא לְכָאן

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה יְמֵי חֲנוּכָּה הַנַּ"ל

לא סִיֵּם לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא וַיְהִי מִקֵּץ עַל פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל

עַד שֶׁבָּא הָאִישׁ הַנַּ"ל אַחַר שַׁבָּת

אָז הִתְחִיל לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא הַנַּ"ל

עַל פִּי מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מֵעִנְיַן בַּר בֵּי רַב דְּחָד יוֹמָא.

וְהָיָה מֵעִנְיָנוֹ

כִּי זֶה הָאִישׁ הָיָה מַמָּשׁ בַּר בֵּי רַב דְּחָד יוֹמָא

כִּי בְּשַׁבָּת לא הָיָה אֶצְלוֹ רַק אַחַר כָּךְ בְּחֹל יוֹם אֶחָד לְבַד.

וְרָאִינוּ נִפְלְאוֹת ה'

שֶׁעַל יָדוֹ דַּיְקָא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שַׁיָּכוּת אֵלָיו.

וְהֵם מְרֻמָּזִים בַּמִּקְרָא הַנַּ"ל

וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּלִבִּי עַל זֶה.

כִּי כָּל דְּבָרָיו הָיוּ בְּמִשְׁקָל גָּדוֹל וְנִפְלָא

כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

וְגַם אָז רָאִיתִי זאת

כִּי מִקּדֶם בְּשַׁבָּת לא גִּלָּה כְּלָל עַל הַמִּקְרָא וַיְהִי מִקֵּץ

כִּי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה הִיא כְּפִי הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנִּמְצָא אָז לְפָנָיו

[כַּמְבאָר בְּהַתּוֹרָה אַשְׁרֵי בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן י"ג.

וְכֵן בְּהַתּוֹרָה תִּשְׁעָה תִּקּוּנִים סִימָן כ' בְּלִקּוּטֵי א].

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא הָאִישׁ הַנַּ"ל אָז גִּלָּה פֵּרוּשׁ הַתְחָלַת הַמִּקְרָא עַל פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ וַיְהִי מִקֵּץ וְכוּ' כַּמְבאָר בִּמְקוֹמוֹ עַיֵּן שָׁם.

אֲבָל שְׁאָר הַמִּקְרָא לא סִיֵּם לְפָרֵשׁ.

וְאָנכִי הִפְצַרְתִּי מְאד אוֹתוֹ שֶׁיְּפָרֵשׁ לָנוּ הַשְּׁאָר

וְלא רָצָה בְּשׁוּם אפֶן.

וְאָז רָאִיתִי אֵיךְ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר יוֹצֵא בְּמִשְׁקָל כְּפִי הַנְּפָשׁוֹת וְכִסּוּפִין וְכוּ'.

גַּם מַה שֶּׁמְּבאָר שָׁם עַל הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁהֶרְאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהֵם חָרוּב יוֹכִיחַ וְכוּ'

גַּם הִתְגַּלּוּת אֵלּוּ הַדְּבָרִים לא גִּלָּה בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה

רַק בְּדֶרֶךְ כְּלָל

אֲבָל לא בֵּאֲרָם בְּפֵרוּשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּפרָשׁ עַתָּה

עַד שֶׁבָּא אָחִיו רַבִּי יְחִיאֵל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם עוֹד אֲנָשִׁים שֶׁנָּסְעוּ גַּם כֵּן עַל אוֹתוֹ שַׁבָּת וְנִתְעַכְּבוּ גַּם כֵּן

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּאוּ, אָז דַּיְקָא גִּלָּה עִנְיָן הַנַּ"ל.

וּבֵאֵר הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים הַנַּ"ל עַל פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל בְּפֵרוּשׁ כַּנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפז - וּלְך ה' הַחָסֶד כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ
...ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו הינו שהוא חסד גדול מאת השם יתברך שהוא משלם לאדם מדה כנגד מדה שעל ידי זה הוא מבין לפשפש במעשיו ולידע החטא שפגם בו ולשוב בתשובה אך דע, שעקר מה שמשלם השם יתברך מדה במדה הוא בארץ ישראל כמה שכתוב: "יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו" 'ארץ' הינו בחינות ארץ ישראל, היא מתקוממה לו ושם נתגלה עוונו כי שם מדקדקין לשלם לאיש כמעשהו, מדה כנגד מדה וזה שכתוב על ארץ ישראל "ארץ אכלת יושביה" ראשי תבות אתה תשלם לאיש כמעשהו כנ"ל ועל כן היושבים שם בארץ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קטז - אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ
...מוהר"ן ח"ב - תורה קטז - ארץ ישראל היא בזה העולם ממש ספר, שכשהיה בארץ ישראל, ספרו לו שם החשובים שהיו שם שבאו ממדינות אלו וקבעו דירתם שם בארץ ישראל, כמפרסם וספרו לו, שקדם שהיו בארץ ישראל לא היו יכולים לציר לעצמן שארץ ישראל היא עומדת בזה העולם והיו סוברים שארץ ישראל הוא עולם אחר לגמרי לפי גדל קדשת ארץ ישראל המבאר בספרים ומפרש בתורתנו הקדושה מעלת קדשת ארץ ישראל כמה וכמה פעמים והתורה בעצמה מפרשת כל גבולי ארץ ישראל לגדל מעלתה וקדשתה העצום והנורא מאד מאד על כן לא היו יכולין לציר לעצמן בעיניהם שארץ ישראל...
שיחות הר"ן - אות רעח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הרב רבי נחמן אמר: שנמצאים כמה מאמרים בזוהר הקדוש שגלה רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו אחר הסתלקותו וזה ענין "ובחבורא קדמאה" שכתוב בזוהר הקדוש בפרשת פינחס ובשאר מקומות כי העולם אינם מבינים מהו ענין "ובחבורא קדמאה" אך האמת שהוא גלה להם כמה תורות אחר פטירתו ומה שגלה להם קדם קרא חבורא קדמאה ובזה מישב היטב מה שנמצאים בספרי הזוהר הקדוש ובתקונים פרוש על מימרות האמוראים שהיו אחר רבי שמעון בר יוחאי זמן מרבה אך באמת אלו המאמרים גלה רבי שמעון בר יוחאי אחר פטירתו ואז כבר היו אלו האמוראים בעולם אחר כך מצאתי ענין...
שיחות הר"ן - אות קטו
שיחות הר"ן - אות קטו עקר הנסיון של כל אדם בעולם הזה הוא בתאוה הזאת של ניאוף ואפילו תאוות ממון אף על פי שהיא תאוה גרועה מאד וכו' וכו' והיא עבודה זרה ממש אף על פי כן עקר הנסיון הוא בתאוה הזאת
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צה - לְעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ
...ושיחה בינו לבין קונו לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו ואמירת תהלים ותחינות ובקשות טוב מאד כשזוכין לאמרם בלב שלם באמת עד שיזכה לבכות לפני השם יתברך כבן הבוכה לפני אביו אבל אמר: שכשהאדם אומר תחנות ובקשות וחושב בלבו ומצפה שיבכה זאת המחשבה אינה טובה, והיא מבלבלת גם כן את דעתו כי מחמת זה אינו יכול לומר הבקשות בלב שלם בשלמות כי צריכין בשעת אמירת תחנות ובקשות להרחיק מעצמו כל מיני מחשבות חוץ שבעולם רק לכון דעתו אל הדבורים, שהוא מדבר לפני השם יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו ואז ממילא בקל יתעורר לבו עד שיבוא...
חיי מוהר"ן - מח - שיחות השיכים להתורות
...להתורות אות מח התורה חיים נצחיים שבסימן ע"ב בלקוטי תנינא נאמרה בעת שבא אצלו על שבת קדש פרשת יתרו צדיק אחד מפרסם גדול, והוא זכרונו לברכה לא אמר שום תורה בליל שבת קדש ולא ביום שבת קדש. וכשגמרנו סעדת שחרית של שבת וכבר ברכנו ברכת המזון והיינו סבורים להסתלק מהשלחן כנהוג אחר ברכת המזון אבל הוא זכרונו לברכה נשאר אז יושב על מקומו וגם אנחנו כלנו נשארנו אז יושבים לפניו, וגם הצדיק הנ"ל נשאר עדין יושב לפניו. בתוך כך ענה ואמר כשרואין את עצמו עם הצדיק אפילו כשאין שומעין תורה גם זה טוב מאד כי על ידי זה מקבלין...
שיחות הר"ן - אות רמה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן ספר עמי לענין חדושי תורה מי שזוכה לחדש איזה דבר בתורה אמר בלשון תמה וחדוש: מהיכן לוקחין החדוש ? כי באמת ענין חדושין מי שזוכה לחדש הוא דבר נפלא ונעלם מאד מאד, כי מהיכן לוקחין זאת ?! והמובן מדבריו היה שבזה שזוכין לחדש, בזה רואין התגלות אלקותו יתברך שהוא יתברך ממציא מאין ליש כי בתחלה לא היה יודע כלל זאת החדוש רק עכשו הוא לוקח ושואב ממקור החכמה שהוא בחינת אין, הינו מאין סוף ובזה אנו רואין בעיני השכל התגלות הבורא יתברך ואחר כך דברתי עמו, ואמרתי: הלא רואין זאת כי לפעמים אני מתיגע קדם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כט - כְּשֶׁאֵרַע שְׁאֵלָה בְּבֵית הָאָדָם עַל יְדֵי תַּעֲרבֶת אִסּוּר בְּהֶתֵּר
...על ידי תערבת אסור בהתר כשארע שאלה בבית האדם על ידי תערבת אסור בהתר ואין בהתר כדי לבטל את האסור בזה מראין לו, שפגם באיזהו יחוד של מעלה כי כל היחודים והזווגים הם בחינת ביטול אסור וזה בחינת 'ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות' נמצא שמאסור נעשה התר כי בתחלה היא ארוסה, ואז היא אסורה ואחר כך נעשית התר בנשואין ועל כן גם בזווג התחתון של זה העולם נאמר: "אלהים מושיב יחידים ביתה", הינו זווגים כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה, זה הפסוק לענין זווגים אזי: "מוציא אסירים בכושרות" הינו שנעשה האסור כשר והתר
שיחות הר"ן - אות פ
שיחות הר"ן - אות פ בני אדם יש להם כח למנע ולהסית את האדם לרחקו מעבודת הבורא ומצדיקי אמת יותר מן היצר הרע כי היצר הרע אין לו יכלת רק כפי כחו כפי בחינת היצר הרע מאיזה העולם שהוא אבל האדם הוא כלליות, שכלול מכל העולמות ועל כן מניעות של בני אדם הם יותר ממניעות היצר הרע
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסא - הַמַּחֲלקֶת מַגְבִּיהַּ וּמֵרִים אֶת הָאָדָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסא - המחלקת מגביה ומרים את האדם המחלקת מגביה ומרים את האדם כי "האדם עץ השדה" והנה עץ המנח על הארץ אי אפשר לו להגביה את עצמו כי אם על ידי שבאין עליו מים שוטפין אזי המים מרימין ונושאין את העץ והמחלקת נקרא מים כמו שכתוב: "סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד"
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 20_04_2026 השעה 06:45:28 - wesi2