ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תריא - עבודת השם
אות תריא התקרבות הרב יודיל הנ"ל אצל רבנו זכרונו לברכה הרב יודיל הנ"ל היה חתן הרב ליבלי מטראסטינץ. הרב לייב הנ"ל נסתלק על הים בנסיעת ארץ ישראל, ואמר אם היה בכאן חתני הרב יודיל, אזי לא היה מניח אותי להסתלק כאן. שמעתי בשעה שנסע הרב ליב הנ"ל על הים, הושיטה חיה אחת את ראשה מהמים והלכה כנגד הספינה. ונפלה אימה וחרדה גדולה על האנשים מהספינה, שלא תהפך את הספינה ולבש הרב ליב הנ"ל את הטלית ותפילין והלך לנגדה, ונכנסה להים. לאחר הסתלקותו הניחו אותו על דף על המים וצפה הדף אל הנמל. ועמד עליו עמודא דנורא, ויצאו כל אנשי העיר וקבלו אותו. ובאותה העיר מכמה שנים מקדם היה חכם, ועשה צואה שלא יניחו אצלו שום בר נש, וכשיבוא חכם מארץ פולניה ויעמד עליו עמודא דנורא אזי יניחו אותו אצלו. והרב יודיל הנ"ל חתנו היה למדן גדול גם בעל מקבל וזקן בשעה שנתקרב אל רבנו זכרונו לברכה. ורבנו זכרונו לברכה היה אז רך בשנים והיה באותה העת במעדועדיוקע, והוא היה דר בעיר דאשיב, בערך שלשים פרסאות ממעדועדיוקע ואמר איך יכולין לישב מרחק כזה מרבי כזה. ועקר דירתו משם סמוך למעדועדיוקע אות תריב מצינו בקונטרסים ישנים מכתב יד החברים וכו' אשר שם הלשון מתקן יותר בהתורה אמר אל הכהנים בסימן ב' באות ז' בהספר הנדפס. כתוב שם, והנשמות עם התפילה נקרא כבוד על שם שהיא מלבשת אותם וכו' אות תריג זה בחינת תפילה, כמו שכתוב את ה' האמרת היום. כהנים בחינת תורה בבחינת נשמות כמו שכתוב (מלאכי ה) : "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו". אהרון בחינת משפט כמו שכתוב (שמות כ"ח) : "ונשא אהרון את משפט בני ישראל" כי צריך לזה בחינת משפט. ואמרת אליהם, ואמרת דיקא כי צריך להביא כל התפילות לבחינת משה משיח והוא יקים אותם, כמו שכתוב (שם ל"ט) : "ויביאו את המשכן אל משה, ויקם משה את המשכן". "ולנפש לא יטמא בעמיו" הינו שמירת הברית הנ"ל אות תריד זה מצאתי בספר חיי מוהר"ו כתיבת יד שכתב שם מורנו הרב רבי נתן בזה הלשון מי יפאר גדל פאר הדבור הקדוש כשיצא מפיו בקדשה ובטהרה בצחות ובזכות בתכלית הבהירות שאפילו בגשמיות היה מנח על דבוריו הקדושים כל מיני חן שבעולם אשר אפילו אנשים פשוטים נבהלו מאד מדבוריו, והיו נכספים תמיד לשמע דבוריו מפיו. וכל מי שהיה מדבר עמו היה נמשך ונכרך אחריו בהשתוקקות גדול. ואפילו הרשעים שבקהלת קדש אומן כלם היו כרוכים אחריו ונתעוררו קצת עד שהיו להם כמה וכמה הרהורי תשובה מה שלא עלה על לבם מעולם. כאשר ספרו בפיהם בפרוש שכבר התיאשו עצמן, והיו כמשבעים ועומדים שבודאי לא יהיה להם שום הרהור תשובה והיו רחוקים לגמרי משום צד הרהור תשובה כמפרסם לכל מי שהיה מכיר אותם. ועל ידי דבוריו הקדושים הגיע אליהם גם כן הרהור תשובה אף על פי שמעולם לא דבר עמהם מעניני תשובה ומעניני קדשה, כלל כלל לא רק אדרבא תמיד היה מדבר עמהם שיחת חלין וספורים בעלמא אף על פי כן נמשכו אחרי הקדשה מדבורים שלו לבד עד שהיו סמוכים מאד לשוב אליו יתברך. ואם לא היתה נטרפה השעה שהתגבר הקטרוג מאד ונסתלק באמצע, בודאי היו שבים אליו יתברך וכו' וכו'. וכל מה שאנו מספרים ממנו הכל נחשב לגנות אצלו בערך עצם הפלגת מעלתו. כי אלו כל הימים דיו וכו' אי אפשר לספר אפס קצהו מעצם מעלתו וקדשתו, הן גדלת חכמתו ותורתו המפרסם, והן עצם קדשתו וכו' סמא דמלתא משתוקא. עד כי יבוא שיל ה אז ידעו ויראו עצם גדלת רבנו הקדוש והנורא זכרונו לברכה, כי אז יספרו ממנו הרבה בעת שיבוא משיח צדקנו שיצא מחלציו כאשר ספר ברבים שפעל אצל השם יתברך שהגואל צדק יהיה מיוצאי חלציו. יהי רצון שיבוא במהרה בימינו אמן אות תרטו בזה הספר נכתבו כל המעשיות ששמענו מפיו הקדוש גם כמה שיחות וספורים ששמענו מפיו הקדוש כי שיחתו היא כלה תורה גם כמה מעשיות שנעשו ועברו בינו ובין מקרביו. ומכלם יבין המשכיל עצם גדלתו ותקף קדשתו המפלג מאד מאד, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב, והמשכיל כעת ידם וישתק. וכל חד כפום מה דמשער בלבה יבין מעט מעט פחות מטפה מן הים הגדול. ואפילו מה ששמענו וראינו לא הצגנו כאן רק מעט קצת ברמז. ומפני עצם המחלקת שרבו עליו מאד אנו מכרחים לשום לפינו מחסום לבלי לספר בשבחו. וגדל עצם קדשתו ורוממותו הוא מרומם ונשגב מאד מידיעתנו. אך גם זה המעט דמעט שזכינו לידע ולהבין קצת, אי אפשר לספר כלו מפני המחלקת הגדולה אף על פי שהיה טובה להעולם. רק רשמתי זאת בשביל דורות הבאים ובשביל הימים הבאים לקראתנו לשלום, למען לא תשכח מפינו ומפי זרענו, למען ידעו דורות הבאים גדל חבתם של ישראל לפני השם יתברך אשר זכו בדורות האחרונים לאור צח וזך כזה אור הגנוז והצפון, אשרי עין ראתה אותו, אשרי אזן ששמעה מפיו דבוריו הקדושים, והמעמיק עיונו בספריו הקדושים יבין מעט מעצם קדשתו תם ונשלם שבח לאל בורא עולם
אות תריא

התקרבות הרב יודיל הנ"ל אצל רבנו זכרונו לברכה

הָרַב יוּדִיל הַנַּ"ל הָיָה חֲתַן הָרַב לֵיבֶּלִי מִטְּרָאסְטִינֶץ.

הָרַב לֵייבּ הַנַּ"ל נִסְתַּלֵּק עַל הַיָּם בִּנְסִיעַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר אִם הָיָה בְּכָאן חֲתָנִי הָרַב יוּדִיל, אֲזַי לא הָיָה מַנִּיחַ אוֹתִי לְהִסְתַּלֵּק כָּאן.

שָׁמַעְתִּי בְּשָׁעָה שֶׁנָּסַע הָרַב לֵיבּ הַנַּ"ל עַל הַיָּם, הוֹשִׁיטָה חַיָּה אַחַת אֶת ראשָׁהּ מֵהַמַּיִם וְהָלְכָה כְּנֶגֶד הַסְּפִינָה.

וְנָפְלָה אֵימָה וַחֲרָדָה גְּדוֹלָה עַל הָאֲנָשִׁים מֵהַסְּפִינָה, שֶׁלּא תַּהֲפךְ אֶת הַסְּפִינָה

וְלָבַשׁ הָרַב לֵיבּ הַנַּ"ל אֶת הַטַּלִּית וּתְפִילִּין וְהָלַךְ לְנֶגְדָּהּ, וְנִכְנְסָה לְהַיָּם.

לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ הִנִּיחוּ אוֹתוֹ עַל דַּף עַל הַמַּיִם וְצָפָה הַדַּף אֶל הַנָּמֵל.

וְעָמַד עָלָיו עַמּוּדָא דְּנוּרָא, וְיָצְאוּ כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ.

וּבְאוֹתָהּ הָעִיר מִכַּמָּה שָׁנִים מִקּדֶם הָיָה חָכָם, וְעָשָׂה צַוָּאָה שֶׁלּא יַנִּיחוּ אֶצְלוֹ שׁוּם בַּר נָשׁ, וּכְשֶׁיָּבוֹא חָכָם מֵאֶרֶץ פּוֹלַנְיָה וְיַעֲמד עָלָיו עַמּוּדָא דְנוּרָא אֲזַי יַנִּיחוּ אוֹתוֹ אֶצְלוֹ.

וְהָרַב יוּדִיל הַנַּ"ל חֲתָנוֹ הָיָה לַמְדָן גָּדוֹל גַּם בַּעַל מְקֻבָּל וְזָקֵן בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה אָז רַךְ בַּשָּׁנִים

וְהָיָה בְּאוֹתָהּ הָעֵת בְּמֶעדְוֶעדִיוְקֶע, וְהוּא הָיָה דָּר בָּעִיר דָּאשִׁיב, בְּעֶרֶךְ שְׁלשִׁים פַּרְסָאוֹת מִמֶּעדְוֶעדִיוְקֶע

וְאָמַר אֵיךְ יְכוֹלִין לֵישֵׁב מֶרְחָק כָּזֶה מֵרַבִּי כָּזֶה.

וְעָקַר דִּירָתוֹ מִשָּׁם סָמוּךְ לְמֶעדְוֶעדִיוְקֶע

אות תריב

מָצִינוּ בְּקוּנְטְרֵסִים יְשָׁנִים מִכְּתַב יַד הַחֲבֵרִים וְכוּ'

אֲשֶׁר שָׁם הַלָּשׁוֹן מְתֻקָּן יוֹתֵר בְּהַתּוֹרָה אֱמר אֶל הַכּהֲנִים בְּסִימָן ב' בְּאוֹת ז' בְּהַסֵּפֶר הַנִּדְפָּס.

כָּתוּב שָׁם, וְהַנְּשָׁמוֹת עִם הַתְּפִילָּה נִקְרָא כָּבוֹד עַל שֵׁם שֶׁהִיא מַלְבֶּשֶׁת אוֹתָם וְכוּ'

אות תריג

זֶה בְּחִינַת תְּפִילָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם.

כּהֲנִים בְּחִינַת תּוֹרָה בִּבְחִינַת נְשָׁמוֹת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי שִׂפְתֵי כהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ".

אַהֲרון בְּחִינַת מִשְׁפָּט כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְנָשָׂא אַהֲרון אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

כִּי צָרִיךְ לָזֶה בְּחִינַת מִשְׁפָּט.

וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, וְאָמַרְתָּ דַּיְקָא כִּי צָרִיךְ לְהָבִיא כָּל הַתְּפִילּוֹת לִבְחִינַת משֶׁה מָשִׁיחַ וְהוּא יָקִים אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל משֶׁה, וַיָּקֶם משֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן".

"וּלְנֶפֶשׁ לא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" הַיְנוּ שְׁמִירַת הַבְּרִית הַנַּ"ל

אות תריד

זֶה מָצָאתִי בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ו כְּתִיבַת יָד

שֶׁכָּתַב שָׁם מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן בְּזֶה הַלָּשׁוֹן

מִי יְפָאֵר גּדֶל פְּאֵר הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ כְּשֶׁיָּצָא מִפִּיו בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּצַחוּת וּבְזַכּוּת בְּתַכְלִית הַבְּהִירוּת

שֶׁאֲפִילּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת הָיָה מֻנָּח עַל דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים כָּל מִינֵי חֵן שֶׁבָּעוֹלָם

אֲשֶׁר אֲפִילּוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים נִבְהֲלוּ מְאד מִדִּבּוּרָיו, וְהָיוּ נִכְסָפִים תָּמִיד לִשְׁמעַ דִּבּוּרָיו מִפִּיו.

וְכָל מִי שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ הָיָה נִמְשָׁךְ וְנִכְרָךְ אַחֲרָיו בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל.

וַאֲפִילּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁבִּקְהִלַּת קדֶשׁ אוּמֶן כֻּלָּם הָיוּ כְּרוּכִים אַחֲרָיו וְנִתְעוֹרְרוּ קְצָת עַד שֶׁהָיוּ לָהֶם כַּמָּה וְכַמָּה הִרְהוּרֵי תְשׁוּבָה

מַה שֶּׁלּא עָלָה עַל לִבָּם מֵעוֹלָם.

כַּאֲשֶׁר סִפְּרוּ בְּפִיהֶם בְּפֵרוּשׁ

שֶׁכְּבָר הִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן, וְהָיוּ כְּמֻשְׁבָּעִים וְעוֹמְדִים שֶׁבְּוַדַּאי לא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה

וְהָיוּ רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מִשּׁוּם צַד הִרְהוּר תְּשׁוּבָה כַּמְפֻרְסָם לְכָל מִי שֶׁהָיָה מַכִּיר אוֹתָם.

וְעַל יְדֵי דִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם גַּם כֵּן הִרְהוּר תְּשׁוּבָה

אַף עַל פִּי שֶׁמֵּעוֹלָם לא דִּבֵּר עִמָּהֶם מֵעִנְיְנֵי תְּשׁוּבָה וּמֵעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה, כְּלָל כְּלָל לא

רַק אַדְּרַבָּא תָּמִיד הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם שִׂיחַת חֻלִּין וְסִפּוּרִים בְּעָלְמָא

אַף עַל פִּי כֵן נִמְשְׁכוּ אַחֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה מִדִּבּוּרִים שֶׁלּוֹ לְבַד

עַד שֶׁהָיוּ סְמוּכִים מְאד לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

וְאִם לא הָיְתָה נִטְרָפָה הַשָּׁעָה שֶׁהִתְגַּבֵּר הַקִּטְרוּג מְאד וְנִסְתַּלֵּק בְּאֶמְצַע, בְּוַדַּאי הָיוּ שָׁבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ' וְכוּ'.

וְכָל מַה שֶּׁאָנוּ מְסַפְּרִים מִמֶּנּוּ הַכּל נֶחְשָׁב לִגְנוּת אֶצְלוֹ בְּעֵרֶךְ עצֶם הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ. כִּי אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכוּ' אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר אֶפֶס קָצֵהוּ מֵעצֶם מַעֲלָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ, הֵן גְּדֻלַּת חָכְמָתוֹ וְתוֹרָתוֹ הַמְפֻרְסָם, וְהֵן עצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְכוּ' סַמָּא דְמִלְּתָא מִשְׁתּוֹקָא.

עַד כִּי יָבוֹא שִׁיל ה אָז יֵדְעוּ וְיִרְאוּ עצֶם גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי אָז יְסַפֵּרוּ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה בְּעֵת שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיֵּצֵא מֵחֲלָצָיו

כַּאֲשֶׁר סִפֵּר בָּרַבִּים שֶׁפָּעַל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהַגּוֹאֵל צֶדֶק יִהְיֶה מִיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו.

יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן

אות תרטו

בָּזֶה הַסֵּפֶר נִכְתְּבוּ כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ

גַּם כַּמָּה שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ

כִּי שִׂיחָתוֹ הִיא כֻּלָּהּ תּוֹרָה

גַּם כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ וְעָבְרוּ בֵּינוֹ וּבֵין מְקרָבָיו.

וּמִכֻּלָּם יָבִין הַמַּשְׂכִּיל עצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְתֹקֶף קְדֻשָּׁתוֹ הַמֻּפְלָג מְאד מְאד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשׁב, וְהַמַּשְׂכִּיל כָּעֵת יִדּם וְיִשְׁתּק.

וְכָל חָד כְּפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ יָבִין מְעַט מְעַט פָּחוֹת מִטִּפָּה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל.

וַאֲפִילּוּ מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ וְרָאִינוּ לא הִצַּגְנוּ כָּאן רַק מְעַט קְצָת בְּרֶמֶז.

וּמִפְּנֵי עצֶם הַמַּחֲלקֶת שֶׁרַבּוּ עָלָיו מְאד אָנוּ מֻכְרָחִים לָשׂוּם לְפִינוּ מַחֲסוֹם לִבְלִי לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ.

וְגדֶל עצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ הוּא מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב מְאד מִידִיעָתֵנוּ.

אַךְ גַּם זֶה הַמְעַט דִּמְעַט שֶׁזָּכִינוּ לֵידַע וּלְהָבִין קְצָת, אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר כֻּלּוֹ מִפְּנֵי הַמַּחֲלקֶת הַגְּדוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה טוֹבָה לְהָעוֹלָם.

רַק רָשַׁמְתִּי זאת בִּשְׁבִיל דּוֹרוֹת הַבָּאִים וּבִשְׁבִיל הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, לְמַעַן לא תִּשָּׁכַח מִפִּינוּ וּמִפִּי זַרְעֵנוּ, לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹרוֹת הַבָּאִים גּדֶל חִבָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר זָכוּ בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לְאוֹר צַח וָזַךְ כָּזֶה אוֹר הַגָּנוּז וְהַצָּפוּן, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה אוֹתוֹ, אַשְׁרֵי אזֶן שֶׁשָּׁמְעָה מִפִּיו דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְהַמַּעֲמִיק עִיּוּנוֹ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים יָבִין מְעַט מֵעצֶם קְדֻשָּׁתוֹ

תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים
...חס ושלום, דינים על ישראל על ידי רקודים והמחאת כף אל כף נעשה המתקת הדינין ב. כי עקר גדלתו של הקדוש ברוך הוא הוא שגם העכו"ם ידעו שיש אלהים שליט ומושל, כמובא בזוהר 'כד אתא יתרו ואמר: "כי עתה ידעתי כי גדול ה'" וכו', כדין אתיקר ואתעלא שמא עלאה' ג. ולעכו"ם אי אפשר להם לידע גדלתו של הקדוש ברוך הוא כי אם על ידי בחינת יעקב כמו שכתוב: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'" כי הוא גלה אלקותו של הקדוש ברוך הוא יותר משאר האבות כי אברהם קראו הר ויצחק קראו שדה ושדה הוא יותר...
שיחות הר"ן - אות רכ - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...מחקירות ולהתחזק באמונה פעם אחת אמר לאחד. אגלה לך סוד, שיהיה אפיקורסות גדול בעולם כי מלמעלה יבוא אפיקורסות בעולם בשביל נסיון ואני יודע שאנשים שלי גם בלא זה יתחזקו באמונה באמת וישארו קימים באמונתם אך אני מגלה לך זאת כדי שיתחזקו יותר כשיראו שדברו מזה מקדם וכדברים האלה נשמע מפיו הקדוש כמה פעמים והיה מתאנח מאד על זה ואמר אוי, איך יוכלו לעמד אנשים מעטים נגד כל העולם והנה סמוך מאד אחר הסתלקותו זכרונו לברכה ראינו בעינינו זאת, שתכף התחיל להתפשט אפיקורסית...
שיחות הר"ן - אות רמא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שהקפיד מאד על המלמדים שלומדים בעיר אחרת חוץ לביתם וקרא אותם בלשון גנאי גדול ואמר שהמלמד שלומד חוץ לביתו דומה אצלו כמו שפחה כנענית
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קח - זִבְחֵי אֱלקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה
...- זבחי אלקים רוח נשברה [לשון החברים] זבחי אלהים רוח נשברה הנה ידוע כי עולה באה על הרהור הלב, כמו שכתוב "העולה על רוחכם" הינו שעולה באה על הרהורי הלב, ששם משכן הרוח 'ואין השם יתברך מצרף מחשבה למעשה, בר מהרהורי עכו"ם' והרהור עכו"ם שיך אצל כל אדם הינו מה שמתחיל להתפלל בדבקות, או מתבודד את עצמו ובאמצע התפילה או ההתבודדות נופל ממדרגתו זהו בחינות הרהורי עכו"ם כי כל הנפילות באין מחמת קלקול האמונה וכשנתקלקל האמונה נמצא מחזיר פניו מהשם יתברך כמו שכתוב "נזורו...
חיי מוהר"ן - עח - שיחות שהיה אצל כל תורה
...- עח - שיחות שהיה אצל כל תורה אות עח התורה אתם נצבים בלקוטי א' בסימן מ"ד אמר בשבת שקדם ראש השנה של שנת תקס"ג בשבת הראשון שנתקרבתי אליו. ושם מדבר מענין מחיאת כפים בשעת התפילה. ודע שבאותו העת שאמר התורה הזאת אז היה סמוך לכניסתו לפה ברסלב ואז דבר הרבה מענין מחיאת כפים בתפילה. וספר לי שבתחלת כניסתו לפה עמד פעם אחת על פתח בית המדרש שבביתו והוכיח את העולם על אודות התפילה שאינם מתפללים כראוי. וענה ואמר שאין שומעין משום אחד מהמתפללין שום המחאת כף. ומזה הבנו...
שיחות הר"ן - אות רכד - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...בענין מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה שאסור להסתכל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור אמר רבנו זכרונו לברכה, שכל אדם ואדם יש לו בחינת מה למעלה מה למטה וכו' לפי מדרגתו שאסור לו להסתכל בהם כי אצל קצת, מסתים שכלו אצל הגלגלים ורקיעים ואסור לו להסתכל להלן יותר וגם כל הפילוסופים והמחקרים, כל שכלם וחקירתם הוא רק עד הגלגלים ולמעלה מזה אין יודעים כלום וגם במה שתחת הגלגלים טעו הרבה בכמה דברים עד שנפל ביניהם מחלוקות גדולות בכל דבר וכבר מבאר שאסור להסתכל בהם...
שיחות הר"ן - אות קלד
...הר"ן - אות קלד שיך לסימן ער"ה בלקוטי חלק ראשון, המתחלת: דע שכל מצוה וכו' נעשה ממנה נר וכו' עין שם עתה שמעתי מאחד ששמע גם כן זה הענין מפיו הקדוש ובאר הדבר יותר קצת שאמר שיש אחד שנר שלו אינו יכול לדלק כי אם איזה שעה מחפש עם הנר אותה שעה שדולק ואחר כך נכלה הנר ואין לו במה לחפש ויש אחד שנר שלו דולק איזה שעות יותר ויוכל לחפש יותר אבל אחר כך נפסק ויש שנר שלו דולק יום אחד ויש שדולק עוד יותר ויותר אבל יש אחד שיש לו הרבה נרות נפלאים כאלו שדולקים ומאירים לעולם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סב - אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל
...בשם ס' עשרה מאמרות] שמסעי בני ישראל דהינו הנסיעות שבני ישראל נוסעין ממקום למקום הם מכפרין על אלה אלקיך ישראל, הינו על פגם עבודה זרה כי אפילו כשאין עובדין עבודה זרה, יש פגם עבודה זרה כי קלקול האמונה היא גם כן בחינת עבודה זרה וכמו שמובא על פסוק: "וסרתם ועבדתם אלהים אחרים" שתכף כשסרים מהשם יתברך, הוא בחינת עבודה זרה ועל ידי הנסיעות של ישראל נתכפר 'וכל זמן שיש עבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם' נמצא כשנתכפר פגם עבודה זרה כנ"ל נמתק החרון אף, ונמשך רחמנות...
שיחות הר"ן - אות נז
...גדול מאד מאד מן המיתה והיה מתפחד ומתירא הרבה מאד מן המיתה ואז היה מבקש מהשם יתברך שימות על קדוש השם והלך בזה זמן רב ואינו זוכר כמה אבל זה הוא יודע שהיה זמן גדול אפשר שנה שהלך בזה ובקש תמיד על זה ולא היתה שיחה ותפילה שלא בקש על זה שיסתלק על קדוש השם ומגדל פחדו ויראתו אז מהמיתה כנ"ל היה זה בעצמו אצלו מסירת נפש על קדוש השם ממש מה שהיה מתפלל על זה כי היה פחדו גדול מאד אז מזה ומהנ"ל הבנתי שאותו הדבר שמתגבר על האדם והוא משקע בו אותו הדבר דוקא הוא צריך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לח - לִפְעָמִים הַגָּדוֹל הוֹלֵך וְנוֹסֵעַ לְהַקָּטָן, וְלִפְעָמִים לְהֵפֶך
...מוהר"ן ח"ב - תורה לח - לפעמים הגדול הולך ונוסע להקטן, ולפעמים להפך לפעמים הגדול הולך ונוסע להקטן, ולפעמים להפך דהינו שלפעמים הצדיק נוסע על המדינה ומאיר להתלמידים ולפעמים התלמידים באים אצלו ודע, שזאת הבחינה היא גדולה דהינו כשהגדול נוסע להקטן, זאת הבחינה היא גדולה ביותר כי זה פשוט שהקטן צריך לבוא להגדול כי הוא צריך לקבל ממנו אך לפעמים אורו של הגדול הוא גדול מאד מאד עד שאי אפשר להקטן לקבל מן הגדול במקומו מחמת רבוי האור הגדול מאד על כן מכרח הגדול להוריד...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1570 שניות - עכשיו 24_06_2025 השעה 00:26:31 - wesi2