ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תריא - עבודת השם
אות תריא התקרבות הרב יודיל הנ"ל אצל רבנו זכרונו לברכה הרב יודיל הנ"ל היה חתן הרב ליבלי מטראסטינץ. הרב לייב הנ"ל נסתלק על הים בנסיעת ארץ ישראל, ואמר אם היה בכאן חתני הרב יודיל, אזי לא היה מניח אותי להסתלק כאן. שמעתי בשעה שנסע הרב ליב הנ"ל על הים, הושיטה חיה אחת את ראשה מהמים והלכה כנגד הספינה. ונפלה אימה וחרדה גדולה על האנשים מהספינה, שלא תהפך את הספינה ולבש הרב ליב הנ"ל את הטלית ותפילין והלך לנגדה, ונכנסה להים. לאחר הסתלקותו הניחו אותו על דף על המים וצפה הדף אל הנמל. ועמד עליו עמודא דנורא, ויצאו כל אנשי העיר וקבלו אותו. ובאותה העיר מכמה שנים מקדם היה חכם, ועשה צואה שלא יניחו אצלו שום בר נש, וכשיבוא חכם מארץ פולניה ויעמד עליו עמודא דנורא אזי יניחו אותו אצלו. והרב יודיל הנ"ל חתנו היה למדן גדול גם בעל מקבל וזקן בשעה שנתקרב אל רבנו זכרונו לברכה. ורבנו זכרונו לברכה היה אז רך בשנים והיה באותה העת במעדועדיוקע, והוא היה דר בעיר דאשיב, בערך שלשים פרסאות ממעדועדיוקע ואמר איך יכולין לישב מרחק כזה מרבי כזה. ועקר דירתו משם סמוך למעדועדיוקע אות תריב מצינו בקונטרסים ישנים מכתב יד החברים וכו' אשר שם הלשון מתקן יותר בהתורה אמר אל הכהנים בסימן ב' באות ז' בהספר הנדפס. כתוב שם, והנשמות עם התפילה נקרא כבוד על שם שהיא מלבשת אותם וכו' אות תריג זה בחינת תפילה, כמו שכתוב את ה' האמרת היום. כהנים בחינת תורה בבחינת נשמות כמו שכתוב (מלאכי ה) : "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו". אהרון בחינת משפט כמו שכתוב (שמות כ"ח) : "ונשא אהרון את משפט בני ישראל" כי צריך לזה בחינת משפט. ואמרת אליהם, ואמרת דיקא כי צריך להביא כל התפילות לבחינת משה משיח והוא יקים אותם, כמו שכתוב (שם ל"ט) : "ויביאו את המשכן אל משה, ויקם משה את המשכן". "ולנפש לא יטמא בעמיו" הינו שמירת הברית הנ"ל אות תריד זה מצאתי בספר חיי מוהר"ו כתיבת יד שכתב שם מורנו הרב רבי נתן בזה הלשון מי יפאר גדל פאר הדבור הקדוש כשיצא מפיו בקדשה ובטהרה בצחות ובזכות בתכלית הבהירות שאפילו בגשמיות היה מנח על דבוריו הקדושים כל מיני חן שבעולם אשר אפילו אנשים פשוטים נבהלו מאד מדבוריו, והיו נכספים תמיד לשמע דבוריו מפיו. וכל מי שהיה מדבר עמו היה נמשך ונכרך אחריו בהשתוקקות גדול. ואפילו הרשעים שבקהלת קדש אומן כלם היו כרוכים אחריו ונתעוררו קצת עד שהיו להם כמה וכמה הרהורי תשובה מה שלא עלה על לבם מעולם. כאשר ספרו בפיהם בפרוש שכבר התיאשו עצמן, והיו כמשבעים ועומדים שבודאי לא יהיה להם שום הרהור תשובה והיו רחוקים לגמרי משום צד הרהור תשובה כמפרסם לכל מי שהיה מכיר אותם. ועל ידי דבוריו הקדושים הגיע אליהם גם כן הרהור תשובה אף על פי שמעולם לא דבר עמהם מעניני תשובה ומעניני קדשה, כלל כלל לא רק אדרבא תמיד היה מדבר עמהם שיחת חלין וספורים בעלמא אף על פי כן נמשכו אחרי הקדשה מדבורים שלו לבד עד שהיו סמוכים מאד לשוב אליו יתברך. ואם לא היתה נטרפה השעה שהתגבר הקטרוג מאד ונסתלק באמצע, בודאי היו שבים אליו יתברך וכו' וכו'. וכל מה שאנו מספרים ממנו הכל נחשב לגנות אצלו בערך עצם הפלגת מעלתו. כי אלו כל הימים דיו וכו' אי אפשר לספר אפס קצהו מעצם מעלתו וקדשתו, הן גדלת חכמתו ותורתו המפרסם, והן עצם קדשתו וכו' סמא דמלתא משתוקא. עד כי יבוא שיל ה אז ידעו ויראו עצם גדלת רבנו הקדוש והנורא זכרונו לברכה, כי אז יספרו ממנו הרבה בעת שיבוא משיח צדקנו שיצא מחלציו כאשר ספר ברבים שפעל אצל השם יתברך שהגואל צדק יהיה מיוצאי חלציו. יהי רצון שיבוא במהרה בימינו אמן אות תרטו בזה הספר נכתבו כל המעשיות ששמענו מפיו הקדוש גם כמה שיחות וספורים ששמענו מפיו הקדוש כי שיחתו היא כלה תורה גם כמה מעשיות שנעשו ועברו בינו ובין מקרביו. ומכלם יבין המשכיל עצם גדלתו ותקף קדשתו המפלג מאד מאד, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב, והמשכיל כעת ידם וישתק. וכל חד כפום מה דמשער בלבה יבין מעט מעט פחות מטפה מן הים הגדול. ואפילו מה ששמענו וראינו לא הצגנו כאן רק מעט קצת ברמז. ומפני עצם המחלקת שרבו עליו מאד אנו מכרחים לשום לפינו מחסום לבלי לספר בשבחו. וגדל עצם קדשתו ורוממותו הוא מרומם ונשגב מאד מידיעתנו. אך גם זה המעט דמעט שזכינו לידע ולהבין קצת, אי אפשר לספר כלו מפני המחלקת הגדולה אף על פי שהיה טובה להעולם. רק רשמתי זאת בשביל דורות הבאים ובשביל הימים הבאים לקראתנו לשלום, למען לא תשכח מפינו ומפי זרענו, למען ידעו דורות הבאים גדל חבתם של ישראל לפני השם יתברך אשר זכו בדורות האחרונים לאור צח וזך כזה אור הגנוז והצפון, אשרי עין ראתה אותו, אשרי אזן ששמעה מפיו דבוריו הקדושים, והמעמיק עיונו בספריו הקדושים יבין מעט מעצם קדשתו תם ונשלם שבח לאל בורא עולם
אות תריא

התקרבות הרב יודיל הנ"ל אצל רבנו זכרונו לברכה

הָרַב יוּדִיל הַנַּ"ל הָיָה חֲתַן הָרַב לֵיבֶּלִי מִטְּרָאסְטִינֶץ.

הָרַב לֵייבּ הַנַּ"ל נִסְתַּלֵּק עַל הַיָּם בִּנְסִיעַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר אִם הָיָה בְּכָאן חֲתָנִי הָרַב יוּדִיל, אֲזַי לא הָיָה מַנִּיחַ אוֹתִי לְהִסְתַּלֵּק כָּאן.

שָׁמַעְתִּי בְּשָׁעָה שֶׁנָּסַע הָרַב לֵיבּ הַנַּ"ל עַל הַיָּם, הוֹשִׁיטָה חַיָּה אַחַת אֶת ראשָׁהּ מֵהַמַּיִם וְהָלְכָה כְּנֶגֶד הַסְּפִינָה.

וְנָפְלָה אֵימָה וַחֲרָדָה גְּדוֹלָה עַל הָאֲנָשִׁים מֵהַסְּפִינָה, שֶׁלּא תַּהֲפךְ אֶת הַסְּפִינָה

וְלָבַשׁ הָרַב לֵיבּ הַנַּ"ל אֶת הַטַּלִּית וּתְפִילִּין וְהָלַךְ לְנֶגְדָּהּ, וְנִכְנְסָה לְהַיָּם.

לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ הִנִּיחוּ אוֹתוֹ עַל דַּף עַל הַמַּיִם וְצָפָה הַדַּף אֶל הַנָּמֵל.

וְעָמַד עָלָיו עַמּוּדָא דְּנוּרָא, וְיָצְאוּ כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ.

וּבְאוֹתָהּ הָעִיר מִכַּמָּה שָׁנִים מִקּדֶם הָיָה חָכָם, וְעָשָׂה צַוָּאָה שֶׁלּא יַנִּיחוּ אֶצְלוֹ שׁוּם בַּר נָשׁ, וּכְשֶׁיָּבוֹא חָכָם מֵאֶרֶץ פּוֹלַנְיָה וְיַעֲמד עָלָיו עַמּוּדָא דְנוּרָא אֲזַי יַנִּיחוּ אוֹתוֹ אֶצְלוֹ.

וְהָרַב יוּדִיל הַנַּ"ל חֲתָנוֹ הָיָה לַמְדָן גָּדוֹל גַּם בַּעַל מְקֻבָּל וְזָקֵן בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה אָז רַךְ בַּשָּׁנִים

וְהָיָה בְּאוֹתָהּ הָעֵת בְּמֶעדְוֶעדִיוְקֶע, וְהוּא הָיָה דָּר בָּעִיר דָּאשִׁיב, בְּעֶרֶךְ שְׁלשִׁים פַּרְסָאוֹת מִמֶּעדְוֶעדִיוְקֶע

וְאָמַר אֵיךְ יְכוֹלִין לֵישֵׁב מֶרְחָק כָּזֶה מֵרַבִּי כָּזֶה.

וְעָקַר דִּירָתוֹ מִשָּׁם סָמוּךְ לְמֶעדְוֶעדִיוְקֶע

אות תריב

מָצִינוּ בְּקוּנְטְרֵסִים יְשָׁנִים מִכְּתַב יַד הַחֲבֵרִים וְכוּ'

אֲשֶׁר שָׁם הַלָּשׁוֹן מְתֻקָּן יוֹתֵר בְּהַתּוֹרָה אֱמר אֶל הַכּהֲנִים בְּסִימָן ב' בְּאוֹת ז' בְּהַסֵּפֶר הַנִּדְפָּס.

כָּתוּב שָׁם, וְהַנְּשָׁמוֹת עִם הַתְּפִילָּה נִקְרָא כָּבוֹד עַל שֵׁם שֶׁהִיא מַלְבֶּשֶׁת אוֹתָם וְכוּ'

אות תריג

זֶה בְּחִינַת תְּפִילָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם.

כּהֲנִים בְּחִינַת תּוֹרָה בִּבְחִינַת נְשָׁמוֹת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי שִׂפְתֵי כהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ".

אַהֲרון בְּחִינַת מִשְׁפָּט כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְנָשָׂא אַהֲרון אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

כִּי צָרִיךְ לָזֶה בְּחִינַת מִשְׁפָּט.

וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, וְאָמַרְתָּ דַּיְקָא כִּי צָרִיךְ לְהָבִיא כָּל הַתְּפִילּוֹת לִבְחִינַת משֶׁה מָשִׁיחַ וְהוּא יָקִים אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל משֶׁה, וַיָּקֶם משֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן".

"וּלְנֶפֶשׁ לא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" הַיְנוּ שְׁמִירַת הַבְּרִית הַנַּ"ל

אות תריד

זֶה מָצָאתִי בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ו כְּתִיבַת יָד

שֶׁכָּתַב שָׁם מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן בְּזֶה הַלָּשׁוֹן

מִי יְפָאֵר גּדֶל פְּאֵר הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ כְּשֶׁיָּצָא מִפִּיו בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּצַחוּת וּבְזַכּוּת בְּתַכְלִית הַבְּהִירוּת

שֶׁאֲפִילּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת הָיָה מֻנָּח עַל דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים כָּל מִינֵי חֵן שֶׁבָּעוֹלָם

אֲשֶׁר אֲפִילּוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים נִבְהֲלוּ מְאד מִדִּבּוּרָיו, וְהָיוּ נִכְסָפִים תָּמִיד לִשְׁמעַ דִּבּוּרָיו מִפִּיו.

וְכָל מִי שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ הָיָה נִמְשָׁךְ וְנִכְרָךְ אַחֲרָיו בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל.

וַאֲפִילּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁבִּקְהִלַּת קדֶשׁ אוּמֶן כֻּלָּם הָיוּ כְּרוּכִים אַחֲרָיו וְנִתְעוֹרְרוּ קְצָת עַד שֶׁהָיוּ לָהֶם כַּמָּה וְכַמָּה הִרְהוּרֵי תְשׁוּבָה

מַה שֶּׁלּא עָלָה עַל לִבָּם מֵעוֹלָם.

כַּאֲשֶׁר סִפְּרוּ בְּפִיהֶם בְּפֵרוּשׁ

שֶׁכְּבָר הִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן, וְהָיוּ כְּמֻשְׁבָּעִים וְעוֹמְדִים שֶׁבְּוַדַּאי לא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה

וְהָיוּ רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מִשּׁוּם צַד הִרְהוּר תְּשׁוּבָה כַּמְפֻרְסָם לְכָל מִי שֶׁהָיָה מַכִּיר אוֹתָם.

וְעַל יְדֵי דִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם גַּם כֵּן הִרְהוּר תְּשׁוּבָה

אַף עַל פִּי שֶׁמֵּעוֹלָם לא דִּבֵּר עִמָּהֶם מֵעִנְיְנֵי תְּשׁוּבָה וּמֵעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה, כְּלָל כְּלָל לא

רַק אַדְּרַבָּא תָּמִיד הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם שִׂיחַת חֻלִּין וְסִפּוּרִים בְּעָלְמָא

אַף עַל פִּי כֵן נִמְשְׁכוּ אַחֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה מִדִּבּוּרִים שֶׁלּוֹ לְבַד

עַד שֶׁהָיוּ סְמוּכִים מְאד לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

וְאִם לא הָיְתָה נִטְרָפָה הַשָּׁעָה שֶׁהִתְגַּבֵּר הַקִּטְרוּג מְאד וְנִסְתַּלֵּק בְּאֶמְצַע, בְּוַדַּאי הָיוּ שָׁבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ' וְכוּ'.

וְכָל מַה שֶּׁאָנוּ מְסַפְּרִים מִמֶּנּוּ הַכּל נֶחְשָׁב לִגְנוּת אֶצְלוֹ בְּעֵרֶךְ עצֶם הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ. כִּי אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכוּ' אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר אֶפֶס קָצֵהוּ מֵעצֶם מַעֲלָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ, הֵן גְּדֻלַּת חָכְמָתוֹ וְתוֹרָתוֹ הַמְפֻרְסָם, וְהֵן עצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְכוּ' סַמָּא דְמִלְּתָא מִשְׁתּוֹקָא.

עַד כִּי יָבוֹא שִׁיל ה אָז יֵדְעוּ וְיִרְאוּ עצֶם גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי אָז יְסַפֵּרוּ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה בְּעֵת שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיֵּצֵא מֵחֲלָצָיו

כַּאֲשֶׁר סִפֵּר בָּרַבִּים שֶׁפָּעַל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהַגּוֹאֵל צֶדֶק יִהְיֶה מִיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו.

יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן

אות תרטו

בָּזֶה הַסֵּפֶר נִכְתְּבוּ כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ

גַּם כַּמָּה שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ

כִּי שִׂיחָתוֹ הִיא כֻּלָּהּ תּוֹרָה

גַּם כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ וְעָבְרוּ בֵּינוֹ וּבֵין מְקרָבָיו.

וּמִכֻּלָּם יָבִין הַמַּשְׂכִּיל עצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְתֹקֶף קְדֻשָּׁתוֹ הַמֻּפְלָג מְאד מְאד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשׁב, וְהַמַּשְׂכִּיל כָּעֵת יִדּם וְיִשְׁתּק.

וְכָל חָד כְּפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ יָבִין מְעַט מְעַט פָּחוֹת מִטִּפָּה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל.

וַאֲפִילּוּ מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ וְרָאִינוּ לא הִצַּגְנוּ כָּאן רַק מְעַט קְצָת בְּרֶמֶז.

וּמִפְּנֵי עצֶם הַמַּחֲלקֶת שֶׁרַבּוּ עָלָיו מְאד אָנוּ מֻכְרָחִים לָשׂוּם לְפִינוּ מַחֲסוֹם לִבְלִי לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ.

וְגדֶל עצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ הוּא מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב מְאד מִידִיעָתֵנוּ.

אַךְ גַּם זֶה הַמְעַט דִּמְעַט שֶׁזָּכִינוּ לֵידַע וּלְהָבִין קְצָת, אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר כֻּלּוֹ מִפְּנֵי הַמַּחֲלקֶת הַגְּדוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה טוֹבָה לְהָעוֹלָם.

רַק רָשַׁמְתִּי זאת בִּשְׁבִיל דּוֹרוֹת הַבָּאִים וּבִשְׁבִיל הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, לְמַעַן לא תִּשָּׁכַח מִפִּינוּ וּמִפִּי זַרְעֵנוּ, לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹרוֹת הַבָּאִים גּדֶל חִבָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר זָכוּ בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לְאוֹר צַח וָזַךְ כָּזֶה אוֹר הַגָּנוּז וְהַצָּפוּן, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה אוֹתוֹ, אַשְׁרֵי אזֶן שֶׁשָּׁמְעָה מִפִּיו דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְהַמַּעֲמִיק עִיּוּנוֹ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים יָבִין מְעַט מֵעצֶם קְדֻשָּׁתוֹ

תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם
ספר המידות - זריזות
ספר המידות - זריזות חלק שני א. על ידי זריזות זוכה להיות רועה נאמן, וסימן לדבר: לך אל נמלה עצל, וכתיב: מש'ם רוע'ה אב'ן ישרא'ל.
ראש השנה / התבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל?
.../ התבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל? אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=202 "ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל" והשאלה היא מדוע? מדוע התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל? מה השורש של העניין הזה? מה פישרו? כמו כן, במספר מקומות אמר רבי נחמן מברסלב על עוד דבר שאין דבר אחר שגדול יותר ממנו, והוא על ראש השנה שלו. כמובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=568 - חיי מוהר"ן - תג - גודל יקרת ראש השנה שלו breslev.eip.co.il/?key=558 - חיי מוהר"ן - קד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו breslev...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'
...מוהר"ן ח"א - תורה קכה - ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וכו' ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מכאן, שחיב לאכל שלש סעדות בשבת כי תלתא "היום" כתיבי' נמצא שעל כל סעדה משלש סעדות כתיב היום לרמז שלא לאכל בסעדה של שבת רק בשביל היום כי לפעמים אוכל בשביל שרעב מאתמול ולפעמים בשביל שלא יהא רעב למחר אך בכל סעדה משלש סעדות של שבת לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך. [זה הענין לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו, רק מפי אחר שאמר משמו, וכתבתיו כמו...
חיי מוהר"ן - רטו - נסיעתו וישיבתו באומן
...וישיבתו באומן אות רטו ליל שבת נחמו תק"ע באומין אחר קדוש אמר תורה מענין פשיטותו הינו מה שהוא לפעמים איש פשוט שקורין פראסטיק שהוא מחיה עצמו אז בעת פשיטותו מהדרך שנסע לארץ ישראל. ובאר הענין כמובא בספרנו בסימן ע"ח בלקוטי תנינא עין שם. ואמר שאינו יודע כלל ונשבע בשבת קדש, ואמר בזו הלשון "אני נשבע בשבת קדש" הינו על ענין הנ"ל שהוא אינו יודע כלל עכשו. ואחר כך אמר שהוא עתה ירא שקורין פרום, ושמח ואמר אשרינו שהשם יתברך היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל. ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל כי כמה...
מה הקשר שבין השכינה לבין החלל הפנוי?
...נחמן מברסלב מדבר רבות על החלל הפנוי. השאלה שלי היא, כיצד קשורה השכינה לכל העניין הזה של החלל הפנוי? האם היא היתה קיימת לפני בריאת העולם? האם היא נבראה אחרי בריאת העולם? כיצד השכינה מתחברת לכל העניין הזה? תודה תשובה: השכינה כידוע היא המלכות, דהיינו לצורך העניין שלנו, השכינה היא העולם / הבריאה, שהיא המלכות של המלך דהיינו הבורא. וממילא התגלות המלכות של השי"ת בבריאה היא השכינה שהיא בגלות. וזה משום שהבורא לא גלוי כרגע בבריאה. כמו כן השכינה היא גם הנשמה של האדם! הנשמה של האדם ביחס לבורא שלה, היא השכינה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסה - וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲך כָּמוֹך אֲנִי ה'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסה - ואהבת לרעך כמוך אני ה' "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" הינו שתקבל באהבה, כל הרעות והיסורים הבאים עליך כי ראוי שתדע, שלפי מעשיך אחר כל היסורים והרעות שיש לך עדין הוא מתנהג עמך ברחמים כי היה מגיע לך יותר ויותר, חס ושלום, לפי מעשיך וזהו "ואהבת לרעך" שתאהב הרע שבא לך הינו הרעות והיסורים הבאים עליך, חס ושלום תקבלם באהבה כי כמוך כמו שאתה הוא, הינו לפי מעשיך "אני ה'", בעל הרחמים, עדין אני מתנהג עמך ברחמים כנ"ל.
חיי מוהר"ן - תקכ - עבודת השם
...תקכ היה אוהב מאד את העבודות הפשוטות וכו' והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה תחנות ובקשות בתוך הסדורים הגדולים וכו' כנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן ק"ד ואמר אני מקנא את ר"י חתן ר"י שיכול לומר הרבה. הינו שפה ברסלב היה איש אחד שהיה רגיל לומר הרבה תחנות ותהלים ומעמדות בכל יום ואמר רבנו זכרונו לברכה שהוא מקנא את האיש הזה שיכול לומר הרבה וגם הוא בעצמו זכרונו לברכה קדם שהגיע לו החולאת הכבד שנסתלק על ידו קדם לזה כל ימיו היה מזמר זמירות הרבה בכל שבת ושבת ובמוצאי שבת ומי שלא שמע אותו כשהיה מזמר בשבת אזמר בשבחין בליל...
שיחות הר"ן - אות רפג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...- שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר לענין בני הנעורים שעל פי הרב מבלבל אותם בתפילתם מחמת שלא זכו להתקדש כראוי בקדשת הזווג ועל כן כשעומדין אחר כך להתפלל קשה עליהם מאד להתפלל והוא זכרונו לברכה, הזהיר על זה כמה פעמים לבלי לפל בדעתו מזה כלל ומה דהוה הוה ובשעת התפילה צריכין לשכח הכל לגמרי ולהתגבר להתפלל בשמחה כראוי תמיד איך שהוא ואמר: שעל זה 'הצטער אבא בנימין, על תפילתי שתהא סמוכה למטתי' 'מטה' הוא לשון זווג וזהו 'על תפילתי שתהא סמוכה למטתי' שאוכל להתפלל אחר כך בסמוך מיד ולא יבלבל הענין הזה את...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלה - כִּי אֶקַּח מוֹעֵד
...מועד אני מישרים אשפט סגלה להנצל מגדלות, לכבד את הימים טובים, ולקבל יום טוב בשמחה ובהרחבת הלב כפי יכלתו כי משה רבנו, עליו השלום, על ידי שזכה לארבעים ותשעה שערי בינה, זכה להיות "ענו מאד מכל האדם" ויום טוב מחין דאמא, שהיא בינה ועל כן כשמקבל את היום טוב, שהיא בינה, זוכה לענווה יום טוב בגימטריא סג עם הי' אותיות כמובא בכונות, שהוא הפך גס רוח כי יום טוב מבטל הגדלות כי טבע הקטנות שיתבטל לגבי גדלות ועל כן כשמקרב להצדיק נתבטל הגדלות כי על ידי אור הגדול של הצדיק נתבטל לגמרי וזהו בחינת: "ראוני נערים ונחבאו"
שיחות הר"ן - אות רצב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...- אות רצב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן ספרו לי שיחתו הקדושה שחסיד אחד בא לפניו שהיה חשוב קצת וכבר היה בא בימים קצת, והיה לו ידיעה בכתבי האר"י זכרונו לברכה ורצה להתקרב לרבנו זכרונו לברכה והתחיל לדבר עם רבנו זכרונו לברכה, כדרך החסידים החשובים ואמר לרבנו זכרונו לברכה: יורנו רבנו דרך לעבודת הבורא יתברך ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה, בלשון תמיהה: "לדעת בארץ דרכך" ? הינו מי שהוא עדין משקע בארציות גמור הוא רוצה לדעת דרך להתקרב להשם יתברך ? וכפי המובן מהספור, שקפדתו היה מה שמדבר עמו בלשון גדלות שרוצה לידע דרך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1865 שניות - עכשיו 18_09_2025 השעה 03:03:44 - wesi2