... מוריך" הוא מקבל בחינות הפנים של הצדיק ובחינות שכלו ונשמתו כי זה הצדיק מניח שכלו בתוך זה הדבור שמחדש והוא מקבל זה הדבור נמצא ... שדי תבינם" וכן מקבל פנים שלו כי הדבור שהוא מדבר הוא אמת ואמת הוא הפנים של כל הפנים דקדשה בבחינות "מבקשי פניך יעקב סלה", בחינות: "תתן אמת ליעקב" נמצא זה שמקבל דבור מפי הצדיק מקבל פניו ... דיוקנו של הצדיק שהוא הפנים והשכל והנשמה אך שצריך לשמר משכחה כי שכחה משכחת הכל ממנו הינו כל מה שנצטיר בדעתו מהדבור כנ"ל על ידי ... דמות אחר הינו שכל ופנים ונשמה אחרת היה מחדש ומציר אותיות אחרים בהספר כפי השכל שהיה לו שהוא דמותו נמצא שיש בכל ספר דמות ... נחקק ונצטיר היטב בדעתו פנים ודמות רבו כדיו כתובה על הניר כנ"ל וזה בחינות דיו לעבד וכו' בחינת דיו כתובה כנ"ל כי מה שנצטיר דמותו ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסד - לענין ספורי דברים של הצדיק האמת לענין ספורי דברים של הצדיק האמת למשל:רופא שנחלה והכרח למסר את עצמו ליד הדאקטיר הגדול והרופא רוצה שיתן לו רפואות כפי מה שהוא יודע להוציא לו שן ולגלחו אבל הדאקטיר יודע רפואות יקרים וחשובים...... וצדיק הדור, שהוא רופא חלי הנפשות ורוצה שיתן לו הצדיק רפואות, הינו הנהגות ודרכים, כפי מה שהוא יודע אבל באמת הצדיק יש לו רפואות ודרכים ישרים, שצריך להנהיגו לרפואתו והנה לפעמים ההכרח לתן להחולה איזה סם אשר אם יתנו לו הסם בעצמו כמו שהוא, ימות החולה בלי ספק על כן ההכרח לערב הסם בדברים אחרים כן יש אנשים, שאי אפשר לגלות להם פנימיות התורה הצריך לרפואתו כי התורה היא רפואה, כמו שכתוב: "רפאות תהי לשרך" כי בהתורה יש שני כחות סם חיים וסם מות כמו שאמרו רבותינו...

... זה לעתיד לבוא יתבטל הרע, ויתבטל ההתנגדות, ויתבטל הדמעות כמו שכתוב: "לא ירעו" וכו', הינו ביטול הרע וכתיב: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי" וכו', הינו בחינת ביטול ההתנגדות "ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים", הינו ביטול הדמעות, שהם בחינת שקר כנ"ל כי אז "יהיה ה' אחד ושמו אחד", שהוא כלו טוב, כלו אמת כנ"ל ועל כן לעתיד לבוא ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עג - כי תעבר במים אתך אני [לשון החברים] כי תעבר במים אתך אני דהנה התורה סתים וגליא והקדוש ברוך הוא גם כן סתים וגליא דהינו מה שנגלה לנו הוא הלבוש וחיצוניות ומה שנסתר ממנו הוא הפנימיות והנה כל אדם צריך לזרז את עצמו להשיג הפנימיות...... הכלי הנקרא אני והשפע יורד ונשלם חפץ השם יתברך כי חפץ חסד הוא ולפיכך השם יתברך מתאוה לתפילתן וידוע הוא, כי מי שמקבל תענוג מאחר נקרא נוקבא, רוצה לומר לגבה ונמצא כשהשם יתברך מקבל תענוג מישראל מתפילתן כביכול נעשה נוקבא לגבי ישראל וזהו שכתוב: "אשה ריח ניחוח לה'" כי על ידי ריח הניחוח שמקבל השם יתברך מתפילות של ישראל נעשה בסוד אשה אם כן מהפנימיות נעשה חיצוניות [ועין לעיל בהתורה אור הגנוז, שם מבאר גם כן ענין זה] וזהו פרוש הפסוק, כי תעבר במים ותעבר, מלשון...

... ח"א - תורה רל - מי שיש לו עינים לראות דע מי שיש לו עינים לראות יכול לראות ולהכיר בפנים של התלמיד מי הוא רבו ובלבד שראה רבו פעם אחת כי: "חכמת אדם תאיר פניו" נמצא כשהתלמיד מקבל חכמת רבו הוא מקבל פניו ובשביל זה צריך להסתכל בפני רבו בשעה שמקבל חכמתו כמו שכתוב: "והיו עיניך רואות את מוריך" כי החכמה הוא בפנים כנ"ל ועל כן כשמסתכל בפני התלמיד יכול לידע מי הוא רבו כנ"ל ...

... ועל ידי מה תזכה לחכמות התורה בקשו פניו תמיד, על ידי צדקה של ארץ ישראל . 'אין בקשת פנים אלא צדקה' כמו שכתוב: "צדק לפניו יהלך" ואין תמיד אלא ארץ ישראל כמו שכתוב: "תמיד עיני ה' אלקיך בה" ...

... לעשות הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה עם כל זה איך אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדשה איזה מעט טוב כי על כל פנים איך שהוא, על כל פנים היה איזה נקדה טובה בהמצוה והדבר טוב שעשה כי צריך האדם לחפש ולבקש ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפ - מי שצריך לדון לפני דינים בדין תורה דע מי שצריך לדון לפני דינים בדין תורה זה לו ענש ונקמה שהתורה נוקמת בו כי באמת כל המשא ומתן הוא תורה כי למשל הדין המחליף פרה בחמור הוא תורה ומכל שכן כשעושין הדבר בעצמו הוא בודאי תורה [וכמו...... בצאתך" וכו' כי משא ומתן נקרא בחינת צאתך כי אף על פי שזבולון ויששכר שוים מחמת שזבולון היה מספיק ליששכר, ונאמר עליו 'שמח זבולון' על כל זה נקרא צאתך 'ויששכר אהליך' כי אף על פי כן, עבודת התורה היא פנימיות יותר והיא למעלה מעבודת המשא ומתן אף על פי שגם המשא ומתן היא עבודה גדולה כי הוא מספיק את התלמידי חכמים, ונאמר עליו 'שמח זבולון' על כל זה נקרא צאתך נגד עבודת התורה שהיא בחינות 'יששכר באהליך' כי אף על פי כן עבודת התורה למעלה יותר וכן כל מדרגה ומדרגה נגד...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לג - מי האיש החפץ חיים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מי האיש החפץ חיים, אהב ימים לראות טוב א. הכלל הוא, שצריך לבקש שלום שיהיה שלום בין ישראל ושיהיה שלום לכל אדם במדותיו ובמארעותיו שלא יהא לו חלוק בין בטיבו בין בעקו תמיד ימצא בו השם...... רב יותר ממה שקבלו מתחלה כשהיו מלבשין בלשונות הגוים ובימי רע. ד. וזה ידוע, שהתורה, הינו המדות, הינו הימים שורה בהם אהבתו יתברך שמו כמו שכתוב בזוהר הקדוש, "יומם יצוה ה' חסדו" שהחסד הינו האהבה כמו שכתוב: "אהבת עולם אהבתיך" [על כן משכתיך חסד] וכו' הוא יומא דאזל עם כלהו יומין הינו המדות כי המדות הם צמצומים לאלקותו כדי שנוכל להשיג אותו על ידי מדותיו כמו שכתוב בזוהר הקדוש: 'בגין דישתמודעין לה' כי בלא מדותיו אי אפשר להשיג אותו ומחמת האהבה שאהב את ישראל ורצה...

... הוא שי"ו בת 'שי"ו', תלת גונין דעינא, 'ב"ת' בת עין ועל כן בשבת יכול לראות שפלותו הינו תחת מדרגתו, שפל ממה שהוא ועל כל פנים , "אל יצא איש ממקומו", הינו למעלה ...