ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 שיחות הר"ן - אות רמט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
אחד עמד לפניו בכפר ושמו וכו' והיה מקבל גדול ולמדן אבל דרכו היה שהיה בכעס תמיד על פועליו ומשרתיו וכיוצא, והכה אותם וכיוצא בזה ענה רבנו, זכרונו לברכה ואמר מפני מה כתיב (בראשית לח ז) "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'" ? מדוע רע ולא רשע ? [ועין בזוהר הקדוש (א נז) שמדקדק גם כן דקדוק זה] אך מי שעובר עברה זו של ער חס ושלום הוא רע תמיד דהינו שהוא איש רע ובכעס תמיד ולא אמר רבנו, זכרונו לברכה יותר ותכף כששמע האיש הנ"ל דבורים אלו נזדעזע לאחוריו ונפל עליו רתת וזיע ופחד ואימה גדולה ונוראה מאד בלי שעור וערך וכפף קומתו ולא היה יכול להגביה ראשו ולא היה יכול עוד לעמד כלל לפני הדרת קדשת רבנו זכרונו לברכה ונשמט מן הבית אל החוץ והתחיל לבכות ובכה הרבה הרבה מאד בדמעות שליש ובקש מאד מאד מהמלמד שלו שהיה המלמד שלו מאנשי רבנו זכרונו לברכה שיקרב אותו לרבנו זכרונו לברכה ואחר כך ראה רבנו זכרונו לברכה שמנח אצלו על הקורה ספר ושאל איזה ספר הוא ונודע לו שהוא ספר קבלה ואמר לו רבנו זכרונו לברכה שאין ראוי לו ללמד קבלה וכו' אחר כך נסע אחרי רבנו זכרונו לברכה וכששב לביתו חזר בתשובה גדולה ובחר לו חדר מיחד וישב שם ועסק בתורה ותפילה בהתעוררות גדול כמה שבועות אך אחר כך חזר לכעסו אך אף על פי כן היה כרוך תמיד אחר רבנו זכרונו לברכה ואמר רבנו זכרונו לברכה, להמלמד הנ"ל שישב אצלו עוד כי כשתהיה אצלו טוב שיהיה איש כשר על ידך לפעמים שעה אחת ביום אחר כך כשחזר לרע כעס כנ"ל היה לו קטטה עם משרתו ולא רצה לשלם לו ועמד המשרת והלך רגלי מן הכפר אל העיר למקום רבנו זכרונו לברכה בקבלנא רבה עליו והקפיד רבנו זכרונו לברכה, עליו מאד מאד אחר כך התחיל רבנו זכרונו לברכה ללמד עליו זכות לפני המשרת ואמר לו: מה לעשות הלא הוא עני ואין לו לשלם לך וכו' ועוד יש בזה מעשה לספר וכו' ובאמת אם נרצה לספר מעשיות שעברו אצל רבנו זכרונו לברכה, עם אנשיו אפילו מה שעבר עם הקטן שבקטנים יכלו המון יריעות ולא תמלא האזן משמוע וכבר אמר רבנו זכרונו לברכה, שיהיה כמה מעשיות מאנשיו שמכל אחד ואחד יספרו הרבה מעשיות ומי שהיה רגיל לפני קדשתו הנוראה היה יכול לראות מופתים גדולים ונוראים בכל עת ובכל רגע ועקר החדושים והמופתים הנוראים שראינו ממנו זכרונו לברכה הוא רק בענין התקרבות ישראל לאביהם שבשמים שתכף כשנכנס אחד אצלו ורצה להתקרב להשם יתברך תכף נהפך מיד לאיש אחר ממש ועצם היראה וההתעוררות וההתלהבות וההרהורי תשובה באמת לאמתו שהכניס בכל אחד ואחד שזכה לעמד לפניו אי אפשר לבאר ולספר אלו כל הימים דיו וכו' כי לא נראה כזאת ולא נשמע בעולם שיעורר להשם יתברך כל כך בהתעוררות כזה לכל אדם שבעולם מגדול ועד קטן
אֶחָד עָמַד לְפָנָיו בִּכְפָר וּשְׁמוֹ וְכוּ'
וְהָיָה מְקֻבָּל גָּדוֹל וְלַמְדָן
אֲבָל דַּרְכּוֹ הָיָה
שֶׁהָיָה בְּכַעַס תָּמִיד עַל פּוֹעֲלָיו וּמְשָׁרְתָיו וְכַיּוֹצֵא, וְהִכָּה אוֹתָם וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה
עָנָה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר
מִפְּנֵי מָה כְּתִיב "וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה'" ?
מַדּוּעַ רַע וְלא רָשָׁע ?
[וְעַיֵּן בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁמְּדַקְדֵּק גַּם כֵּן דִּקְדּוּק זֶה]
אַךְ מִי שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה זוֹ שֶׁל עֵר חַס וְשָׁלוֹם
הוּא רַע תָּמִיד
דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא אִישׁ רַע וּבְכַעַס תָּמִיד
וְלא אָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יוֹתֵר
וְתֵכֶף כְּשֶׁשָּׁמַע הָאִישׁ הַנַּ"ל דִּבּוּרִים אֵלּוּ
נִזְדַּעְזַע לַאֲחוֹרָיו וְנָפַל עָלָיו רֶתֶת וְזִיעַ וּפַחַד וְאֵימָה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה מְאד בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ וְכָפַף קוֹמָתוֹ וְלא הָיָה יָכוֹל לְהַגְבִּיהַּ ראשׁוֹ וְלא הָיָה יָכוֹל עוֹד לַעֲמד כְּלָל לִפְנֵי הַדְרַת קְדֻשַּׁת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְנִשְׁמַט מִן הַבַּיִת אֶל הַחוּץ וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת
וּבָכָה הַרְבֵּה הַרְבֵּה מְאד בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ
וּבִקֵּשׁ מְאד מְאד מְהַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹ
שֶׁהָיָה הַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹ מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שֶׁיְּקָרֵב אוֹתוֹ לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְאַחַר כָּךְ רָאָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שֶׁמֻּנָּח אֶצְלוֹ עַל הַקּוֹרָה סֵפֶר
וְשָׁאַל אֵיזֶה סֵפֶר הוּא
וְנוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא סֵפֶר קַבָּלָה
וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שֶׁאֵין רָאוּי לוֹ לִלְמד קַבָּלָה וְכוּ'
אַחַר כָּךְ נָסַע אַחֲרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וּכְשֶׁשָּׁב לְבֵיתוֹ חָזַר בִּתְשׁוּבָה גְּדוֹלָה
וּבָחַר לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד וְיָשַׁב שָׁם וְעָסַק בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל כַּמָּה שָׁבוּעוֹת
אַךְ אַחַר כָּךְ חָזַר לְכַעֲסוֹ
אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָיָה כָּרוּךְ תָּמִיד אַחַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְהַמְלַמֵּד הַנַּ"ל
שֶׁיֵּשֵׁב אֶצְלוֹ עוֹד
כִּי כְּשֶׁתִּהְיֶה אֶצְלוֹ
טוֹב שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר עַל יָדְךָ לִפְעָמִים שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם
אַחַר כָּךְ כְּשֶׁחָזַר לְרעַ כַּעַס כַּנַּ"ל הָיָה לוֹ קְטָטָה עִם מְשָׁרְתוֹ
וְלא רָצָה לְשַׁלֵּם לוֹ
וְעָמַד הַמְשָׁרֵת וְהָלַךְ רַגְלִי מִן הַכְּפָר אֶל הָעִיר
לִמְקוֹם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
בְּקֻבְלָנָא רַבָּה עָלָיו
וְהִקְפִּיד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עָלָיו מְאד מְאד
אַחַר כָּךְ הִתְחִיל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת לִפְנֵי הַמְשָׁרֵת
וְאָמַר לוֹ: מַה לַּעֲשׂוֹת
הֲלא הוּא עָנִי וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם לְךָ וְכוּ'
וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה מַעֲשֶׂה לְסַפֵּר וְכוּ'
וּבֶאֱמֶת אִם נִרְצֶה לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת
שֶׁעָבְרוּ אֵצֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִם אֲנָשָׁיו
אֲפִילּוּ מַה שֶּׁעָבַר עִם הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים
יִכְלוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת וְלא תִּמָּלֵא הָאזֶן מִשְּׁמוֹעַ
וּכְבָר אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיִּהְיֶה כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת מֵאֲנָשָׁיו
שֶׁמִּכָּל אֶחָד וְאֶחָד יְסַפְּרוּ הַרְבֵּה מַעֲשִׂיּוֹת
וּמִי שֶׁהָיָה רָגִיל לִפְנֵי קְדֻשָּׁתוֹ הַנּוֹרָאָה
הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת מוֹפְתִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע
וְעִקַּר הַחִדּוּשִׁים וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁרָאִינוּ מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
הוּא רַק בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם
שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁנִּכְנַס אֶחָד אֶצְלוֹ וְרָצָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
תֵּכֶף נֶהְפַּךְ מִיָּד לְאִישׁ אַחֵר מַמָּשׁ
וְעצֶם הַיִּרְאָה וְהַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת וְהַהִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁהִכְנִיס בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁזָּכָה לַעֲמד לְפָנָיו
אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר אִלּוּ כָּל הַיַּמִים דְּיוֹ וְכוּ'
כִּי לא נִרְאָה כָּזאת וְלא נִשְׁמַע בָּעוֹלָם
שֶׁיְּעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּזֶה לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם
מִגָּדוֹל וְעַד קָטן
ספר המידות - בושה
...ששוכרין את הרבנות לשם גאוה, וראוי לבזותן ולהקל בכבודן, ואין עומדין בפניהם, ואין קורין אותן רבי, והטלית שעליו כמרדעת של חמור. ג. טוב לבטל תורה מלביש בן ישראל. ד. המבזה תלמיד חכם או חברו בפני תלמיד חכם הוי אפיקורוס, גם נקרא מגלה פנים בתורה. ה. כתנת של צדיקים מכפרת על שפיכות דמים. ו. כשבני אדם מחרפין אותך, תתענה ותבכה. ז. כשבושה בא עליך, אין זה אלא בשביל שתעשה תשובה על העוונות, שאתה דש בעקב. ח. גם בושה בא, כשאתה משמח בצרת חבריך. ט. תציר לפניך אותיות...
ספר המידות - צדיק
...דבר, כי זה סבה מאת השם יתברך, שיניח מקום לבניו להתגדל בו. ב. פעמים שבטולה של תורה זהו יסודה. ג. מקבלים מתנות מרשעים, כדי שיחזרו בתשובה. ד. צדיקים מהני זכותיהו אעלמא, אדידהו לא. ה. מצינו שצדיק אחד עושה דבר, כדי שיהיה רבו לצדיק אחר. ו. תועלת גדול לראות פני גדולי הדור. ז. הצדיק נענש, כשאינו מתפלל על דורו. ח. הלומד תורה לתלמיד שאינו הגון, נקרא רשע. ט. לשון חכמים היא מעשרת ומרפא, בכן תלמד לדבר בלשונם. י. המלמד תורה לאחרים, התורה נתגלה לו בלא טרח. יא....
ספר המידות - ליצנות
...- ליצנות חלק א' א. על ידי ליצנות יהיה לו נושים הרבה והם ימשלו בו. גם נכשל בניאוף, גם אשתו מושלת בו. ב. על ידי ליצנות הולך ונופל. גם בא למדת שקר, ונע ונד ממקום למקום. ג. על ידי חנפה בא ליצנות. ד. על ידי ליצנות באים יסורים. ה. על ידי ליצנות אין לו חכמה. ו. הליצנות היא מתעבת את האדם על הקדוש ברוך הוא ועל הבריות. ז. על ידי ליצנות בא שרפה. ח. הלועג על דברי חכמים, נדון בצואה רותחת. ט. כל ליצנותא אסירא חוץ מליצנותא דעבודה זרה. י. קשה ליצנות, שתחלתו יסורים...
גדולת נוראות השגתו - חיי מוהר"ן - חלק 1
...נוראות השגתו שמעתי בשמו שאמר מתי יש לי התבודדות ואמר שבשעה שכל העולם עומדים סביביו והוא יושב בתוכם אז יש לו התבודדות. כי הוא יכול לצעק בקול דממה דקה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש בעצמו שיש לו קול דממה דקה שיכול לעמד בין העם והמון אנשים ויצעק בקול דממה דקה מסוף העולם ועד סופו, וכל האנשים סביביו לא ישמעו כלל. שלמות ההתבודדות הוא דבקות ושתיקה. ומאחר שרבי נחמן מברסלב נכלל בא"ס לגמרי, ממילא הוא תמיד באמצע התבודדות, גם אם הוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פא - עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר
...ועליתם את ההר עלו זה בנגב ועליתם את ההר ופרש רש"י: 'פסלת ארץ ישראל' הכלל הוא, שהדבורים של צדיק שמדבר בתורה או בתפילה נקרא ארץ ישראל כי ארץ היא בחינת נפש, כמו שכתוב: "נפשי כארץ" וכו' ונפש הוא בחינת דבור כמו שכתוב: "נפשי יצאה בדברו" וכשהצדיק מדבר בתורה או בתפילה, נקרא ארץ ישראל והדבורים שהוא מדבר עם המון עם בשיחת חלין הוא נקרא פסלת ארץ ישראל ולמה מדבר שיחת חלין כדי לקשר את המון עם אל הדעת, שהוא בחינת הר דאיתא בגמרא אין הר לבנון אלא בית המקדש, שנאמר:...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פג - עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא קֶשֶׁת, יָכוֹל לְהוֹצִיא הַחִצִּים
...הברית שהוא קשת, יכול להוציא החצים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] על ידי תקון הברית שהוא קשת יכול להוציא החצים שהיא התפילה שהוא חי ברכן דצלותא שהם תלת ווין, בחינת חצים ומקומם בברית, בבחינת: "ובריתי נאמנת לו" . "ויהי ידיו אמונה": "אצמיח קרן לדוד", בבחינת: "קרנים מידו לו" 'ידו' זה בחינת תפילה ותפילות הם שלשה כי כלליות משיח באבות הינו משיח שהוא הדבור, שבו מתפלל, בחינת משיח אלמים הוא מאש מים, רוח ואז נעשה בן חורין הינו שבא לקדשת שבת, שאסור במלאכה כי שבת זו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יז - וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם
...הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו, ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו. ויאמר להם יעקב אביהם אתי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה א. כי יראה ואהבה אי אפשר לקבל כי אם על ידי צדיקי הדור כי הצדיק הדור הוא המגלה היראה והאהבה כי הצדיק מבקש ומחפש תמיד לגלות הרצונות של השם יתברך כי יש בכל דבר רצון השם יתברך הן בכלל הבריאה דהינו מה שהשם יתברך רצה לברא את העולם בכלל וכן בפרטי הבריאה בכל דבר ודבר בפרט, יש רצון השם יתברך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עט - הַקּוֹל קוֹל יַעֲקב
...זכרונו לברכה והם ראשי פרקים מאיזה תורה נפלאה] הקול קול יעקב כרוז עשו, וישא קולו יצחק זמן קוף צדיק ישנים וכו' ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו יצחק בן אברהם זמן נתאחד אברהם אוהבי בעיניו כימים אחדים באהבתו ושאר ישוב בנך אם תשוב ואשיבך לפני תעמד כי בא השמש קחו עמכם דברים ושובו מאבני המקום אבנים אותיות מראשותיו מחשבה מברר הכל וישלח יעקב מלאכים מצוות זמניות עשה מצוות הרבה נברא כמה מלאכים לפניו תשובה ואשיבך לפני ארצה שעיר נ'ד'ת'ה'ר' [נוקבא דתהומא רבה] אציגה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפ - בְּעִנְיַן סְגֻלַּת הַפִּדְיוֹן
...הם בחינת דינין כמו שכתוב "ואת כל היקום אשר ברגליהם" 'זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו' נמצא המעות הם בחינת רגלין וזה בחינת: "צדק יקראהו לרגלו", 'וצדק מלכותא קדישא' ומלכות הוא בחינת דינין, כי 'דינא דמלכותא דינא' ועל כן מעות הם בחינת דינין וצריך להמתיק הדינין בשרשן, ושרש הדינין בבינה כמו שכתוב: "אני בינה לי גבורה" ועל כן על ידי שמניחין הידים על המעות, נמתקין הדינין כי יש בבינה שלש ידים הינו שיש שם שתי ידים יד הגדולה ויד החזקה וכללות הידים הוא יד הרמה...
דע שיש חן / שאלת חלום - שיחות הר"ן
...הרב רבי נחמן דע שיש חן שמי שיכול להשתמש בזה החן הוא יכול לעשות שאלת חלום ולידע עתידות על ידי החלומות החן הזה הוא בחינת החן שמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך דהיינו קישור החוכמה למלכות, דהיינו להסתכל בשכל שיש בכל דבר, שזהו בחינת חן עיי"ש. ועניין החלומות ובירור החלומות, שורשו בבירור כוח המדמה של האדם. כי כוח המדמה שורה על המלכות. וכאשר האדם מסתכל בשכל שבכל דבר, על ידי זה הוא מתקן את המדמה שהוא הדמיון...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1090 שניות - עכשיו 24_04_2024 השעה 00:07:10 - wesi2