ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - על ידי שהעולם הם מקטני אמנה דע, שעל ידי שהעולם הם מקטני אמנה על כן הם צריכים לתענית, דהינו עבודות קשות כי בודאי ידוע, שאפשר לעבד השם יתברך בכל דבר כי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו' אך מה שצריכין לפעמים לעבודות...'בשעת שמד אפילו אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבר' נמצא שאף שבאמת אין ראוי שיהרג על זה אך מחמת שהוא שעת שמד והם מתגברים ורוצים דיקא להעבירו על דת ולהביאו לכפירות, חס ושלום על כן הוא מכרח למסר נפשו אפילו על דבר קל והעבודה זרה והכפירות הם בבחינת: "אף אין יש ר

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קג - כל זמן שהאדם שומע עוד איזה אדם, הוא לא טוב בשעת התפילה כל זמן שהאדם שומע עוד אז איזה אדם דהינו ששומע ומרגיש, שעומד עוד אדם אחד בשעת תפילתו הוא לא טוב כי צריך כל אדם בשעת תפילתו שיציר בדעתו, שאין שם אלא אני והשם יתברך לבד...פעם אחת רצתי אחר צבי וכו' [בסימן נה] שם מבאר ביטול גדול יותר בשעת התפילה שמחיב האדם לבטל עצמו כל כך בשעת התפילה עד שלא ירגיש אפילו את עצמו כלל בשעת תפילתו רק את השם יתברך לבדו כי אז, בשעת התפילה, האדם עומד בהיכל המלך וכו' עין שם מה שכתוב שם . "מי הוא, הלא ישותו נתבטל, ואין כאן...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פז - כונת אלול הם תקון לפגם הברית דע, שכונת אלול הם תקון לפגם הברית כי סוד כונות אלול הוא "הנותן בים דרך" להאיר בחינת דרך בים ודרך זה נפתח בחדש אלול ועקר פגם הברית הוא בבחינת דרך הזה כי היה צריך להאיר בחינת הרכ"ד [מאתים עשרים...מזה, ופגם בבחינת דרך בבחינת: "כי השחית כל בשר את דרכו" כי אשה נקראת דרך, כמובא בדברי רבותינו, זכרונם לברכה ויש דרך אחר, בחינת:"דרך אשה מנאפת" והכלל שעקר הפגם בבחינת דרך, שלא האיר הדרך בים ולפעמים מחמת זה הפגם יוכל לאבד את זווגו כי מאחר שנטה מזווגו, קשה...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כד - מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחרה בכל כחו וכל החולאת הבאין על האדם, כלם באין רק מקלקול השמחה כי יש עשרה מיני נגינה שהם בחינת שמחה כמו שכתוב: "עלי עשור וכו' כי שמחתני...מיני דפקין והם מחיין אותן ועל כן כשיש קלקול ופגם בהשמחה שהיא בחינת יוד מיני נגינה על ידי זה באין חולאת מן היוד מיני דפקין שנתקלקלין על ידי קלקול היוד מיני נגינה שהם השמחה כנ"ל כי כל מיני חולאת כלולים ביוד מיני דפקין וכן כל מיני נגונים כלולים ביוד מי

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צ - טעם על שבירת כלי חרס בשעת השדוך טעם על שבירת כלי חרס בשעת השדוך הוא בשני ענינים כי באמת צריכין לזהר מאד מאד, שלא לגרש את אשתו כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'שלשה אינם רואים פני גיהנום וכו', ומי שיש לו אשה רעה למאי נפקא מנה...שמפני זה לא אמר כאן הנפקא מנה דלעיל כי קדם לזה איתא שם. שלשה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו למאי נפקא מנה למבעי רחמי וכאן לא אמר נפקא מנה זו כי באלו השלשה צריכין לקבל באהבה דוקא מאחר שעל ידם אינו רואה פני גיהנום וזהו בחינת שבירת כלי חרס בשעת השדוך כי שער הח

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה כגון שנותן ממונו לצדקה והממון הוא הנפש "כי אליו הוא נושא את נפשו" דהינו שמוסר נפשו ביגיעות וסכנות קדם שמרויח הממון ואחר...נפשו וכן בתפילה איתא במדרש הנעלם, שהיא בחינת, "כי עליך הרגנו כל היום" וכו' הינו מסירת נפש כי צריך יגיעה גדולה ומלחמה גדולה עם המחשבות והבלבולים ותחבולות לנוס ולברח מהם ועל זה נאמר: 'כי עליך הרגנו' וכו', כמובא במדרש הנעלם נמצא שהוא מסירת נפש וכן כיוצא בז

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צב - תקון למקרה לילה תקון למקרה לילה, חס ושלום לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בספר הראשון [בסימן רה], עין שם הענין כי עשרה קפיטל תהלים הם כנגד עשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים, שהם: ברכה, אשרי משכיל וכו' כי עשרה מיני נגינה הנ"ל...כח הקלפה והפגם הנ"ל כי הם הפך הקלפה והפגם הנ"ל כמבאר מזה שם בספר הראשון ודע, כי זה הענין של העשרה מיני נגינה הנ"ל, שהם כנגד פגם הנ"ל הוא מרמז בפסוקים אלו. ברכה "אברך את ה' אשר יעצני אף לילות" וכו' אשרי "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" משכיל "ומה' אשה משכלת" שיר "בלילה שירה עמי" נצוח "למנצ

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ג - כשחלה רבי אליעזר הגדול כשחלה רבי אליעזר הגדול, אמר לרבי עקיבא: חמה עזה בעולם כי לא היה אז מי שיוכל להמתיק הדין כי היה צריך לפדיון להמתיק הדין ולא נמצא כי באמת אחר ההמתקה והפדיון אז דיקא טוב לרפאות החולה על ידי רפואות כי אזי...הפדיון וההמתקה יש רשות לרופא לרפאות כי הנה באמת איך יכול הרופא לחגר מתניו לרפאות החולה על ידי רפואות וסמים הלא אינו יודע הסם, הצריך לרפואות אותו החולה כי יש סמים הרבה שהם מסגלים לרפואות החולאת אך בודאי החולה אינו יכול להתרפא כי אם על ידי סם פלוני המיחד לרפואתו, כפי שנגזר למעלה כמו שאמרו...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מט - לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך בתנועה קלה בעלמא ובהסתכלות בעלמא, שאינו כראוי לפי כבודו יתברך היה ראוי לבוא על האדם מה שראוי, חס ושלום חס ושלום אך השם יתברך מלא רחמים וכל העולם...והוא רוצה מאד בהעולם על כן צריך לחזק עצמו מאד בעבודתו בכל מה שיוכל אף אם הוא כמו שהוא ויסמך על רחמיו המרבים מאד בלי שעור כי בודאי לא יעזב אותו אף אם עבר מה שעבר ולהבא לא יעשה עוד ויהיה שב ואל תעשה על כל פנים הן במחשבה והן במעשה כי גם המחשבה של אנשים כאלו היא גם כן עשיה כי גם בעולם העש

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כט - כשארע שאלה בבית האדם על ידי תערבת אסור בהתר כשארע שאלה בבית האדם על ידי תערבת אסור בהתר ואין בהתר כדי לבטל את האסור בזה מראין לו, שפגם באיזהו יחוד של מעלה כי כל היחודים והזווגים הם בחינת ביטול אסור וזה בחינת 'ואסר לנו את...נמצא שמאסור נעשה התר כי בתחלה היא ארוסה, ואז היא אסורה ואחר כך נעשית התר בנשואין ועל כן גם בזווג התחתון של זה העולם נאמר: "אלהים מושיב יחידים ביתה", הינו זווגים כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה, זה הפסוק לענין זווגים אזי: "מוציא אסירים בכושרות" הינו שנעשה האסור כשר והתר