ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צ - טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּך
טעם על שבירת כלי חרס בשעת השדוך הוא בשני ענינים כי באמת צריכין לזהר מאד מאד, שלא לגרש את אשתו כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ערובין מא:) 'שלשה אינם רואים פני גיהנום וכו', ומי שיש לו אשה רעה למאי נפקא מנה לקבולי באהבה' ופרשו המפרשים, שמפני זה לא אמר כאן הנפקא מנה דלעיל כי קדם לזה איתא שם. שלשה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו למאי נפקא מנה למבעי רחמי וכאן לא אמר נפקא מנה זו כי באלו השלשה צריכין לקבל באהבה דוקא מאחר שעל ידם אינו רואה פני גיהנום וזהו בחינת שבירת כלי חרס בשעת השדוך כי שער החרסית היה בירושלים [שהיו משליכין שם שברי חרסים, כמו שפרש רש"י שם] וזה השער הוא כנגד פתחה של גיהנום כמו שכתוב (ירמיה י"ט) : "ויצאת אל גי בן הנם אשר פתח שער החרסית" 'וגי בן הנם' זהו בחינת הגיהנום, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סכה לב: וערובין יט). 'שתי תמרות יש בגי בן הנם, ועולה עשן מביניהם וזהו פתחה של גיהנום' וזהו ששוברין כלי חרס בשעת השדוך כי מרמזים לו בזה שני ענינים הינו שמרמזין לו: אם היא אשה רעה תזהר לבל תבגד בה רק תקבל באהבה, כי על ידי זה אינך רואה פני גיהנום כנ"ל ואם היא אשה טובה, דע וזכר כי יש גיהנום ולא תהיה נמשך אחר תאוותך, ותקדש עצמך כראוי כי זכור תזכר שיש גיהנום וכל זה מרמזין לו על ידי שבירת כלי חרס שהוא בחינת שער החרסית, שהוא בחינת פתחה של גיהנום כנ"ל ועל כן על ידי שבירת כלי חרס מרמזין לו שני ענינים הנ"ל.
טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּך

הוּא בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים

כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאד מְאד, שֶׁלּא לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ

כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

'שְׁלשָׁה אֵינָם רוֹאִים פְּנֵי גֵּיהִנּוֹם וְכוּ', וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה

לְמַאי נַפְקָא מִנָּהּ לִקְבּוּלֵי בְּאַהֲבָה'

וּפֵרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים, שֶׁמִפְּנֵי זֶה לא אָמַר כָּאן הַנַּפְקָא מִנָּהּ דִּלְעֵיל

כִּי קדֶם לָזֶה אִיתָא שָׁם.

שְׁלשָׁה דְּבָרִים מַעֲבִירִין אֶת הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ

לְמַאי נַפְקָא מִנָּהּ לְמִבָּעֵי רַחֲמֵי

וְכָאן לא אָמַר נַפְקָא מִנָּהּ זוֹ

כִּי בְּאֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה צְרִיכִין לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה דַּוְקָא

מֵאַחַר שֶׁעַל יָדָם אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי גֵּיהִנּוֹם

וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּך

כִּי שַׁעַר הַחַרְסִית הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם

[שֶׁהָיוּ מַשְׁלִיכִין שָׁם שִׁבְרֵי חֲרָסִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם]

וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא כְּנֶגֶד פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיָצָאתָ אֶל גֵּי בֶן הִנּם אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר הַחַרְסִית"

'וְגֵי בֶן הִנּם' זֶהוּ בְּחִינַת הַגֵּיהִנּוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

'שְׁתֵּי תְּמָרוֹת יֵשׁ בְּגֵי בֶן הִנּם, וְעוֹלֶה עָשָׁן מִבֵּינֵיהֶם וְזֶהוּ פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם'

וְזֶהוּ שֶׁשּׁוֹבְרִין כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּך

כִּי מְרַמְּזִים לוֹ בָּזֶה שְׁנֵי עִנְיָנִים

הַיְנוּ שֶׁמְּרַמְּזִין לוֹ: אִם הִיא אִשָּׁה רָעָה תִּזָּהֵר לְבַל תִּבְגּד בָּהּ

רַק תְּקַבֵּל בְּאַהֲבָה, כִּי עַל יְדֵי זֶה אֵינְך רוֹאֶה פְּנֵי גֵּיהִנּוֹם כַּנַּ"ל

וְאִם הִיא אִשָּׁה טוֹבָה, דַּע וּזְכר כִּי יֵשׁ גֵּיהִנּוֹם

וְלא תִּהְיֶה נִמְשָׁך אַחַר תַּאֲוָותְך, וּתְקַדֵּשׁ עַצְמְך כָּרָאוּי

כִּי זָכוֹר תִּזְכּר שֶׁיֵּשׁ גֵּיהִנּוֹם

וְכָל זֶה מְרַמְּזִין לוֹ עַל יְדֵי שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס

שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁעַר הַחַרְסִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס

מְרַמְּזִין לוֹ שְׁנֵי עִנְיָנִים הַנַּ"ל.
ספר המידות - בית
...שאין דרין בו יזהר מלהכנס בתוכו, כי הוא מקום שדים. ב. מאן דביש לה במתא דא ילך למתא אחריתא. ג. כשהבית מזמן לברכה, אזי כשהצדיק בא לבית הזה גם הברכה באה. ד. יש מקום מזמן לטובה והוא הדין להפך. ה. לענין טובות ורעות הבאות לאדם קרוב לדרך הטבע, הכל לפי הזמן ולפי המקום. ו. דפרע קנאה מחריב ביתו. ז. מקום שאדם יוצא ממנו אינו מתאוה לאותו מקום להנות ממנו. ח. אם עם הארץ חסיד, אל תדור בשכונתו. ט. כל בית שנשמעין בו דברי תורה, שוב אינו נחרב. י. עיר שיש בה מעלות ומורדות מזקינין בחצי ימיהם. יא. אם נשפך בבית יין כמים...
מה המקום של שמירת ההלכה בחסידות ברסלב?
...האם על פי מה שמובן מספרי רבי נחמן צריך לשמור על כל דיקדוקי ההלכה הידועים? * ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%9F+%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A&cid=0 - שלחן ערוך את כל המקומות שבהם מתייחס רבי נחמן מברסלב לעניין השולחן ערוך. כמו כן ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D&cid=0 - פוסקים לגבי לימוד הפוסקים. כמו כן מובא בשם רבי נחמן מברסלב (לא תמצא זאת בספרי רבי נחמן מברסלב עצמם, אלא בספר שיח שרפי קודש) כדלהלן: כששאל פעם אחד מאנ"ש את רבנו, שיפרש לו דבר בספר...
לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1
...איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1 רבות נכתב בשבח ובמעלת הלימוד של הספר ליקוטי מוהר"ן (ראה כאן). יחד עם זאת לכל אחד ישנם קשיים שונים ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, כל אחד ומניעותיו הוא. מי שיתבונן בעניין יראה, כי אחת מהמניעות הגדולות ביותר ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, מגיעה דווקא מהצד של ה"יצר הטוב". וכמו שאמר רבנו מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה . דהיינו שהיצר הרע מפיל את האדם על ידי זה שהוא מציע לו לעשות דברים "חיוביים" שונים שגורמים לו לבסוף לעשות...
סיפורי מעשיות - מעשה יא - מעשה מבן מלך ובן השפחה שנתחלפו
...מעשה במלך אחד שהיתה שפחה אחת בביתו, שהיתה משמשת את המלכה [ומסתמא מבשלת אינה רשאה לכנס אל המלך אך היתה איזה שפחה משרתת קטנה במעלה] והגיע זמן לדתה של המלכה וגם השפחה הנ"ל הגיע זמן לדתה באותו העת והלכה המילדת והחליפה הולדות למען תראה מה יצמח מזה ואיך יפל דבר והחליפה הולדות והניחה בן המלך אצל השפחה ובן השפחה אצל המלכה ואחר כך התחילו אלו הבנים להתגדל ובן המלך [הינו זה שנתגדל אצל המלך, כי היו סוברים, שהוא בן המלך] היו מגדלים אותו ממעלה למעלה, עד שהיה הולך וגדול והיה בריה גדולה וגם אותו בן השפחה [הינ
שיחות הר"ן - אות קלא - שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים וְעִנְיָנִים שֶׁהָיָה בְּכָל תּוֹרָה וּמַעֲשֶׂה
...וספורים וענינים שהיה בכל תורה ומעשה כשכתבתי לפניו התורה ואלה המשפטים [סימן י' חלק ראשון מלקוטי מוהר"ו] המתחלת: כשיש דינים חס ושלום, על ישראל, על ידי רקודין והמחאת כף נעשה המתקת הדינים וכו' אמר לי: כך אמרתי שעכשו נשמע גזרות חס ושלום, על ישראל והנה הולכים וממשמשים לבוא ימי הפורים האלה [כי התורה הזאת נאמרה סמוך לפורים] ויהיו ישראל מרקדים וימחאו כף ועל ידי זה ימתיקו הדינים וחזר וכפל דבריו ואמר בפה מלא: כך אמרתי וכונתו היתה להעיר לבבנו שנדע ונבין שכל דברי תורתו הקדושה אף על פי שיש בה עמקות גדול ונורא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעא - וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ
...מוהר"ן ח"א - תורה קעא - ורבים מישני אדמת עפר יקיצו ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם על ידי שנתעורר שכל חדש בעבודת ה' מה שלא היה נודע עד עתה על ידי זה "רבים מישני אדמת עפר יקיצו" אך "אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם" כי "צדיקים ילכו בם" שעובדין עם זה השכל את השם יתברך "ופושעים יכשלו בם", שאינם עובדין בזה את השם יתברך רק שעל ידי זה הם מבזין ומחרפין את העולם על שהם יודעין מזה השכל החדש, והעולם אינם יודעין מזה וכמו ששמעתי לחרפות ולדראון עולם הינו לחרף ולבזות העולם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כְּשֶׁנּוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ יֵדַע שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הוּא
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כי התרחקות תחלת התקרבות על כן נפל שיתעורר יותר להתקרב להשם יתברך ועצתו שיתחיל מחדש לכנס בעבודת ה' כאלו לא התחיל עדין כלל מעולם וזה כלל גדול בעבודת ה' שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש. [ועין ענין זה עוד בכמה מקומות בספרי רבנו, זכרונו לברכה כמה צריך האדם להתחזק בעבודת ה' ולבלי לפל משום דבר שבעולם רק להתחיל בכל פעם מחדש עין היטב בענין זה, ויערב לך לעד].
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לא - עַל יְדֵי הַנְּגִינָה אָדָם נִכָּר
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לא - על ידי הנגינה אדם נכר על ידי הנגינה אדם נכר, אם קבל עליו על תורה וסימן "בכתף ישאו" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אין ישאו אלא לשון שירה' שנאמר: "שאו זמרה ותנו תף" ומקרא זה נאמר במשא בני קהת שהיו נושאין בכתף את הארון הינו בחינת על תורה
מעשה ממלך עניו - סיפורי מעשיות
...ממלך עניו - סיפורי מעשיות breslev.eip.co.il/?key=53 - סיפורי מעשיות - מעשה ו - ממלך עניו להלן מספר ביאורים במעשה הנ"ל. מעשה במלך אחד = המלך הוא האדם עצמו. היינו בחינת המלכות של האדם. דהיינו האגו / ה"אני" / הנשמה של האדם, שהיא בחינת מלכות, השכינה וכולי. והיה לו חכם = והיה לו חכם, היינו שיש לאדם שכל. שהוא החכם של המלך שהוא האדם. אמר המלך להחכם. = חשב האדם לעצמו. התייעצה בחינת המלכות של האדם עם השכל של האדם. באשר שיש מלך שחותם עצמו שהוא גבור גדול ואיש אמת וענו = זה הקב"ה. שהעולם נברא יש מאין. ולכן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פח - הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר
...המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר [לשון החברים] המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר הנה ידוע, כי ההשפעות והברכות אי אפשר להם לבוא לעולם אלא על ידי הצדיק כי הצדיק יש לו ידים במה לקבלם, דהינו אהבה ויראה כי הם הידים לקבל בהם כל ההשפעות וכל הברכות וצריך הצדיק כזה לגנז האהבה והיראה כדי שלא יקטרגו המקטרגים עליו ויגזלו ממנו ההשפעות וזהו המכסה שמים בעבים, הינו אש ומים הינו כשהצדיק יכול לכסות שמים הינו אש ומים, הינו האהבה והיראה שלו אזי, המכין לארץ מטר, הינו שיכול להמשיך כל הברכות, שהם בחינת מטר אך כשהצדיק הוא...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 23_11_2025 השעה 06:06:28 - wesi2