ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות א
אות א קדם שנסע לארץ ישראל היה בקאמיניץ והנסיעה שלו לקאמיניץ היתה פליאה גדולה כי פתאם נסע מביתו ואמר שיש לו דרך לפניו לנסע ונסע מביתו על הדרך שנוסעין למז'בוז' ואמר שהוא בעצמו אינו יודע עדין להיכן הוא נוסע ונסע למז'בוז' ובמז'בוז' נתודע לו מן השמים שהוא צריך לנסע לקאמיניץ ונסע לקאמיניץ וכל נסיעותיו היו בפשיטות כדרך אנשים פשוטים בלי שום התנשאות ובלי שום פרסום אף על פי שאז כבר היה מפרסם בעולם אף על פי כן הזהיר מאד לאנשיו שנסעו עמו שיזהרו לבלי להודיע בשום מקום שהוא נוסע ולא ידעו בשום מקום שהיה שהוא נמצא שם כי נסע בהעלם כדרך הסוחרים והיה בקאמיניץ ואז באותו העת לא היה רשאי שום יהודי לדור בקאמיניץ ולא ללון שם בתוך העיר רק כל היהודים היו דרים חוץ לעיר וכל מי שהיה לו איזה עסק בתוך העיר היה נכנס לתוך העיר ביום והיה רשאי להיות שם כל היום ובלילה הכרחו כל היהודים לצאת מן העיר כי לא היה רשאי שום יהודי ללון שם כמפרסם ונכנס רבנו זכרונו לברכה, לתוך העיר עם איש אחד שהיה עמו אז והיה שם עד הלילה ובלילה צוה להאיש שהיה עמו שיצא מן העיר והוא זכרונו לברכה, נשאר שם לבדו בתוך העיר וצוה על האיש הנ"ל שביום המחרת יבוא לתוך העיר וימצאנו שם והוא זכרונו לברכה, לן שם לבדו בתוך העיר ואין שום בריה יודע מה עשה שם וביום המחרת נכנס האיש הנ"ל לתוך העיר ומצאו שם ואחר כך נכנס הוא זכרונו לברכה, עם האיש הנ"ל לתוך כמה וכמה בתים ועשו להם איזה שיכות לכנס שם ובקצת בתים צוו לתן להם יין שרף וכיוצא בזה והיו בתוך הרבה בתים מאד ואין שום אדם בעולם יודע כונתו מה עשה שם ואחר כך נסע משם לביתו ואחר כך, אחר שלן שם רבנו זכרונו לברכה מאותו העת והלאה נתן רשות לאנשי קאמיניץ לדור בתוך העיר
אות א

קדֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה בָּקַאמִינִיץ

וְהַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לְקַאמִינִיץ הָיְתָה פְּלִיאָה גְּדוֹלָה

כִּי פִּתְאם נָסַע מִבֵּיתוֹ וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֶּרֶךְ לְפָנָיו לִנְסֹעַ

וְנָסַע מִבֵּיתוֹ עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁנּוֹסְעִין לְמֶזִ'בּוּז'

וְאָמַר שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ עֲדַיִן לְהֵיכָן הוּא נוֹסֵעַ

וְנָסַע לְמֶזִ'בּוּז'

וּבְמֶזִ'בּוּז' נִתְוַדַּע לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְקַאמִינִיץ

וְנָסַע לְקַאמִינִיץ

וְכָל נְסִיעוֹתָיו הָיוּ בִּפְשִׁיטוּת כְּדֶרֶךְ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים בְּלִי שׁוּם הִתְנַשְּׂאוּת וּבְלִי שׁוּם פִּרְסוּם

אַף עַל פִּי שֶׁאָז כְּבָר הָיָה מְפֻרְסָם בָּעוֹלָם

אַף עַל פִּי כֵן הִזְהִיר מְאד לַאֲנָשָׁיו שֶׁנָּסְעוּ עִמּוֹ שֶׁיִּזָּהֲרוּ לִבְלִי לְהוֹדִיעַ בְּשׁוּם מָקוֹם שֶׁהוּא נוֹסֵעַ

וְלא יָדְעוּ בְּשׁוּם מָקוֹם שֶׁהָיָה שֶׁהוּא נִמְצָא שָׁם

כִּי נָסַע בְּהֶעְלֵם כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים

וְהָיָה בְּקַאמִינִיץ

וְאָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת

לא הָיָה רַשַּׁאי שׁוּם יְהוּדִי לָדוּר בְּקַאמִינִיץ וְלא לָלוּן שָׁם בְּתוֹךְ הָעִיר

רַק כָּל הַיְּהוּדִים הָיוּ דָּרִים חוּץ לָעִיר

וְכָל מִי שֶׁהָיָה לוֹ אֵיזֶה עֵסֶק בְּתוֹךְ הָעִיר הָיָה נִכְנָס לְתוֹךְ הָעִיר בַּיּוֹם

וְהָיָה רַשַּׁאי לִהְיוֹת שָׁם כָּל הַיּוֹם

וּבַלַּיְלָה הֻכְרְחוּ כָּל הַיְּהוּדִים לָצֵאת מִן הָעִיר

כִּי לא הָיָה רַשַּׁאי שׁוּם יְהוּדִי לָלוּן שָׁם כַּמְפֻרְסָם

וְנִכְנַס רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְתוֹךְ הָעִיר עִם אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה עִמּוֹ אָז

וְהָיָה שָׁם עַד הַלַּיְלָה

וּבַלַּיְלָה צִוָּה לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ שֶׁיֵּצֵא מִן הָעִיר

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, נִשְׁאַר שָׁם לְבַדּוֹ בְּתוֹךְ הָעִיר

וְצִוָּה עַל הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁבְּיוֹם הַמָּחֳרָת יָבוֹא לְתוֹךְ הָעִיר וְיִמְצָאֶנּוּ שָׁם

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לָן שָׁם לְבַדּוֹ בְּתוֹךְ הָעִיר

וְאֵין שׁוּם בְּרִיָּה יוֹדֵעַ מֶה עָשָׂה שָׁם

וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת נִכְנַס הָאִישׁ הַנַּ"ל לְתוֹךְ הָעִיר וּמְצָאוֹ שָׁם

וְאַחַר כָּךְ נִכְנַס הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִם הָאִישׁ הַנַּ"ל לְתוֹךְ כַּמָּה וְכַמָּה בָּתִּים

וְעָשׂוּ לָהֶם אֵיזֶה שַׁיָּכוּת לִכָּנֵס שָׁם

וּבִקְצָת בָּתִּים צִוּוּ לִתֵּן לָהֶם יַיִן שָׂרָף וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

וְהָיוּ בְּתוֹךְ הַרְבֵּה בָּתִּים מְאד

וְאֵין שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ מֶה עָשָׂה שָׁם

וְאַחַר כָּךְ נָסַע מִשָּׁם לְבֵיתוֹ

וְאַחַר כָּךְ, אַחַר שֶׁלָּן שָׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

מֵאוֹתוֹ הָעֵת וָהָלְאָה נִתַּן רְשׁוּת לְאַנְשֵׁי קַאמִינִיץ לָדוּר בְּתוֹךְ הָעִיר
חיי מוהר"ן - תי - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...באמונה אות תי ופעם אחת בראש השנה דבר רבנו זכרונו לברכה גם כן מזה מגדל האסור ללמד אלו הספרים המפרשים את התורה על פי דרכי המחקרים [כגון ספרי האבן עזרא, ובפרט הפרוש הרע שעליו הנקרא מרגלית רעה, וספרי הרלב"ג שמפרסם לכל מה שכתוב בו כנגד התורה הקדושה, שחיב אדם לקרע כששומע חס ושלום דבור אחד מדברים אלה. וכיוצא בזה שאר ספרים ההולכים בדרך הזה] אשר כל ההקדמות שלהם לקחו מאריסטו היון ימח שמו ונמח זכרו ושאר האפיקורסים המפרסמים שהיו קצתם קדם חכמי התלמוד וקצתם בימיהם אשר כל כונת בעלי המשנה והגמרא הקדושים שאסרו ללמד...
ספר המידות - זיפן
ספר המידות - זיפן חלק א' א. על ידי זיוף בא לענש בית האסורים. ב. על ידי זיוף הוא מתחבר עם המתנגדים.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צא - וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בּא הַשָּׁמֶשׁ
...ח"א - תורה צא - ויהי ידיו אמונה עד בא השמש [לשון החברים] ויהי ידיו אמונה עד בא השמש כי יש כמה מיני אמונה, יש אמונה שהוא רק בלב והעקר שצריך להיות לאדם אמונה כל כך עד שיתפשט בכל האיברים כמו שמובא בכתבי האר"י שצריך להגביה ידיו בשעת נטילה נגד הראש, כדי לקבל הקדשה נמצא שצריך לזה אמונה בהידים להאמין שמחמת שמגביה ידיו כנגד הראש, מקבל הקדשה כי בלא אמונה אינו כלום, כמו שכתוב: "כל מצותיך אמונה" וכשיש לו אמונה כזו, בא מן האמונה אל השכל וכל מה שמחזיק את עצמו באמונה, בא אל שכל יותר כי הדבר שהיה צריך מתחלה להאמין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לט - וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְך לִבְהֶמְתֶּך
...מוהר"ן ח"א - תורה לט - ונתתי עשב בשדך לבהמתך [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" . עשב ראשי תבות עושה שלום במרומיו 'בשדך', לשון שדוד ושבירה כשאדם מרגיש איזה רעבון, שמתגבר עליו תאוות אכילה ידע שיש לו שונאים "השם גבולך שלום" ומי שיש לו רשים מלמטה, בידוע שיש לו רשים מלמעלה בכן צריך לשדד ולשבר הבהמיות שלו המתאוה לאכל כי עקר הרעבון הוא לבהמיות 'בא זדון ויבוא קלון, דא קלונו של רעב', כמו שכתוב "אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים" נמצא המחלקת, הינו מה שמחרפין לאדם בא על ידי זה בחינת רעב ורעב הזה...
ספר המידות - התנשאות
...חלק א' א. מי שמטיל אימה יתרה על הצבור שלא לשם שמים, אינו רואה בן תלמיד חכם. ב. המתחיל בדבר מצוה ואינו גומרה, מורידין אותו מגדלתו. ג. כשהקדוש ברוך הוא נפרע משונאי ישראל, ממנה להם פרנסים שאינם טובים. ד. מנשאין את בן צדיק, כשאינו הולך בדרך ישר, כדי שילך בדרך ישר. ה. על ידי הצדקה מתנשא. ו. אין אדם עולה לגדלה אלא אם כן מוחלין לו כל עוונותיו. ז. כשמנשאין את אדם חשוב, אין מורידין אותו. ח. על ידי חכמה ושפלות ומערב בין הבריות, דבורו נתקים למעלה. ט. כשרוצים לנשא איזה צדיק ולפרסם אותו, אזי הקדוש ברוך הוא שולח...
להיות לבד - בריא או לא?
...אמר רבי נחמן מברסלב: - שיחות הר"ו - אות עז ועל כן לפעמים כשאחד יושב לבדו ביער יכול להיות שיהיה נעשה משגע וזה נעשה מחמת שהוא לבדו ונכללין בו לבד כל האמות והם מתגרין זה בזה והוא מכרח להשתנות בכל פעם לבחינת אמה אחרת כפי התגברות אמה על אמה שהם כלם נכללין בו לבדו ומחמת זה יכול להשתגע לגמרי מחמת התהפכות הדעות שבו על ידי התגרות האמות שנכללין בו לבדו כנ"ל אבל כשהוא בישוב בין אנשים יש מקום להמלחמה להתפשט בכל אחד מהבני בית או בין השכנים כנ"ל מצד שני אמר רבי נחמן מברסלב: - שיחות הר"ו - אות פא בני אדם הם מונעים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מב - וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם
...את רנתם [לשון רבנו, זכרונו לברכה] וירא בצר להם בשמעו את רנתם וכו' הנה על ידי נגינה, נמתקין הדינין כמו שכתוב בזוהר הקדוש הקשת היא השכינה ותלת גונין דקשת, הם האבות, והם לבושין דשכינתא וכשהיא מתלבשת בלבושין דנהירין אזי "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי 'וחמת המלך שככה' משל למלך שכעס על בנו וכשהמלך רואה המלכה בלבושין דנהירין אזי מרחם על בנו ואותיות התפילה היא השכינה, כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" שהדבור הוא שם אדני ונקרא קשת כמו שפרש רש"י: "בחרבי ובקשתי" 'לשון תפילה' וקול הנגינה הם תלת גונין דקשת שיש בקול...
סיפורי מעשיות - מעשה ב - מעשה ממלך וקיסר / מעשה במלך וקיסר
...- מעשה ב - ממלך וקיסר מעשה בקיסר אחד, שלא היה לו בנים גם מלך אחד לא היה לו בנים ונסע הקיסר על הארץ לשוטט לבקש אולי ימצא איזה עצה ותרופה להוליד בנים גם המלך נסע כמו כן ונזדמנו שניהם לפנדק אחד, ולא היו יודעים זה מזה והכיר הקיסר בהמלך, שיש לו נמוס [של מלכות] ושאל אותו והודה לו שהוא מלך גם המלך הכיר בקיסר גם כן, והודה לו גם כן והודיעו זה לזה שנוסעים בשביל בנים ונתקשרו שניהם באם שיבואו לביתם ויולידו נשותיהם זכר ונקבה באפן שיהיו יכולים להתחתן אזי יתחתנו בין שניהם ונסע הקיסר לביתו והוליד בת והמלך נסע לביתו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹשֶׂה מוֹפְתִים
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לפעמים השם יתברך עושה מופתים לפעמים השם יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים בבחינת: "מפתיו ומשפטי פיהו" שעל ידי 'משפטי פיהו', שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באסור והתר וכיוצא, מקבלין דעתו כמו כן כשפוסק באיזה ענין, מקבלין דעתו, ונעשין מופתים על ידו וזהו בחינת המופתים שמספרין מהגאונים שהיו בדורות שלפנינו
קושיות וסתירות בספרי רבי נחמן מברסלב
...מברסלב רבי נחמן מברסלב מביא, כי הכרחי שימצאו סתירות וקושיות בדברים שלו. היכן הוא מביא עניין זה? ומה פשר עניין זה? דבר נוסף, איך כל זה קשור לעניין של רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עקר הולדה תלוי בה"א לגבי ה' הדעת, שבו תלוי ההולדה. ואיך זה קשור לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה תשובה: רבי נחמן מברסלב מביא כי על הצדיק מוכרח שיהיו קושיות, כי הצדיק דומה לבורא שגם עליו יש...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0859 שניות - עכשיו 28_03_2026 השעה 05:07:31 - wesi2