ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פ - בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִתְרם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תּוֹרֵם וְכוּ'
איתא בפרק שני מסכת יומא בראשונה כל מי שרצה לתרם תרומת הדשן תורם וכו' פרוש, דורות הראשונים שהיו צדיקים בשביל זה כל מי שרצה לזכות בהתנשאות הנקרא דשן כמו שכתוב (תהלים כ"ג) : "דשנת בשמן ראשי" תורם, והיה מנהיג הדור ובזמן שהן מרבין, רצין ועולין בכבש כל הקודם את חברו בארבע אמות זכה הינו כשהיו מרבין רצין שכל אחד אומר: אני רוצה להנהיג הדור (עין חגיגה יג) הינו מי שידע והשיג יותר בסודות התורה לזה היו ממנין פרנס על הצבור וזהו : 'כל הקודם את חברו בארבע אמות' הינו 'ארבע אמות של הלכה' (ברכות ח) 'זכה' זה היה זוכה לתרומת הדשן, לבחינת: "דשנת בשמן" וכו' ואם היו שניהן שוין הממנה אומר להן הצביעו ומה הן מוציאין, אחת או שתים, ואין מוציאין אגודל במקדש פרוש כשהיו שנים שוין בהשגת התורה שעל ידה היו זוכין להתנשאות, כמו שכתוב (משלי ח) : "בי מלכים ימלכו" וכל אחד רצה ההתנשאות אזי הממנה, הינו היצר הרע, היה מסית ואומר להם. הצביעו, הינו שיראה איזה צביעות בפני המון עם כדי שיחזיקו אותו ויקבלו אותו לרב והממנה, הינו היצר, פתה את כל אחד על צביעות והקל להם ואמר להם : ומה הן מוציאין, אחת או שתים פרוש, אמר: 'ומה הן' הינו מה היא עברה בזה, שתוציא צביעות פעם אחת או שתים ואחר כך כשתהא מחזק אצל המון עם לצדיק אזי תחזיר לצדקתך ולאמתתך אבל הצדיקים האלו אין מוציאין שום צביעות ואין שומעין לעצת יצר הרע מחמת גדל הכרתם בגדלות הבורא, 'שמלא כל הארץ כבודו' (ישעיה ו) ורואה ויודע הכל ומתבישין לפני השם יתברך להראות איזהו צביעות וזהו 'אין מוציאין אגודל במקדש', הינו שכלם כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, (ברכות לג) : 'מי שיש בו דעה כאלו נבנה מקדש בימיו' מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חברו ונפל, ונשברה רגלו וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה, התקינו שלא יהא תורמין אלא בפיס הינו כפירה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, (מכות כג). 'בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה' מחמת קנאה שקנא את חברו שהיה שניהם שוים בהשגת התורה וחברו דחף אותו על ידי זה כפר בעקר (סנהדרין קב) כמו שמצינו בדור הזה, שכמה בני אדם נפלו מאמונתם מחמת שרואים שבני גילם עלו לגדלה ובודאי מה שדחף אותו ולקח גדלה לעצמו היא עזות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (סנהדרין קה) : 'עזות מלכותא בלא תגא' התקינו שיהא תורמין על ידי פיוס הינו מתחלה היו רוצים בהתנשאות לשם שמים אבל עכשו שההתנשאות היא בשביל כבוד עצמו התקינו שלא ירדף שום אדם אחר התנשאות אלא יברח מן ההתנשאות 'ואין תורמין אלא על ידי פיס' פרוש הינו לא ירצה שום אדם בהתנשאות אלא עד שיבואו כל העם ויפיסו אותו שיקבל רבנות, אזי יקבל אבל בלא פיוס לא יקבל ולא ירדף אחר התנשאות כי לא מצינו בדור הזה שיהא כונתו לשם שמים כמו שמצינו (הוריות יג:) שהתקין רבן גמליאל כבוד לעצמו וכבוד לנשיא וכבוד לאב בית דין ואחר כך כשראו רבי מאיר ורבי נתן התיעצו לבטל הדבר ובודאי לא היו כונתם, חס ושלום, בשביל כבוד עצמם אלא בשביל כבוד השם יתברך
אִיתָא בְּפֶרֶק שֵׁנִי מַסֶּכֶת יוֹמָא

בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִתְרם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תּוֹרֵם וְכוּ'

פֵּרוּשׁ, דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים

בִּשְׁבִיל זֶה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִזְכּוֹת בְּהִתְנַשְּׂאוּת

הַנִּקְרָא דֶּשֶׁן

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן ראשִׁי"

תּוֹרֵם, וְהָיָה מַנְהִיג הַדּוֹר

וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְרֻבִּין, רָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ

כָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת זָכָה

הַיְנוּ כְּשֶׁהָיוּ מְרֻבִּין רָצִין

שֶׁכָּל אֶחָד אוֹמֵר: אֲנִי רוֹצֶה לְהַנְהִיג הַדּוֹר

הַיְנוּ מִי שֶׁיָּדַע וְהִשִּׂיג יוֹתֵר בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה

לָזֶה הָיוּ מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר

וְזֶהוּ: 'כָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת'

הַיְנוּ 'אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה'

'זָכָה' זֶה הָיָה זוֹכֶה לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, לִבְחִינַת: "דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן" וְכוּ'

וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין

הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר לָהֶן הַצְבִּיעוּ

וּמַה הֵן מוֹצִיאִין, אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וְאֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ

פֵּרוּשׁ כְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם שָׁוִין בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה

שֶׁעַל יָדָהּ הָיוּ זוֹכִין לְהִתְנַשְּׂאוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּי מְלָכִים יִמְלכוּ"

וְכָל אֶחָד רָצָה הַהִתְנַשְּׂאוּת

אֲזַי הַמְמֻנֶּה, הַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרָע, הָיָה מֵסִית וְאוֹמֵר לָהֶם.

הַצְבִּיעוּ, הַיְנוּ שֶׁיַּרְאֶה אֵיזֶה צְבִיעוּת בִּפְנֵי הֲמוֹן עָם

כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיקוּ אוֹתוֹ וִיקַבְּלוּ אוֹתוֹ לְרַב

וְהַמְמֻנֶּה, הַיְנוּ הַיֵּצֶר, פִּתָּה אֶת כָּל אֶחָד עַל צְבִיעוּת

וְהֵקֵל לָהֶם וְאָמַר לָהֶם: וּמַה הֵן מוֹצִיאִין, אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם

פֵּרוּשׁ, אָמַר: 'וּמַה הֵן'

הַיְנוּ מַה הִיא עֲבֵרָה בָּזֶה, שֶׁתּוֹצִיא צְבִיעוּת פַּעַם אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם

וְאַחַר כָּך כְּשֶׁתְּהֵא מֻחְזָק אֵצֶל הֲמוֹן עַם לְצַדִּיק

אֲזַי תַּחֲזִיר לְצִדְקָתְך וְלַאֲמִתָּתְך

אֲבָל הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ אֵין מוֹצִיאִין שׁוּם צְבִיעוּת

וְאֵין שׁוֹמְעִין לַעֲצַת יֵצֶר הָרָע

מֵחֲמַת גּדֶל הַכָּרָתָם בְּגַדְלוּת הַבּוֹרֵא, 'שֶׁמְּלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ'

וְרוֹאֶה וְיוֹדֵעַ הַכּל

וּמִתְבַּיְּשִׁין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לְהַרְאוֹת אֵיזֶהוּ צְבִיעוּת

וְזֶהוּ 'אֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ', הַיְנוּ שִׂכְלָם

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה,: 'מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנֶה מִקְדָּשׁ בְּיָמָיו'

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִין וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ

וְדָחַף אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ וְנָפַל, וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ

וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ בֵּית דִּין שֶׁבָּאִין לִידֵי סַכָּנָה, הִתְקִינוּ שֶׁלּא יְהֵא תוֹרְמִין אֶלָּא בְּפַיִס

הַיְנוּ כְּפִירָה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

'בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה'

מֵחֲמַת קִנְאָה שֶׁקִּנֵּא אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁהָיָה שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה

וַחֲבֵרוֹ דָּחַף אוֹתוֹ

עַל יְדֵי זֶה כָּפַר בָּעִקָּר

כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁכַּמָּה בְּנֵי אָדָם נָפְלוּ מֵאֱמוּנָתָם

מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁבְּנֵי גִילָם עָלוּ לִגְדֻלָּה

וּבְוַדַּאי מַה שֶּׁדָּחַף אוֹתוֹ וְלָקַח גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ הִיא עַזּוּת

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'עַזּוּת מַלְכוּתָא בְּלָא תַגָּא'

הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא תוֹרְמִין עַל יְדֵי פִּיּוּס

הַיְנוּ מִתְּחִלָּה הָיוּ רוֹצִים בְּהִתְנַשְּׂאוּת לְשֵׁם שָׁמַיִם

אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁהַהִתְנַשְּׂאוּת הִיא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ

הִתְקִינוּ שֶׁלּא יִרְדּף שׁוּם אָדָם אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת אֶלָּא יִבְרַח מִן הַהִתְנַשְּׂאוּת

'וְאֵין תּוֹרְמִין אֶלָּא עַל יְדֵי פַּיִס'

פֵּרוּשׁ הַיְנוּ לא יִרְצֶה שׁוּם אָדָם בְּהִתְנַשְּׂאוּת

אֶלָּא עַד שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הָעָם וִיפַיְּסוּ אוֹתוֹ שֶׁיְּקַבֵּל רַבָּנוּת, אֲזַי יְקַבֵּל

אֲבָל בְּלא פִּיּוּס לא יְקַבֵּל וְלא יִרְדּף אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת

כִּי לא מָצִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁיְּהֵא כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם

כמו שמצינו שֶׁהִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל כָּבוֹד לְעַצְמוֹ

וְכָבוֹד לַנָּשִׂיא וְכָבוֹד לָאַב בֵּית דִּין

וְאַחַר כָּך כְּשֶׁרָאוּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי נָתָן הִתְיָעֲצוּ לְבַטֵּל הַדָּבָר

וּבְוַדַּאי לא הָיוּ כַּוָּנָתָם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמָם

אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיט - מֵעִנְיַן יִסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה
...- מענין יסורי עולם הזה דבר עמנו כמה פעמים מענין יסורי עולם הזה שכל בני העולם כלם מלאים יסורים אין גם אחד שיהיה לו עולם הזה ואפילו העשירים הגדולים ואפילו השרים אין להם שום עולם הזה כלל כי כל ימיהם כעס ומכאובות וכלם מלאים טרדות ודאגות ועצבות ויגון ואנחה תמיד וכל אחד יש לו יסורים מיחדים ואין גם אחד מכל הגבירים והשרים, שיהיה לו הכל כסדר כרצונו תמיד וכלם כאחד מלאים יסורים ודאגות תמיד וזה ברור וידוע לכל מי שבקי קצת בהם ובדרכיהם וכמה פעמים דברנו מזה, והיינו רואים בעינינו כל זאת ואפילו מי שנדמה עליו שיש...
שיחות הר"ן - אות ש - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות ש - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת אמר לי. כל מה שאתה רואה בעולם כל מה שנמצא בעולם הכל בשביל הבחירה והנסיון
שבחי הר"ן - אות ט
שבחי הר"ן - אות ט והיה מתענה הרבה מאד וכמה פעמים התענה משבת לשבת והכל בימי נעוריו ממש קדם היותו בן עשרים שנה ולפעמים התענה שני פעמים משבת לשבת רצופים זה לזה ואף על פי שהיה "ילד שעשועים" ומגדל בתפנוק והיה אדם דק מאד אף על פי כן לא היה חס על עצמו כלל והתענה וסגף עצמו מאד והתענה ח"י [שמונה עשרה] פעמים משבת לשבת בשנה אחת
חיי מוהר"ן - תרז - עבודת השם
...אות תרז שיך למאמר שמי שנכתב בקדשה. זה המאמר נאמר על פי שאלה [לקוטי תנינא סימן ל"ב] ששאל המגיד מטיראוויצע את רבנו זכרונו לברכה באשר שהאבות ושאר הצדיקים הקדמונים בודאי חברו ספרים הרבה והיכן הם אלו הספרים ? והשיב לו רבנו זכרונו לברכה ענין הנאמר במאמר הנ"ל ששם מתרץ הדבר היטב עין שם. אחר כך בא המגיד זכרונו לברכה לאיזה מקום אשר גר שם חתנו רבי יצחק זכרונו לברכה כי היה שם מלמד ושאל אותו חתנו הנ"ל על שלום אשתו ובניו והשיב לו חותנו המגיד עד שאתה שואלני על שלומם שאל אותי מהיכן אני בא כי אני בא מברסלב והייתי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמו - עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה
...רבנו, זכרונו לברכה] עדות ה' נאמנה וכו' כי הדבר קשה איך התורה הנקראת אשה יכולה להעיד הלא אשה פסולה לעדות מחכימת פתי בשביל זה יכולה להעיד כמו שמובא, 'תקנת קדמונים הוא, דבמקום שאין אנשים רגילים להיות נשים נאמנות' וזה ידוע, שעקר תאוות הם בסתר, בבחינת "מים גנובים ימתקו" וכו' ואין בני אדם רגילים שם אבל התורה היא עומדת שם וקוראת אותו מי פתי יסור הנה וכו' ומחמת תשוקת תאוותו אינו שומע קריאתה ואחר גמר תאוותו הוא מרגיש תכף קריאתה ומתחרט תכף על העברה וזאת החרטה זה בחינת "מחכימת פתי" כי בשעת העברה היה בו רו
האם הגעתי לתכלית ומה היא ידיעה שלמה?
...שלמה? שאלה: שלום לכם אשמח לדעת כיצד יכול האדם לדעת שהוא הגיע אל התכלית שלו? האם יש דרך לדעת בוודאות מוחלטת האם האדם כבר הגיע לתכלית שלו? איך אפשר לדעת את הדבר הזה? אולי אני רק מטעה את עצמי? תודה תשובה: קיימת דרך פשוטה לדעת אם הגעת לתכלית, והיא על ידי זה שהספק של האם הגעת לתכלית יעלם. ז"א כל זמן שיש ספק כלשהו האם הגעת לתכלית, הרי שלא הגעת לתכלית. אתה שבע, רק כאשר אתה לא רעב. אם יש לאדם שאלה כלשהי בנושא כלשהו, כגון לדוגמא השאלות שבאות מהחלל הפנוי, הרי שהוא לא הגיע לתכלית ולא חזר בתשובה שלמה. בתכלית...
חיי מוהר"ן - פו - סיפורים חדשים
...אות פו תקס"ט חלם לו שהיה קבוץ אחד של יהודים עם מנהיג אחד שהיה גדול מאד בעולם. וגזרו גזרה להרג את כל היהודים והמנהיג נפל על עצה שצריכין לשנות עצמו לערל. והלך וקרא אמן וגלח לו הזקן עם הפאות. ואחר כך נתברר שהוא שקר שלא נגזר כלל הגזרה הנ"ל. כמה בושה הגיע לאותו מנהיג בודאי לא היה אפשר לו להתראות לפני העולם והצרך לעקר ולברח. ואיך יוצאין מן הפתח ואיך שוכרין עגלה וכיוצא בזה בודאי היה לו בושה וכלמה גדולה מאד אשר אי אפשר לבאר. ובודאי הצרך לישב איזה זמן אצל ערל עד שיצמח זקנו. זה הראו לו וכו' אות פז תקס"ד ליל...
אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 2
...ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 2 * אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 1. ועל ידי מה נותן כח למלכות דקדשה? על ידי התורה, שהוא עוסק בכח כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שם: 'לעולם ירגיז וכו' אי אזיל מוטב, ואם לאו יעסק בתורה'. וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אם פגע בך מנול זה, משכהו לבית המדרש'. כי על ידי התורה נותן כח למלכות דקדשה. = היינו על ידי שמעמיק את שכלו בתורה דהיינו בחוכמת השי"ת. דהיינו מחפש וחוקר להבין את רצון השי"ת בכל דבר, מפני מה השי"ת עשה דווקא כך ולא אחרת. ואזי מקבלת המלכות, שהיא בחינת...
שיחות הר"ן - אות צ
...השנה הוא רואה כל הנשמות של המתים של קרובים שלו או אותן שהם משרשו כמו שקדם המיתה רואין הנשמות הנ"ל כידוע כמו כן קדם השנה שהוא אחד מששים במיתה רואין אותם גם כן רק מחמת שהראיה היא בהעברה בעלמא מאד כי קדם המיתה ממש אזי יש גם כן חלוקים שאדם גדול ואיש כשר רואה הנשמות הנ"ל קדם מותו בראיה גמורה אך סתם בני אדם אפילו קדם מותם אינם רואים אותן הנשמות רק בהעברה בעלמא כמו שעובר זריחה והתנוצצות בעלמא לפני העינים וקדם השנה שהיא רק אחד מששים במיתה אזי גם הראיה הנ"ל של הנשמות הנ"ל הוא רק אחד מששים מהתנוצצות הנ"ל...
שיחות הר"ן - אות קסה - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...בכל פעם שהיה מספר מעצם הפלגת מעלתו ומדרגתו הגבוה מאד מאד היה אומר בכל פעם אבל מאד יגעתי על זה ועקר ספורו בפנינו דברים כאלו היה בשביל קנאת סופרים כדי שנהיה מקנאים עצמנו במעלתו הגדולה כדי שגם אנחנו נעשה כמותו ונלך בדרכיו להתיגע ולטרח וכו' ולעבד ה' כמותו ופעם אחת ספר עם אחד מענינים אלו והתפאר לפניו מעצם גדלת מעלתו והשגתו הגבוהה העצומה וכו', כמו שמתפאר ומתגרה עם חברו בגדולות כדי שיתקנא בו חברו וזה האיש אמר לו: מי יוכל לבוא לזה לזכות למדרגתכם כי יש לכם נשמה גבוהה מאד בודאי ?! והקפיד רבנו זכרונו לברכה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.4385 שניות - עכשיו 23_12_2025 השעה 03:49:57 - wesi2