ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לג - וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה
"ויחד יתרו על כל הטובה" וכו' (שמות י"ח) ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין צד), 'שנעשה בשרו חדודין חדודין' כי כל השמחות הם רק בשעתן כגון, למשל שמחה של חתנה או ברית השמחה הוא רק בשעתן ואם יסתכל על הסוף, אין שום שמחה בעולם, כי סוף אדם [למות] וכו' (ברכות יז) אבל אם יסתכל על הסוף של הסוף אז יש לו לשמח מאד כי סוף כל סוף, דהינו התכלית הוא טוב מאד והנה זהו רק מצד הנשמה, שמצדה המות טוב מאד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (בראשית רבה פרשה ט) : "והנה טוב מאד" זה [מלאך המוות] וכו' כי הוא טוב מאד, שעל ידו באין לתכלית הטוב אך מי שהוא צדיק, ואפילו גופו נקי וקדוש מאד אזי יכול לשמח גם עם גופו אפילו אם מסתכל על הסוף מאחר שגם גופו טהור וקדוש (תהלים נ"ו) "באלהים בטחתי מה יעשה בשר לי" שהבשר, דהינו הגוף אינו יכול לעשות לו שום הזק וכמו שכתוב (תהלים ט"ז) : "אף בשרי ישכן לבטח" שהצדיק בטוח, שגם להגוף יהיה טוב מאד ועל כן יכול לשמח גם עם גופו אפילו כשמסתכל על הסוף אבל מי שאין גופו קדוש כל כך בפרט גר שאף על פי שנשמתו גבוה מאד אף על פי כן גופו נוצר מטפה טמאה ואיך אפשר לשנות זאת נמצא שזה האיש שאין גופו קדוש כל כך, בפרט גר אי אפשר לו לשמח עם גופו כשמסתכל על התכלית וזהו : "ויחד יתרו על כל הטובה" שיתרו היה שמח על כל הטובה פרוש, אפילו כשהסתכל להלאה מן הטובה וזהו : "על כל הטובה" למעלה ולהלאה על הטובה אף על פי שהסתכל על זה, הינו להלאה מן הטובה, הינו על הסוף אף על פי כן היה שמח מאד כי מצד הנשמה אף כשמסתכל על הסוף, הוא טוב מאד כנ"ל אך שנעשה בשרו חדודין חדודין בשרו דיקא דהינו הגוף כי מאחר שהיה גר לא היה שמחתו בגופו כשהסתכל על הסוף כנ"ל וזהו : 'נעשה בשרו חדודין חדודין' בשרו דיקא כנ"ל
"וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה" וְכוּ'

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין'

כִּי כָל הַשְּׂמָחוֹת הֵם רַק בִּשְׁעָתָן

כְּגוֹן, לְמָשָׁל שִׂמְחָה שֶׁל חֲתֻנָּה אוֹ בְּרִית

הַשִּׂמְחָה הוּא רַק בִּשְׁעָתָן

וְאִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, אֵין שׁוּם שִׂמְחָה בָּעוֹלָם, כִּי סוֹף אָדָם [למות] וְכוּ'

אֲבָל אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף שֶׁל הַסּוֹף

אָז יֵשׁ לוֹ לִשְׂמחַ מְאד

כִּי סוֹף כָּל סוֹף, דְּהַיְנוּ הַתַּכְלִית הוּא טוֹב מְאד

וְהִנֵּה זֶהוּ רַק מִצַּד הַנְּשָׁמָה, שֶׁמִּצִּדָּהּ הַמָּוֶת טוֹב מְאד

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "וְהִנֵּה טוֹב מְאד" זֶה [מלאך המוות] וְכוּ'

כִּי הוּא טוֹב מְאד, שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִין לְתַכְלִית הַטּוֹב

אַך מִי שֶׁהוּא צַדִּיק, וַאֲפִילּוּ גּוּפוֹ נָקִי וְקָדוֹשׁ מְאד

אֲזַי יָכוֹל לִשְׂמחַ גַּם עִם גּוּפוֹ

אֲפִילּוּ אִם מִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף

מֵאַחַר שֶׁגַּם גּוּפוֹ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ

"בֵּאֱלהִים בָּטַחְתִּי מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי"

שֶׁהַבָּשָׂר, דְּהַיְנוּ הַגּוּף אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם הֶזֵּק

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכּן לָבֶטַח"

שֶׁהַצַּדִּיק בָּטוּחַ, שֶׁגַּם לְהַגּוּף יִהְיֶה טוֹב מְאד

וְעַל כֵּן יָכוֹל לִשְׂמחַ גַּם עִם גּוּפוֹ

אֲפִילּוּ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף

אֲבָל מִי שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּל כָּך

בִּפְרָט גֵּר

שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ גָּבוֹהַּ מְאד

אַף עַל פִּי כֵן גּוּפוֹ נוֹצַר מִטִּפָּה טְמֵאָה

וְאֵיך אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת זאת

נִמְצָא שֶׁזֶּה הָאִישׁ שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּל כָּך, בִּפְרָט גֵּר

אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמחַ עִם גּוּפוֹ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית

וְזֶהוּ: "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה"

שֶׁיִּתְרוֹ הָיָה שָׂמֵחַ עַל כָּל הַטּוֹבָה

פֵּרוּשׁ, אֲפִילּוּ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל לְהָלְאָה מִן הַטּוֹבָה

וְזֶהוּ: "עַל כָּל הַטּוֹבָה" לְמַעְלָה וּלְהָלְאָה עַל הַטּוֹבָה

אַף עַל פִּי שֶׁהִסְתַּכֵּל עַל זֶה, הַיְנוּ לְהָלְאָה מִן הַטּוֹבָה, הַיְנוּ עַל הַסּוֹף

אַף עַל פִּי כֵן הָיָה שָׂמֵחַ מְאד

כִּי מִצַּד הַנְּשָׁמָה אַף כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, הוּא טוֹב מְאד כַּנַּ"ל

אַך שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין

בְּשָׂרוֹ דַּיְקָא

דְּהַיְנוּ הַגּוּף

כִּי מֵאַחַר שֶׁהָיָה גֵּר

לא הָיָה שִׂמְחָתוֹ בְּגוּפוֹ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: 'נַעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין'

בְּשָׂרוֹ דַּיְקָא כַּנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ט - תְּהמת יְכַסְיֻמוּ
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] תהמת יכסימו, ירדו במצולת וכו' א. כי עקר החיות מקבלין מהתפילה כמו שכתוב: "תפילה לאל חיי" ובשביל זה צריך להתפלל בכל כוחו כי כשמתפלל בכל כחו ומכניס כחו באותיות התפילה אזי נתחדש כחו שם בבחינת:חדשים לבקרים רבה אמונתך וכו' כי אמונה היא תפילה כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה" תרגומו: 'פרישן בצלו' ב. ודע, שיש שנים עשר שבטים כנגד שנים עשר מזלות וכל שבט ושבט יש לו נסחא מיחדת ויש לו שער מיחד לכנס דרך שם תפילתו וכל שבט מעורר בתפילתו כח מזלו שבשנים עשר מזלות והמזל מאיר למטה ומגדל הצמח ושאר...
שיחות הר"ן - אות קנז
שיחות הר"ן - אות קנז שמעתי בשמו שאמר שכבר אמר כמה תורות על חולאת שלו כי אחר שבא מלמברג הזכיר כמעט בכל תורה מענין הראה שזה היה החולאת שלו כי היה לו חלי ההוסט [שעול, שחפת] רחמנא לצלן שהוא חלי הראה ואמר שכפי רבוי התורות שאמר על זה כבר היה ראוי להתרפא אך החסרון הוא מחמת חסרון אמונה של השומעים שאין אמונתם חזקה כל כך
שיחות הר"ן - אות קח
שיחות הר"ן - אות קח ידוע שלמוד הזוהר מסגל מאד מאד ודע שעל ידי למוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני למודם של התורה הקדושה והלשון הקדוש של הזוהר מעורר מאד לעבודת השם יתברך דהינו השבח שמשבח ומפאר את העובד ה' דהינו הלשון הרגיל בזוהר לומר זכאה וכו' על כל מצוה ועבודה ולהפך הצעקה שצועק וי וכו' וי לה וי לנשמתה על הסר מעבודת ה' אלו הלשונות מעוררים מאד את האדם לעבודתו יתברך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה
...ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אשרי העם ידעי תרועה וכו' [עיין בסוף הספר כל התורה הזאת מכת"י רבינו ז"ל בעצמו בנוסח אחר] א. להמשיך השגחה שלמה אי אפשר אלא עד שישבר תאוות ממון ושבירתה הוא על ידי צדקה כי איתא בזוהר 'רוחא נחת לשכך חמימא דלבא וכד נחת רוחא לבא מקבל לה בחדוה דנגונא דליואי' 'רוחא' זה בחינת צדקה שהוא רוח נדיבה על ידו מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחינת: "יבצר רוח נגידים" שהרוח ממעט תאוות הנגידות והעשירות 'נגונא דליואי' זה בחינת משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואינו אץ...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יג
...- אות יג ואמר רבנו זכרונו לברכה שכל כך נכנס בהקטנות, ונעשה רגיל בעניני הקטנות כל כך עד שאחר כך כשבא לארץ ישראל ורצה להשליך זאת היה מכרח להכריח עצמו בכחות לשבר ולהשליך את עניני קטנות הנ"ל כי כבר היה קשה עליו להשליך זאת מחמת גדל הרגילות כל כך היה נכנס בהקטנות בתחלה גם אחר כך כשבא מארץ ישראל היה חדוש נפלא בענין זה ועצם הפלגת גדלת חכמתו בענין זה עמק עמק לא נשמע ולא נראה כזאת כי זה ידוע שקדם שיוצאין מדרגא לדרגה צריך שיהיה ירידה קדם העליה וכו' ואז צריכין לעניני קטנות להיות איש פשוט לגמרי וכו' והוא זכרונו...
שיחות הר"ן - אות רב - גדולות נוראות השגתו
...גדולות נוראות השגתו שמעתי בשמו זכרונו לברכה שאמר שיש חלוק בין החדושי תורה שמגלין הצדיקים כעין שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: שיש חלוק בין נביא באספקלריא שאינה מאירה לנבואת משה רבנו עליו השלום, שהיה באספקלריא המאירה ועל כן שאר הנביאים התנבאו ב"כה אמר ה'" שהוא בחינת אספקלריא שאינה מאירה אבל משה אמר "זה הדבר" שהוא דבר ברור בחינת אספקלריא המאירה כמובא בפרוש רש"י פרשת מטות ואמר הוא זכרונו לברכה שכמו כן יש בחינת חלוק הזה בין החדושי תורה של הצדיקים כי יש צדיקים שאומרים חדושי תורה אמתיים ומכניסים אותם באיזה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עז - וְהָיָה ה' לְמֶלֶך עַל כָּל הָאָרֶץ
...מוהר"ן ח"א - תורה עז - והיה ה' למלך על כל הארץ [לשון החברים] והיה ה' למלך על כל הארץ דהנה הכלל הוא, שכל מה שאנו עושים, הן התפילה, והן למוד הוא כדי שיתגלה מלכותו יתברך כי ההבל פה הוא בחינת ה והקול הוא בהמשכה, הוא בחינת ו וכשלומד או מתפלל בדחילו ורחימו, נתגלה בחינת י"ה וכשלומד הלכה באפן זה, בורא עולם אחד וכשלומד כל המסכתא, נעשה מטרוניתא וההלכות הן עלמין דילה כי 'אין מלך בלא עם' וזה: "והיה ה' למלך על כל הארץ", שנתגלה מלכותו. [מבאר למעין שחסר כאן רבו ככלו כי עקר המכון חסר מן הספר ולא זכיתי לעמד כלל...
גדולת נוראות השגתו - חיי מוהר"ן - חלק 1
...מוהר"ן - חלק 1 breslev.eip.co.il/?key=564 - חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו שמעתי בשמו שאמר מתי יש לי התבודדות ואמר שבשעה שכל העולם עומדים סביביו והוא יושב בתוכם אז יש לו התבודדות. כי הוא יכול לצעק בקול דממה דקה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש בעצמו שיש לו קול דממה דקה שיכול לעמד בין העם והמון אנשים ויצעק בקול דממה דקה מסוף העולם ועד סופו, וכל האנשים סביביו לא ישמעו כלל. שלמות ההתבודדות הוא דבקות ושתיקה. ומאחר שרבי נחמן מברסלב נכלל בא"ס לגמרי, ממילא הוא תמיד באמצע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יֵּשׁ שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה
...רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה ושם למעלה היא רחבה מאד מאד וכל מה שיורדת למטה מתקצרת ויורדת עד שלמטה היא קצרה מאד והיא רק מעט מעט למטה אבל למעלה היא רחבה מאד. וכן בהתעוררות מלמטה צריך שיהיה מלמטה קצר בבחינות "ודבר פי בצר לי" בבחינת שופר...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מט - לְפִי גַּדְּלוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְעצֶם רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַך
...מוהר"ן ח"ב - תורה מט - לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך בתנועה קלה בעלמא ובהסתכלות בעלמא, שאינו כראוי לפי כבודו יתברך היה ראוי לבוא על האדם מה שראוי, חס ושלום חס ושלום אך השם יתברך מלא רחמים וכל העולם מלא רחמנות, והוא רוצה מאד בהעולם על כן צריך לחזק עצמו מאד בעבודתו בכל מה שיוכל אף אם הוא כמו שהוא ויסמך על רחמיו המרבים מאד בלי שעור כי בודאי לא יעזב אותו אף אם עבר מה שעבר ולהבא לא יעשה עוד ויהיה שב ואל תעשה על כל פנים הן במחשבה והן במעשה כי גם המחשבה של...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 5.5313 שניות - עכשיו 15_10_2026 השעה 22:30:51 - wesi2