ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 חיי מוהר"ן - תריא - עבודת השם
אות תריא התקרבות הרב יודיל הנ"ל אצל רבנו זכרונו לברכה הרב יודיל הנ"ל היה חתן הרב ליבלי מטראסטינץ. הרב לייב הנ"ל נסתלק על הים בנסיעת ארץ ישראל, ואמר אם היה בכאן חתני הרב יודיל, אזי לא היה מניח אותי להסתלק כאן. שמעתי בשעה שנסע הרב ליב הנ"ל על הים, הושיטה חיה אחת את ראשה מהמים והלכה כנגד הספינה. ונפלה אימה וחרדה גדולה על האנשים מהספינה, שלא תהפך את הספינה ולבש הרב ליב הנ"ל את הטלית ותפילין והלך לנגדה, ונכנסה להים. לאחר הסתלקותו הניחו אותו על דף על המים וצפה הדף אל הנמל. ועמד עליו עמודא דנורא, ויצאו כל אנשי העיר וקבלו אותו. ובאותה העיר מכמה שנים מקדם היה חכם, ועשה צואה שלא יניחו אצלו שום בר נש, וכשיבוא חכם מארץ פולניה ויעמד עליו עמודא דנורא אזי יניחו אותו אצלו. והרב יודיל הנ"ל חתנו היה למדן גדול גם בעל מקבל וזקן בשעה שנתקרב אל רבנו זכרונו לברכה. ורבנו זכרונו לברכה היה אז רך בשנים והיה באותה העת במעדועדיוקע, והוא היה דר בעיר דאשיב, בערך שלשים פרסאות ממעדועדיוקע ואמר איך יכולין לישב מרחק כזה מרבי כזה. ועקר דירתו משם סמוך למעדועדיוקע אות תריב מצינו בקונטרסים ישנים מכתב יד החברים וכו' אשר שם הלשון מתקן יותר בהתורה אמר אל הכהנים בסימן ב' באות ז' בהספר הנדפס. כתוב שם, והנשמות עם התפילה נקרא כבוד על שם שהיא מלבשת אותם וכו' אות תריג זה בחינת תפילה, כמו שכתוב את ה' האמרת היום. כהנים בחינת תורה בבחינת נשמות כמו שכתוב (מלאכי ה) : "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו". אהרון בחינת משפט כמו שכתוב (שמות כ"ח) : "ונשא אהרון את משפט בני ישראל" כי צריך לזה בחינת משפט. ואמרת אליהם, ואמרת דיקא כי צריך להביא כל התפילות לבחינת משה משיח והוא יקים אותם, כמו שכתוב (שם ל"ט) : "ויביאו את המשכן אל משה, ויקם משה את המשכן". "ולנפש לא יטמא בעמיו" הינו שמירת הברית הנ"ל אות תריד זה מצאתי בספר חיי מוהר"ו כתיבת יד שכתב שם מורנו הרב רבי נתן בזה הלשון מי יפאר גדל פאר הדבור הקדוש כשיצא מפיו בקדשה ובטהרה בצחות ובזכות בתכלית הבהירות שאפילו בגשמיות היה מנח על דבוריו הקדושים כל מיני חן שבעולם אשר אפילו אנשים פשוטים נבהלו מאד מדבוריו, והיו נכספים תמיד לשמע דבוריו מפיו. וכל מי שהיה מדבר עמו היה נמשך ונכרך אחריו בהשתוקקות גדול. ואפילו הרשעים שבקהלת קדש אומן כלם היו כרוכים אחריו ונתעוררו קצת עד שהיו להם כמה וכמה הרהורי תשובה מה שלא עלה על לבם מעולם. כאשר ספרו בפיהם בפרוש שכבר התיאשו עצמן, והיו כמשבעים ועומדים שבודאי לא יהיה להם שום הרהור תשובה והיו רחוקים לגמרי משום צד הרהור תשובה כמפרסם לכל מי שהיה מכיר אותם. ועל ידי דבוריו הקדושים הגיע אליהם גם כן הרהור תשובה אף על פי שמעולם לא דבר עמהם מעניני תשובה ומעניני קדשה, כלל כלל לא רק אדרבא תמיד היה מדבר עמהם שיחת חלין וספורים בעלמא אף על פי כן נמשכו אחרי הקדשה מדבורים שלו לבד עד שהיו סמוכים מאד לשוב אליו יתברך. ואם לא היתה נטרפה השעה שהתגבר הקטרוג מאד ונסתלק באמצע, בודאי היו שבים אליו יתברך וכו' וכו'. וכל מה שאנו מספרים ממנו הכל נחשב לגנות אצלו בערך עצם הפלגת מעלתו. כי אלו כל הימים דיו וכו' אי אפשר לספר אפס קצהו מעצם מעלתו וקדשתו, הן גדלת חכמתו ותורתו המפרסם, והן עצם קדשתו וכו' סמא דמלתא משתוקא. עד כי יבוא שיל ה אז ידעו ויראו עצם גדלת רבנו הקדוש והנורא זכרונו לברכה, כי אז יספרו ממנו הרבה בעת שיבוא משיח צדקנו שיצא מחלציו כאשר ספר ברבים שפעל אצל השם יתברך שהגואל צדק יהיה מיוצאי חלציו. יהי רצון שיבוא במהרה בימינו אמן אות תרטו בזה הספר נכתבו כל המעשיות ששמענו מפיו הקדוש גם כמה שיחות וספורים ששמענו מפיו הקדוש כי שיחתו היא כלה תורה גם כמה מעשיות שנעשו ועברו בינו ובין מקרביו. ומכלם יבין המשכיל עצם גדלתו ותקף קדשתו המפלג מאד מאד, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב, והמשכיל כעת ידם וישתק. וכל חד כפום מה דמשער בלבה יבין מעט מעט פחות מטפה מן הים הגדול. ואפילו מה ששמענו וראינו לא הצגנו כאן רק מעט קצת ברמז. ומפני עצם המחלקת שרבו עליו מאד אנו מכרחים לשום לפינו מחסום לבלי לספר בשבחו. וגדל עצם קדשתו ורוממותו הוא מרומם ונשגב מאד מידיעתנו. אך גם זה המעט דמעט שזכינו לידע ולהבין קצת, אי אפשר לספר כלו מפני המחלקת הגדולה אף על פי שהיה טובה להעולם. רק רשמתי זאת בשביל דורות הבאים ובשביל הימים הבאים לקראתנו לשלום, למען לא תשכח מפינו ומפי זרענו, למען ידעו דורות הבאים גדל חבתם של ישראל לפני השם יתברך אשר זכו בדורות האחרונים לאור צח וזך כזה אור הגנוז והצפון, אשרי עין ראתה אותו, אשרי אזן ששמעה מפיו דבוריו הקדושים, והמעמיק עיונו בספריו הקדושים יבין מעט מעצם קדשתו תם ונשלם שבח לאל בורא עולם
אות תריא
התקרבות הרב יודיל הנ"ל אצל רבנו זכרונו לברכה
הָרַב יוּדִיל הַנַּ"ל הָיָה חֲתַן הָרַב לֵיבֶּלִי מִטְּרָאסְטִינֶץ.
הָרַב לֵייבּ הַנַּ"ל נִסְתַּלֵּק עַל הַיָּם בִּנְסִיעַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר אִם הָיָה בְּכָאן חֲתָנִי הָרַב יוּדִיל, אֲזַי לא הָיָה מַנִּיחַ אוֹתִי לְהִסְתַּלֵּק כָּאן.
שָׁמַעְתִּי בְּשָׁעָה שֶׁנָּסַע הָרַב לֵיבּ הַנַּ"ל עַל הַיָּם, הוֹשִׁיטָה חַיָּה אַחַת אֶת ראשָׁהּ מֵהַמַּיִם וְהָלְכָה כְּנֶגֶד הַסְּפִינָה.
וְנָפְלָה אֵימָה וַחֲרָדָה גְּדוֹלָה עַל הָאֲנָשִׁים מֵהַסְּפִינָה, שֶׁלּא תַּהֲפךְ אֶת הַסְּפִינָה
וְלָבַשׁ הָרַב לֵיבּ הַנַּ"ל אֶת הַטַּלִּית וּתְפִילִּין וְהָלַךְ לְנֶגְדָּהּ, וְנִכְנְסָה לְהַיָּם.
לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ הִנִּיחוּ אוֹתוֹ עַל דַּף עַל הַמַּיִם וְצָפָה הַדַּף אֶל הַנָּמֵל.
וְעָמַד עָלָיו עַמּוּדָא דְּנוּרָא, וְיָצְאוּ כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ.
וּבְאוֹתָהּ הָעִיר מִכַּמָּה שָׁנִים מִקּדֶם הָיָה חָכָם, וְעָשָׂה צַוָּאָה שֶׁלּא יַנִּיחוּ אֶצְלוֹ שׁוּם בַּר נָשׁ, וּכְשֶׁיָּבוֹא חָכָם מֵאֶרֶץ פּוֹלַנְיָה וְיַעֲמד עָלָיו עַמּוּדָא דְנוּרָא אֲזַי יַנִּיחוּ אוֹתוֹ אֶצְלוֹ.
וְהָרַב יוּדִיל הַנַּ"ל חֲתָנוֹ הָיָה לַמְדָן גָּדוֹל גַּם בַּעַל מְקֻבָּל וְזָקֵן בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה אָז רַךְ בַּשָּׁנִים
וְהָיָה בְּאוֹתָהּ הָעֵת בְּמֶעדְוֶעדִיוְקֶע, וְהוּא הָיָה דָּר בָּעִיר דָּאשִׁיב, בְּעֶרֶךְ שְׁלשִׁים פַּרְסָאוֹת מִמֶּעדְוֶעדִיוְקֶע
וְאָמַר אֵיךְ יְכוֹלִין לֵישֵׁב מֶרְחָק כָּזֶה מֵרַבִּי כָּזֶה.
וְעָקַר דִּירָתוֹ מִשָּׁם סָמוּךְ לְמֶעדְוֶעדִיוְקֶע
אות תריב
מָצִינוּ בְּקוּנְטְרֵסִים יְשָׁנִים מִכְּתַב יַד הַחֲבֵרִים וְכוּ'
אֲשֶׁר שָׁם הַלָּשׁוֹן מְתֻקָּן יוֹתֵר בְּהַתּוֹרָה אֱמר אֶל הַכּהֲנִים בְּסִימָן ב' בְּאוֹת ז' בְּהַסֵּפֶר הַנִּדְפָּס.
כָּתוּב שָׁם, וְהַנְּשָׁמוֹת עִם הַתְּפִילָּה נִקְרָא כָּבוֹד עַל שֵׁם שֶׁהִיא מַלְבֶּשֶׁת אוֹתָם וְכוּ'
אות תריג
זֶה בְּחִינַת תְּפִילָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם.
כּהֲנִים בְּחִינַת תּוֹרָה בִּבְחִינַת נְשָׁמוֹת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי שִׂפְתֵי כהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ".
אַהֲרון בְּחִינַת מִשְׁפָּט כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְנָשָׂא אַהֲרון אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
כִּי צָרִיךְ לָזֶה בְּחִינַת מִשְׁפָּט.
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, וְאָמַרְתָּ דַּיְקָא כִּי צָרִיךְ לְהָבִיא כָּל הַתְּפִילּוֹת לִבְחִינַת משֶׁה מָשִׁיחַ וְהוּא יָקִים אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל משֶׁה, וַיָּקֶם משֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן".
"וּלְנֶפֶשׁ לא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" הַיְנוּ שְׁמִירַת הַבְּרִית הַנַּ"ל
אות תריד
זֶה מָצָאתִי בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ו כְּתִיבַת יָד
שֶׁכָּתַב שָׁם מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן בְּזֶה הַלָּשׁוֹן
מִי יְפָאֵר גּדֶל פְּאֵר הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ כְּשֶׁיָּצָא מִפִּיו בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּצַחוּת וּבְזַכּוּת בְּתַכְלִית הַבְּהִירוּת
שֶׁאֲפִילּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת הָיָה מֻנָּח עַל דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים כָּל מִינֵי חֵן שֶׁבָּעוֹלָם
אֲשֶׁר אֲפִילּוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים נִבְהֲלוּ מְאד מִדִּבּוּרָיו, וְהָיוּ נִכְסָפִים תָּמִיד לִשְׁמעַ דִּבּוּרָיו מִפִּיו.
וְכָל מִי שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ הָיָה נִמְשָׁךְ וְנִכְרָךְ אַחֲרָיו בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל.
וַאֲפִילּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁבִּקְהִלַּת קדֶשׁ אוּמֶן כֻּלָּם הָיוּ כְּרוּכִים אַחֲרָיו וְנִתְעוֹרְרוּ קְצָת עַד שֶׁהָיוּ לָהֶם כַּמָּה וְכַמָּה הִרְהוּרֵי תְשׁוּבָה
מַה שֶּׁלּא עָלָה עַל לִבָּם מֵעוֹלָם.
כַּאֲשֶׁר סִפְּרוּ בְּפִיהֶם בְּפֵרוּשׁ
שֶׁכְּבָר הִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן, וְהָיוּ כְּמֻשְׁבָּעִים וְעוֹמְדִים שֶׁבְּוַדַּאי לא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה
וְהָיוּ רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מִשּׁוּם צַד הִרְהוּר תְּשׁוּבָה כַּמְפֻרְסָם לְכָל מִי שֶׁהָיָה מַכִּיר אוֹתָם.
וְעַל יְדֵי דִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם גַּם כֵּן הִרְהוּר תְּשׁוּבָה
אַף עַל פִּי שֶׁמֵּעוֹלָם לא דִּבֵּר עִמָּהֶם מֵעִנְיְנֵי תְּשׁוּבָה וּמֵעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה, כְּלָל כְּלָל לא
רַק אַדְּרַבָּא תָּמִיד הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם שִׂיחַת חֻלִּין וְסִפּוּרִים בְּעָלְמָא
אַף עַל פִּי כֵן נִמְשְׁכוּ אַחֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה מִדִּבּוּרִים שֶׁלּוֹ לְבַד
עַד שֶׁהָיוּ סְמוּכִים מְאד לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.
וְאִם לא הָיְתָה נִטְרָפָה הַשָּׁעָה שֶׁהִתְגַּבֵּר הַקִּטְרוּג מְאד וְנִסְתַּלֵּק בְּאֶמְצַע, בְּוַדַּאי הָיוּ שָׁבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ' וְכוּ'.
וְכָל מַה שֶּׁאָנוּ מְסַפְּרִים מִמֶּנּוּ הַכּל נֶחְשָׁב לִגְנוּת אֶצְלוֹ בְּעֵרֶךְ עצֶם הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ. כִּי אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכוּ' אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר אֶפֶס קָצֵהוּ מֵעצֶם מַעֲלָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ, הֵן גְּדֻלַּת חָכְמָתוֹ וְתוֹרָתוֹ הַמְפֻרְסָם, וְהֵן עצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְכוּ' סַמָּא דְמִלְּתָא מִשְׁתּוֹקָא.
עַד כִּי יָבוֹא שִׁיל ה אָז יֵדְעוּ וְיִרְאוּ עצֶם גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי אָז יְסַפֵּרוּ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה בְּעֵת שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיֵּצֵא מֵחֲלָצָיו
כַּאֲשֶׁר סִפֵּר בָּרַבִּים שֶׁפָּעַל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהַגּוֹאֵל צֶדֶק יִהְיֶה מִיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו.
יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן
אות תרטו
בָּזֶה הַסֵּפֶר נִכְתְּבוּ כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ
גַּם כַּמָּה שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ
כִּי שִׂיחָתוֹ הִיא כֻּלָּהּ תּוֹרָה
גַּם כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ וְעָבְרוּ בֵּינוֹ וּבֵין מְקרָבָיו.
וּמִכֻּלָּם יָבִין הַמַּשְׂכִּיל עצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְתֹקֶף קְדֻשָּׁתוֹ הַמֻּפְלָג מְאד מְאד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשׁב, וְהַמַּשְׂכִּיל כָּעֵת יִדּם וְיִשְׁתּק.
וְכָל חָד כְּפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ יָבִין מְעַט מְעַט פָּחוֹת מִטִּפָּה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל.
וַאֲפִילּוּ מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ וְרָאִינוּ לא הִצַּגְנוּ כָּאן רַק מְעַט קְצָת בְּרֶמֶז.
וּמִפְּנֵי עצֶם הַמַּחֲלקֶת שֶׁרַבּוּ עָלָיו מְאד אָנוּ מֻכְרָחִים לָשׂוּם לְפִינוּ מַחֲסוֹם לִבְלִי לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ.
וְגדֶל עצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ הוּא מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב מְאד מִידִיעָתֵנוּ.
אַךְ גַּם זֶה הַמְעַט דִּמְעַט שֶׁזָּכִינוּ לֵידַע וּלְהָבִין קְצָת, אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר כֻּלּוֹ מִפְּנֵי הַמַּחֲלקֶת הַגְּדוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה טוֹבָה לְהָעוֹלָם.
רַק רָשַׁמְתִּי זאת בִּשְׁבִיל דּוֹרוֹת הַבָּאִים וּבִשְׁבִיל הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, לְמַעַן לא תִּשָּׁכַח מִפִּינוּ וּמִפִּי זַרְעֵנוּ, לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹרוֹת הַבָּאִים גּדֶל חִבָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר זָכוּ בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לְאוֹר צַח וָזַךְ כָּזֶה אוֹר הַגָּנוּז וְהַצָּפוּן, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה אוֹתוֹ, אַשְׁרֵי אזֶן שֶׁשָּׁמְעָה מִפִּיו דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְהַמַּעֲמִיק עִיּוּנוֹ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים יָבִין מְעַט מֵעצֶם קְדֻשָּׁתוֹ
תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם
בעל תפילה - 10 כתות
...co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה מכל ה 10 כתות, יש רק כת אחת שרבי נחמן מברסלב טרח לנמק מדוע הם טעו. מהי הכת הזאת? ומדוע בעצם בנו טרח לנמק מדוע הם טעו? ומדוע באמת הם טעו? תשובה: הכת היחידה שבה רבי נחמן מברסלב טרח לבאר מדוע הם טעו, היא הכת של השמחה. כי באמת השמחה היא דבר גדול מאוד. ובסופו של דבר השכר הסופי הוא השמחה. כי אם יש שמחה לא חסר דבר ואם אין שמחה אין שום דבר. ואם כן, לכאורה הכת של השמחה השיגו את התכלית, כי בסוף באמת התכלית...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמח - מִדַּת הַיִּרְאָה בְּעַצְמָהּ הִיא יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
...מוהר"ן ח"א - תורה קמח - מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך ואם כן יש לה גם כן יראה וזאת היראה היא גם כן יראה מהשם יתברך ואם כן יש לה גם כן יראה וכן נכלל יראה אחת בחברתה, למעלה למעלה עד אין סוף וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'מה שעשתה ענווה עקב לסלותא עשתה חכמה עטרה על ראשה שנאמר: "עקב ענווה יראת ה', ראשית חכמה יראת ה'" נמצא שעקב הענווה היא יראה וכן "ראשית חכמה" היא גם כן יראה נמצא שיש יראה למעלה מיראה כי היראה...
שיחות הר"ן - אות רי - גדולות נוראות השגתו
...ברבים קשה לו מאד מאד וצריך שיהיה לו מסירת נפש ממש על זה וספר שקדם הקדוש כשרוצה להתחיל תבה הראשונה של הקדוש נדמה לו שתצא נפשו ממש וכן קדם אמירת התורה כשרוצה להתחיל לומר תורה אזי נדמה לו שבתבה הראשונה שיאמר תצא נפשו ממש ולא היה מתפלל לפני העמוד בשום פעם ולא עשה שום דבר כיוצא בזה כגון קריאת המגלה וקריאת התורה ואפילו לקרות לפני התוקע ושאר דברים כאלה רק קדוש וזמירות על שלחנו בשבת קדש ואמירת התורה וגם זה היה כבד עליו מאד כנזכר לעיל ואפילו כשהיה צריך לומר...
שיחות הר"ן - אות סט
שיחות הר"ן - אות סט "זמרו למי שמנצחין אותו ושמח" כי צריכין לנצח אותו יתברך כביכול כי אף על פי שנדמה להאדם שהשם יתברך אינו רוצה לקרבו מחמת שקלקל הרבה וגם עכשו אינו מתנהג כראוי כרצונו יתברך אף על פי כן צריך האדם לחזק עצמו ביותר ולהשתטח עצמו לפניו ולפרש כפיו אליו יתברך שירחם עליו ויקרבהו לעבודתו כי אף על פי כן אני רוצה להיות ישראלי נמצא שרוצה לנצח את השם יתברך כביכול והשם יתברך יש לו שמחה מזה שמנצחין אותו כביכול...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלב - הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם וְכוּ'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלב - הללו את ה' מן השמים וכו' בשעה שאומר: "הללו את ה' מן השמים וכו' הללוהו כל מלאכיו הללוהו כל צבאיו" וכו' אזי האדם קורא לכלם ומצוה לכלם שיהללו את ה' ומזה ראוי לאדם להתעורר לתפילה בכונת הלב מאחר שבתפילתו קורא לכל העולמות להללו ולשבחו יתברך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעח - דַּע שֶׁעַל חֲלִיף [סכין שחיטה] טוֹב
...שעל חליף [סכין שחיטה] טוב דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב יכולין לראות כל הכלים של הבית המקדש איזה פנים יש להם וזה שכתוב כשאמר יצחק לעשו שיבדק הסכין וישחט יפה "שא נא כליך" רמז על כלים של בית המקדש שהם נראים על הסכין היפה כנ"ל וכן איתא במדרש שכליך רמז על כלים של בית המקדש כמו שאמרו שם: 'כליך זה בבל' שנאמר: "ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו" נמצא שכליך מרמז על כלים של בית המקדש "בקנאו את קנאתי" בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא רק...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כד
...כד וביום ראשון דחל המועד הלך האיש להחכם וצוה לו החכם לקח בגנבה כל המעות שלהם ולהביאו העיר כדי שלא יגזל מהם מעותיהם ועשה כך אחר כך הלך החכם עם שני גבירים ואמרו להקפיטן: תן לנו שני הנפשות הללו והשיב להם: מה שיכות יש לכם לנפשות האלה ? אני מהפקר זכיתי בהם ! וספר להם את כל התלאות אשר מצאתם בדרך ואמר: ולא זאת בלבד מה שאני מספר לכם אלא שכמעט לא היה רגע בלא פגע ואלו הנפשות כבר היינו יכולים לטבעם בים או למכרם לישמעאלים וכל המעות והחפצים שלהם היו הכל שלנו...
שיחות הר"ן - אות קיד
...עכשו בנקל יותר לעמד בנסיון כי הראשונים שעמדו בנסיון כבר שברו כל כך קלפה הזאת של תאוה זו עד שעכשו בקל יכולים לעמד בנסיון ואפילו איש פשוט לגמרי יכול עכשו לעמד בנסיון ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "תקפו של יוסף ענותנותו של בעז ותקפו של בעז ענותנותו של פלטי בן ליש" כי תקף הנסיון של יוסף הצדיק היה דבר קל ופשוט אצל בעז שהיה אחריו וכן תקף הנסיון של בעז היה קל ופשוט אצל פלטי כי כל מי שהיה אחרון יותר הנסיון קל אצלו יותר כנ"ל ועל כן עכשו בנקל לעמד בנסיון...
ספר המידות - הריון
ספר המידות - הריון חלק א' א. על ידי שקרים אשה יש לה צער בהריון. ב. סגלה להריון שתשא אצלה עץ קטן מגג שעל קבר הצדיק או מגנט ולתן צדקה. ג. דגים קטנים מפרין ומרבין. ד. עברות ומיניקות לא יאכלו שומין ובצלים. ה. אשה ששנואין מעשי רשעים בעיניה, על ידי זה נפקדת. ו. המקבל גלות על עצמו, הוא סגלה להריון. ז. אכילת בשר בהמה דקה ושתית שמן זית היא סגלה להריון. חלק שני א. אשה שאינה יכולה להתעבר, תביט על הסכין של מילה אחר המילה....
לראות "מראות אלהים"
...את המשמעות של לראות מראות אלוהים? איפה זה מרומז בתורה של החלל הפנוי (רמז, קשור לחגבים) ? כאן breslev.eip.co.il/?key=562 - חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן רבי נחמן מברסלב מבאר כשזוכין שמתנוצץ לו הארה וזוכה לדעת מה הוא עושה אזי טוב לו ביותר שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים" שנפתחין לו כל השמים וכל החכמות והשכליים וזוכה לראות מראות אלהים הינו שאלהים מראה לו מה שהוא עושה בעולם...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0791 שניות - עכשיו 17_04_2024 השעה 02:02:58 - wesi2