ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פ - בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִתְרם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תּוֹרֵם וְכוּ'
איתא בפרק שני מסכת יומא בראשונה כל מי שרצה לתרם תרומת הדשן תורם וכו' פרוש, דורות הראשונים שהיו צדיקים בשביל זה כל מי שרצה לזכות בהתנשאות הנקרא דשן כמו שכתוב (תהלים כ"ג) : "דשנת בשמן ראשי" תורם, והיה מנהיג הדור ובזמן שהן מרבין, רצין ועולין בכבש כל הקודם את חברו בארבע אמות זכה הינו כשהיו מרבין רצין שכל אחד אומר: אני רוצה להנהיג הדור (עין חגיגה יג) הינו מי שידע והשיג יותר בסודות התורה לזה היו ממנין פרנס על הצבור וזהו : 'כל הקודם את חברו בארבע אמות' הינו 'ארבע אמות של הלכה' (ברכות ח) 'זכה' זה היה זוכה לתרומת הדשן, לבחינת: "דשנת בשמן" וכו' ואם היו שניהן שוין הממנה אומר להן הצביעו ומה הן מוציאין, אחת או שתים, ואין מוציאין אגודל במקדש פרוש כשהיו שנים שוין בהשגת התורה שעל ידה היו זוכין להתנשאות, כמו שכתוב (משלי ח) : "בי מלכים ימלכו" וכל אחד רצה ההתנשאות אזי הממנה, הינו היצר הרע, היה מסית ואומר להם. הצביעו, הינו שיראה איזה צביעות בפני המון עם כדי שיחזיקו אותו ויקבלו אותו לרב והממנה, הינו היצר, פתה את כל אחד על צביעות והקל להם ואמר להם : ומה הן מוציאין, אחת או שתים פרוש, אמר: 'ומה הן' הינו מה היא עברה בזה, שתוציא צביעות פעם אחת או שתים ואחר כך כשתהא מחזק אצל המון עם לצדיק אזי תחזיר לצדקתך ולאמתתך אבל הצדיקים האלו אין מוציאין שום צביעות ואין שומעין לעצת יצר הרע מחמת גדל הכרתם בגדלות הבורא, 'שמלא כל הארץ כבודו' (ישעיה ו) ורואה ויודע הכל ומתבישין לפני השם יתברך להראות איזהו צביעות וזהו 'אין מוציאין אגודל במקדש', הינו שכלם כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, (ברכות לג) : 'מי שיש בו דעה כאלו נבנה מקדש בימיו' מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חברו ונפל, ונשברה רגלו וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה, התקינו שלא יהא תורמין אלא בפיס הינו כפירה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, (מכות כג). 'בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה' מחמת קנאה שקנא את חברו שהיה שניהם שוים בהשגת התורה וחברו דחף אותו על ידי זה כפר בעקר (סנהדרין קב) כמו שמצינו בדור הזה, שכמה בני אדם נפלו מאמונתם מחמת שרואים שבני גילם עלו לגדלה ובודאי מה שדחף אותו ולקח גדלה לעצמו היא עזות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (סנהדרין קה) : 'עזות מלכותא בלא תגא' התקינו שיהא תורמין על ידי פיוס הינו מתחלה היו רוצים בהתנשאות לשם שמים אבל עכשו שההתנשאות היא בשביל כבוד עצמו התקינו שלא ירדף שום אדם אחר התנשאות אלא יברח מן ההתנשאות 'ואין תורמין אלא על ידי פיס' פרוש הינו לא ירצה שום אדם בהתנשאות אלא עד שיבואו כל העם ויפיסו אותו שיקבל רבנות, אזי יקבל אבל בלא פיוס לא יקבל ולא ירדף אחר התנשאות כי לא מצינו בדור הזה שיהא כונתו לשם שמים כמו שמצינו (הוריות יג:) שהתקין רבן גמליאל כבוד לעצמו וכבוד לנשיא וכבוד לאב בית דין ואחר כך כשראו רבי מאיר ורבי נתן התיעצו לבטל הדבר ובודאי לא היו כונתם, חס ושלום, בשביל כבוד עצמם אלא בשביל כבוד השם יתברך
אִיתָא בְּפֶרֶק שֵׁנִי מַסֶּכֶת יוֹמָא

בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִתְרם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תּוֹרֵם וְכוּ'

פֵּרוּשׁ, דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים

בִּשְׁבִיל זֶה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִזְכּוֹת בְּהִתְנַשְּׂאוּת

הַנִּקְרָא דֶּשֶׁן

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן ראשִׁי"

תּוֹרֵם, וְהָיָה מַנְהִיג הַדּוֹר

וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְרֻבִּין, רָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ

כָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת זָכָה

הַיְנוּ כְּשֶׁהָיוּ מְרֻבִּין רָצִין

שֶׁכָּל אֶחָד אוֹמֵר: אֲנִי רוֹצֶה לְהַנְהִיג הַדּוֹר

הַיְנוּ מִי שֶׁיָּדַע וְהִשִּׂיג יוֹתֵר בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה

לָזֶה הָיוּ מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר

וְזֶהוּ: 'כָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת'

הַיְנוּ 'אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה'

'זָכָה' זֶה הָיָה זוֹכֶה לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, לִבְחִינַת: "דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן" וְכוּ'

וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין

הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר לָהֶן הַצְבִּיעוּ

וּמַה הֵן מוֹצִיאִין, אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וְאֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ

פֵּרוּשׁ כְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם שָׁוִין בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה

שֶׁעַל יָדָהּ הָיוּ זוֹכִין לְהִתְנַשְּׂאוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּי מְלָכִים יִמְלכוּ"

וְכָל אֶחָד רָצָה הַהִתְנַשְּׂאוּת

אֲזַי הַמְמֻנֶּה, הַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרָע, הָיָה מֵסִית וְאוֹמֵר לָהֶם.

הַצְבִּיעוּ, הַיְנוּ שֶׁיַּרְאֶה אֵיזֶה צְבִיעוּת בִּפְנֵי הֲמוֹן עָם

כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיקוּ אוֹתוֹ וִיקַבְּלוּ אוֹתוֹ לְרַב

וְהַמְמֻנֶּה, הַיְנוּ הַיֵּצֶר, פִּתָּה אֶת כָּל אֶחָד עַל צְבִיעוּת

וְהֵקֵל לָהֶם וְאָמַר לָהֶם: וּמַה הֵן מוֹצִיאִין, אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם

פֵּרוּשׁ, אָמַר: 'וּמַה הֵן'

הַיְנוּ מַה הִיא עֲבֵרָה בָּזֶה, שֶׁתּוֹצִיא צְבִיעוּת פַּעַם אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם

וְאַחַר כָּך כְּשֶׁתְּהֵא מֻחְזָק אֵצֶל הֲמוֹן עַם לְצַדִּיק

אֲזַי תַּחֲזִיר לְצִדְקָתְך וְלַאֲמִתָּתְך

אֲבָל הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ אֵין מוֹצִיאִין שׁוּם צְבִיעוּת

וְאֵין שׁוֹמְעִין לַעֲצַת יֵצֶר הָרָע

מֵחֲמַת גּדֶל הַכָּרָתָם בְּגַדְלוּת הַבּוֹרֵא, 'שֶׁמְּלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ'

וְרוֹאֶה וְיוֹדֵעַ הַכּל

וּמִתְבַּיְּשִׁין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לְהַרְאוֹת אֵיזֶהוּ צְבִיעוּת

וְזֶהוּ 'אֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ', הַיְנוּ שִׂכְלָם

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה,: 'מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנֶה מִקְדָּשׁ בְּיָמָיו'

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִין וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ

וְדָחַף אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ וְנָפַל, וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ

וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ בֵּית דִּין שֶׁבָּאִין לִידֵי סַכָּנָה, הִתְקִינוּ שֶׁלּא יְהֵא תוֹרְמִין אֶלָּא בְּפַיִס

הַיְנוּ כְּפִירָה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

'בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה'

מֵחֲמַת קִנְאָה שֶׁקִּנֵּא אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁהָיָה שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה

וַחֲבֵרוֹ דָּחַף אוֹתוֹ

עַל יְדֵי זֶה כָּפַר בָּעִקָּר

כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁכַּמָּה בְּנֵי אָדָם נָפְלוּ מֵאֱמוּנָתָם

מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁבְּנֵי גִילָם עָלוּ לִגְדֻלָּה

וּבְוַדַּאי מַה שֶּׁדָּחַף אוֹתוֹ וְלָקַח גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ הִיא עַזּוּת

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'עַזּוּת מַלְכוּתָא בְּלָא תַגָּא'

הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא תוֹרְמִין עַל יְדֵי פִּיּוּס

הַיְנוּ מִתְּחִלָּה הָיוּ רוֹצִים בְּהִתְנַשְּׂאוּת לְשֵׁם שָׁמַיִם

אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁהַהִתְנַשְּׂאוּת הִיא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ

הִתְקִינוּ שֶׁלּא יִרְדּף שׁוּם אָדָם אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת אֶלָּא יִבְרַח מִן הַהִתְנַשְּׂאוּת

'וְאֵין תּוֹרְמִין אֶלָּא עַל יְדֵי פַּיִס'

פֵּרוּשׁ הַיְנוּ לא יִרְצֶה שׁוּם אָדָם בְּהִתְנַשְּׂאוּת

אֶלָּא עַד שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הָעָם וִיפַיְּסוּ אוֹתוֹ שֶׁיְּקַבֵּל רַבָּנוּת, אֲזַי יְקַבֵּל

אֲבָל בְּלא פִּיּוּס לא יְקַבֵּל וְלא יִרְדּף אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת

כִּי לא מָצִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁיְּהֵא כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם

כמו שמצינו שֶׁהִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל כָּבוֹד לְעַצְמוֹ

וְכָבוֹד לַנָּשִׂיא וְכָבוֹד לָאַב בֵּית דִּין

וְאַחַר כָּך כְּשֶׁרָאוּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי נָתָן הִתְיָעֲצוּ לְבַטֵּל הַדָּבָר

וּבְוַדַּאי לא הָיוּ כַּוָּנָתָם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמָם

אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז
...מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכו' א. מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז הינו סודות התורה שיתגלה לעתיד צריך להעלות מדת היראה לשרשה ב. ובמה מעלין את היראה ? בבחינת משפט כמו שכתוב: "מלך במשפט יעמיד ארץ" וארץ הוא בחינת יראה כמו שכתוב: "ארץ יראה" הינו שישפט את כל עסקיו כמו שכתוב: "יכלכל דבריו במשפט" הינו שישפט וידין בעצמו כל עסקיו ובזה יסיר מעליו כל הפחדים ויעלה בחינת יראה ברה ונקיה ותשאר אך יראת השם ולא יראה אחרת כי כשאין אדם דן ושופט את עצמו אזי דנין ושופטין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְּהִי לִי לִישׁוּעָה
...קה - עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה [לשון החברים] עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות הן בגשמי וכל אחד מבקש רחמים, ואינו יודע היכן הוא והרחמים הוא לעיני כל, כמו שכתוב: "לא רחוקה היא ולא בשמים" וכו' והנה איתא בזוהר: 'אית רחמים ואית רחמים אית רחמים פשוטים [ר"ל רחמים סתם כמ"ש בזוהר שם וכדלקמן] דזעיר אנפין ואית רחמים גדולים דעתיקא סתימאה' כמו שכתוב: "וברחמים גדולים אקבצך" ואנו צריכין רחמים אך בעוונינו הרבים בדור הזה אין מי שיתפלל כך, שיוכל להמשיך הרחמים מחמת שאין מי שיכיר...
הר של אש - מעשה מבעל תפילה
...רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה והודיע המלך להגבור המלך זה השי"ת. והגיבור היינו מידת הדין והיראות הנפולות שיש לאדם שהוא צריך להתגבר עליהן. היות שבדרך, שהוא עולה אל החרב הנ"ל הדרך שעולה אל החרב, היינו הדרך להשיג את השכל הנקנה שבו נמתקת היראה של מידת הגבורה והדין. דהיינו השגת האין סוף. כי רק שם כל הדינים נמתקים בשורשם... יש דרך מן הצד היינו צורת מחשבה לא מקובלת, כי הוא שכל מאוד גדול שהוא השכל הנקנה והוא בחינת הדרך מן הצד שיש במעשה של אבידת המלך עיין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כז - רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ 2
...מוהר"ן ח"א - תורה כז - רציצא דמית בביעותה 2 [לשון רבנו זכרונו לברכה] רציצא דמית בביעותה, היכא נפק רוחא ? אמר להו, בהינו דעאל א. כי למשך את כל העולם לעבודתו לעבדו שכם אחד וכלם ישליכו אלילי כספם וזהבם ויתפללו אל השם יתברך לבד זה הדבר נעשה בכל דור ודור לפי השלום שבדור כי על ידי השלום שיש בין בני האדם והם חוקרים ומסבירים זה לזה האמת על ידי זה משליך כל איש את שקר אלילי כספו ומקרב את עצמו להאמת ב. ואי אפשר לבוא לבחינת שלום אלא על ידי הארת פנים הדרת פנים וזה: "ויבא יעקב שלם עיר שכם" אתערותא של בחינת: "לעבדו...
תאוות ממון ושכל תחתון
...מברסלב breslev.eip.co.il/?key=172 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מישרא דסכינא השגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים רבים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שאנו רואים בחוש שאי אפשר להשיג שכל גדול כי אם על ידי התלבשות בשכל התחתון ... ולבוא להשכל התחתון הזה אי אפשר כי אם על ידי שונא בצע שישנא הממון בתכלית השנאה **** והשאלה היא למה? למה ואיך על ידי שנאת הממון יזכה לשכל התחתון שיוביל אותו בסוף לשכל העליון? תשובה: תאוות ממון מרחיקה את האדם מהתכלית. הממון מייצג את ההקדמה של התכלית. כי הממון...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פח - שֶׁלּא לֶאֱכל פְּרִי, שֶׁלּא נִתְבַּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ
...מוהר"ן ח"ב - תורה פח - שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה צריך לזהר מאד, שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה וכמו 'שאסור לקץ אילן בלא זמנו', כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כן אסור לתלש פרי קדם בשולה וכן אסור לאכלה והאוכל פרי קדם גמר בשולה, יכולה להזיק לו מאד לנשמתו כי יוכל לאבד נפשו על ידי זה כי הפרי כל זמן שהיא צריכה להתגדל, יש לה כח המושך כי היא צריכה חיות להתגדל ועל כן בודאי יש לה כח המושך שמושכת יניקתה וחיותה וכשתולשין אותה קדם זמנה, קדם שנתבשלה עדין כל צרכה עדין יש לה כח המושך כי כשמתבשלת כל צרכה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פ - ה' עז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵך אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם
...תורה פ - ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום [לשון החברים] ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום הנה ידוע שגדול השלום כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה . 'שלא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה אלא השלום' ומה הוא השלום, שמחבר תרי הפכים בפסוק: "עושה שלום במרומיו" כי זה המלאך מאש וזה ממים שהם תרי הפכים. כי מים מכבה אש והקדוש ברוך הוא עושה שלום ביניהם ומחברם יחד והוא בחינת יוסף כי יוסף מחבר תרי הפכים, חסדים וגבורות לכך נאמר ביוסף . "ויבא יוסף את דבתם רעה", הוא בחינת גבורות "את אחי אנכי מבקש", הוא בחינת...
חיי מוהר"ן - לו - שיחות השיכים להתורות
...- לו - שיחות השיכים להתורות אות לו ספר לי איש אחד מאנשי שלומנו כשאמר רבנו זכרונו לברכה התורה בטח בה' בסימן ע"ט באותה העת היה הולך בביתו אנה ואנה כדרכו ואחז מטה בידו ואמר ומטה אלהים בידי. ודחק ומשך תבת בידי כלומר שבידו המטה אלהים להטות כרצונו. כי מרמז שם בהתורה הנ"ל שמטה אלהים מרמז על הבחירה שהוא בחינת מט"ט מסטרה חיים ומסטרה מות וכו' כמבאר במאמר התקונים המבאר שם בהתורה הנ"ל וקצת מרמז ומובן מדבריו הקדושים הנ"ל שהתפאר שזכה לכבש הבחירה בידו והמטה בידו להטותו כרצונו אשרי הזוכה לזה אשרי לו. עין בהתורה...
שיחות הר"ן - אות יט
...אות יט ואמר: נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבר וכיוצא ואמר: שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדשה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעברות חס ושלום, רחמנא לצלן רחמנא לשזבן אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העברות שרגילין בהם חס ושלום ואם יעשו להם חק קבוע וחיוב חזק ללמד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד וכל עקר מגמתו וחפצו היה תמיד רק לעבדות ועשיות של קדשה...
גשר צר מאוד - לא לפחד כלל - חלק 1
...מברסלב breslev.eip.co.il/?key=225 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות ודע, שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאד מאד והכלל והעקר שלא יתפחד כלל ובלשון העם: כל העולם כולו גשר צר מאוד. והכלל והעיקר לא לפחד כלל. **** ויש בזה כמה עניינים. ראשית בפשיטות כפשוטו, שעל האדם לא לפחד וכולי... אך יש כאן עוד כמה עניינים, כגון שלדוגמא מרומז בזה העניין מ"ש רבי נחמן מברסלב, כי מי שרוצה לזכות לשעשוע של העולם הבא לשם כך עליו להעלות את מידת היראה לשורשה. דהיינו שעיקר העבודה של האדם,...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 23_09_2025 השעה 15:07:37 - wesi2