ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 שיחות הר"ן - אות רמט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
אחד עמד לפניו בכפר ושמו וכו' והיה מקבל גדול ולמדן אבל דרכו היה שהיה בכעס תמיד על פועליו ומשרתיו וכיוצא, והכה אותם וכיוצא בזה ענה רבנו, זכרונו לברכה ואמר מפני מה כתיב (בראשית לח ז) "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'" ? מדוע רע ולא רשע ? [ועין בזוהר הקדוש (א נז) שמדקדק גם כן דקדוק זה] אך מי שעובר עברה זו של ער חס ושלום הוא רע תמיד דהינו שהוא איש רע ובכעס תמיד ולא אמר רבנו, זכרונו לברכה יותר ותכף כששמע האיש הנ"ל דבורים אלו נזדעזע לאחוריו ונפל עליו רתת וזיע ופחד ואימה גדולה ונוראה מאד בלי שעור וערך וכפף קומתו ולא היה יכול להגביה ראשו ולא היה יכול עוד לעמד כלל לפני הדרת קדשת רבנו זכרונו לברכה ונשמט מן הבית אל החוץ והתחיל לבכות ובכה הרבה הרבה מאד בדמעות שליש ובקש מאד מאד מהמלמד שלו שהיה המלמד שלו מאנשי רבנו זכרונו לברכה שיקרב אותו לרבנו זכרונו לברכה ואחר כך ראה רבנו זכרונו לברכה שמנח אצלו על הקורה ספר ושאל איזה ספר הוא ונודע לו שהוא ספר קבלה ואמר לו רבנו זכרונו לברכה שאין ראוי לו ללמד קבלה וכו' אחר כך נסע אחרי רבנו זכרונו לברכה וכששב לביתו חזר בתשובה גדולה ובחר לו חדר מיחד וישב שם ועסק בתורה ותפילה בהתעוררות גדול כמה שבועות אך אחר כך חזר לכעסו אך אף על פי כן היה כרוך תמיד אחר רבנו זכרונו לברכה ואמר רבנו זכרונו לברכה, להמלמד הנ"ל שישב אצלו עוד כי כשתהיה אצלו טוב שיהיה איש כשר על ידך לפעמים שעה אחת ביום אחר כך כשחזר לרע כעס כנ"ל היה לו קטטה עם משרתו ולא רצה לשלם לו ועמד המשרת והלך רגלי מן הכפר אל העיר למקום רבנו זכרונו לברכה בקבלנא רבה עליו והקפיד רבנו זכרונו לברכה, עליו מאד מאד אחר כך התחיל רבנו זכרונו לברכה ללמד עליו זכות לפני המשרת ואמר לו: מה לעשות הלא הוא עני ואין לו לשלם לך וכו' ועוד יש בזה מעשה לספר וכו' ובאמת אם נרצה לספר מעשיות שעברו אצל רבנו זכרונו לברכה, עם אנשיו אפילו מה שעבר עם הקטן שבקטנים יכלו המון יריעות ולא תמלא האזן משמוע וכבר אמר רבנו זכרונו לברכה, שיהיה כמה מעשיות מאנשיו שמכל אחד ואחד יספרו הרבה מעשיות ומי שהיה רגיל לפני קדשתו הנוראה היה יכול לראות מופתים גדולים ונוראים בכל עת ובכל רגע ועקר החדושים והמופתים הנוראים שראינו ממנו זכרונו לברכה הוא רק בענין התקרבות ישראל לאביהם שבשמים שתכף כשנכנס אחד אצלו ורצה להתקרב להשם יתברך תכף נהפך מיד לאיש אחר ממש ועצם היראה וההתעוררות וההתלהבות וההרהורי תשובה באמת לאמתו שהכניס בכל אחד ואחד שזכה לעמד לפניו אי אפשר לבאר ולספר אלו כל הימים דיו וכו' כי לא נראה כזאת ולא נשמע בעולם שיעורר להשם יתברך כל כך בהתעוררות כזה לכל אדם שבעולם מגדול ועד קטן
אֶחָד עָמַד לְפָנָיו בִּכְפָר וּשְׁמוֹ וְכוּ'
וְהָיָה מְקֻבָּל גָּדוֹל וְלַמְדָן
אֲבָל דַּרְכּוֹ הָיָה
שֶׁהָיָה בְּכַעַס תָּמִיד עַל פּוֹעֲלָיו וּמְשָׁרְתָיו וְכַיּוֹצֵא, וְהִכָּה אוֹתָם וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה
עָנָה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר
מִפְּנֵי מָה כְּתִיב "וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה'" ?
מַדּוּעַ רַע וְלא רָשָׁע ?
[וְעַיֵּן בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁמְּדַקְדֵּק גַּם כֵּן דִּקְדּוּק זֶה]
אַךְ מִי שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה זוֹ שֶׁל עֵר חַס וְשָׁלוֹם
הוּא רַע תָּמִיד
דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא אִישׁ רַע וּבְכַעַס תָּמִיד
וְלא אָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יוֹתֵר
וְתֵכֶף כְּשֶׁשָּׁמַע הָאִישׁ הַנַּ"ל דִּבּוּרִים אֵלּוּ
נִזְדַּעְזַע לַאֲחוֹרָיו וְנָפַל עָלָיו רֶתֶת וְזִיעַ וּפַחַד וְאֵימָה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה מְאד בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ וְכָפַף קוֹמָתוֹ וְלא הָיָה יָכוֹל לְהַגְבִּיהַּ ראשׁוֹ וְלא הָיָה יָכוֹל עוֹד לַעֲמד כְּלָל לִפְנֵי הַדְרַת קְדֻשַּׁת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְנִשְׁמַט מִן הַבַּיִת אֶל הַחוּץ וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת
וּבָכָה הַרְבֵּה הַרְבֵּה מְאד בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ
וּבִקֵּשׁ מְאד מְאד מְהַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹ
שֶׁהָיָה הַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹ מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שֶׁיְּקָרֵב אוֹתוֹ לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְאַחַר כָּךְ רָאָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שֶׁמֻּנָּח אֶצְלוֹ עַל הַקּוֹרָה סֵפֶר
וְשָׁאַל אֵיזֶה סֵפֶר הוּא
וְנוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא סֵפֶר קַבָּלָה
וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שֶׁאֵין רָאוּי לוֹ לִלְמד קַבָּלָה וְכוּ'
אַחַר כָּךְ נָסַע אַחֲרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וּכְשֶׁשָּׁב לְבֵיתוֹ חָזַר בִּתְשׁוּבָה גְּדוֹלָה
וּבָחַר לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד וְיָשַׁב שָׁם וְעָסַק בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל כַּמָּה שָׁבוּעוֹת
אַךְ אַחַר כָּךְ חָזַר לְכַעֲסוֹ
אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָיָה כָּרוּךְ תָּמִיד אַחַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְהַמְלַמֵּד הַנַּ"ל
שֶׁיֵּשֵׁב אֶצְלוֹ עוֹד
כִּי כְּשֶׁתִּהְיֶה אֶצְלוֹ
טוֹב שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר עַל יָדְךָ לִפְעָמִים שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם
אַחַר כָּךְ כְּשֶׁחָזַר לְרעַ כַּעַס כַּנַּ"ל הָיָה לוֹ קְטָטָה עִם מְשָׁרְתוֹ
וְלא רָצָה לְשַׁלֵּם לוֹ
וְעָמַד הַמְשָׁרֵת וְהָלַךְ רַגְלִי מִן הַכְּפָר אֶל הָעִיר
לִמְקוֹם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
בְּקֻבְלָנָא רַבָּה עָלָיו
וְהִקְפִּיד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עָלָיו מְאד מְאד
אַחַר כָּךְ הִתְחִיל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת לִפְנֵי הַמְשָׁרֵת
וְאָמַר לוֹ: מַה לַּעֲשׂוֹת
הֲלא הוּא עָנִי וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם לְךָ וְכוּ'
וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה מַעֲשֶׂה לְסַפֵּר וְכוּ'
וּבֶאֱמֶת אִם נִרְצֶה לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת
שֶׁעָבְרוּ אֵצֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִם אֲנָשָׁיו
אֲפִילּוּ מַה שֶּׁעָבַר עִם הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים
יִכְלוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת וְלא תִּמָּלֵא הָאזֶן מִשְּׁמוֹעַ
וּכְבָר אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיִּהְיֶה כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת מֵאֲנָשָׁיו
שֶׁמִּכָּל אֶחָד וְאֶחָד יְסַפְּרוּ הַרְבֵּה מַעֲשִׂיּוֹת
וּמִי שֶׁהָיָה רָגִיל לִפְנֵי קְדֻשָּׁתוֹ הַנּוֹרָאָה
הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת מוֹפְתִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע
וְעִקַּר הַחִדּוּשִׁים וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁרָאִינוּ מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
הוּא רַק בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם
שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁנִּכְנַס אֶחָד אֶצְלוֹ וְרָצָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
תֵּכֶף נֶהְפַּךְ מִיָּד לְאִישׁ אַחֵר מַמָּשׁ
וְעצֶם הַיִּרְאָה וְהַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת וְהַהִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁהִכְנִיס בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁזָּכָה לַעֲמד לְפָנָיו
אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר אִלּוּ כָּל הַיַּמִים דְּיוֹ וְכוּ'
כִּי לא נִרְאָה כָּזאת וְלא נִשְׁמַע בָּעוֹלָם
שֶׁיְּעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּזֶה לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם
מִגָּדוֹל וְעַד קָטן
חיי מוהר"ן - תקכ - עבודת השם
...את העבודות הפשוטות וכו' והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה תחנות ובקשות בתוך הסדורים הגדולים וכו' כנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן ק"ד ואמר אני מקנא את ר"י חתן ר"י שיכול לומר הרבה. הינו שפה ברסלב היה איש אחד שהיה רגיל לומר הרבה תחנות ותהלים ומעמדות בכל יום ואמר רבנו זכרונו לברכה שהוא מקנא את האיש הזה שיכול לומר הרבה וגם הוא בעצמו זכרונו לברכה קדם שהגיע לו החולאת הכבד שנסתלק על ידו קדם לזה כל ימיו היה מזמר זמירות הרבה בכל שבת ושבת ובמוצאי שבת ומי שלא שמע אותו...
מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף?
...מוהר"ן ח"ב - תורה טז - מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה הקשו מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף מן השמים כי אם על ידי סיבות, לכל אחד לפי סיבתו שזה צריך לזרע תבואה ולחרש ולקצר וכו' וזה צריך לנסע ולמצא צרך פרנסתו שם, וכיוצא בזה ולמה לא נותנין לו תכף, בשעה שמבקש פרנסתו, מזמן? והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך ... והכלל שצריכין לראות את המלך בבחינת: "מלך ביפיו תחזינה עינך" דהינו כשהוא ביפיו וגדלתו, ולא בשעת קטנות ואם היו נותנין...
גם לגן עדן צריך להתרגל
...עדן צריך להתרגל איפה רבי נחמן מברסלב כותב כי גם לגן עדן צריך להתרגל? פירוש: כאשר האדם עובר מגהנום לגן עדן, לא כ"כ קל לו להתרגל לגן עדן ויש קשיי הסתגלות גם לגן עדן. איפה רבי נחמן מברסלב כותב משהו כזה? תשובה: כאן breslev.eip.co.il/?key=316 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מד - מה שמכין כף אל כף בשעת התפלה כמו שאנו רואין בחוש, שבני אדם הבאים למדינה שאינם מרגלים באוירה על ידי זה הם נחלשים ומתים אפילו מנוה הרעה לנוה היפה כן הדבר בתפילה אפילו כשעומד להתפלל במקום...
מעשה ממלך עניו - סיפורי מעשיות
...מעשיות - מעשה ו - ממלך עניו להלן מספר ביאורים במעשה הנ"ל. מעשה במלך אחד = המלך הוא האדם עצמו. היינו בחינת המלכות של האדם. דהיינו האגו / ה"אני" / הנשמה של האדם, שהיא בחינת מלכות, השכינה וכולי. והיה לו חכם = והיה לו חכם, היינו שיש לאדם שכל. שהוא החכם של המלך שהוא האדם. אמר המלך להחכם. = חשב האדם לעצמו. התייעצה בחינת המלכות של האדם עם השכל של האדם. באשר שיש מלך שחותם עצמו שהוא גבור גדול ואיש אמת וענו = זה הקב"ה. שהעולם נברא יש מאין. ולכן הוא מלך ענו...
שיחות הר"ן - אות קג
שיחות הר"ן - אות קג טוב יותר להיות פתי יאמין לכל דבר דהינו להאמין אפילו בשטותים ושקרים כדי להאמין גם בהאמת מלהיות חכם ולכפר בכל חס ושלום דהינו לכפר בשטותים ושקרים ועל ידי זה נעשה הכל ליצנות אצלו וכופר גם בהאמת חס ושלום "ומוטב שאקרא שוטה כל ימי ואל אהיה רשע שעה אחת לפני המקום"...
שיחות הר"ן - אות מו
...לשמר את המחשבה מאד כי ממחשבה יכול להיות נעשה דבר חיוני ממש ודע שכל בחינה שהיא גבוה למעלה יותר אצל האדם היא יכולה להגיע ולהשיג יותר כמו למשל, עם הרגל יכולין להשליך איזה דבר למעלה אבל עם היד יכולין להשליך למעלה יותר ובהדבור יכולין להשיג ולהגיע יותר ויותר כי בהדבור יכולין לדבר למרחוק והשמיעה היא גבוה יותר ויכולין לשמע קול מרחוק מאד כגון כשיורין בקני שרפה [תותחים] יכולין לשמע למרחוק מאד והראיה יכולה להשיג ולהגיע עוד יותר ויותר כי בהראיה יכולין לראות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסו - מִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלא זְמַנָּן
...ח"א - תורה רסו - מיתות בהמות וחיות בלא זמנן דע שמיתות בהמות וחיות בלא זמנן הוא על ידי שאינן נזהרין במצות סכה כראוי כי סכה בחינות 'אמא דמסככא על בנין', בחינות: "אם לבינה תקרא" וזהו בחינות ההבדל שבין גדר אדם לגדר בהמה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו" שעשה לה דדים במקום בינה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה למטה וזהו ההפרש שבין גדר אדם לבהמה שהאדם יונק מדדי אדם שהוא במקום בינה בחינות "אם לבינה תקרא" בחינות סכה אבל הבהמה...
חיי מוהר"ן - תמז - עבודת השם
...בשם רבי יודל, ששמע מפיו הקדוש משל למלך שהרחיק את בנו. [אמר המעתיק שמעתי מפי רבי יצחק דב מטירהאוויצע ששמע מפי רבי יודל משל על ענין הנ"ל וכפי הנראה שלזה המשל כון המחבר זכרונו לברכה על כן ראיתי להציגו כאן וכך שמעתי] רבנו זכרונו לברכה אמר לר' יודל שסגלה לגדלות שיתפלל על צרת חברו. ושאל אותו רבי יודל אדרבה לכאורה מזה יתוסף לי גדלות שאני מתפלל בעד חברי, מסתמא אני חשוב יותר מחברי. השיב לו רבנו זכרונו לברכה בדרך משל למלך שכעס על בנו והרחיק אותו ממנו. אחר...
חיי מוהר"ן - תקצ - עבודת השם
...לפניו זכרונו לברכה איך שקשה לו מאד להתפלל, כי המחשבות זרות מבלבלין אותו מאד. השיב לו רבנו זכרונו לברכה מקבלין זאת לכפרת עון, וחיך קצת. וקצת היה נראה כונתו בזה כי הלא באמת אלו המחשבות הם בעצמם עוונות, ועל כן חיך קצת. אך אף על פי כן בודאי כל דבריו אמת וצדק כי על כל פנים בזה שאין מהרהר אחריו יתברך חס ושלום ויודע שבודאי השם יתברך רוצה לקרבו ולקבל תפילתו רק שעוונותיו גרמו לו כל אלו המחשבות הבאין לבלבלו ויש לו צער מזה ובורח מהם בכל כחו יכול להיות בודאי...
סיפורי מעשיות - מעשה יג - מעשה משבעה קבצנים / מעשה בשבעת הקבצנים / מעשה בשבעה קבצנים
...לו בן יחיד ורצה המלך למסר המלוכה לבנו בחייו ועשה משתה גדול ובודאי בכל פעם שהמלך עושה משתה גדול הוא שמחה גדולה מאד בפרט עתה, שמסר המלוכה לבנו בחייו בודאי היה שמחה גדולה מאד והיו שם כל השרי מלוכה, וכל הדכסים והשרים והיו שמחים מאד על המשתה וגם המדינה היו נהנים מזה שמוסר המלוכה לבנו בחייו כי הוא כבוד גדול למלך והיה שם שמחה גדולה מאד והיה שם כל מיני שמחה מקהלות זמר ומשחקי הצגות וכיוצא מזה, כל מיני שמחה, הכל היה שם על המשתה וכשנעשו שמחים מאד עמד המלך ואמר...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.7656 שניות - עכשיו 30_09_2020 השעה 10:42:48 - wesi2