אות ת שיחתו הקדושה של רבנו זכרונו לברכה בענין ההנהגה שמתנהג העולם עכשו כבר היה לעולמים כמה פעמים שהיה העולם מתנהג בדרך זה שהקטנים במעלה היו גדולים וחשובים מאד בעולם ולא היה העולם מתנהג באמת ואף על פי כן היה נמצא אחד שהיה מנח במקום שפל והיה שוחק מכל העולם כלו והוא היה מחיה ומפרנס כל העולם כלו בזכותו. והיה לו שעשועים גדולים בו יתברך והוא היה חי חיים גמורים שנקראים באמת חיים עין לעיל סימן ח'. כי יש כמה מיני חיים כמבאר במקום אחר וכמו שנמצאים בני אדם שחיים חיי צער ואין נכר להעולם כלל ובאמת חייהם הוא חיי צער. וגם בחיי צער יש חלוקים כי אין צער של כל אחד ואחד שוה. וגם מי שאינו חי חיי צער ממש גם כן אין החיים שלו שוה לשל אחר כי אין כל החיים שוין. כמו שאנו רואים שבודאי אין שוה החיים של הסוס לחיים של אדם. [כונתו כמו שבגשמיות יש חלוקים גדולים בין החיים כמו כן ברוחניות בחיים אמתיים לשעשע בו יתברך יש מי שגם בעולם הזה זוכה לחיים אמתיים, ויש להפך ויש גם כן כל החלוקים הנ"ל] ואיני מקנא כלל הגדלה של הגדולים שיש להם עכשו אות תא אמר, כל הצדיקים הגדולים הגיעו למעלה ולמדרגה שהגיעו אבל עמדו בזה ואני ברוך השם בכל רגע ורגע נעשה איש אחר. ונתן טעם לזה שחולקין עליו כי הצדיק נקרא אילן, ויש לו שרשים וענפים וכו' וכל צדיק קדם שמגיע למדרגתו יש עליו מחלקת. כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין ז. ) האי תגרא דמיא לבדקא דמיא נמצא שהמחלקת הוא בחינת מים והמים הינו המחלקת מרימין אותו. אבל אני צריך שיהיה עלי מחלקת תמיד כי אני הולך בכל פעם ובכל רגע מדרגא לדרגא. אלו הייתי יודע שאני עומד עכשו כמו בשעה הקודמת לא הייתי רוצה את עצמי כלל בזה העולם אות תב שמעתי מאנשי שלומנו גם כן כעין זה ובסגנון אחר קצת. פעם אחת היו אנשי שלומנו קובלים לפניו שקשה להם לסבל ענין המחלקת והרדיפות וכו' ענה ואמר להם תאמינו לי שיש בידי כח לעשות שלום עם כל העולם שלא יהיה שום חולק עלי אבל מה אעשה שיש מדרגות והיכלות כאלו שאי אפשר לבא אליהם רק על ידי מחלקת. והראיה, כי משה רבנו עליו השלום בודאי היה לו כח המושך להמשיך את כל ישראל אליו כדכתיב (שמות ל"ה) : "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" כי הוא היה הדעת של כלל ישראל והיה בכחו להקהיל ולהמשיך את כלם אליו ואף על פי כן מה כתיב (שם ל"ג) : "והביטו אחרי משה" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה מה שדרשו וכו' וכיוצא בזה עוד. וכל זה כי יש דברים כאלו שאי אפשר לבוא אליהם רק על ידי מחלוקת שחולקין עליו וכו'. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין ז. ) : 'האי תגרא דמיא לבדקא דמיא' שנאמר: "פוטר מים ראשית מדון" וכו' וכתיב (דברים כ) : "כי האדם עץ השדה". ועץ השדה כל מה ששופכין מים סביבו ביותר, הוא גדל ביותר