ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - פ - שיחות שהיה אצל כל תורה
אות פ מה שנאמר שם בסוף על פסוק ויהי מקץ על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה על בר בי רב דחד יומא. זה נתגלגל על ידי איש אחד מבני הנעורים שנסע אליו על שבת חנוכה מברסלב ונתעכב בנעמרוב ולא בא על אותו שבת ואחר שבת בא לכאן ורבנו זכרונו לברכה בעת שאמר התורה ימי חנוכה הנ"ל לא סים לפרש המקרא ויהי מקץ על פי התורה הנ"ל עד שבא האיש הנ"ל אחר שבת אז התחיל לפרש המקרא הנ"ל על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה מענין בר בי רב דחד יומא. והיה מענינו כי זה האיש היה ממש בר בי רב דחד יומא כי בשבת לא היה אצלו רק אחר כך בחל יום אחד לבד. וראינו נפלאות ה' שעל ידו דיקא נאמרו דברים אלו, שיש להם שיכות אליו. והם מרמזים במקרא הנ"ל ואי אפשר לבאר מה שיש בלבי על זה. כי כל דבריו היו במשקל גדול ונפלא כמבאר במקום אחר. וגם אז ראיתי זאת כי מקדם בשבת לא גלה כלל על המקרא ויהי מקץ כי התגלות התורה היא כפי הנפשות שנמצא אז לפניו [כמבאר בהתורה אשרי בלקוטי א' בסימן י"ג. וכן בהתורה תשעה תקונים סימן כ' בלקוטי א]. ואחר כך כשבא האיש הנ"ל אז גלה פרוש התחלת המקרא על פי התורה הנ"ל, הינו ויהי מקץ וכו' כמבאר במקומו עין שם. אבל שאר המקרא לא סים לפרש. ואנכי הפצרתי מאד אותו שיפרש לנו השאר ולא רצה בשום אפן. ואז ראיתי איך כל דבור ודבור יוצא במשקל כפי הנפשות וכסופין וכו'. גם מה שמבאר שם על הארבעה דברים שהראה רבי אליעזר שהם חרוב יוכיח וכו' גם התגלות אלו הדברים לא גלה בשעת אמירת התורה רק בדרך כלל אבל לא בארם בפרוש כמו שמפרש עתה עד שבא אחיו רבי יחיאל זכרונו לברכה עם עוד אנשים שנסעו גם כן על אותו שבת ונתעכבו גם כן ואחר כך כשבאו, אז דיקא גלה ענין הנ"ל. ובאר הארבעה דברים הנ"ל על פי התורה הנ"ל בפרוש כנ"ל
אות פ

מַה שֶּׁנֶּאֱמַר שָׁם בַּסּוֹף עַל פָּסוּק וַיְהִי מִקֵּץ עַל פִּי מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל בַּר בֵּי רַב דְּחָד יוֹמָא.

זֶה נִתְגַּלְגֵּל עַל יְדֵי אִישׁ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁנָּסַע אֵלָיו עַל שַׁבַּת חֲנוּכָּה מִבְּרֶסְלַב וְנִתְעַכֵּב בְּנֶעמְרוֹב וְלא בָּא עַל אוֹתוֹ שַׁבָּת

וְאַחַר שַׁבָּת בָּא לְכָאן

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה יְמֵי חֲנוּכָּה הַנַּ"ל

לא סִיֵּם לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא וַיְהִי מִקֵּץ עַל פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל

עַד שֶׁבָּא הָאִישׁ הַנַּ"ל אַחַר שַׁבָּת

אָז הִתְחִיל לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא הַנַּ"ל

עַל פִּי מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מֵעִנְיַן בַּר בֵּי רַב דְּחָד יוֹמָא.

וְהָיָה מֵעִנְיָנוֹ

כִּי זֶה הָאִישׁ הָיָה מַמָּשׁ בַּר בֵּי רַב דְּחָד יוֹמָא

כִּי בְּשַׁבָּת לא הָיָה אֶצְלוֹ רַק אַחַר כָּךְ בְּחֹל יוֹם אֶחָד לְבַד.

וְרָאִינוּ נִפְלְאוֹת ה'

שֶׁעַל יָדוֹ דַּיְקָא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שַׁיָּכוּת אֵלָיו.

וְהֵם מְרֻמָּזִים בַּמִּקְרָא הַנַּ"ל

וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּלִבִּי עַל זֶה.

כִּי כָּל דְּבָרָיו הָיוּ בְּמִשְׁקָל גָּדוֹל וְנִפְלָא

כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

וְגַם אָז רָאִיתִי זאת

כִּי מִקּדֶם בְּשַׁבָּת לא גִּלָּה כְּלָל עַל הַמִּקְרָא וַיְהִי מִקֵּץ

כִּי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה הִיא כְּפִי הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנִּמְצָא אָז לְפָנָיו

[כַּמְבאָר בְּהַתּוֹרָה אַשְׁרֵי בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן י"ג.

וְכֵן בְּהַתּוֹרָה תִּשְׁעָה תִּקּוּנִים סִימָן כ' בְּלִקּוּטֵי א].

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא הָאִישׁ הַנַּ"ל אָז גִּלָּה פֵּרוּשׁ הַתְחָלַת הַמִּקְרָא עַל פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ וַיְהִי מִקֵּץ וְכוּ' כַּמְבאָר בִּמְקוֹמוֹ עַיֵּן שָׁם.

אֲבָל שְׁאָר הַמִּקְרָא לא סִיֵּם לְפָרֵשׁ.

וְאָנכִי הִפְצַרְתִּי מְאד אוֹתוֹ שֶׁיְּפָרֵשׁ לָנוּ הַשְּׁאָר

וְלא רָצָה בְּשׁוּם אפֶן.

וְאָז רָאִיתִי אֵיךְ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר יוֹצֵא בְּמִשְׁקָל כְּפִי הַנְּפָשׁוֹת וְכִסּוּפִין וְכוּ'.

גַּם מַה שֶּׁמְּבאָר שָׁם עַל הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁהֶרְאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהֵם חָרוּב יוֹכִיחַ וְכוּ'

גַּם הִתְגַּלּוּת אֵלּוּ הַדְּבָרִים לא גִּלָּה בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה

רַק בְּדֶרֶךְ כְּלָל

אֲבָל לא בֵּאֲרָם בְּפֵרוּשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּפרָשׁ עַתָּה

עַד שֶׁבָּא אָחִיו רַבִּי יְחִיאֵל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם עוֹד אֲנָשִׁים שֶׁנָּסְעוּ גַּם כֵּן עַל אוֹתוֹ שַׁבָּת וְנִתְעַכְּבוּ גַּם כֵּן

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּאוּ, אָז דַּיְקָא גִּלָּה עִנְיָן הַנַּ"ל.

וּבֵאֵר הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים הַנַּ"ל עַל פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל בְּפֵרוּשׁ כַּנַּ"ל
ספר המידות - שרים
ספר המידות - שרים חלק א' א. מי שסבאו מהול במים, השרים אינם נוהגים עמו בישרנות. ב. מי שאין דן את חברו לכף זכות, כאלו הרגו, גם השרים אינם נוהגים עמו בישרנות. ג. אמירת הלל וצדקה מסגלין לחן בעיני השר. ד. על ידי אכילת פת עכו"ם מונעין היער מלחטב עצים. ה. בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים נמסרים למלכות.
חיי מוהר"ן - רפט - גדולת נוראות השגתו
...גדולת נוראות השגתו אות רפט שמעתי מפיו הקדוש שאמר אני קנקן חדש מלא ישן. גם נמצא בכתב ידו הקדושה אני זקן שבקדשה וכו' שמגלה דברים שכסה עתיק יומין וכו' אות רצ שמעתי מפיו הקדוש שאמר אני יכול עכשו לומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקלפת השום. רק שאין לי החוץ וחצי דבר איני רוצה לומר. פרוש כי בן עזאי אמר כל חכמי ישראל דומין עלי כקלפת השום חוץ מן הקרח הזה ואמר הוא זכרונו לברכה שיש לו כח לומר זאת שהם דומין לפניו כנ"ל רק שאין לו החוץ לומר עליו חוץ מזה והבן. גם נראה מכונתו שיש לו בזה ענין. רק שאין יכול לגמר המאמר...
שיחות הר"ן - אות שד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...פעם אחת התלוצץ מזה ואמר שעל זה מבקשים בכל יום ואל תביאני לידי נסיון ולא לידי בזיון ואמר בזו הלשון: אדער אה נסיון אדער אה בזיון [או נסיון, או בזיון] הינו כי אם לא יעמד בנסיון יהיה לו בזיון וכבר מבאר קצת שספר הרבה מענין מאוס תאוה זאת ואמר שאינה תאוה כלל וכו' אחר כך אמר שנמצאים הרבה שמעצם גשמיותם ורגילותם בענין זה אין מועיל להם כלל מה שממאסין להם ענין זה אדרבא באיזה לשון שידברו עמהם מזה יתגברו עליהם ההרהורים יותר על כן טוב לרב בני אדם לבלי להתחיל לחשב בזה כלל וכמבאר מזה בספר הא"ב אל תכנס עם פתוייך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צז - לְעִנְיַן מַעֲלַת הַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ
...- לענין מעלת השיחה בינו לבין קונו עוד שמעתי בשמו לענין מעלת השיחה בינו לבין קונו, שאמר שעל תפילות ותחנות ובקשות הסדורות מכבר כבר יודעין מהם כל המחבלים והמקטרגים והם אורבים על הדרכים של אלו התפילות מחמת שיודעים מהם מכבר כמו, למשל, על הדרך הכבושה, הידוע ומפרסם לכל שם אורבים רוצחים וגזלנים תמיד מחמת שיודעים מדרך זה כבר אבל כשהולכין בנתיב ודרך חדש, שאינו נודע עדין שם אינם יודעים לארב שם כלל כמו כן לענין הנ"ל כי השיחה שמדבר האדם עצמו בינו לבין קונו הוא דרך חדש ותפילה חדשה שהאדם אומרה מלבו מחדש על כן...
שיחות הר"ן - אות ה
...את ספרי המחקרים והפילוסופים ואמר שאין שם כלל שכל גמור כמו שיש באיזה מאמר מהרש"א או מהר"ם שיף וכיוצא מספרינו הקדושים שיש בהם עמקות ושכל נפלא ונעים מאד אבל באלו הספרים לא נמצא זה השכל כלל כי הם מדברים רק בדרך הקשים מנה ובה עד שבאים לאיזה מופת אבל השכל שיש בתורתנו הקדושה להבדיל אין שם כלל כלל ואמר: אשרי מי שאינו יודע כלל מספריהם רק הולך בתמימות ויש לו יראת הענש כי עקר העבודה בתחלה היא רק מחמת יראת הענש ובלי יראת הענש אי אפשר להתחיל כלל בעבודת ה' ואפילו צדיקים צריכים גם כן יראה כי עובדי מאהבה הם מועטים...
מחלוקות שבין החכמים ותאוות ממון
...eip.co.il/?key=570 - חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו רבי נחמן מברסלב מביא, שאם לתלמידי החכמים לא הייתה תאוות ממון, לא היו ביניהם מחלוקות. מדוע דווקא תאוות ממון? מה הקשר שבין שורש הממון לבין המחלוקות? רמז: ממון הוא בחינת הקדמות / חוכמות חיצוניות - איפה מובא בליקוטי מוהר"ן? כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה מוסבר שהכרחי שיהיו מחלוקות בין חכמים, בשביל בריאת העולם. מה הקשר שבין הדברים, וכיצד הם מסתדרים? * כי ממון זה כוח כמה שיש לך יותר ממון יש...
שיחות הר"ן - אות קפב - גדולות נוראות השגתו
...גדולות נוראות השגתו פעם אחת ענה ואמר: עלי אין חולקים כלל רק הם חולקים על מי שעשה כך כמו שבודים החולקים עליו ועל איש כזה בודאי ראוי לחלק כלומר כי החולקים בודים עליו כזבים ושקרים אשר לא עלו על לבו שעשה כך וכך מה שהכל שקר וכזב ועל איש כזה שעשה כך כמו שאומרים הם בודאי ראוי לחלק נמצא שעליו אינם חולקים כלל כי אם היו יודעין גדל צדקתו וקדשתו ומעלתו וכו' בודאי לא היו חולקים עליו רק אדרבא היו רצים אחריו בהתלהבות נפלא כראוי רק הם חולקים על מי שעשה מעשים כאלה כמו שהם אומרים על איש כזה בודאי ראוי לחלק ואמר שהם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כא - כְּשֶׁמְּחַדְּשִׁין חִדּוּשֵׁי תוֹרָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כא - כשמחדשין חדושי תורה כשמחדשין חדושי תורה ואזי יש אלו הידועים, המסתכלים ומצפים על זה וצריך להעמיד אנשי חיל, להעמידם לפניהם ולאחריהם כדי שלא יתקרב זר וזה נעשה על ידי למוד הפוסקים שצריך ללמד פוסקים קדם החדוש שמחדש ואחר כך ועל ידי זה נעשין בחינת אנשי חיל מלפניהם ומלאחריהם והתורה יורדת והולכת ביניהם לבטח כי האנשי חיל עומדים עם הכלי זין ואינם יכולים אלו הנ"ל להתקרב
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמט - חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָך עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמט - חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך חצות הוא מסגל כמו פדיון, כי הוא המתקת הדינים וזהו, על משפטי צדקך הינו שצדק גובר על משפט התקון לזה, חצות לילה אקום. ועקר חצות הוא תמיד אחר ששה שעות מתחלת הלילה הן בקיץ והן בחרף ואז מתחיל זמן חצות ונמשך עד גמר אשמורה שניה דהינו שתי שעות ובבקר טוב להסתכל על השמים ועל ידי זה נמשך הדעת
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נא - הַיֵּצֶר הָרָע נוֹקֵשׁ בָּאָדָם בְּכָל פַּעַם
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נא - היצר הרע נוקש באדם בכל פעם היצר הרע נוקש באדם בכל פעם ומעוררו למה שמעוררו ואף אם אין האדם שומע לו ופונה ערף ממנו אף על פי כן הוא נוקש בו עוד פעם שני ושלישי ורביעי ויותר אבל אם האדם הוא חזק בדעתו ועקשן נגד היצר הרע ואינו פונה אליו כלל אזי היצר הרע מסתלק והולך לו וכן בתפילה, בענין המחשבות הבאים לבלבל, הוא ממש כנ"ל שהמחשבה באה כמה פעמים פעם אחר פעם, לבלבל וצריך להיות חזק לבלי להסתכל עליה כלל בשום אפן ואזי תסתלק ועין במקום אחר מזה
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 27_02_2026 השעה 21:03:40 - wesi2