ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 שיחות הר"ן - אות קפט - גדולות נוראות השגתו
פעם אחת היה נכדו זכרונו לברכה, מטל על ערש מחלי הפאקין [אבעבועות שחורות] רחמנא לצלן והיה קובל לפני מאד שיש לו צער גדול מזה מאד וספר לי אז ואמר שיש דרכי ה' שאי אפשר להבינם כי איתא שאצל האר"י זכרונו לברכה, נסתלק בן אחד ואמר, שנסתלק בשביל הסוד שגלה לתלמידו רבי חיים ויטאל זכרונו לברכה והלא באמת האר"י היה מכרח לגלות לו כי רבי חיים ויטאל הפציר בו מאד וכשהפציר בו היה מכרח לגלות לו כי אמר שלא בא לעולם כי אם לתקן נשמתו של רבי חיים ויטאל זכרונו לברכה נמצא שהיה מכרח מן השמים לגלות לו הסוד ואף על פי כן נענש על ידי זה כנזכר לעיל וזהו דרכי ה' שאי אפשר להבין בשכל בשום אפן והמובן מדבריו לענין עצמו שכל צערו ויסורים וצער בניו שיחיו הכל הוא רק מחמת שעוסק עמנו לקרבנו להשם יתברך ואף על פי שהוא מכרח לזה, כי בודאי השם יתברך רוצה בזה כי הוא יתברך חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח ואף על פי כן היה לו יסורים קשים גדולים מאד על ידי זה כי הוא דרכי ה' כנזכר לעיל והיה הולך ומספר לפני צערו הגדול שיש לו מזה שנכדו חולה כנזכר לעיל ואמר שהוא רוצה שהוא בעצמו יהיה חולה בעד התינוק הנ"ל ואמר שהוא מרגיש כל גניחות התינוק (שקורין קרעכצין) בלבו וכו' אחר כך אמר: אך זאת יחשב לי לטובה שגם כשאדם אחר יש לו חולה בתוך ביתו ומביא לי פדיון או מבקש להתפלל עליו יש לי גם כן צער כזה ממש ככל הנזכר לעיל גם כשאחד מאנשינו שהיה מקרב מתרחק עצמו חס ושלום יש לי צער כזה ממש בלבי ככל הנזכר לעיל וספר אז מאחד שנתרחק באותן הימים ואמר שיש לו ממנו כל צער הנ"ל שוב שמעתי מאיש אחד מאנשיו ששמע גם כן מרבנו זכרונו לברכה, ענין זה בעת שנסתלק אצלו בנו הקטן שלמה אפרים, זכרונו לברכה שאמר שיש לו יסורים בשבילנו הלא האר"י זכרונו לברכה, לא גלה כי אם סוד אחד היה לו ענש מכל שכן שאני גליתי לכם כל כך סודות רבות כאלה
פַּעַם אַחַת הָיָה נֶכְדּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מֻטָּל עַל עֶרֶשׂ מֵחֳלִי הַפָּאקִין [אַבַּעְבּוּעוֹת שְׁחוֹרוֹת] רַחֲמָנָא לִצְלָן
וְהָיָה קוֹבֵל לְפָנַי מְאד שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה מְאד
וְסִפֵּר לִי אָז וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ דַּרְכֵי ה' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם
כִּי אִיתָא שֶׁאֵצֶל הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, נִסְתַּלֵּק בֵּן אֶחָד
וְאָמַר, שֶׁנִּסְתַּלֵּק בִּשְׁבִיל הַסוֹד שֶׁגִּלָּה לְתַלְמִידוֹ רַבִּי חַיִּים וִיטַאל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וַהֲלא בֶּאֱמֶת הָאֲרִ"י הָיָה מֻכְרָח לְגַלּוֹת לוֹ
כִּי רַבִּי חַיִּים וִיטַאל הִפְצִיר בּוֹ מְאד
וּכְשֶׁהִפְצִיר בּוֹ הָיָה מֻכְרָח לְגַלּוֹת לוֹ
כִּי אָמַר שֶׁלּא בָּא לָעוֹלָם כִּי אִם לְתַקֵּן נִשְׁמָתוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים וִיטַאל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
נִמְצָא שֶׁהָיָה מֻכְרָח מִן הַשָּׁמַיִם לְגַלּוֹת לוֹ הַסּוֹד
וְאַף עַל פִּי כֵן נֶעֱנַשׁ עַל יְדֵי זֶה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
וְזֶהוּ דַּרְכֵי ה' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בַּשֵּׂכֶל בְּשׁוּם אפֶן
וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו לְעִנְיַן עַצְמוֹ
שֶׁכָּל צַעֲרוֹ וְיִסּוּרִים וְצַעַר בָּנָיו שֶׁיִּחְיוּ
הַכּל הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁעוֹסֵק עִמָּנוּ לְקָרְבֵנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻכְרָח לָזֶה, כִּי בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בָּזֶה
כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח
וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה לוֹ יִסּוּרִים קָשִׁים גְּדוֹלִים מְאד עַל יְדֵי זֶה
כִּי הוּא דַּרְכֵי ה' כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמְסַפֵּר לְפָנַי צַעֲרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִזֶּה שֶׁנֶּכְדּוֹ חוֹלֶה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
וְאָמַר שֶׁהוּא רוֹצֶה שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יִהְיֶה חוֹלֶה בְּעַד הַתִּינוֹק הַנַּ"ל
וְאָמַר שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ כָּל גְּנִיחוֹת הַתִּינוֹק בְּלִבּוֹ וְכוּ'
אַחַר כָּךְ אָמַר: אַךְ זאת יֵחָשֵׁב לִי לְטוֹבָה
שֶׁגַּם כְּשֶׁאָדָם אַחֵר יֵשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמֵבִיא לִי פִּדְיוֹן אוֹ מְבַקֵּשׁ לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו
יֵשׁ לִי גַּם כֵּן צַעַר כָּזֶה מַמָּשׁ כְּכָל הַנִּזְכָּר לְעֵיל
גַּם כְּשֶׁאֶחָד מֵאֲנָשֵׁינוּ שֶׁהָיָה מְקרָב מִתְרַחֵק עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם
יֵשׁ לִי צַעַר כָּזֶה מַמָּשׁ בְּלִבִּי כְּכָל הַנִּזְכָּר לְעֵיל
וְסִפֵּר אָז מֵאֶחָד שֶׁנִּתְרַחֵק בְּאוֹתָן הַיָּמִים
וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמֶּנּוּ כָּל צַעַר הַנַּ"ל
שׁוּב שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁשָּׁמַע גַּם כֵּן מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִנְיָן זֶה
בְּעֵת שֶׁנִּסְתַּלֵּק אֶצְלוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן שְׁלמה אֶפְרַיִם, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שֶׁאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים בִּשְׁבִילֵנוּ
הֲלא הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לא גִּלָּה כִּי אִם סוֹד אֶחָד הָיָה לוֹ ענֶשׁ
מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֲנִי גִּלִּיתִי לָכֶם כָּל כָּךְ סוֹדוֹת רַבּוֹת כָּאֵלֶּה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א
...- עקר הולדה תלוי בה"א [לשון רבנו, זכרונו לברכה] עקר הולדה תלוי בה"א, בבחינת: "הא לכם זרע" ואברהם ושרה לא הולידו, עד שהגיעו לה"א הזאת כי עקר הולדה על ידי הדעת בבחינת "וידע אדם" וכו', 'וקטן אינו מוליד' ועקר הדעת, הינו שישתמש בדעתו הינו שיוציא את שכלו מכח אל הפעל כי גם לקטן יש דעת אבל אצל הקטן עדין הדעת בכח ולא בפעל כי לא השתמש בדעתו, ולא הוציא אותו מכח אל הפעל ומי שהוא שלם בדעתו שהוציא אותו מכח אל הפעל והשיג בדעתו מה שאפשר לדעת האדם להשיג בדעתו אזי...
שיחות הר"ן - אות קפב - גדולות נוראות השגתו
...על מי שעשה כך כמו שבודים החולקים עליו ועל איש כזה בודאי ראוי לחלק כלומר כי החולקים בודים עליו כזבים ושקרים אשר לא עלו על לבו שעשה כך וכך מה שהכל שקר וכזב ועל איש כזה שעשה כך כמו שאומרים הם בודאי ראוי לחלק נמצא שעליו אינם חולקים כלל כי אם היו יודעין גדל צדקתו וקדשתו ומעלתו וכו' בודאי לא היו חולקים עליו רק אדרבא היו רצים אחריו בהתלהבות נפלא כראוי רק הם חולקים על מי שעשה מעשים כאלה כמו שהם אומרים על איש כזה בודאי ראוי לחלק ואמר שהם חתכו וצירו לעצמם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנו - שֵׁם אַתָּה מְסֻגָּל עַל הַיָּם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנו - שם אתה מסגל על הים שם אתה מסגל על הים להכניע הגלים והסוד: "בשוא גליו אתה תשבחם"...
סיפורי מעשיות - מעשה מעני אחד שהיה מתפרנס מטיט
...בעני אחד שהיה מתפרנס מטיט שהיה חופר טיט ומוכרם פעם אחת כשחפר מצא אבן טוב שהיה שויו הון רב מאד ולא ידע כמה שויו והלך לסוחר שיאמוד אותה בשויה וענה לו הסוחר שאין בזה המדינה אדם שיוכל לשלם שוויו כי הוא שוה הון רב וצריך ליסע עבור מכירתה ללונדון לעיר המלוכה אולם הוא היה עני ולא היה לו כסף ליסע והלך ומכר את רכושו הדל והלך מבית לבית לאסוף נדבות עד שהספיק לו ליסע עד הים ורצה לעלות על הספינה אולם לא היו לו מספיק מעות והלך להקאפיטאן והראה לו המרגלית כשראה הקאפיטאן...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'
...- תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו' [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'. כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות כדי להיטב לזולתו כי מידתו להיטב והיה אורו מתפשט לאין סוף וצמצם את אורו לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו' וכ"ש כולם בחכמה עשית והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה כי שם גילה אורותיו אח"כ וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה...
שיחות הר"ן - אות נט
שיחות הר"ן - אות נט מסגל יותר לבנים להיות רחוק מהם לבלי להיות דבוק בהם לשעשע בהם בכל פעם רק לבלי להסתכל עליהם כלל...
שיחות הר"ן - אות רמז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...- שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: כל מי שיש לו כבוד ועשירות יותר הכבוד רחוק ממנו ביותר כי כשאחד יש לו מעט מעות הוא יכול להחזיק המעות אצלו סמוך לבשרו אבל כשיש לו הרבה מעות, המעות שלו מנח בתבה נמצא שהכבוד שהוא העשירות רחוק ממנו ביותר וכן כשיש לו עוד יותר עשירות אזי מעותיו וסחורותיו מנחים בחנות וכיוצא ורחוק ממנו עוד יותר וכשיש לו עוד יותר ויותר עשירות אזי הונו ועשירות שלו מנח במקומות ועירים אחרים רחוק עוד יותר ויותר ממנו וכן כל מה שיש לו כבוד ועשירות...
חיי מוהר"ן - תקנג - עבודת השם
...פעם אחת ספרתי לפניו מענין החסיד מאמשטרדם שהיה מפרסם בבראד שנסע לארץ ישראל וראיתיו בקהלת קרעמיניץ בחזירתו מארץ ישראל. וספרתי לו ששמעתי ממנו שאמר שכבר הרג את היצר הרע. השיב לי בלשון גערה ואמר וכי מה צריכין לדבר שהרג את היצר הרע מאחר שהתענה כל כך כי החסיד הנ"ל התענה הרבה מאד כי שמעתי מחותני זכרונו לברכה שהתענה מאה וששה פעמים משבת לשבת רצופים [אמר המעתיק הכלל היוצא מדברים אלו וכיוצא בהם שרצה רבנו זכרונו לברכה להכניס באנשי שלומנו אמונת חכמים שלמה ולבלי...
חיי מוהר"ן - תמב - מעלת ההתבודדות
...זכרונו לברכה צוה לו בימי נעוריו של המקרב הנ"ל שבשעת התבודדות ידבר הרבה בפרטיות עם כל אברי גופו ויסביר להם שכל תאוות הגוף הבל. כי הא סוף כל אדם למות והגוף לקברות יובל וכל האברים יבלו ויתרקבו וכו' ועוד דבורים כיוצא באלו. והתנהג כך איזה זמן. ואחר כך ספר עם רבנו זכרונו לברכה והתנצל לפניו באשר שהגוף אינו שומע ומרגיש כלל כל דבריו וטענותיו עמו. אמר לו רבנו זכרונו לברכה התחזק בענין זה ואל תרפה ידך מזה ותראה אחר כך מה שיהיה מהדבורים הללו. ושמע לעצתו וקים...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לא - עַל יְדֵי הַנְּגִינָה אָדָם נִכָּר
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לא - על ידי הנגינה אדם נכר על ידי הנגינה אדם נכר, אם קבל עליו על תורה וסימן "בכתף ישאו" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אין ישאו אלא לשון שירה' שנאמר: "שאו זמרה ותנו תף" ומקרא זה נאמר במשא בני קהת שהיו נושאין בכתף את הארון הינו בחינת על תורה...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 26_04_2024 השעה 05:30:33 - wesi2