ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יד
ואז באותו העת היתה המלחמה של הצרפת שהלך הצרפת לארץ התוגר למצרים ולארץ ישראל וכיוצא כמפרסם וכאשר נשמע לאנשי סטנבול שהמלחמה הנ"ל מתעוררת, והצרפת הולך ובא על הים אזי לא רצו קהלה קדישא של סטנבול להניח שום יהודי לצאת מקיר העיר וחוצה, לפרש על הים ורבנו זכרונו לברכה, לא השגיח על זה ורצה להפקיר את עצמו ואמר להאיש שהיה עמו: תדע שאני רוצה לסכן את עצמי אפילו בסכנות גדולות ועצומות אך את נפשך איני רוצה להפקיר בכן אם תרצה קח לך מעות על הוצאות ושוב בשלום לביתך ואני אסע לבדי בהעלם ובהסתר מאנשי סטנבול כי את עצמי אני מפקיר יהיה איך שיהיה וכו' והאיש הנ"ל מאן בזה ואמר: במקום אשר יהיה שם אדוני אם למות אם לחיים שם יהיה עבדך ובאשר תלך אלך גם כן והשם יתברך ברחמיו הוא מסיבות מתהפך, וסבב ברחמיו שאחר יום או יומים נשמע היות שיושב שם בסטנבול חכם הגדול מירושלים אשר קבץ על יד נדבות עבור עניי ירושלים עיר הקדש והיה בדעתו להתעכב שם עוד שנה אחת ופתאם נתעורר ואמר לאנשי סטנבול. תדעו שנתגלה לי שאני מכרח מיד לנסע לירושלים כי אני רואה שהימים ממשמשין ובאין להסתלק מן העולם ואתם אל תיראו את עם הפרנצויז ואין לכם לדאג עבור ישראל שילכו להתם כי בודאי לא יאנה להם שום הזק בעזרת השם וה' ישמרם ברחמיו עד בואם לשם כי כבר נרשם מקום קבורתי בירושלים ומיד שמעו לדבריו, והלכו ושכרו מיד ספינה גדולה והכריזו: מי שרוצה לילך על הספינה ילך והלכו הרבה אנשים ונשים וטף הן מאנשי ספרד והן מאנשי אשכנז ונסע רבנו זכרונו לברכה, גם כן על ספינה זו לארץ הקדש ודבר רבנו זכרונו לברכה עם החכם מירושלים הנ"ל שיקח אותו לירושלים כי אמר שאינו רוצה להיות לא בצפת ולא בטבריה וכן המתיקו סוד ביניהם ובלכתם על הים היה רוח סערה גדולה מאד מאד והיתה הספינה בסכנה גדולה "יעלו שמים ירדו תהומות" וכו' (תהלים ק"ז) ולא היה עוד בלב איש מהם להנצל מן המיתה והיו צועקים כלם אל ה' והיתה לילה אחת כמו יום הכפורים ממש שהכל בוכים ומתודים ומבקשים כפרה על נפשם ואמרו סליחות ושאר דברי תפילות ותחנונים ורבנו זכרונו לברכה, היה יושב דומם והתחילו כמה אנשים לומר לו מפני מה הוא שותק בעת צרה כזאת ? ולא השיב אך אשת הרב דקהלת קדש חאטין שהיתה מלמדת ובכתה וצעקה כל הלילה והתחילה היא גם כן לומר לו כאלה מפני מה הוא דומם ואמר לה הלואי הייתם שותקים גם אתם היה טוב לפניכם ובזאת תבחנו אם אתם תשתקו ישתק הים מעליכם גם כן וכן היה ופסקו מלצעק ושתקו ואזי מיד כשהאיר היום "יקם סערה לדממה ויחשו גליהם וישמחו" וכו' (תהלים ק"ז)
וְאָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת הָיְתָה הַמִּלְחָמָה שֶׁל הַצָּרְפַת

שֶׁהָלַךְ הַצָּרְפַת לְאֶרֶץ הַתּוֹגָר לְמִצְרַיִם וּלְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכַיּוֹצֵא כַּמְפֻרְסָם

וְכַאֲשֶׁר נִשְׁמַע לְאַנְשֵׁי סְטַנְבּוּל שֶׁהַמִּלְחָמָה הַנַּ"ל מִתְעוֹרֶרֶת, וְהַצָּרְפַת הוֹלֵךְ וּבָא עַל הַיָּם

אֲזַי לא רָצוּ קְהִלָּה קַדִּישָׁא שֶׁל סְטַנְבּוּל לְהַנִּיחַ שׁוּם יְהוּדִי לָצֵאת מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה, לִפְרשׁ עַל הַיָּם

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לא הִשְׁגִּיחַ עַל זֶה וְרָצָה לְהַפְקִיר אֶת עַצְמוֹ

וְאָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ: תֵּדַע שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְסַכֵּן אֶת עַצְמִי אֲפִילּוּ בְּסַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת

אַךְ אֶת נַפְשְׁךָ אֵינִי רוֹצֶה לְהַפְקִיר

בְּכֵן אִם תִּרְצֶה קַח לְךָ מָעוֹת עַל הוֹצָאוֹת וְשׂוּב בְּשָׁלוֹם לְבֵיתְךָ

וַאֲנִי אֶסַּע לְבַדִּי בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר מֵאַנְשֵׁי סְטַנְבּוּל

כִּי אֶת עַצְמִי אֲנִי מַפְקִיר יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וְכוּ'

וְהָאִישׁ הַנַּ"ל מֵאֵן בָּזֶה

וְאָמַר: בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם אֲדוֹנִי אִם לַמָּוֶת אִם לְחַיִּים שָׁם יִהְיֶה עַבְדְּךָ וּבַאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֵלֵךְ גַּם כֵּן

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הוּא מִסִּיבּוֹת מִתְהַפֵּךְ, וְסִבֵּב בְּרַחֲמָיו

שֶׁאַחַר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם נִשְׁמַע

הֱיוֹת שֶׁיּוֹשֵׁב שָׁם בִּסְטַנְבּוּל חָכָם הַגָּדוֹל מִירוּשָׁלַיִם

אֲשֶׁר קִבֵּץ עַל יָד נְדָבוֹת עֲבוּר עֲנִיֵּי יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקּדֶשׁ

וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהִתְעַכֵּב שָׁם עוֹד שָׁנָה אַחַת

וּפִתְאם נִתְעוֹרֵר וְאָמַר לְאַנְשֵׁי סְטַנְבּוּל.

תֵּדְעוּ שֶׁנִּתְגַּלָּה לִי שֶׁאֲנִי מֻכְרָח מִיָּד לִנְסֹעַ לִירוּשָׁלַיִם

כִּי אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַיָּמִים מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם

וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הַפְרַנְצוֹיז

וְאֵין לָכֶם לִדְאג עֲבוּר יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּלְכוּ לְהָתָם

כִּי בְּוַדַּאי לא יְאֻנֶּה לָהֶם שׁוּם הֶזֵּק בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם

וַה' יִשְׁמְרֵם בְּרַחֲמָיו עַד בּוֹאָם לְשָׁם

כִּי כְּבָר נִרְשַׁם מְקוֹם קְבוּרָתִי בִּירוּשָׁלַיִם

וּמִיָּד שָׁמְעוּ לִדְבָרָיו, וְהָלְכוּ וְשָׂכְרוּ מִיָּד סְפִינָה גְּדוֹלָה

וְהִכְרִיזוּ: מִי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ עַל הַסְּפִינָה יֵלֵךְ

וְהָלְכוּ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף הֵן מֵאַנְשֵׁי סְפָרַד וְהֵן מֵאַנְשֵׁי אַשְׁכְּנַז

וְנָסַע רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, גַּם כֵּן עַל סְפִינָה זוֹ לְאֶרֶץ הַקּדֶשׁ

וְדִבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם הֶחָכָם מִירוּשָׁלַיִם הַנַּ"ל שֶׁיִּקַּח אוֹתוֹ לִירוּשָׁלַיִם

כִּי אָמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת לא בִּצְפָת וְלא בִּטְבֶרְיָה

וְכֵן הִמְתִּיקוּ סוֹד בֵּינֵיהֶם

וּבְלֶכְתָּם עַל הַיָּם הָיָה רוּחַ סְעָרָה גְּדוֹלָה מְאד מְאד

וְהָיְתָה הַסְּפִינָה בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה "יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת" וְכוּ'

וְלא הָיָה עוֹד בְּלֵב אִישׁ מֵהֶם לְהִנָּצֵל מִן הַמִּיתָה

וְהָיוּ צוֹעֲקִים כֻּלָּם אֶל ה'

וְהָיְתָה לַיְלָה אַחַת כְּמוֹ יוֹם הַכִּפּוּרִים מַמָּשׁ

שֶׁהַכּל בּוֹכִים וּמִתְוַדִּים וּמְבַקְּשִׁים כַּפָּרָה עַל נַפְשָׁם

וְאָמְרוּ סְלִיחוֹת וּשְׁאָר דִּבְרֵי תְּפִילּוֹת וְתַחֲנוּנִים

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה יוֹשֵׁב דּוֹמֵם

וְהִתְחִילוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים לוֹמַר לוֹ מִפְּנֵי מָה הוּא שׁוֹתֵק בְּעֵת צָרָה כָּזאת ?

וְלא הֵשִׁיב

אַךְ אֵשֶׁת הָרַב דִּקְהִלַּת קדֶשׁ חָאטִין שֶׁהָיְתָה מְלֻמֶּדֶת וּבָכְתָה וְצָעֲקָה כָּל הַלַּיְלָה

וְהִתְחִילָה הִיא גַּם כֵּן לוֹמַר לוֹ כָּאֵלֶּה מִפְּנֵי מָה הוּא דּוֹמֵם

וְאָמַר לָהּ הַלְוַאי הֱיִיתֶם שׁוֹתְקִים גַּם אַתֶּם הָיָה טוֹב לִפְנֵיכֶם

וּבְזאת תִּבָּחֲנוּ

אִם אַתֶּם תִּשְׁתְּקוּ יִשְׁתּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם גַּם כֵּן

וְכֵן הָיָה

וּפָסְקוּ מִלִּצְעק וְשָׁתְקוּ

וַאֲזַי מִיָּד כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם "יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם וַיִּשְׂמְחוּ" וְכוּ'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים
...כא - עתיקא טמיר וסתים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] פרקא רביעאה דספרא דצניעותא עתיקא טמיר וסתים וכו' בהעלתך את הנרות וכו' פרש רש"י שתהא שלהבת עולה מאליה א. כתיב: "אחור וקדם צרתני" כי יש שכל שאדם משיג אותו על ידי הקדמות רבות והשכל הזה מכנה בשם 'אחור' ויש שכל שבא לאדם בלא שום הקדמה אלא על ידי שפע אלקי וזה מכנה בשם 'קדם' בשם פנים והתלהבות הלב נולד מחמת תנועת השכל כי טבע התנועות שמוליד חם ולפי מהירות תנועות השכל כן מוליד חם בלב נמצא על ידי שפע אלקי שהשכל נשפע לאדם במהירות שאין צריך להשתמש בשום הקדמה על...
צדיק ורע לו רשע וטוב לו - מידה כנגד מידה?
...וטוב לו - מידה כנגד מידה? שאלה: רציתי לשאול כיצד מסתדר העניין של "מידה כנגד מידה" עם העניין של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"? ובנוסף, מחמת שהקב"ה הוא טוב ודרכו להיטיב, אז איך זה שבכלל יש מישהו בעולם שרע לו, בין אם זה צדיק ובין אם זה רשע? תודה תשובה: יש כאן 2 בחינות שונות. בחינה אחת היא מידה כנגד מידה, דהיינו שיש גם טוב וגם רע מידה כנגד מידה. ובחינה שניה היא שהשם טוב תמיד ועושה אך ורק טוב תמיד. ושתי הבחינות האלו מחוברות אחת בשניה, כדלקמן: מצד האמת באמת, אין שום רע בעולם כלל. וגם מה שנדמה לאדם כרגע ממש...
שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו
שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו אמר: אצלי העקר הוא ראש השנה ותכף כשחולף ועובר ראש השנה אני מטה אזני ושומע אם מכין בכתל לעורר לסליחות לשנה הבאה כי אין שום זמן כלל כי כל השנה חולף ועובר כהרף עין
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נד - וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים
...מוהר"ן ח"א - תורה נד - ויהי מקץ שנתים ימים ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות וכו' ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה א. כי צריכין לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, בחינת מיתת הלב ועקר הזכרון הוא לזכר תמיד בעלמא דאתי שלא יהיה בדעתו, חס ושלום, שאין עולם אלא אחד ועל ידי מה שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי על ידי זה נעשה יחוד ה' אלקי הנ"ל. [כי ה' אלהים הוא בחינת שם מלא, שהוא בחינת עלמא דאתי כמובא וכן מבאר בסבא על פסוק זה ה' אלקי דא שרותא דמהמנותא...
שיחות הר"ן - אות צח
...תהלים מעלה גדולה כאלו אמרם דוד המלך בעצמו כי הוא אמרם ברוח הקדש והרוח הקדש מנח בתוך התבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום בעצמו והוא מסגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך שעל ידי אמירת תהלים יושיעו ה' והבטחון הוא בחינת משענת כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הבטחון שבוטח שיושיעו ה' כמו שאמר דוד: "ויהי ה' למשען לי" ועל כן על ידי זה נתרפא החולה כמו שכתוב: "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה" וזה בחינת: "ויצא חטר מגזע ישי" הנאמר על...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפב - צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת
...לדון את כל אדם לכף זכות דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות ואפילו מי שהוא רשע גמור צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות ויוכל להשיבו בתשובה וזה בחינת "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" הינו שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות ואף על פי שאתה רואה שהוא רשע גמור אף על פי כן צריך אתה לחפש ולבקש למצא בו מעט טוב, ששם אינו רשע וזהו ועוד מעט ואין רשע שצריך אתה לבקש בו עוד מעט טוב שיש בו עדין, ששם אינו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי
...- תורה סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ויהי נא פי שנים ברוחך אלי, ויאמר וכו' אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן וכו' והנה נתקים אחר כך באלישע פי שנים נמצא שהיה אלישע מתפלל בכונה יותר מאליהו רבו כי כל הנסים והגדולות שעשה אלישע, כלם היו על ידי תפילה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק: "ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע" א. דע, שאפשר שיהיה התלמיד גדול מהרב דהינו שיהיה לו פי שנים כרבו ואף על פי כן, הכל יהיה בכחו של רבו וזה בחינת: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" 'ברוחך' דיקא שעל ידי בחינת הרוח עצמו של...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פה - אֱגוֹזִים הַנִּקְרָאִים לוּזִים
...אגוזים הנקראים לוזים הם רומזים לבחינת לאה שהיא בערף שהיא נקבא ראשונה ואחר כך נכנסין לבית המקדש שהוא בחינת: יעקב קראו בית אל וזהו שפרש רש"י, שדרך לוז, נכנסין לבית אל וזהו:"נחמו נחמו" נחמו גימטריא קדקד שהוא בחינת ערף, שעל ידה נכנסין לבית אל וזהו שלשה שבועות שהם עשרים ואחד יום שבין המצרים וכנגדו באילן לוז בשביל זה נוהגין לאכל ביצה בסעדה המפסקת בתשעה באב כי הביצה נגמרת בעשרים ואחד יום כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . תרנגלת מולדת לעשרים ואחד יום וכו', וכנגדו באילן לוז וזהו העצם לוז שיש בערף אדם, שישאר...
שיחות הר"ן - אות מט
שיחות הר"ן - אות מט בענין קדוש השם שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה וכו' אמר שאינו חיוב כי אף על פי כן יכול להיות שימצא אחד שיקדש השם אפילו אם יעשו לו כל היסורים והכאות שבעולם וכמו שמספרים מהדורות הסמוכים לפנינו כמה מיני ענויים שסבלו הקדושים בשביל קדוש השם אשרי להם
שיחות הר"ן - אות רעח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן אמר: שנמצאים כמה מאמרים בזוהר הקדוש שגלה רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו אחר הסתלקותו וזה ענין "ובחבורא קדמאה" שכתוב בזוהר הקדוש בפרשת פינחס ובשאר מקומות כי העולם אינם מבינים מהו ענין "ובחבורא קדמאה" אך האמת שהוא גלה להם כמה תורות אחר פטירתו ומה שגלה להם קדם קרא חבורא קדמאה ובזה מישב היטב מה שנמצאים בספרי הזוהר הקדוש ובתקונים פרוש על מימרות האמוראים שהיו אחר רבי שמעון בר יוחאי זמן מרבה אך באמת אלו המאמרים גלה רבי שמעון בר יוחאי אחר פטירתו ואז כבר היו אלו האמוראים בעולם אחר כך מצאתי...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2656 שניות - עכשיו 14_10_2025 השעה 11:48:35 - wesi2