שיחות הר"ן - אות רפט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר לאחד שמי שאינו להוט ונבהל להון ואיננו נושא ונותן יותר מכפי ממונו שיש לו רק עושה משא ומתן באמונה בממונו לבד ואינו לווה מאחרים לעשות משא ומתן גדול זהו מקים: "ובכל מאדך" גם אמר לאחד שכשנותנין חמש לצדקה מממונו הוא מקים ובכל מאדך

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אשרי העם ידעי תרועה וכו' [עיין בסוף הספר כל התורה הזאת מכת"י רבינו ז"ל בעצמו בנוסח אחר] א. להמשיך השגחה שלמה אי אפשר אלא עד שישבר...'רוחא נחת לשכך חמימא דלבא וכד נחת רוחא לבא מקבל לה בחדוה דנגונא דליואי' 'רוחא' זה בחינת צדקה שהוא רוח נדיבה על ידו מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחינת: "יבצר רוח נגידים" שהרוח ממעט תאוות הנגידות והעשירות 'נגונא דליואי' זה בחינת משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואינו אץ להעשיר כי הנגינה זה המשא ומתן כמו...

שבחי הר"ן - אות יז גם אמר שהזווג של הצדיק האמת, קשה עליו ענין זה ולא די שאין לו שום תאוה כלל, כי אם אדרבא יש לו יסורים מזה ממש כמו יסורי התינוק בשעת מילה כי ממש יסורים אלו יש להצדיק בשעת זווג ויותר מזה כי התינוק אין לו דעת, על כן אין היסורים שלו גדולים כל כך אבל הצדיק שיש לו דעת יסוריו גדולים מהתינוק וזה היה אצלו דבר פשוט ואמר שכל אדם יכול לזכות לבוא למדרגה זו וכפי הנראה מדבריו היה שקדשתו של עצמו גבה עוד יותר ויותר

שיחות הר"ן - אות רמא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שהקפיד מאד על המלמדים שלומדים בעיר אחרת חוץ לביתם וקרא אותם בלשון גנאי גדול ואמר שהמלמד שלומד חוץ לביתו דומה אצלו כמו שפחה כנענית

חיי מוהר"ן - תקמג - עבודת השם אות תקמג כמה פעמים היה מדבר הרבה עמנו והזהיר אותנו מאד לקרב נפשות להשם יתברך, להשתדל לדבר הרבה עם בני אדם כדי לעוררם ולהשיבם לקרבם להשם יתברך. ורצונו היה אפילו לדבר עם בני...בעסקי העולם אולי יצמח ויתגלגל מזה דבורים שיעוררו אותם להשם יתברך ואפילו אם לא יפעל כי אם תנועה בעלמא, שיכנס בהם איזה הרהור תשובה או התעוררות לפי שעה, גם כן טוב מאד מכל שכן שיכול להיות שברבות הימים, כשידבר עמהם ויחזר וידבר אולי יזכה לעוררם באמת להשם יתברך ולקרבם לעבודתו יתברך אשר אין דבר גדול מזה, כמובא בכל הספרים בפרט בזוהר הקדוש

שיחות הר"ן - אות קלט ספר לי אחד מאנשיו שפעם אחד ספר לרבנו זכרונו לברכה, שדברו לו איזה שדוך ואמר האיש הנ"ל לפניו זכרונו לברכה, ששם אין מקום לפניו השיב לו: כשיש להאדם לב של ישראלי אין שיך אצלו מקום וכו' כי הלב הוא אלקות וכו' וכו' [כנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן נ"ו]

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מא - רקודין [לשון רבנו, זכרונו לברכה] רקודין הנה איתא הברכים הינו הרגלין, הם נצח הוד, והם עוקבין ועק"ב גימטריא שתי פעמים אלהים, שהם דינים, שיש שם אחיזה לחיצונים כידוע והפעלה להבריח...הברכים, הגבורות משרש הבינה וכשממשיך שרש הגבורות מבינה, אז החיצונים בורחים משם, והוא לוקח הבכורה והברכה, שזה בחינת ברכים ושרש הבכורות, נקרא יין כידוע וזה יין המשמח וזה שכתוב ביעקב, כשראה שהוא בחינת ברכים במקום דין כי שתי פעמים אלהים עם עשר אותיות גימטריא יעקב אזי המשיך שרש הגבורות, בחינת יין המשמח כמו שכתוב: "ויבא לו...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פט - ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו [לשון החברים] ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם הן ברוחני הן בגשמי החסרון הוא בהשכינה, שהוא בחינת אלהים...בודאי מעט מאלהים הינו החסרון בודאי מאלהים, הינו בהשכינה אך כשידע זאת, שהחסרון הוא למעלה ולמטה בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות, ולא יוכל לעבד השם יתברך בשמחה לכך צריך להשיב לעצמו, מה אני ומה חיי כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו וכי יש כבוד גדול מזה מתוך כך בא לשמחה גדולה, ונתחדשו המחין שלו וכבוד והדר תעטרהו הינו על ידי כבוד והדר שיש לו...

חיי מוהר"ן - של - מעלת המתקרבים אליו אות של אמר אני יכול לעשות מכלכם צדיקים גמורים נוראים אבל מה יהיה אם כן יעבד השם יתברך בעצמו את עצמו [כלומר שרצונו הוא שאנחנו בעצמנו נתיגע בכחו ועצותיו הקדושים להשיג...וכן שמעתי עוד בכמה לשונות שאמר אני יכול לתן יראה להאדם עד שיצא מחייו ויתבטל במציאות. ופעם אחת בקש מאתו אחד מאנשי שלומנו הרבה בענין זה שיתן לו יראה. [כמדמה לי הכותב שזה היה ר' שמעון המשמש שלו] ודבר עמו רבנו זכרונו לברכה דברים כעין הנ"ל שבודאי יכול לתן [לו] יראה עצומה רק שאין זה תכלית, כי אם כן יתבטל במציאות....

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נט - יש זריז ונשכר, זריז ונפסד יש זריז ונשכר, זריז ונפסד כי דע, כי "מצוה גוררת מצוה" נמצא שהמצוה גוררת את חברתה ובודאי יש איזה בחינה בין המצוות מה שהוא בין מצוה למצוה שהוא מקשר...אחת אחר חברתה ובאמת זאת הבחינה בעצמה, הינו מה שהוא בין המצוות כנ"ל זאת הבחינה היא גם כן יקרה מאד ועל כן מי שהוא צדיק מנעוריו והולך בדרך הישר מימיו מדרגא לדרגא כמו שכתוב באברהם: "ואברהם זקן בא בימים" שאברהם בא לדרגא שלו על ידי הימים, כמובא בזוהר כי 'בן שלש שנים הכיר את בוראו' והיה הולך תמיד מדרגא לדרגא ו