ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, אַל תּאמְרוּ מַיִם מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "דּבֵר שְׁקָרִים לא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי"
[עיין התו' הזאת בנ"א מכת"י רבינו ז"ל ממש]
כִּי הַשֶּׁקֶר מַזִּיק לָעֵינַיִם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, בִּבְחִינַת "וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינַיִם"
כִּי כְּשֶׁהָעֵינַיִם כֵּהוֹת הֵם מְשַׁקְּרִין, שֶׁאֵינָם מַרְאִין הַדָּבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא
כְּגוֹן עַל דָּבָר גָּדוֹל מַרְאֶה שֶׁהוּא קָטָן, וְעַל אֶחָד שֶׁהוּא שְׁנַיִם, הֶפֶך מִן הָאֱמֶת

כִּי הָעֵינַיִם נַעֲשׂוּ כֵּהוֹת מִן הַדְּמָעוֹת
כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגֶּשֶׁם", 'זֶה הָרְאוּת שֶׁהוֹלֵך אַחַר הַבֶּכִי'
וּדְמָעוֹת הֵן מִמּוֹתְרֵי הַמָּרָה שְׁחוֹרָה
שֶׁהַטֶּבַע דּוֹחֶה אוֹתָם לַחוּץ דֶּרֶך הָעֵינַיִם
וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה הִיא שׁוֹאֶבֶת מֵעֲכִירַת הַדָּמִים

וַעֲכִירַת הַדָּמִים, הוּא עַל יְדֵי הַשֶּׁקֶר
כִּי אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר שֶׁקֶר, עַד שֶׁיְּעַכֵּר אֶת דָּמָיו

וֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר
כִּי אִם כְּשֶׁמְּזַכֵּך מִקּדֶם אֶת הַדָּמִים

כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר הוּא הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ"
וְהַנֶּפֶשׁ הוּא הַדָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ"
נִמְצָא כְּשֶׁאוֹמֵר שֶׁקֶר יֵשׁ לוֹ עֲכִירַת הַדָּמִים
וּמִזֶּה בָּאָה הַמָּרָה שְׁחוֹרָה
וּמִמּוֹתְרֵי הַמָּרָה שְׁחוֹרָה נִתְהַוּוּ הַדְּמָעוֹת
וְעַל יְדֵי זֶה הָעֵינַיִם כֵּהוֹת

"הַקּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ"
"מַלּוּחַ", זֶה בְּחִינַת דְּמָעוֹת, שֶׁהֵם מַיִם מְלוּחִים
שֶׁבָּא עַל יְדֵי שִׂיחָה
וְזֶה בְּחִינַת 'אַל תּאמְרוּ מַיִם מַיִם', שֶׁהוּא אַזְהָרָה עַל שֶׁקֶר
[כְּמוֹ שֶׁסִּיֵּם שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר: "דּבֵר שְׁקָרִים לא יִכּוֹן" וְכוּ']
'מַיִם מַיִם'
הֵם בְּחִינַת שֶׁקֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּמָעוֹת, שֶׁהֵם מַיִם מְלוּחִים
כִּי הַשּׁוֹתֶה מַיִם, מַרְוֶה צִמְאוֹנוֹ
אַך הַשּׁוֹתֶה מַיִם מְלוּחִים, לא דַּי שֶׁאֵינוֹ מַרְוֶה צִמְאוֹנוֹ
אֶלָּא שֶׁמּוֹסִיף צִמָּאוֹן עַל צִמְאוֹנוֹ
עַד שֶׁצָּרִיך לִשְׁתּוֹת מַיִם אֲחֵרִים, לְכַבּוֹת צִמְאוֹנוֹ
וְעַל כֵּן נִקְרָא הַשֶּׁקֶר, 'מַיִם מַיִם'

וְזֶהוּ 'אַל תּאמְרוּ מַיִם מַיִם', שֶׁהוּא הַשֶּׁקֶר
שֶׁנֶּאֱמַר:דּבֵר שְׁקָרִים לא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי
וְהִתְהַוּוּת הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא הָרָע, שֶׁהוּא הַטומְאָה
הוּא מֵחֲמַת הָרִחוּק מֵאֶחָד

כִּי הָרָע הוּא נֶגְדִּיּוּת
לְמָשָׁל, כָּל מַה שֶּׁהוּא נֶגֶד רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם הוּא רַע
וּבְאֶחָד אֵין שַׁיָּך נֶגְדִּיּוּת, אֶלָּא כֻּלּוֹ טוֹב

'בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וְכוּ', שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב'
כִּי בְּאֶחָד אֵין שַׁיָּך רַע
כִּי יִהְיֶה אָז כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב

כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד
לְמָשָׁל, עַל כְּלִי כֶּסֶף כְּשֶׁאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא כְּלִי כֶּסֶף, הוּא הָאֱמֶת
אֲבָל כְּשֶׁאוֹמְרִין עָלָיו שֶׁהוּא כְּלִי זָהָב, הוּא שֶׁקֶר
נִמְצָא שֶׁהָאֱמֶת הוּא אֶחָד
כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֱמֶת רַק שֶׁהוּא כְּלִי כֶסֶף לא יוֹתֵר
אֲבָל הַשֶּׁקֶר הוּא הַרְבֵּה
כִּי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהוּא כְּלִי זָהָב, וּכְלִי נְחֹשֶׁת וּשְׁאָר שֵׁמוֹת

נִמְצָא שֶׁהַשֶּׁקֶר הוּא בִּבְחִינַת, "בִקְשׁוּ חִשְּׁבנוֹת רַבִּים"
וּבִשְׁבִיל זֶה לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְבַּטֵּל הָרָע, וְיִתְבַּטֵּל הַהִתְנַגְּדוּת, וְיִתְבַּטֵּל הַדְּמָעוֹת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא יָרֵעוּ" וְכוּ', הַיְנוּ בִּיטּוּל הָרָע
וּכְתִיב: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי" וְכוּ', הַיְנוּ בְּחִינַת בִּיטּוּל הַהִתְנַגְּדוּת
"וּמָחָה ה' אֱלהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים", הַיְנוּ בִּיטּוּל הַדְּמָעוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ"ל
כִּי אָז "יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ אֱמֶת כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְבַּטֵּל הַטומְאָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאֶת רוּחַ הַטומְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ"
וזהו: "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לא אֶחָד"
[פֵּרוּשׁ שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַטָּהֳרָה וְהַטומְאָה, הוּא מִבְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת מֵאֶחָד]
כִּי קדֶם הַבְּרִיאָה, כְּשֶׁהָיָה הַבְּרִיאָה בְּכחַ, כִּבְיָכוֹל, קדֶם שֶׁהוֹצִיא אֶל הַפּעַל
הָיָה כֻּלּוֹ אֶחָד, וְכֻלּוֹ אֱמֶת, וְכֻלּוֹ טוֹב, וְכֻלּוֹ קדֶשׁ

אֲפִילּוּ שֵׁם טָהוֹר לא הָיָה שַׁיָּך לוֹמַר
כִּי טָהוֹר אֵין שַׁיָּך אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ טֻמְאָה
, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם"
אֲבָל כְּשֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד, אֵין שָׁם בְּחִינַת חִשְּׁבנוֹת רַבִּים, שֶׁהוּא עִקַּר הָרָע וְהַטומְאָה כַּנַּ"ל
כִּי הַטָּהֳרָה הוּא בְּחִינַת הַמְמֻצָּע בֵּין הַקּדֶשׁ וְהַטומְאָה
שֶׁעַל יָדוֹ נִתְתַּקֵּן הַטומְאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם"
וְהוּא בְּחִינַת הַבְּחִירָה שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין שְׁנֵי דְּבָרִים
וְזֶה אֵין שַׁיָּך קדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁאָז הָיָה כֻּלּוֹ אֶחָד
כִּי בְּאֶחָד אֵין שַׁיָּך בְּחִירָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטָּהֳרָה

וּכְשֶׁהוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא אֶת הַבְּרִיאָה מִן הַכּחַ אֶל הַפּעַל
אֲזַי נִתְהַוָּה תֵּכֶף בְּחִינַת הַטָּהֳרָה
כִּי כְּשֶׁהוֹצִיא מִן הַכּחַ אֶל הַפּעַל, הָיוּ שְׁנֵי דְּבָרִים
בְּחִינַת הָאֶחָד וְהַבְּרִיאָה
וְאָז שַׁיָּך בְּחִירָה
שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטָּהֳרָה
שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין הָאֶחָד, כִּי הוּא סָמוּך לוֹ
וַעֲדַיִן לא הִגִּיעַ לְחִשְּׁבנוֹת רַבִּים, שֶׁהִיא הָרָע וְהַטומְאָה
אַך הוּא רשֶׁם וְסִימָן עַל הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת
שֶׁיּוּכַל לְהִשְׁתַּלְשֵׁל וְיַגִּיעַ עַד שֶׁיִּהְיֶה רַע וְטֻמְאָה
וְעַל כֵּן כָּתוּב בַּזוהַר שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַטומְאָה, מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא
כִּי הַטָּהֳרָה מְרַמֶּזֶת שֶׁיֵּשׁ טֻמְאָה
וְהוּא סִימָן שֶׁיִּשְׁתַּלְשֵׁל עַד שֶׁיִּהְיֶה טֻמְאָה
וְעַל כֵּן אֶפְשָׁר לְזַכֵּך וּלְהַעֲלוֹת הַטומְאָה לְטָהֳרָה
כִּי הִיא בְּעַצְמָהּ נִשְׁתַּלְשְׁלָה מִטָּהֳרָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם"
נִמְצָא שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַטומְאָה, מִבְּחִינַת הַטָּהֳרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבְּחִירָה כַּנַּ"ל
וְהַטָּהֳרָה הוּא בְּחִינַת שְׂמאל, בְּחִינַת לֵוִי
בְּחִינַת: "וְטִהַרְתָּ אֶת בְּנֵי לֵוִי" וְלֵוִי הוּא בְּחִינַת שְׂמאל
כַּיָּדוּעַ
וְעַל כֵּן עִקַּר אֲחִיזַת הַטומְאָה הוּא מִבְּחִינַת שְׂמָאלָא
כִּי שְׂמאל הוּא בְּחִינַת הַטָּהֳרָה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטומְאָה כַּנַּ"ל.
וְכָל זֶה, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׂמאל, בְּחִינַת טָהֳרָה, בְּחִינַת הַבְּחִירָה
שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַטומְאָה, שֶׁהוּא הָרָע וְהַהִתְנַגְּדוּת, בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ"ל
אַחַר הַבְּרִיאָה, אַחַר שֶׁיָּצָא הַבְּרִיאָה מִכּחַ אֶל הַפּעַל
שֶׁאָז הָיָה כִּבְיָכוֹל שְׁנֵי בְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ הָאֶחָד וְהַבְּרִיאָה
וְכַנַּ"ל
נִמְצָא שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר, שֶׁהִיא הַטומְאָה וְכוּ'
הוּא מֵחֲמַת הָרִחוּק מֵאֶחָד כַּנַּ"ל, הַיְנוּ מִבְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה
וְכַּנַּ"ל.
וְעַל יְדֵי הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
אֲפִילּוּ אַחַר הַפְּעֻלָּה, שֶׁהוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מִכּחַ אֶל הַפּעַל
כָּל הַדְּבָרִים הֵם בְּאַחְדוּת עִמּוֹ

וְהָרָע יוֹנֵק מֵהַשְׁאָרַת הַהַשְׁגָּחָה, הַיְנוּ מֵאֲחוֹרֵי כַּתְפֵּהּ כַּיָּדוּעַ
וְהוּא רָחוֹק מֵאֶחָד
וְעַל יְדֵי אֱמֶת הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אָרֶץ"
וְעַל יְדֵי הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הָרַע
מֵסִיר מִמֶּנּוּ הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דּבֵר שְׁקָרִים לא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי"
וְאֵין חִיּוּתוֹ אֶלָּא מֵאֲחוֹרֵי כַּתְפָּא
נִמְצָא מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחַר הַיֵּשׁוּת וְהַפְּעֻלָּה שֶׁהוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל
שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד, שֶׁיִּהְיֶה אָב וּבֵן כְּאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִקּדֶם כְּשֶׁהָיָה בְּכחַ
יִשְׁמר עַצְמוֹ מִשֶּׁקֶר
וְעַל יְדֵי זֶה הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עָלָיו, וַאֲזַי כֻּלּוֹ אֶחָד

וְזֶה שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר
שַׁיִשׁ טָהוֹר, הוּא בְּחִינַת אַחַר הַפְּעֻלָּה
שֶׁהוּא יֵשׁ
, וְאָז שַׁיָּך שֵׁם טָהוֹר כַּנַּ"ל
אִם תִּרְצֶה שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ קדֶם הַפְּעֻלָּה שֶׁהָיָה בְּכחַ, שֶׁיִּהְיֶה אָב וּבֵן כְּאֶחָד
וְזֶהוּ, כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין לְאַבְנֵי הוּא בְּחִינַת אָב וּבֵן כַּחֲדָא
שֶׁהוּא בְּחִינַת קדֶם הַבְּרִיאָה שֶׁהָיָה בְּכחַ, שֶׁהָיָה הַכּל אֶחָד
שַׁיִשׁ טָהוֹר, הוּא בְּחִינַת אַחַר הַפְּעֻלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת יֵשׁוּת וְטָהֳרָה
אִם תִּרְצוּ לְהַגִּיעַ שַׁיִשׁ טָהוֹר, לְאַבְנֵי
"אל תאמרו מים מים", הוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ"ל, שֶׁנֶּאֱמַר: "דּבֵר שְׁקָרִים לא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי"
כִּי עַל יְדֵי שֶׁקֶר הוּא מֵסִיר מֵעָלָיו הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, וְהוּא רָחוֹק מֵאֶחָד
אַך עַל יְדֵי אֱמֶת, הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עָלָיו
וְעַל יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה, כֻּלּוֹ אֶחָד כְּמוֹ שֶׁהָיָה קדֶם הַבְּרִיאָה
כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, "עַיִן לא רָאֲתָה אֱלהִים זוּלָתֶך"
כִּי מֵאַחַר שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד, לא יִהְיֶה עַיִן שֶׁיִּרְאֶה, רַק "אֱלוהִים זוּלָתֶך"

וְאָמַר אָז, שֶׁגַּם בָּזֶה יֵשׁ קֻשְׁיָא מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין
כִּי אִם כֵּן אֵיך יִהְיֶה חִלּוּק הַשָּׂכָר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ
וּלְפִי עֲבוֹדָתוֹ וִיגִיעָתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
כִּי בְּוַדַּאי גַּם בְּהַסּוֹף הָאַחֲרוֹן, לא יִהְיוּ כֻּלָּם שָׁוִים
וּמֵאַחַר שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד, אֵיך שַׁיָּך חִלּוּק בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ
אַך יֵשׁ בָּזֶה סוֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים
.
[שַׁיָּך לְעֵיל]
וּבִשְׁבִיל זֶה הַשֶּׁקֶר מַזִּיק לָעֵינַיִם
כִּי עַל יְדֵי הַשֶּׁקֶר מְסַלֵּק הַשְׁגָּחַת עֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וּפוֹגֵם בָּעֵינַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל
כִּי הַשֶּׁקֶר נִמְשָׁך מֵרִחוּק מֵאֶחָד
שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטומְאָה, שֶׁהוּא הָרָע, שֶׁהוּא הַשֶּׁקֶר, כַּנַּ"ל
וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ, פּוֹגֵם עַל יְדֵי שֶׁקֶר בְּהַשְׁגָּחָה
וּמְסַלֵּק הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מֵעָלָיו

כִּי עַל יְדֵי הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך הַכּל אֶחָד
אַחַר הַבְּרִיאָה כְּמוֹ קדֶם הַבְּרִיאָה

וְעַל יְדֵי הַשֶּׁקֶר פּוֹגֵם בְּאֶחָד, כִּי הַשֶּׁקֶר רָחוֹק מֵאֶחָד כַּנַּ"ל
עַל כֵּן מְסַלֵּק הַהַשְׁגָּחָה עַל יְדֵי הַשֶּׁקֶר
וּמַפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר הַבְּרִיאָה מִקּדֶם הַבְּרִיאָה
שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטומְאָה כַּנַּ"ל
אֲבָל עַל יְדֵי אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב
עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיך הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, וְאָז הַכּל אֶחָד
כִּי עַל יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה, נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקדֶם הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא וְכוּ' כַּנַּ"ל
וּבָזֶה מְקֻשָּׁר הַמַּאֲמָר הַזֶּה הֵיטֵב, תְּחִלָּתוֹ בְּסוֹפוֹ, וְסוֹפוֹ בִּתְחִלָּתוֹ וְכֵן בְּאֶמְצָעוּתוֹ וְהָבֵן הֵיטֵב



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלה - כִּי אֶקַּח מוֹעֵד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלה - כי אקח מועד כי אקח מועד אני מישרים אשפט סגלה להנצל מגדלות, לכבד את הימים טובים, ולקבל יום טוב בשמחה ובהרחבת הלב כפי יכלתו כי משה רבנו, עליו השלום, על ידי שזכה לארבעים ותשעה שערי בינה, זכה להיות "ענו מאד מכל האדם" ויום טוב מחין דאמא, שהיא בינה ועל כן כשמקבל את היום טוב, שהיא בינה, זוכה לענווה יום טוב בגימטריא סג עם הי' אותיות כמובא בכונות, שהוא הפך גס רוח כי יום טוב מבטל הגדלות כי טבע הקטנות שיתבטל לגבי גדלות ועל כן כשמקרב להצדיק נתבטל הגדלות כי על ידי אור הגדול של הצדיק נתבטל לגמרי וזהו בחינת: "ראוני נערים ונחבאו"... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעז - כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל הָאָדָם, אֵין לַעֲמד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעז - כשיש מחלקת על האדם, אין לעמד עצמו כנגד השונאים דע כשיש מחלקת על האדם אין לעמד עצמו כנגד השונאים, לומר כמו שעושה לי, כן אעשה לו כנגדו כי זה גורם שהשונא יבוא למבקשו לראות בו, חס ושלום, מה שהוא רוצה לראות בו רק אדרבא ראוי לדון אותם לכף זכות ולעשות להם כל הטובות בחינות: "ונפשי כעפר לכל תהיה" כמו העפר שהכל דשין עליה והיא נותנת להם כל הטובות אכילה ושתיה וזהב וכסף ואבנים טובות, הכל היה מן העפר כמו כן אף על פי שהם חולקים עליו ומבקשים רעתו אף על פי כן יעשה להם כל הטובות, כמו העפר כנ"ל והוא כמשל, כשאחד חותר תחת בית חברו אם ... לחץ להמשך...
ספר המידות - משקה
ספר המידות - משקה חלק א' א. על ידי גנבה המשקות מתקלקלין. ב. גם על ידי גאוה.... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - שצב - ענין המחלוקת שעליו
חיי מוהר"ן - שצב - ענין המחלוקת שעליו אות שצב אמר איך אפשר שלא יחלקו עלי מאחר שאני הולך בדרך חדש שעדין לא הלך אדם בו מעולם וכו' [וגם הבעל שם טוב לא, ושום בריאה, לא מזמן קבלת התורה]. אף על פי שהוא דרך ישן מאד אף על פי כן הוא חדש לגמרי אות שצג אמר אפילו אם היה וכו' [הבעל שם טוב והאריז"ל] בעולם לא היה יכול להשתוות עמי אות שצד אמר יש בני אדם שאין מכירים אותי כלל וחולקין עלי. ואמר שאיתא בזוהר הקדוש על פסוק "הבה נתחכמה לו" וכי תעלה על דעתך שפרעה הלך לכל אחד ואחד ואמר לו הבה נתחכמה אלא שהכניס בתוך לבבם וכו' עין שם אות שצה שמעתי מרבי יודל ספור דברים שש... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רצח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת בא לפניו בערב יום הכפורים איש אחד מאנשיו שנחלש באותן הימים וספר לפניו צערו וחלשתו ועמד שם עוד אחד מאותו העיר של זה האיש הנ"ל, שהיה אוהבו ואמר לפני רבנו זכרונו לברכה שחולאתו הכבידה עליו בשביל שהלך היום למקוה לטבל ענה רבנו, זכרונו לברכה ואמר למה אתם תולים הכבדת החולאת במצוות טוב וראוי יותר שתתלו בעברות וזה היה בערב יום כפור האחרון של קדם הסתלקותו הקדוש באומאן... לחץ להמשך...
ספר המידות - חנפה
ספר המידות - חנפה חלק א' א. על ידי החנפה בא לידי נבול פה, והוא הדין להפך. ב. על ידי חנפה נעשית אשתו אלמנה ובניו יתומים ואין מרחם עליהם. ג. על ידי חנפה בא פחד. ד. מי שהולך בשוק ונופל, בידוע שיש בו חנפה. ה. על ידי חנפה בא כאב לב. ו. מי שבטחונו על אחרים, בא לידי חנפה. ז. מי ששומר את עצמו מחנפה, על ידי זה בא לו ישועה. ח. מתר להחניף לרשעים בעולם הזה. ט. על ידי חנפה נתעורר הדין. י. גם תפילתו אינו נשמעת ומאוס בעיני כל. חלק שני א. על ידי חנפה בא לידי כפירה.... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות ריח - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
שיחות הר"ן - אות ריח - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה והתלוצץ מאד מהמחקרים שאומרים שיש בהלבנה ישוב כמו על הארץ הזאת על שרואין שם בתוכה כמו אילנות ושאר ברואים שבזו הארץ והיה מתלוצץ מזה ואמר שהוא שטות גדול כי הלבנה הוא כמו אספקלריא שכל דבר שעומד כנגדו נראה בתוכו ועל כן נראה בתוך הלבנה דברים שבזאת הארץ אבל באמת אין שם דבר מאלו הברואים והבל יפצה פיהם של המחקרים... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רמט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אחד עמד לפניו בכפר ושמו וכו' והיה מקבל גדול ולמדן אבל דרכו היה שהיה בכעס תמיד על פועליו ומשרתיו וכיוצא, והכה אותם וכיוצא בזה ענה רבנו, זכרונו לברכה ואמר מפני מה כתיב "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'" ? מדוע רע ולא רשע ? [ועין בזוהר הקדוש שמדקדק גם כן דקדוק זה] אך מי שעובר עברה זו של ער חס ושלום הוא רע תמיד דהינו שהוא איש רע ובכעס תמיד ולא אמר רבנו, זכרונו לברכה יותר ותכף כששמע האיש הנ"ל דבורים אלו נזדעזע לאחוריו ונפל עליו רתת וזיע ופחד ואימה גדולה ונוראה מאד בלי שעור וערך וכפף קומתו ולא היה יכול לה... לחץ להמשך...
מה עושים בעולם הבא כל היום?
מה עושים בעולם הבא כל היום? חוזרים בתשובה. איפה רבי נחמן מברסלב אומר דבר כזה? ומה פשר העניין? ואיך זה קשור לעניין המקיפים שיש כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים תשובה: אומר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע כי בעולם הבא חוזרים בתשובה כל היום. ועיקר השכר הוא שחוזרים בתשובה. וככל שהאדם היה יותר צדיק בעולם הזה, כך הוא זוכה לזכות לחזור בתשובה גדולה יותר בעולם הבא. והעניין הוא, כי באמת עיקר האדם הוא השכל. והשכר האמיתי שהשכל רוצה הוא לדעת את מה שהוא אי... לחץ להמשך...
ספר המידות - שבועה
ספר המידות - שבועה חלק א' א. עיר שיש בה שבועות תחרב ותהרס חס ושלום. ב. על ידי שבועות שקר נופלים מאמונה. ג. למוד מסכת שבועות מסגל לירידת הגשם. ד. על ידי שבועת שקר באין הרהורי ניאוף. ה. מי שהוא רגיל בשבועות, מחשבות רעות באים לו תמיד. ו. על ידי העברת השבועה אין תקומה במלחמה. ז. מי שעובר על השבועה, בידוע שאינו מכבד יראי השם. ח. על כל עברות שבתורה נפרעין ממנו, וכאן ממנו וממשפחתו ומכל העולם כלו, וממנו נפרעין לאלתר. ט. דברים שאין אש ומים מכלין אותם, שבועות שקר מכלין אותן. י. מלאך גבריאל הוא ממנה על השרפה לשרף גם להציל.... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0156 שניות
עכשיו 18_10_2019 השעה 16:59:25
wesi2