ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות א
אות א קדם שנסע לארץ ישראל היה בקאמיניץ והנסיעה שלו לקאמיניץ היתה פליאה גדולה כי פתאם נסע מביתו ואמר שיש לו דרך לפניו לנסע ונסע מביתו על הדרך שנוסעין למז'בוז' ואמר שהוא בעצמו אינו יודע עדין להיכן הוא נוסע ונסע למז'בוז' ובמז'בוז' נתודע לו מן השמים שהוא צריך לנסע לקאמיניץ ונסע לקאמיניץ וכל נסיעותיו היו בפשיטות כדרך אנשים פשוטים בלי שום התנשאות ובלי שום פרסום אף על פי שאז כבר היה מפרסם בעולם אף על פי כן הזהיר מאד לאנשיו שנסעו עמו שיזהרו לבלי להודיע בשום מקום שהוא נוסע ולא ידעו בשום מקום שהיה שהוא נמצא שם כי נסע בהעלם כדרך הסוחרים והיה בקאמיניץ ואז באותו העת לא היה רשאי שום יהודי לדור בקאמיניץ ולא ללון שם בתוך העיר רק כל היהודים היו דרים חוץ לעיר וכל מי שהיה לו איזה עסק בתוך העיר היה נכנס לתוך העיר ביום והיה רשאי להיות שם כל היום ובלילה הכרחו כל היהודים לצאת מן העיר כי לא היה רשאי שום יהודי ללון שם כמפרסם ונכנס רבנו זכרונו לברכה, לתוך העיר עם איש אחד שהיה עמו אז והיה שם עד הלילה ובלילה צוה להאיש שהיה עמו שיצא מן העיר והוא זכרונו לברכה, נשאר שם לבדו בתוך העיר וצוה על האיש הנ"ל שביום המחרת יבוא לתוך העיר וימצאנו שם והוא זכרונו לברכה, לן שם לבדו בתוך העיר ואין שום בריה יודע מה עשה שם וביום המחרת נכנס האיש הנ"ל לתוך העיר ומצאו שם ואחר כך נכנס הוא זכרונו לברכה, עם האיש הנ"ל לתוך כמה וכמה בתים ועשו להם איזה שיכות לכנס שם ובקצת בתים צוו לתן להם יין שרף וכיוצא בזה והיו בתוך הרבה בתים מאד ואין שום אדם בעולם יודע כונתו מה עשה שם ואחר כך נסע משם לביתו ואחר כך, אחר שלן שם רבנו זכרונו לברכה מאותו העת והלאה נתן רשות לאנשי קאמיניץ לדור בתוך העיר
אות א

קדֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה בָּקַאמִינִיץ

וְהַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לְקַאמִינִיץ הָיְתָה פְּלִיאָה גְּדוֹלָה

כִּי פִּתְאם נָסַע מִבֵּיתוֹ וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֶּרֶךְ לְפָנָיו לִנְסֹעַ

וְנָסַע מִבֵּיתוֹ עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁנּוֹסְעִין לְמֶזִ'בּוּז'

וְאָמַר שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ עֲדַיִן לְהֵיכָן הוּא נוֹסֵעַ

וְנָסַע לְמֶזִ'בּוּז'

וּבְמֶזִ'בּוּז' נִתְוַדַּע לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְקַאמִינִיץ

וְנָסַע לְקַאמִינִיץ

וְכָל נְסִיעוֹתָיו הָיוּ בִּפְשִׁיטוּת כְּדֶרֶךְ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים בְּלִי שׁוּם הִתְנַשְּׂאוּת וּבְלִי שׁוּם פִּרְסוּם

אַף עַל פִּי שֶׁאָז כְּבָר הָיָה מְפֻרְסָם בָּעוֹלָם

אַף עַל פִּי כֵן הִזְהִיר מְאד לַאֲנָשָׁיו שֶׁנָּסְעוּ עִמּוֹ שֶׁיִּזָּהֲרוּ לִבְלִי לְהוֹדִיעַ בְּשׁוּם מָקוֹם שֶׁהוּא נוֹסֵעַ

וְלא יָדְעוּ בְּשׁוּם מָקוֹם שֶׁהָיָה שֶׁהוּא נִמְצָא שָׁם

כִּי נָסַע בְּהֶעְלֵם כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים

וְהָיָה בְּקַאמִינִיץ

וְאָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת

לא הָיָה רַשַּׁאי שׁוּם יְהוּדִי לָדוּר בְּקַאמִינִיץ וְלא לָלוּן שָׁם בְּתוֹךְ הָעִיר

רַק כָּל הַיְּהוּדִים הָיוּ דָּרִים חוּץ לָעִיר

וְכָל מִי שֶׁהָיָה לוֹ אֵיזֶה עֵסֶק בְּתוֹךְ הָעִיר הָיָה נִכְנָס לְתוֹךְ הָעִיר בַּיּוֹם

וְהָיָה רַשַּׁאי לִהְיוֹת שָׁם כָּל הַיּוֹם

וּבַלַּיְלָה הֻכְרְחוּ כָּל הַיְּהוּדִים לָצֵאת מִן הָעִיר

כִּי לא הָיָה רַשַּׁאי שׁוּם יְהוּדִי לָלוּן שָׁם כַּמְפֻרְסָם

וְנִכְנַס רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְתוֹךְ הָעִיר עִם אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה עִמּוֹ אָז

וְהָיָה שָׁם עַד הַלַּיְלָה

וּבַלַּיְלָה צִוָּה לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ שֶׁיֵּצֵא מִן הָעִיר

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, נִשְׁאַר שָׁם לְבַדּוֹ בְּתוֹךְ הָעִיר

וְצִוָּה עַל הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁבְּיוֹם הַמָּחֳרָת יָבוֹא לְתוֹךְ הָעִיר וְיִמְצָאֶנּוּ שָׁם

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לָן שָׁם לְבַדּוֹ בְּתוֹךְ הָעִיר

וְאֵין שׁוּם בְּרִיָּה יוֹדֵעַ מֶה עָשָׂה שָׁם

וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת נִכְנַס הָאִישׁ הַנַּ"ל לְתוֹךְ הָעִיר וּמְצָאוֹ שָׁם

וְאַחַר כָּךְ נִכְנַס הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִם הָאִישׁ הַנַּ"ל לְתוֹךְ כַּמָּה וְכַמָּה בָּתִּים

וְעָשׂוּ לָהֶם אֵיזֶה שַׁיָּכוּת לִכָּנֵס שָׁם

וּבִקְצָת בָּתִּים צִוּוּ לִתֵּן לָהֶם יַיִן שָׂרָף וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

וְהָיוּ בְּתוֹךְ הַרְבֵּה בָּתִּים מְאד

וְאֵין שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ מֶה עָשָׂה שָׁם

וְאַחַר כָּךְ נָסַע מִשָּׁם לְבֵיתוֹ

וְאַחַר כָּךְ, אַחַר שֶׁלָּן שָׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

מֵאוֹתוֹ הָעֵת וָהָלְאָה נִתַּן רְשׁוּת לְאַנְשֵׁי קַאמִינִיץ לָדוּר בְּתוֹךְ הָעִיר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כח - בְּנִי לָן בֵּיתָא בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא
...מוהר"ן ח"א - תורה כח - בני לן ביתא באוירא דעלמא [לשון רבנו זכרונו לברכה] בני לן ביתא באוירא דעלמא, אמר שם, קם ותלא בין שמיא לארעא. אמר להו, אפיקו לי לבני וטינא מהתם. אמרו: ומי איכא דמצי לאסוקי התם. אמר: ומי איכא דמצי למבני ביתא בין שמיא לארעא. א. המתנגדים המבזים והמחרפים יראי השם זה מחמת שמקבלים תורה מתלמידי חכמים שדין יהודאין כי תלמידי חכמים שדין יהודאין הם מקבלים תורתם מהשדין שיש להם תורה נפולה מאלפין נפולים ובאלפין אלו כתיב בשלמה "וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף" כי שלמה זכה להם בקדשה...
שיחות הר"ן - אות שג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות שג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת דבר עמי מענין מאוס תאוה הידוע ואמר אז: מי שמהרהר בהרהורי ניאוף הוא שוטה כי הלא אפילו איש פשוט שקורין בעל הבית הוא גם כן אינו חפץ שיהיה נתפס חס ושלום, בענין זה אפילו אם אינו ירא חטא כלל על כל פנים בודאי אינו רוצה שיהיה לו בזיון בזה שיתפסו אותו עם אשה אחרת ואם כן למה לו להרהר ולצער נפשו בחנם ?! וכבר מבאר שהמחשבה ביד האדם להטותה כרצונו וכו' עין בספרים הנדפסים בכמה מקומות מזה ויערב לך לעד אם תרצה לקבלם באמת
ספר המידות - בית
...- בית חלק א' א. בית שאין דרין בו יזהר מלהכנס בתוכו, כי הוא מקום שדים. ב. מאן דביש לה במתא דא ילך למתא אחריתא. ג. כשהבית מזמן לברכה, אזי כשהצדיק בא לבית הזה גם הברכה באה. ד. יש מקום מזמן לטובה והוא הדין להפך. ה. לענין טובות ורעות הבאות לאדם קרוב לדרך הטבע, הכל לפי הזמן ולפי המקום. ו. דפרע קנאה מחריב ביתו. ז. מקום שאדם יוצא ממנו אינו מתאוה לאותו מקום להנות ממנו. ח. אם עם הארץ חסיד, אל תדור בשכונתו. ט. כל בית שנשמעין בו דברי תורה, שוב אינו נחרב. י. עיר שיש בה מעלות ומורדות מזקינין בחצי ימיהם. יא. אם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹשֶׂה מוֹפְתִים
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לפעמים השם יתברך עושה מופתים לפעמים השם יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים בבחינת: "מפתיו ומשפטי פיהו" שעל ידי 'משפטי פיהו', שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באסור והתר וכיוצא, מקבלין דעתו כמו כן כשפוסק באיזה ענין, מקבלין דעתו, ונעשין מופתים על ידו וזהו בחינת המופתים שמספרין מהגאונים שהיו בדורות שלפנינו
ספר המידות - מסור
ספר המידות - מסור חלק א' א. מי שאומר מסירות על חברו, לסוף שיהא מטלטל, ושונאים קמים עליו, ורואה בעצמו מה שרצה לראות על חברו, וכל הנסמכין עליו נופלים, ומשפחת הנרדף לוקחין גדלתו. ב. מי שמוסר את הצדיק, יורד מנכסיו. ג. מתר להרג את המסור. ד. אסור למסר אפילו את הרשע להריגה.
תכלית הידיעה שלא נדע - ידיעה שלמה
...שלא נדע - ידיעה שלמה רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על העניין של תכלית הידיעה. תכלית הידיעה היא בחינה אחת עם השכל הנקנה. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו? כמו כן תכלית הידיעה היא ורק היא נקראת ידיעה שלמה. והיא ידיעת השי"ת עצמו. והנה, השי"ת עצמו הוא מחוייב המציאות. וכל זמן שהאדם יודע את השי"ת באמצעות השכל שלו, הרי שהוא לא באמת יודע את השי"ת, כי מאחר שהידיעה תלויה בשכל של האדם, ממילא הידיעה היא אינה מחוייבת המציאות אלא היא רק בבחינת אפשרי המציאות בלבד. כמו כן ביאר רבי...
שיחות הר"ן - אות רצ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו, שהצדיק הגדול בהדבור שהוא מדבר, נכללין בו כל הדבורים הצריכין אל כל ישראל וכל הדברים שצריך כל אחד מישראל וזהו: "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" שהדבורים שדבר משה נעשה ממנו דברים אל כל ישראל כי כל אחד מישראל מצא בו מה שצריך כנזכר לעיל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנ - כָּל מִינֵי צַעַר וְכָל הַיִּסּוּרִים אֵינָם רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת
...היסורים אינם רק מחסרון הדעת דע שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת כי מי שיש לו דעת ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך אין לו שום יסורים, ואינו מרגיש שום צער, כי "ה' נתן וה' לקח" ואף על פי שיש יסורים שבהכרח מרגישים אותם כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד אף על פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה מהשם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עו - וְהָאֱלהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם
...[לשון החברים] ויהי אחר הדברים האלה והאלוהים נסה את אברהם . איתא בתקוני זוהר, 'מסטרא דימינא מחא חורא ככספא' הדא הוא דכתיב: "זרע אברהם אוהבי" הנה, בהסתכלות יש אור הישר ואור החוזר דהתפשטות הראות הוא אור הישר ובהגיע לראות דבר שחפץ, הוא אור החוזר [כי עקר כח הראות, מחמת שכח הראות הולך ומתפשט ומכה בדבר הנראה וחוזר הכח הראות, מחמת ההכאה, לעינים ונצטיר הדבר בעינים. ואז העינים רואין את הדבר הנראה [לעיל סימן י"ג אות ד עין שם] נמצא, שיש בכח הראות בחינת אור הישר ואור החוזר כי כח התפשטות הראות מעיניו להדבר ה
חיי מוהר"ן - קמז - נסיעתו לארץ ישראל
...לארץ ישראל אות קמז קדם שנסע לארץ ישראל בסמוך שאל לו אחד מפני מה אינו מקרבם ואינו מדבר עמם אמר לו שאין לו עתה דבורים. ואמר שנודע לי עתה על פסוק כי תעבר במים אתך אני איך יכולין לראות מתי שרוצין את האבות אברהם יצחק ויעקב. וגם היה חדוש אצלי מפני מה על פסוק זה דיקא. אך אני חושב מחמת שאני צריך לעבר על הים אך למה לכם זאת מה צרך לכם בזה. ואם אפילו הייתי יכול להלביש זאת במוסר שיהיה בו צרך לכל אך אין לי עתה דבורים. אחר כך היה הולך ושב בבית וענה ואמר אני עני ואביון יותר מכל הגדולים זה יש לו ממון וזה יש לו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 19_09_2025 השעה 03:55:39 - wesi2