ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו
אות תכו אמר בקש שלום במקומך, ורדפהו ממקום אחר. כלומר שלפעמים צריך דיקא שיהיה לו שלום עם שונאי ה' ועל ידי זה דיקא ירדפהו ממקום אחר והבן אות תכז שמעתי בשמו שאמר שחלם לו דברי צחות והם אלו (שבת ל"ד. ) 'זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן'. הינו שמקשה: זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא הינו מאחר שזונות מפרכסות זו את זו מפני מה תלמידי חכמים לא יכבדו זה את זה. והתרוץ הוא כל שכן הינו בשביל כל שכן בשביל הממון הנקרא כל שכן כי כל שכן עשר וכבוד, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת סג:) על פסוק (משלי ג) : "ארך ימים בימינה", וכל שכן עשר וכבוד. עוד בענין אחר 'זונות מפרכסות זה את זה' בשביל זה 'תלמידי חכמים לא כל שכן' הינו בשביל זה אין להתלמידי חכמים מעות שנקרא כל שכן וזה תלמידי חכמים לא כל שכן הינו שאין להם מעות הנקרא כל שכן וזה מחמת שזונות מפרכסות. כי התלמידי חכמים הם נקראים רועים וכשיש זונות הם נקראים חס ושלום רועה זונות ורועה זונות יאבד הון. עוד באפן שלישי 'זונות מפרכסות זו את זו. תלמידי חכמים' הינו מתי יהיו תלמידי חכמים מפרכסין זה את זה לא כל שכן כשלא יהיה להם תאוות ממון כלל אות תכח שמעתי דברי צחות בשם רבנו זכרונו לברכה שאמר מיום שכבש הקיר"ה מרוסיא את המדינה נעשה המעות והכסף סיג, והמשקה פאנש. כספך היה לסיגים סבאך מהול במים והבן אות תכט הלצה על החזן דפה ברסלב [מכתב יד] שנסע לטומשפיל על שבת שירה ולא הגיע לשם ושבת בכפר אחד. ומחמת שהיה הפרשה בשלח אמר: ולא נחם אלהים דרך ארץ תומשפיל.
אות תכו
אָמַר בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם בִּמְקוֹמְךָ, וְרָדְפֵהוּ מִמָּקוֹם אַחֵר.
כְּלוֹמַר שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ דַּיְקָא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם שׂוֹנְאֵי ה'
וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִרְדְּפֵהוּ מִמָּקוֹם אַחֵר
וְהָבֵן
אות תכז
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁחָלַם לוֹ דִּבְרֵי צַחוּת וְהֵם אֵלּוּ
'זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לא כָּל שֶׁכֵּן'.
הַיְנוּ שֶׁמַּקְשֶׁה: זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לא
הַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁזּוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ מִפְּנֵי מָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לא יְכַבְּדוּ זֶה אֶת זֶה.
וְהַתֵּרוּץ הוּא כָּל שֶׁכֵּן
הַיְנוּ בִּשְׁבִיל כָּל שֶׁכֵּן בִּשְׁבִיל הַמָּמוֹן הַנִּקְרָא כָּל שֶׁכֵּן
כִּי כָּל שֶׁכֵּן עשֶׁר וְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק: "ארֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ", וְכָל שֶׁכֵּן עשֶׁר וְכָבוֹד.
עוֹד בְּעִנְיַן אַחֵר 'זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זֶה אֶת זֶה'
בִּשְׁבִיל זֶה 'תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לא כָּל שֶׁכֵּן'
הַיְנוּ בִּשְׁבִיל זֶה אֵין לְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מָעוֹת שֶׁנִּקְרָא כָּל שֶׁכֵּן
וְזֶה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לא כָּל שֶׁכֵּן
הַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם מָעוֹת הַנִּקְרָא כָּל שֶׁכֵּן
וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁזּוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת.
כִּי הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֵם נִקְרָאִים רוֹעִים
וּכְשֶׁיֵּשׁ זוֹנוֹת הֵם נִקְרָאִים חַס וְשָׁלוֹם רוֹעֶה זוֹנוֹת
וְרוֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן.
עוֹד בְּאפֶן שְׁלִישִׁי 'זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים'
הַיְנוּ מָתַי יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְפַרְכְּסִין זֶה אֶת זֶה
לא כָּל שֶׁכֵּן
כְּשֶׁלּא יִהְיֶה לָהֶם תַּאֲוָות מָמוֹן כְּלָל
אות תכח
שָׁמַעְתִּי דִּבְרֵי צַחוּת בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר
מִיּוֹם שֶׁכָּבַשׁ הַקִּירָ"ה מֵרוּסְיָא אֶת הַמְּדִינָה נַעֲשֶׂה הַמָּעוֹת וְהַכֶּסֶף סִיג, וְהַמַּשְׁקֶה פָּאנְשׁ.
כַּסְפֵּךָ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם
וְהָבֵן
אות תכט
הֲלָצָה עַל הַחַזָּן דְּפה בְּרֶסְלַב [מִכְּתַב יָד] שֶׁנָּסַע לְטוֹמְשְׁפִּיל עַל שַׁבַּת שִׁירָה
וְלא הִגִּיעַ לְשָׁם וְשָׁבַת בִּכְפָר אֶחָד.
וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַפָּרָשָׁה בְּשַׁלַּח
אָמַר: וְלא נָחָם אֱלהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ תּוֹמְשְׁפִּיל.
חיי מוהר"ן - תקסט - עבודת השם
...השם אות תקסט שמעתי מרבנו זכרונו לברכה שבזה שמחדשין בתורה, עושין טובה גדולה מאד מאד לאביו ולאמו ספר לי רבנו זכרונו לברכה שדבר עם אחד שהיה קובל לפניו מאד על רבוי מעשיו המכערין כי זה האיש היה חפץ מאד להתקרב להשם יתברך ולצאת ממעשיו הרעים אך בכל פעם התגברו עליו יותר עד שעברו עליו ימים ושנים הרבה ולא זכה לצאת ממה שהיה צריך לצאת. אך אף על פי כן התחזק את עצמו ביותר וחתר בכל פעם להתקרב להשם יתברך והיה קובל מאד מאד לפניו זכרונו לברכה על עכירת מעשיו רחמנא לצלן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטו - דַּע שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת
...מיני פדיונות דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות כי יש עשרים וארבעה בתי דינים וכנגד כל בית דין ובית דין יש פדיון מיחד להמתיק הדין שיש שם על כן לפעמים אינו מועיל הפדיון שעושין כי לא כל אחד ואחד יודע כל העשרים וארבעה פדיונות ואפילו אם יודע אותם אינו עושה כלם ועל כן כשאינו עושה הפדיון המיחד לאותו הדין על ידי זה אינו מועיל אך דע, שיש פדיון אחד שכולל את כל העשרים וארבעה בתי דינין ויכול להמתיק כל העשרים וארבעה בתי דינים ולזה הפדיון צריך עת רצון בחינת התגלות...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לא
...- אות לא ופעם אחת בא אליו אחד מהגדולים, שהיה חשוב מאד בארץ ישראל ובחוץ לארץ וקלסוהו שהוא בקי בכל הש"ס כמעט בעל פה, ושהוא גם כן ממרי קבלה ובא אל רבנו זכרונו לברכה והזהיר להוציא כל איש מעליהם, ולא עמד איש אתם בהתועדם יחד אך האיש הנזכר לעיל שהיה עם רבנו, זכרונו לברכה, נשאר שם והפציר אותו הגדול הנ"ל ואמר לרבנו זכרונו לברכה, בלשון זה. ידענו שכבוד תורתו לא בא לארץ ישראל כשאר ההמון במחין דקטנות דהינו כדי לילך ארבע אמות בארץ ישראל ויהיה בן עולם הבא או שאר...
שיחות הר"ן - אות רמז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...שיש לו כבוד ועשירות יותר הכבוד רחוק ממנו ביותר כי כשאחד יש לו מעט מעות הוא יכול להחזיק המעות אצלו סמוך לבשרו אבל כשיש לו הרבה מעות, המעות שלו מנח בתבה נמצא שהכבוד שהוא העשירות רחוק ממנו ביותר וכן כשיש לו עוד יותר עשירות אזי מעותיו וסחורותיו מנחים בחנות וכיוצא ורחוק ממנו עוד יותר וכשיש לו עוד יותר ויותר עשירות אזי הונו ועשירות שלו מנח במקומות ועירים אחרים רחוק עוד יותר ויותר ממנו וכן כל מה שיש לו כבוד ועשירות יותר, אזי הכבוד רחוק ממנו ביותר והקיסרים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יד - לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם
...לברכה] תקעו בחדש שופר בכסא וכו' א. להמשיך שלום בעולם צריך להעלות כבוד הקדוש ברוך הוא לשרשו הינו ליראה כמו שכתוב: "ליראה את השם הנכבד" ב. ואי אפשר להעלות את הכבוד אלא על ידי תורת חסד "ותורת חסד" אמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'זהו הלומד תורה על מנת ללמדה' כי זה עקר כבודו כמובא בזוהר 'בשעתא דשאר עכו"ם אתין ואודן לקדשא בריך הוא, כדין אסתלק ואתיקר שמא דקדשא בריך הוא עלא ותתא, כמו גבי יתרו: בשעתא דאמר יתרו: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים", כדין אסתלק...
שיחות הר"ן - אות נא
...אם יהיה לו מעות אם לאו כי בין כך ובין כך יבלה ימיו בשוה כי העולם הזה מטעה אותנו לגמרי שמראה אל האדם כאלו הוא מרויח בכל פעם ובסוף אינו כלום כאשר נראה בחוש ברב בני אדם שעוסקים ועובדים ימים ושנים בסחורות ומשא ומתן ולבסוף כשבאין לחשבון אין נשאר בידם כלום ואם אפילו משיג מעות לוקחין אותו מן המעות והכלל ששניהם אין להם קיום ביחד דהינו האדם עם המעות רק או שלוקחין המעות מן האדם, או שלוקחין האדם מהמעות ומעולם לא נמצא שישאר אחד עם המעות רק כנזכר לעיל גם היכן...
שיחות הר"ן - אות מז
...שיזכה לישב עצמו שעה אחת ביום ושיהיה לו חרטה על מה שצריכין להתחרט כי לאו כל אחד זוכה לישב הדעת איזה שעה ביום כי היום הולך וחולף ועובר אצלו ואין לו פנאי לישב עצמו אפילו פעם אחת כל ימי חייו על כן צריכין להתגבר לראות ליחד לו פנאי לישב עצמו היטב על כל מעשיו אשר הוא עושה בעולם אם כך הוא ראוי לו לבלות ימיו במעשים כאלו ומחמת שאין האדם מישב עצמו ואין לו דעת ואפילו אם יש לו לפעמים איזה ישוב הדעת אין הדעת המישב מאריך זמן אצלו ותכף ומיד חולף ועובר הדעת ממנו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סח - כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים וּמִתְאַוִּים לְמָמוֹן
...ולא לממון בלבד מתאוים ואוהבים אותו אלא אפילו להאדם שיש לו הממון דרך בני אדם למשך אליו ולאהב אותו מחמת שיש לו ממון כמו שאנו רואין בחוש, וכמו שכתוב: "ואוהבי עשיר רבים" וזה מחמת שהנפש באה ממקום עליון שהממון בא ומשתלשל ומתהוה משם כי בודאי התחלת המקום שמשתלשל משם הממון הוא בודאי בחינת קדשה ושפע קדש ואחר כך נתגשם למטה, כדרך ההשתלשלות, ונתהוה ממון ועל כן הנפש תאבה לממון מחמת שהנפש באה ממקום שהממון בא משם אך צריך לבלי להתאוות להממון כמבאר כבר כמה פעמים גדל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמט - חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָך עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמט - חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך חצות הוא מסגל כמו פדיון, כי הוא המתקת הדינים וזהו, על משפטי צדקך הינו שצדק גובר על משפט התקון לזה, חצות לילה אקום. ועקר חצות הוא תמיד אחר ששה שעות מתחלת הלילה הן בקיץ והן בחרף ואז מתחיל זמן חצות ונמשך עד גמר אשמורה שניה דהינו שתי שעות ובבקר טוב להסתכל על השמים ועל ידי זה נמשך הדעת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת
...בחינת גבורות כל הדבורים הם בחינת גבורות כמו שכתוב "וגבורתך ידברו" וכמו שכתוב בכתבים שהה' גבורות שבדעת בוקעין ויוצאין בהפה ונעשה מהם ה' מוצאות הפה נמצא שכל הדבורים הם בחינת גבורות וצריך להמתיקם וההמתקה הוא על ידי למוד התורה ודבורים טובים שמדברים על ידי זה ממתיקים הדבורים שהם בחינת הגבורות ודע שלפעמים יוצאין גבורות קשות רחמנא לצלן והם באים בזה העולם לגדולי הדור מחמת שיש להם דעת גדול על כן כשיוצאין, חס ושלום, גבורות קשות, באים בדעת הגדולים ושם בוקעין...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0781 שניות - עכשיו 23_04_2024 השעה 23:39:56 - wesi2