ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פ - בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִתְרם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תּוֹרֵם וְכוּ'
איתא בפרק שני מסכת יומא בראשונה כל מי שרצה לתרם תרומת הדשן תורם וכו' פרוש, דורות הראשונים שהיו צדיקים בשביל זה כל מי שרצה לזכות בהתנשאות הנקרא דשן כמו שכתוב (תהלים כ"ג) : "דשנת בשמן ראשי" תורם, והיה מנהיג הדור ובזמן שהן מרבין, רצין ועולין בכבש כל הקודם את חברו בארבע אמות זכה הינו כשהיו מרבין רצין שכל אחד אומר: אני רוצה להנהיג הדור (עין חגיגה יג) הינו מי שידע והשיג יותר בסודות התורה לזה היו ממנין פרנס על הצבור וזהו : 'כל הקודם את חברו בארבע אמות' הינו 'ארבע אמות של הלכה' (ברכות ח) 'זכה' זה היה זוכה לתרומת הדשן, לבחינת: "דשנת בשמן" וכו' ואם היו שניהן שוין הממנה אומר להן הצביעו ומה הן מוציאין, אחת או שתים, ואין מוציאין אגודל במקדש פרוש כשהיו שנים שוין בהשגת התורה שעל ידה היו זוכין להתנשאות, כמו שכתוב (משלי ח) : "בי מלכים ימלכו" וכל אחד רצה ההתנשאות אזי הממנה, הינו היצר הרע, היה מסית ואומר להם. הצביעו, הינו שיראה איזה צביעות בפני המון עם כדי שיחזיקו אותו ויקבלו אותו לרב והממנה, הינו היצר, פתה את כל אחד על צביעות והקל להם ואמר להם : ומה הן מוציאין, אחת או שתים פרוש, אמר: 'ומה הן' הינו מה היא עברה בזה, שתוציא צביעות פעם אחת או שתים ואחר כך כשתהא מחזק אצל המון עם לצדיק אזי תחזיר לצדקתך ולאמתתך אבל הצדיקים האלו אין מוציאין שום צביעות ואין שומעין לעצת יצר הרע מחמת גדל הכרתם בגדלות הבורא, 'שמלא כל הארץ כבודו' (ישעיה ו) ורואה ויודע הכל ומתבישין לפני השם יתברך להראות איזהו צביעות וזהו 'אין מוציאין אגודל במקדש', הינו שכלם כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, (ברכות לג) : 'מי שיש בו דעה כאלו נבנה מקדש בימיו' מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חברו ונפל, ונשברה רגלו וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה, התקינו שלא יהא תורמין אלא בפיס הינו כפירה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, (מכות כג). 'בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה' מחמת קנאה שקנא את חברו שהיה שניהם שוים בהשגת התורה וחברו דחף אותו על ידי זה כפר בעקר (סנהדרין קב) כמו שמצינו בדור הזה, שכמה בני אדם נפלו מאמונתם מחמת שרואים שבני גילם עלו לגדלה ובודאי מה שדחף אותו ולקח גדלה לעצמו היא עזות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (סנהדרין קה) : 'עזות מלכותא בלא תגא' התקינו שיהא תורמין על ידי פיוס הינו מתחלה היו רוצים בהתנשאות לשם שמים אבל עכשו שההתנשאות היא בשביל כבוד עצמו התקינו שלא ירדף שום אדם אחר התנשאות אלא יברח מן ההתנשאות 'ואין תורמין אלא על ידי פיס' פרוש הינו לא ירצה שום אדם בהתנשאות אלא עד שיבואו כל העם ויפיסו אותו שיקבל רבנות, אזי יקבל אבל בלא פיוס לא יקבל ולא ירדף אחר התנשאות כי לא מצינו בדור הזה שיהא כונתו לשם שמים כמו שמצינו (הוריות יג:) שהתקין רבן גמליאל כבוד לעצמו וכבוד לנשיא וכבוד לאב בית דין ואחר כך כשראו רבי מאיר ורבי נתן התיעצו לבטל הדבר ובודאי לא היו כונתם, חס ושלום, בשביל כבוד עצמם אלא בשביל כבוד השם יתברך
אִיתָא בְּפֶרֶק שֵׁנִי מַסֶּכֶת יוֹמָא

בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִתְרם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תּוֹרֵם וְכוּ'

פֵּרוּשׁ, דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים

בִּשְׁבִיל זֶה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִזְכּוֹת בְּהִתְנַשְּׂאוּת

הַנִּקְרָא דֶּשֶׁן

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן ראשִׁי"

תּוֹרֵם, וְהָיָה מַנְהִיג הַדּוֹר

וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְרֻבִּין, רָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ

כָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת זָכָה

הַיְנוּ כְּשֶׁהָיוּ מְרֻבִּין רָצִין

שֶׁכָּל אֶחָד אוֹמֵר: אֲנִי רוֹצֶה לְהַנְהִיג הַדּוֹר

הַיְנוּ מִי שֶׁיָּדַע וְהִשִּׂיג יוֹתֵר בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה

לָזֶה הָיוּ מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר

וְזֶהוּ: 'כָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת'

הַיְנוּ 'אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה'

'זָכָה' זֶה הָיָה זוֹכֶה לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, לִבְחִינַת: "דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן" וְכוּ'

וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין

הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר לָהֶן הַצְבִּיעוּ

וּמַה הֵן מוֹצִיאִין, אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וְאֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ

פֵּרוּשׁ כְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם שָׁוִין בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה

שֶׁעַל יָדָהּ הָיוּ זוֹכִין לְהִתְנַשְּׂאוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּי מְלָכִים יִמְלכוּ"

וְכָל אֶחָד רָצָה הַהִתְנַשְּׂאוּת

אֲזַי הַמְמֻנֶּה, הַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרָע, הָיָה מֵסִית וְאוֹמֵר לָהֶם.

הַצְבִּיעוּ, הַיְנוּ שֶׁיַּרְאֶה אֵיזֶה צְבִיעוּת בִּפְנֵי הֲמוֹן עָם

כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיקוּ אוֹתוֹ וִיקַבְּלוּ אוֹתוֹ לְרַב

וְהַמְמֻנֶּה, הַיְנוּ הַיֵּצֶר, פִּתָּה אֶת כָּל אֶחָד עַל צְבִיעוּת

וְהֵקֵל לָהֶם וְאָמַר לָהֶם: וּמַה הֵן מוֹצִיאִין, אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם

פֵּרוּשׁ, אָמַר: 'וּמַה הֵן'

הַיְנוּ מַה הִיא עֲבֵרָה בָּזֶה, שֶׁתּוֹצִיא צְבִיעוּת פַּעַם אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם

וְאַחַר כָּך כְּשֶׁתְּהֵא מֻחְזָק אֵצֶל הֲמוֹן עַם לְצַדִּיק

אֲזַי תַּחֲזִיר לְצִדְקָתְך וְלַאֲמִתָּתְך

אֲבָל הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ אֵין מוֹצִיאִין שׁוּם צְבִיעוּת

וְאֵין שׁוֹמְעִין לַעֲצַת יֵצֶר הָרָע

מֵחֲמַת גּדֶל הַכָּרָתָם בְּגַדְלוּת הַבּוֹרֵא, 'שֶׁמְּלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ'

וְרוֹאֶה וְיוֹדֵעַ הַכּל

וּמִתְבַּיְּשִׁין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לְהַרְאוֹת אֵיזֶהוּ צְבִיעוּת

וְזֶהוּ 'אֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ', הַיְנוּ שִׂכְלָם

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה,: 'מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנֶה מִקְדָּשׁ בְּיָמָיו'

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִין וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ

וְדָחַף אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ וְנָפַל, וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ

וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ בֵּית דִּין שֶׁבָּאִין לִידֵי סַכָּנָה, הִתְקִינוּ שֶׁלּא יְהֵא תוֹרְמִין אֶלָּא בְּפַיִס

הַיְנוּ כְּפִירָה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

'בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה'

מֵחֲמַת קִנְאָה שֶׁקִּנֵּא אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁהָיָה שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה

וַחֲבֵרוֹ דָּחַף אוֹתוֹ

עַל יְדֵי זֶה כָּפַר בָּעִקָּר

כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁכַּמָּה בְּנֵי אָדָם נָפְלוּ מֵאֱמוּנָתָם

מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁבְּנֵי גִילָם עָלוּ לִגְדֻלָּה

וּבְוַדַּאי מַה שֶּׁדָּחַף אוֹתוֹ וְלָקַח גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ הִיא עַזּוּת

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'עַזּוּת מַלְכוּתָא בְּלָא תַגָּא'

הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא תוֹרְמִין עַל יְדֵי פִּיּוּס

הַיְנוּ מִתְּחִלָּה הָיוּ רוֹצִים בְּהִתְנַשְּׂאוּת לְשֵׁם שָׁמַיִם

אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁהַהִתְנַשְּׂאוּת הִיא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ

הִתְקִינוּ שֶׁלּא יִרְדּף שׁוּם אָדָם אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת אֶלָּא יִבְרַח מִן הַהִתְנַשְּׂאוּת

'וְאֵין תּוֹרְמִין אֶלָּא עַל יְדֵי פַּיִס'

פֵּרוּשׁ הַיְנוּ לא יִרְצֶה שׁוּם אָדָם בְּהִתְנַשְּׂאוּת

אֶלָּא עַד שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הָעָם וִיפַיְּסוּ אוֹתוֹ שֶׁיְּקַבֵּל רַבָּנוּת, אֲזַי יְקַבֵּל

אֲבָל בְּלא פִּיּוּס לא יְקַבֵּל וְלא יִרְדּף אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת

כִּי לא מָצִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁיְּהֵא כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם

כמו שמצינו שֶׁהִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל כָּבוֹד לְעַצְמוֹ

וְכָבוֹד לַנָּשִׂיא וְכָבוֹד לָאַב בֵּית דִּין

וְאַחַר כָּך כְּשֶׁרָאוּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי נָתָן הִתְיָעֲצוּ לְבַטֵּל הַדָּבָר

וּבְוַדַּאי לא הָיוּ כַּוָּנָתָם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמָם

אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
ספר המידות - בנים
...- בנים חלק א' א. כל הבוכה ומתאבל על אדם כשר, זוכה לגדל את בניו. ב. צריך לשמר את התינוק, שלא ילך בגלוי הראש. ג. אין צריך לאדם לדאג על פרנסת בניו, כי כשהם גדלים גדלה פרנסתם עמהם. ד. מי שמבטל את חברו מפריה ורביה, הולך לשאול בלא ולד. ה. כל הכופה אשתו לדבר מצוה, הוי לה בנים שאינם מהגנים. ו. אשה שדמיה מרבים צער גדול בנים שלה יותר בעצבון. ז. בת כהן לישראל, בת תלמיד חכם לעם הארץ זרע אין לה. ח. התענית של חמישי בשבת מסגל לגדול בנים. ט. צניעות שבאשה מזכה לה לבנים הגונים. י. על ידי שמחת יום טוב ועל ידי הנחת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כח - בְּנִי לָן בֵּיתָא בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא
...באוירא דעלמא [לשון רבנו זכרונו לברכה] בני לן ביתא באוירא דעלמא, אמר שם, קם ותלא בין שמיא לארעא. אמר להו, אפיקו לי לבני וטינא מהתם. אמרו: ומי איכא דמצי לאסוקי התם. אמר: ומי איכא דמצי למבני ביתא בין שמיא לארעא. א. המתנגדים המבזים והמחרפים יראי השם זה מחמת שמקבלים תורה מתלמידי חכמים שדין יהודאין כי תלמידי חכמים שדין יהודאין הם מקבלים תורתם מהשדין שיש להם תורה נפולה מאלפין נפולים ובאלפין אלו כתיב בשלמה "וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף" כי שלמה זכה להם בקדשה אבל תלמידי חכמים שדין יהודאין מקבלין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים
...ח"א - תורה סא - על ידי אמונת חכמים חדי רבי שמעון ואמר: "ה' שמעתי שמעך יראתי", אמר: התם יאות הוי למדחל וכו' א. על ידי אמונת חכמים, יכולין להוציא משפטנו לאור כי משפט הוא עמודא דאמצעיתא הינו בחינת דרך הממצע, שאינו נוטה לימין ולשמאל וזה זוכין על ידי אמונת חכמים, שהוא בחינת: "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" ועל כן, על ידי זה יוצא המשפט ברור כנ"ל, בבחינת: "משפטי אמת" הינו, כי כל הלמודים שהאדם לומד צריך שיקבל ויוציא מהם משפטי אמת, שלא יהיה בבחינת משפט מעקל דהינו, שיקבל וילמד מכל הלמודים שלומד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפב - מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בַּסְּפִירָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפב - מה שהעולם מדברים בספירה דע שכל מה שהעולם מדברים בספירה בכל ימי הספירה הם מדברים רק מהספירה של אותו היום ומי שהוא מבין יוכל לשמע ולידע זאת אם יטה אזנו היטב לספורי דבריהם ישמע שהם מדברים רק מהספירה של אותו יום
חיי מוהר"ן - פד - סיפורים חדשים
...ראש השנה תקס"ט סוף קיץ תקס"ח ובאותו העת הביא לו השוחט מטעפליק כסא נפלאה. וסמוך לזה ספר זאת שראה במראה או בחלום שהביאו לו כסא, והיה אש סביבה. והלכו כל העולם אנשים ונשים וטף לראותה. וכשחזרו משם אזי תכף נתקשרו זה עם זה ונעשה שדוכים ביניהם. וגם כל מנהיגי הדור כלם הלכו לראותה. ושאלתי כמה היא רחוקה, ומפני מה תכף נעשו שדוכים. והלכתי והקפתי סביבם לילך שם. ושמעתי שהולך ובא ראש השנה. והייתי מספק אם לחזר אם להתעכב שם והייתי נבוך בדעתי ואמרתי בלבי איך אשאר בכאן על ראש השנה ואמרתי בדעתי לפי הגוף חלוש שיש לי
הפכים בברסלב.
...שבתורת רבי נחמן יש המון הפכים, שעל האדם פשוט להאמין בהם. רציתי לשאול, איך בדיוק אפשר להאמין ב 2 הפכים, כיצד זה מסתדר בשכל האנושי? תשובה: בדבריו של רבי נחמן לא באמת קיימים הפכים, אלא קיימים דברים מאוד עמוקים שרק מחמת השכל הקטן של האדם הם רק נראים כהפכים. העניין הוא כדלקמן: באפשרותו של האדם להאמין גם בשני הפכים, כל זמן שהוא לא מבין את מה שהוא מאמין. מי שבאמת מבין את מה שהוא מאמין בו, והאמונה שלו הופכת לשכל, אצל אדם כזה זה בלתי אפשרי להמשיך לקבל את 2 ההפכים בבת אחת. ואז אחרי שהאדם מגיע למצב שבו הוא...
שיחות הר"ן - אות עג
שיחות הר"ן - אות עג יש צדיקים שמגלין ואומרים תכף מה שהם רואים ואלו הצדיקים נשמתם היא מבחינת אותיות מנצפ"ך וזהו: "מנצפ"ך צופים אמרום" אלו שהם מבחינת מנצפ"ך, שהוא בחינת צמצום כידוע מה שרואים וצופים, הם אומרים ואינם יכולים להחזיק אצלם אבל יש צדיקים ששרשם מבחינה גבוה יותר שהוא בחינת הרחבה הם יכולים להחזיק אצלם כל מה שרואין
חיי מוהר"ן - רכה - נסיעתו וישיבתו באומן
...הבטיח רבנו זכרונו לברכה בחייו ויחד שני עדים כשרים על זה שכשיסתלק כשיבואו על קברו ויתנו פרוטה לצדקה [אמר המעתיק: שמעתי מהרב רבי נפתלי זכרונו לברכה שהוא היה אחד משני העדים שיחד רבנו זכרונו לברכה על ענין זה הינו הרב מורנו רבי אהרון זכרונו לברכה והרב רבי נפתלי כנ"ל. ] ואמר אז רבנו זכרונו לברכה בזו הלשון כשיבואו על קברי ויתנו פרוטה לצדקה בעבורי [רצונו לומר בעבור הזכרת נשמתו הקדושה כנהוג] ויאמרו אלו העשרה קפיטל תהלים הנרשמים אצלנו בשביל תקון למקרה לילה רחמנא לצלן אז יניח רבנו עצמו לארך ולרחב, ובודאי
שיחות הר"ן - אות קפ - גדולות נוראות השגתו
...אמר לי רבנו זכרונו לברכה שהיום נראה לו מלאך חדש ויודע שמו ויש תחתיו ממנים ויש להם שופרות בידם והם תוקעין תקיעה, ואחר כך תרועה, ואחר כך חוזרים ותוקעים תקיעה והם כלם חופרים ומבקשים אחר אבדות כי יש דברים אבודים הרבה וזה בחינת "תאוות רשעים תאבד" תר"ת "יחפרו ויאבדו" ולפעמים הצדיק בעצמו שמחפש אחר אבדות הוא בעצמו אבד לפעמים וזה בחינת "יש צדיק אובד בצדקו" ואז הצדיק עושה תשובה על אותו החטא שעל ידו באין אבדות ובודאי אין להצדיק אותו החטא ממש רק איזה פגם דק מן הדק מאותו החטא ואזי כשעושה תשובה שלמה על אותו ה
חיי מוהר"ן - קיד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...ונסיעותיו וטלטוליו אות קיד ויהי היום בשנת תק"ס ראה רבנו זכרונו לברכה במקום שראה והשיג במקום שהשיג שהוא צריך לקבע דירתו בקהלת זלטיפליע. ובאותו השנה בסופו בראש חדש אלול עשה נשואין לבתו אדיל הנ"ל, והחתנה היתה בחמלניק, והיה שם על החתנה עם כל בני ביתו כנהוג. ועל החתנה היתה אמו הצדקת מרת פיגא זכרונה לברכה. וראתה בעת החפה את הבעל שם טוב זכרונו לברכה כי היא היתה צדקת בעלת רוח הקדש וכל הצדיקים היו מחזיקים אותה לבעלת רוח הקדש ולבעלת השגה גדולה ובפרט אחיה הצדיקים המפרסמים הינו הרב הקדוש מסדלקיב והרב הקדוש...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2500 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 12:59:39 - wesi2