ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


אות ת
שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
בְּעִנְיַן הַהַנְהָגָה שֶׁמִּתְנַהֵג הָעוֹלָם עַכְשָׁו
כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ זֶה
שֶׁהַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה הָיוּ גְּדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים מְאד בָּעוֹלָם
וְלא הָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת
וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה נִמְצָא אֶחָד שֶׁהָיָה מֻנָּח בְּמָקוֹם שָׁפָל
וְהָיָה שׂוֹחֵק מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ
וְהוּא הָיָה מְחַיֶּה וּמְפַרְנֵס כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּזְכוּתוֹ.
וְהָיָה לוֹ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ
וְהוּא הָיָה חַי חַיִּים גְּמוּרִים שֶׁנִּקְרָאִים בֶּאֱמֶת חַיִּים עַיֵּן לְעֵיל סִימָן ח'.
כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חַיִּים כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר
וּכְמוֹ שֶׁנִּמְצָאִים בְּנֵי אָדָם שֶׁחַיִּים חַיֵּי צַעַר וְאֵין נִכָּר לְהָעוֹלָם כְּלָל
וּבֶאֱמֶת חַיֵּיהֶם הוּא חַיֵּי צַעַר.
וְגַם בְּחַיֵּי צַעַר יֵשׁ חִלּוּקִים
כִּי אֵין צַעַר שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שָׁוֶה.
וְגַם מִי שֶׁאֵינוֹ חַי חַיֵּי צַעַר מַמָּשׁ
גַּם כֵּן אֵין הַחַיִּים שֶׁלּוֹ שָׁוֶה לְשֶׁל אַחֵר
כִּי אֵין כָּל הַחַיִּים שָׁוִין.
כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁבְּוַדַּאי אֵין שָׁוֶה הַחַיִּים שֶׁל הַסּוּס לְחַיִּים שֶׁל אָדָם.
[כַּוָּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת יֵשׁ חִלּוּקִים גְּדוֹלִים בֵּין הַחַיִּים
כְּמוֹ כֵן בְּרוּחָנִיּוּת בַּחַיִּים אֲמִתִּיִּים לְשַׁעֲשֵׁעַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ
יֵשׁ מִי שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים, וְיֵשׁ לְהֶפֶךְ
וְיֵשׁ גַּם כֵּן כָּל הַחִלּוּקִים הַנַּ"ל]
וְאֵינִי מְקַנֵּא כְּלָל הַגְּדֻלָּה שֶׁל הַגְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַכְשָׁו
אות תא
אָמַר, כָּל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הִגִּיעוּ לַמַּעֲלָה וְלַמַּדְרֵגָה שֶׁהִגִּיעוּ
אֲבָל עָמְדוּ בָּזֶה
וַאֲנִי בָּרוּךְ הַשֵּׁם בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע נַעֲשֶׂה אִישׁ אַחֵר.
וְנָתַן טַעַם לָזֶה שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו
כִּי הַצַּדִּיק נִקְרָא אִילָן, וְיֵשׁ לוֹ שָׁרָשִׁים וַעֲנָפִים וְכוּ'
וְכָל צַדִּיק קדֶם שֶׁמַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ יֵשׁ עָלָיו מַחֲלקֶת.
כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
הַאי תִּגְרָא דַּמְיָא לְבִדְקָא דְמַיָּא
נִמְצָא שֶׁהַמַּחֲלקֶת הוּא בְּחִינַת מַיִם
וְהַמַּיִם הַיְנוּ הַמַּחֲלקֶת מְרִימִין אוֹתוֹ.
אֲבָל אֲנִי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עָלַי מַחֲלקֶת תָּמִיד
כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ בְּכָל פַּעַם וּבְכָל רֶגַע מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא.
אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַכְשָׁו כְּמוֹ בַּשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת
לא הָיִיתִי רוֹצֶה אֶת עַצְמי כְּלָל בְּזֶה הָעוֹלָם
אות תב
שָׁמַעְתִּי מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ גַּם כֵּן כְּעֵין זֶה וּבְסִגְנוֹן אַחֵר קְצָת.
פַּעַם אַחַת הָיוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ קוֹבְלִים לְפָנָיו שֶׁקָּשָׁה לָהֶם לִסְבּל עִנְיַן הַמַּחֲלקֶת וְהָרְדִיפוֹת וְכוּ'
עָנָה וְאָמַר לָהֶם תַּאֲמִינוּ לִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי כּחַ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם עִם כָּל הָעוֹלָם
שֶׁלּא יִהְיֶה שׁוּם חוֹלֵק עָלַי
אֲבָל מַה אֶעֱשֶׂה שֶׁיֵּשׁ מַדְרֵגוֹת וְהֵיכָלוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבא אֲלֵיהֶם רַק עַל יְדֵי מַחֲלקֶת.
וְהָרְאָיָה, כִּי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ כּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֵלָיו
כְּדִכְתִיב: "וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
כִּי הוּא הָיָה הַדַּעַת שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל
וְהָיָה בְּכחוֹ לְהַקְהִיל וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת כֻּלָּם אֵלָיו
וְאַף עַל פִּי כֵן מַה כְּתִיב: "וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה"
וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה עוֹד.
וְכָל זֶה
כִּי יֵשׁ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ
שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֲלֵיהֶם רַק עַל יְדֵי מַחֲלוֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו וְכוּ'.
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'הַאי תִּגְרָא דַּמְיָא לְבִדְקָא דְמַיָּא' שֶׁנֶּאֱמַר: "פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן" וְכוּ'
וּכְתִיב: "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה".
וְעֵץ הַשָּׂדֶה כָּל מַה שֶּׁשּׁוֹפְכִין מַיִם סְבִיבוֹ בְּיוֹתֵר, הוּא גָּדֵל בְּיוֹתֵר



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
חיי מוהר"ן - עא - שיחות השיך לספורי מעשיות
חיי מוהר"ן - עא - שיחות השיך לספורי מעשיות אות עא שיך ללקוטי מוהר"ו שאצל המעשיות [שיחות הר"ו פ"ט] למאמר המתחיל דע שיש חבילות וכו' וחסר שם משורה ט' עד שורה ה' שבדף י"ד הסמוך וכן צריך להיות מעביר ראשון ראשון הינו עוון ראשון שבכל חבילה [ובזה מדיק מאד לשון ראשון ראשון. כי על פי פשוטו תמוה איך שיך שתי פעמים ראשון כי אין ראשון אלא אחד אך על פי הנ"ל מדיק היטב כי הינו עוון ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה כנ"ל] ואזי כשהקדוש ברוך הוא מעביר עוון ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה, שכל שארי העוונות שבכל חבילה וחבילה היו תלויים ונגררים אחר העוון הראשון שבכל חבילה ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רנז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: שיודע כל מה שחטא האדם ואמר: "עיני ה' אל צדיקים" הינו שהצדיקים יש להם עיני ה' וזהו "עיני ה' אל צדיקים", שעיני ה' הם אצל הצדיקים ועל כן בודאי הם יכולים להסתכל בעיני ה' ולדעת כל מה שעבר האדם ולכמה בני אדם גלה ואמר להם כל מה שעברו... לחץ להמשך...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יד
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יד ואז באותו העת היתה המלחמה של הצרפת שהלך הצרפת לארץ התוגר למצרים ולארץ ישראל וכיוצא כמפרסם וכאשר נשמע לאנשי סטנבול שהמלחמה הנ"ל מתעוררת, והצרפת הולך ובא על הים אזי לא רצו קהלה קדישא של סטנבול להניח שום יהודי לצאת מקיר העיר וחוצה, לפרש על הים ורבנו זכרונו לברכה, לא השגיח על זה ורצה להפקיר את עצמו ואמר להאיש שהיה עמו: תדע שאני רוצה לסכן את עצמי אפילו בסכנות גדולות ועצומות אך את נפשך איני רוצה להפקיר בכן אם תרצה קח לך מעות על הוצאות ושוב בשלום לביתך ואני אסע לבדי בהעלם ובהסתר מאנשי סטנבול כי את עצמי אנ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לג - וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לג - ויחד יתרו על כל הטובה "ויחד יתרו על כל הטובה" וכו' ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, 'שנעשה בשרו חדודין חדודין' כי כל השמחות הם רק בשעתן כגון, למשל שמחה של חתנה או ברית השמחה הוא רק בשעתן ואם יסתכל על הסוף, אין שום שמחה בעולם, כי סוף אדם [למות] וכו' אבל אם יסתכל על הסוף של הסוף אז יש לו לשמח מאד כי סוף כל סוף, דהינו התכלית הוא טוב מאד והנה זהו רק מצד הנשמה, שמצדה המות טוב מאד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "והנה טוב מאד" זה [מלאך המוות] וכו' כי הוא טוב מאד, שעל ידו באין לתכלית הטוב אך מי שהוא צדיק, ואפילו גופו נקי וקדו... לחץ להמשך...
תורת א"י של רבי נחמן מברסלב. מה עניינה?
תורת א"י של רבי נחמן מברסלב. מה עניינה? מה שורש ההבדל בין התורה של רבי נחמן מברסלב בארץ ישראל לבין לפני ארץ ישראל? רמז, תורה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. מה הקשר של הדברים? * אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=546 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה ושם למעל... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכו - שֶׁשִּׁבְּחוּ הַחֶבְרַיָּא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכו - ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי בזוהר בכמה מקומות ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי איתא וי לדרא כד תסתלק פוק עין ותשכח . "שבת וינפש", 'כיון ששבת וי אבדה נפש' הינו שמחמת גדל התענוג של הנפש יתרה שבא בשבת על כן מתחילים תכף להתגעגע ולהצטער על אבדת הנפש במוצאי שבת כן החבריא, מחמת גדל התענוגים והשעשועים שקבלו מרבם רבי שמעון בן יוחאי על כן תכף ומיד התחילו להתגעגע ועלה על לבם צער ההסתלקות שיהיה להם בכל מקום ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי על שגלה להם סוד נפלא תמצא שאחר כך אמר להם עוד חדושי תורה... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קכד
שיחות הר"ן - אות קכד פעם אחת שאל אותי בלשון תמה השמעת ממני דברי מוסר ? ואמר שאינו יכול לומר דברי מוסר כי כל דבור מוסר שלו הוא מטבל ומרחץ בדמעות ומחמת זה אינו יכול לומר מוסר בפרוש ובתחלה היה אצלנו קצת תמיהה מה שאמר שאינו אומר מוסר כי לפי דעתנו כל דבריו הם דברי מוסר גדול מאד מאד כאש בוערת ממש אך באמת לא היה רגיל לומר דברי מוסר בפרוש כדרך המוכיחים אבל אף על פי כן כל דבריו וכל שיחותיו היה רק מענין עבודת ה' וכל דבריו היה כגחלי אש ממש ומי שזכה לשמע דבור מפיו היה נכנס בקרבו כאש בוערת ממש ואי אפשר לבאר ולציר לא בכתב ולא בפה עצם תבערת קדשת דבוריו שיצאו ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות כב
שיחות הר"ן - אות כב טוב מאד מי שזוכה להיות מקרב לצדיק אמתי כי לעתיד לבוא כתיב: "לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה" שיאחז בכנפות הארץ וינער את הרשעים אבל מי שהוא מקרב לצדיק אמתי אזי יחזיק ויאחז עצמו בהצדיק ויהיה נשאר קים ולא יהיה ננער עם הרשעים מאחר שיחזיק ויאחז עצמו בהצדיק... לחץ להמשך...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יט
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יט ואחר שבת ביום ראשון בא הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל אל רבנו, זכרונו לברכה, לאכסניא שלו ודברו ביחוד שניהם ואחר יום או יומים נפל רבנו, זכרונו לברכה, על ערש דוי רחמנא לצלן ושלח על פדיון להצדיק הנ"ל ובכל יום ויום היה הולך הרב מורנו הרב אברהם הנ"ל לבקרו אחר כך היה שם המעשה המפרסם של המסור שהיה שם והמסור היה אחד מאנשי חוץ לארץ שבאו לשם ונעשה מסור אצל הפעשא ועשה רעות גדולות לאנשי טבריה ותפס את גדולי העיר בשביה ותפס אותם בבור תשעה שבועות ואחר כך נסעו אנשי הספרדים אל הפעשא ונתנו לו הון רב ופטר אותם והלכו, ותפ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מא - רִקּוּדִין
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מא - רקודין [לשון רבנו, זכרונו לברכה] רקודין הנה איתא הברכים הינו הרגלין, הם נצח הוד, והם עוקבין ועק"ב גימטריא שתי פעמים אלהים, שהם דינים, שיש שם אחיזה לחיצונים כידוע והפעלה להבריח החיצונים משם, שימשיך לתוך הברכים, הגבורות משרש הבינה וכשממשיך שרש הגבורות מבינה, אז החיצונים בורחים משם, והוא לוקח הבכורה והברכה, שזה בחינת ברכים ושרש הבכורות, נקרא יין כידוע וזה יין המשמח וזה שכתוב ביעקב, כשראה שהוא בחינת ברכים במקום דין כי שתי פעמים אלהים עם עשר אותיות גימטריא יעקב אזי המשיך שרש הגבורות, בחינת יין המשמח כמו שכתוב: "ויבא לו ... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0469 שניות
עכשיו 24_08_2019 השעה 19:41:53
wesi2