אָמַר: שֶׁפְּלִיאָה בְּעֵינַי אִם מְבִיאִין פִּדְיוֹן לְאֶחָד וּמְסַפְּרִין לוֹ צַעֲרוֹ, כְּגוֹן: מֵחוֹלֶה וְכַיּוֹצֵא, כְּשֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים כְּמוֹ הַחוֹלֶה בְּעַצְמוֹ וְכוּ'

וְהַיּוֹצֵא מִדְּבָרָיו הוּא

שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים כְּשֶׁבָּאִין לְפָנָיו שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלֶה וְכַיּוֹצֵא כְּמוֹ הַחוֹלֶה בְּעַצְמוֹ מַמָּשׁ

וְכֵן נִשְׁמַע מִפִּיו כַּמָּה פְּעָמִים

וְאָמַר: בִּתְחִלָּה הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁאֶהְיֶה מַרְגִּישׁ צַעַר וְיִסּוּרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל

כִּי לִפְעָמִים הָיָה אֶחָד בָּא וְסִפֵּר לִי צַעֲרוֹ וְלא הָיִיתִי מַרְגִּישׁ הַצַּעַר

וְהָיִיתִי מִתְפַּלֵּל שֶׁאַרְגִּישׁ צַעֲרוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל

עַכְשָׁו כְּשֶׁאֶחָד מְסַפֵּר לִי צַעֲרוֹ אֲנִי מַרְגִּישׁ בְּעַצְמִי הַצַּעַר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ

וּמַמָּשׁ נוֹטְפִין מִמֶּנִּי הַדָּמִים מִגּדֶל הַצַּעַר שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ

כִּי הוּא יָכוֹל לַחֲשׁב מַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת וְלִשְׁכּחַ הַצַּעַר

אֲבָל אֲנִי מַרְגִּישׁ מְאד כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְאָמַר לְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ שֶׁלּא יִשְׁכַּח אוֹתוֹ

עָנָה וְאָמַר: אֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁכּחַ אֶחָד מִכֶּם ?

הֲלא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֶצְלִי מָקוֹם בְּלִבִּי