ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - ת - ענין המחלוקת שעליו
אות ת שיחתו הקדושה של רבנו זכרונו לברכה בענין ההנהגה שמתנהג העולם עכשו כבר היה לעולמים כמה פעמים שהיה העולם מתנהג בדרך זה שהקטנים במעלה היו גדולים וחשובים מאד בעולם ולא היה העולם מתנהג באמת ואף על פי כן היה נמצא אחד שהיה מנח במקום שפל והיה שוחק מכל העולם כלו והוא היה מחיה ומפרנס כל העולם כלו בזכותו. והיה לו שעשועים גדולים בו יתברך והוא היה חי חיים גמורים שנקראים באמת חיים עין לעיל סימן ח'. כי יש כמה מיני חיים כמבאר במקום אחר וכמו שנמצאים בני אדם שחיים חיי צער ואין נכר להעולם כלל ובאמת חייהם הוא חיי צער. וגם בחיי צער יש חלוקים כי אין צער של כל אחד ואחד שוה. וגם מי שאינו חי חיי צער ממש גם כן אין החיים שלו שוה לשל אחר כי אין כל החיים שוין. כמו שאנו רואים שבודאי אין שוה החיים של הסוס לחיים של אדם. [כונתו כמו שבגשמיות יש חלוקים גדולים בין החיים כמו כן ברוחניות בחיים אמתיים לשעשע בו יתברך יש מי שגם בעולם הזה זוכה לחיים אמתיים, ויש להפך ויש גם כן כל החלוקים הנ"ל] ואיני מקנא כלל הגדלה של הגדולים שיש להם עכשו אות תא אמר, כל הצדיקים הגדולים הגיעו למעלה ולמדרגה שהגיעו אבל עמדו בזה ואני ברוך השם בכל רגע ורגע נעשה איש אחר. ונתן טעם לזה שחולקין עליו כי הצדיק נקרא אילן, ויש לו שרשים וענפים וכו' וכל צדיק קדם שמגיע למדרגתו יש עליו מחלקת. כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין ז. ) האי תגרא דמיא לבדקא דמיא נמצא שהמחלקת הוא בחינת מים והמים הינו המחלקת מרימין אותו. אבל אני צריך שיהיה עלי מחלקת תמיד כי אני הולך בכל פעם ובכל רגע מדרגא לדרגא. אלו הייתי יודע שאני עומד עכשו כמו בשעה הקודמת לא הייתי רוצה את עצמי כלל בזה העולם אות תב שמעתי מאנשי שלומנו גם כן כעין זה ובסגנון אחר קצת. פעם אחת היו אנשי שלומנו קובלים לפניו שקשה להם לסבל ענין המחלקת והרדיפות וכו' ענה ואמר להם תאמינו לי שיש בידי כח לעשות שלום עם כל העולם שלא יהיה שום חולק עלי אבל מה אעשה שיש מדרגות והיכלות כאלו שאי אפשר לבא אליהם רק על ידי מחלקת. והראיה, כי משה רבנו עליו השלום בודאי היה לו כח המושך להמשיך את כל ישראל אליו כדכתיב (שמות ל"ה) : "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" כי הוא היה הדעת של כלל ישראל והיה בכחו להקהיל ולהמשיך את כלם אליו ואף על פי כן מה כתיב (שם ל"ג) : "והביטו אחרי משה" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה מה שדרשו וכו' וכיוצא בזה עוד. וכל זה כי יש דברים כאלו שאי אפשר לבוא אליהם רק על ידי מחלוקת שחולקין עליו וכו'. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין ז. ) : 'האי תגרא דמיא לבדקא דמיא' שנאמר: "פוטר מים ראשית מדון" וכו' וכתיב (דברים כ) : "כי האדם עץ השדה". ועץ השדה כל מה ששופכין מים סביבו ביותר, הוא גדל ביותר
אות ת

שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בְּעִנְיַן הַהַנְהָגָה שֶׁמִּתְנַהֵג הָעוֹלָם עַכְשָׁו

כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ זֶה

שֶׁהַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה הָיוּ גְּדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים מְאד בָּעוֹלָם

וְלא הָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת

וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה נִמְצָא אֶחָד שֶׁהָיָה מֻנָּח בְּמָקוֹם שָׁפָל

וְהָיָה שׂוֹחֵק מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ

וְהוּא הָיָה מְחַיֶּה וּמְפַרְנֵס כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּזְכוּתוֹ.

וְהָיָה לוֹ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ

וְהוּא הָיָה חַי חַיִּים גְּמוּרִים שֶׁנִּקְרָאִים בֶּאֱמֶת חַיִּים עַיֵּן לְעֵיל סִימָן ח'.

כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חַיִּים כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

וּכְמוֹ שֶׁנִּמְצָאִים בְּנֵי אָדָם שֶׁחַיִּים חַיֵּי צַעַר וְאֵין נִכָּר לְהָעוֹלָם כְּלָל

וּבֶאֱמֶת חַיֵּיהֶם הוּא חַיֵּי צַעַר.

וְגַם בְּחַיֵּי צַעַר יֵשׁ חִלּוּקִים

כִּי אֵין צַעַר שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שָׁוֶה.

וְגַם מִי שֶׁאֵינוֹ חַי חַיֵּי צַעַר מַמָּשׁ

גַּם כֵּן אֵין הַחַיִּים שֶׁלּוֹ שָׁוֶה לְשֶׁל אַחֵר

כִּי אֵין כָּל הַחַיִּים שָׁוִין.

כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁבְּוַדַּאי אֵין שָׁוֶה הַחַיִּים שֶׁל הַסּוּס לְחַיִּים שֶׁל אָדָם.

[כַּוָּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת יֵשׁ חִלּוּקִים גְּדוֹלִים בֵּין הַחַיִּים

כְּמוֹ כֵן בְּרוּחָנִיּוּת בַּחַיִּים אֲמִתִּיִּים לְשַׁעֲשֵׁעַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ

יֵשׁ מִי שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים, וְיֵשׁ לְהֶפֶךְ

וְיֵשׁ גַּם כֵּן כָּל הַחִלּוּקִים הַנַּ"ל]

וְאֵינִי מְקַנֵּא כְּלָל הַגְּדֻלָּה שֶׁל הַגְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַכְשָׁו

אות תא

אָמַר, כָּל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הִגִּיעוּ לַמַּעֲלָה וְלַמַּדְרֵגָה שֶׁהִגִּיעוּ

אֲבָל עָמְדוּ בָּזֶה

וַאֲנִי בָּרוּךְ הַשֵּׁם בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע נַעֲשֶׂה אִישׁ אַחֵר.

וְנָתַן טַעַם לָזֶה שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו

כִּי הַצַּדִּיק נִקְרָא אִילָן, וְיֵשׁ לוֹ שָׁרָשִׁים וַעֲנָפִים וְכוּ'

וְכָל צַדִּיק קדֶם שֶׁמַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ יֵשׁ עָלָיו מַחֲלקֶת.

כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

הַאי תִּגְרָא דַּמְיָא לְבִדְקָא דְמַיָּא

נִמְצָא שֶׁהַמַּחֲלקֶת הוּא בְּחִינַת מַיִם

וְהַמַּיִם הַיְנוּ הַמַּחֲלקֶת מְרִימִין אוֹתוֹ.

אֲבָל אֲנִי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עָלַי מַחֲלקֶת תָּמִיד

כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ בְּכָל פַּעַם וּבְכָל רֶגַע מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא.

אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַכְשָׁו כְּמוֹ בַּשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת

לא הָיִיתִי רוֹצֶה אֶת עַצְמי כְּלָל בְּזֶה הָעוֹלָם

אות תב

שָׁמַעְתִּי מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ גַּם כֵּן כְּעֵין זֶה וּבְסִגְנוֹן אַחֵר קְצָת.

פַּעַם אַחַת הָיוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ קוֹבְלִים לְפָנָיו שֶׁקָּשָׁה לָהֶם לִסְבּל עִנְיַן הַמַּחֲלקֶת וְהָרְדִיפוֹת וְכוּ'

עָנָה וְאָמַר לָהֶם תַּאֲמִינוּ לִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי כּחַ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם עִם כָּל הָעוֹלָם

שֶׁלּא יִהְיֶה שׁוּם חוֹלֵק עָלַי

אֲבָל מַה אֶעֱשֶׂה שֶׁיֵּשׁ מַדְרֵגוֹת וְהֵיכָלוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבא אֲלֵיהֶם רַק עַל יְדֵי מַחֲלקֶת.

וְהָרְאָיָה, כִּי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ כּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֵלָיו

כְּדִכְתִיב: "וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

כִּי הוּא הָיָה הַדַּעַת שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל

וְהָיָה בְּכחוֹ לְהַקְהִיל וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת כֻּלָּם אֵלָיו

וְאַף עַל פִּי כֵן מַה כְּתִיב: "וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה עוֹד.

וְכָל זֶה

כִּי יֵשׁ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ

שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֲלֵיהֶם רַק עַל יְדֵי מַחֲלוֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו וְכוּ'.

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'הַאי תִּגְרָא דַּמְיָא לְבִדְקָא דְמַיָּא' שֶׁנֶּאֱמַר: "פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן" וְכוּ'

וּכְתִיב: "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה".

וְעֵץ הַשָּׂדֶה כָּל מַה שֶּׁשּׁוֹפְכִין מַיִם סְבִיבוֹ בְּיוֹתֵר, הוּא גָּדֵל בְּיוֹתֵר
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה י - הָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת
...י - העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה הן תאוות הנכנסות לגוף הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד ואז בודאי ישוב אל ה'. אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המח כרצונו ועל כן קשה לו לישב דעתו רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המח כרצונו, ויוכל לישב דעתו כי שמחה הוא עולם החרות בבחינת: "כי בשמחה תצאו" שעל ידי שמחה נעשין בן...
שיחות הר"ן - אות סה
שיחות הר"ן - אות סה על ידי שמחה נצולין ממיתת בנים כי הקלפה העושקת אותם חס ושלום, נקראת לילית והשמחה הוא ההפך ממנה
שיחות הר"ן - אות קכג
שיחות הר"ן - אות קכג מענין קצת אנשים שמתקרבים לעבודת השם יתברך ואחר כך מתרחקין ענה ואמר אף על פי כן יקר אצל השם יתברך ההתקרבות בעצמו אף לפי שעה אף על פי שאחר כך נעשה מה שנעשה, חס ושלום ואמר הלא על שעת מתן תורה נאמר: "לבבתני באחת מעיניך" ואיתא במדרש: "מהו באחת מעיניך אלא שבעין השנית כבר היו מסתכלין על העגל" נמצא שבשעת מתן תורה כבר היה דעתם לפרש חס ושלום ואף על פי כן היה יקר בעיני השם יתברך מאד ההתקרבות בעצמו כמו שכתוב "לבבתני באחת מעיניך" כי זה בעצמו יקר מאד בעיני השם יתברך
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ל
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ל ובארץ ישראל היה עוסק בתורה ותפילה ובכל יום כתב בעצמו תורתו והיה מתפאר מאד ואמר שהחלוק בין תורת חוץ לארץ לתורת ארץ ישראל כרחוק מזרח ממערב ובכל יום ויום הלכו אליו הגדולים עם הקטנים לשמשו כדי לשמע חכמת תורתו הקדושה והנוראה מאד מאד
שבחי הר"ן - אות יא
שבחי הר"ן - אות יא וכמה פעמים היה מדבר לפני השם יתברך דברי תחנות ובקשות מלבו ונזדמן לו בתוך דבוריו טענות יפות ותפילות נכונות ומסדרות והוטבו בעיניו והיה כותבם אצלו לזכרון למען יהיה רגיל להתפלל אותם גם אחר כך וכן היה רגיל בענין זה לדבר בינו לבין קונו הרבה מאד מאד וכל תפילותיו היו שיזכה להתקרב להשם יתברך והיו לו טענות גדולות להשם יתברך על זה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנה - עַצְבוּת הוּא מִדָּה רָעָה מְאד
...קנה - עצבות הוא מדה רעה מאד עצבות הוא מדה רעה מאד ומה שהאדם אינו נוסע להצדיק, הוא מחמת עצבות וכבדות וכן מה שאינו מתפלל כראוי, הוא מחמת עצבות ועצלות הינו מחמת חסרון אמונה כי בודאי אם היה לו אמונה שלמה והיה מאמין שהשם יתברך עומד עליו ושומע כל דבור ודבור שיוצא מפיו, ומאזין לקול תפילתו בודאי לא היה לו שום עצבות ועצלות וכבדות בתפילתו ובודאי היה מתפלל כראוי אך עקר בלבול התפילה, הוא בא מחמת חסרון אמונה ועל כן נופל עליו עצלות ועצבות, ומבלבל את תפילתו כי עקר העצבות והעצלות, הוא מחמת חסרון אמונה כמו למשל...
ספר המידות - קרי
...קרי בא על ידי דבור מזנות גם על ידי שנפל מאמונתו. ב. מי שמוציא קרי, לסוף הולך ערום. ג. על ידי עצבות רואה קרי. ד. מי שנזהר לאכל משאלת חכם, הוא נצול מטמאת קרי. ה. אין לו לאדם לאכל על שלחן הצדיק, קדם שטבל לקריו. ו. תשמח בטוב שבא על הצדיקים, וזה תקון לקרי. ז. על ידי הליצנות בא לטמאת קרי. ח. קרי בא מקלות ראש. ט. קרי בא על ידי אכילת שום וביצים. י. גם על ידי דברים בטלים ונבול פה. חלק שני א. השכרות גורם גלות גם גורם הוצאת זרע לבטלה. ב. הבזיונות באים על ידי קרי. ג. הדבור שאדם מדבר בחצי דבור, שאינו מוציא אותיות...
ספר המידות - קללה
...- קללה חלק א' א. על ידי הקללות בא אבלות, חס ושלום. ב. אין אדם רשאי לקלל אלא אם כן יכול לראות הדורות שיצאו ממנו. ג. אל תהיה קללת הדיוט קלה בעיניך. ד. הקללות הולכים אחר הכונה. ה. לפעמים נתקים קללת הצדיק כל ימי חייו ולא לאחר מותו. ו. סוף שקללת חנם ישוב על המקלל. ז. קללת חכם אפילו בחנם ואפילו על תנאי באה. ח. אפילו נכרי המברך את ישראל מתברך. חלק שני א. אדם הרגיל בקללות הוא מעולם התהו וכן להפך, הרגיל בברכה הוא מעולם התקון. ב. על ידי החקירות בעולם התהו, הינו מה למעלה מה למטה וכו', על ידי זה גורם קללה,...
חיי מוהר"ן - תטז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...ולהתחזק באמונה אות תטז פעם אחת דברנו עמו וגלה לנו שיש מופת על חדוש העולם כי אם לא כן חס ושלום היכן היה מקום להחזיק את כל באי עולם. כי זה רואין בחוש שבכל פעם נתרבין בני אדם. כי מאדם אחד יוצאין דורי דורות אלפים ורבבות נפשות. וכן מכל אחד ואחד ואם כן [רצונו לומר אם העולם קדמון ובלי גבול וזמן חס ושלום, כדעת הכופרים ימח שמם] כבר היה ראוי שיתמלא כל העולם ולא היה מקום העולם שהוא במדה וגבול יכול להחזיק מאחר שמתרבין בכל פעם מאד. שוב פעם אחת גלה מופת שני מן המתים. כי כשאחד מת וקוברין אותו בארץ, ונתרבה על כל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יח - סַכָּנָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וּלְהַנְהִיג הָעוֹלָם
...ח"ב - תורה יח - סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם סכנה גדולה להיות מפרסם ולהנהיג העולם לא מבעיא כשאינו ראוי כלל, ולובש טלית שאינו שלו רק אפילו עובדי השם באמת גדולי הדור יש עליהם סכנות נוראות בהנהגת העולם כי איש פשוט רחוק מאד, שיעבר על רציחה אפילו אם אינו איש כשר כי אין לו תאוה לזה ואפילו כשמגיע, חס ושלום, לתאוה כזו, רחמנא לצלן אינו בא לידו, ויש לו כמה מניעות לזה ואפילו אם יעבר, לא יעבר כי אם לעתים רחוקות וקרוב שלא יעבר רק פעם אחת כל ימיו אבל בהנהגת העולם ובחדושין דאוריתא שמחדשין יכולים לעבר ממש...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 03_11_2025 השעה 10:48:34 - wesi2