ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית   •   ליקוטי מוהר"ן חלק א   •   ליקוטי מוהר"ן חלק ב   •   סיפורי מעשיות   •   שבחי הר"ן   •   שיחות הר"ן   •   חיי מוהר"ן   •   ספר המידות   •   לימוד


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 מהו עניין נוקם ונוטר?

breslev.eip.co.il/?key=2249 - שיחות הר"ו - אות צג

דַּע שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת

וְזֶה הָאוֹר אֵין אָדָם פָּשׁוּט יָכוֹל לְקַבֵּל מֵחֲמַת גָּדְלוֹ

וְצָרִיךְ לָזֶה חָכָם גָּדוֹל שֶׁיּוּכַל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

דְּהַיְנוּ שֶׁיּוּכַל לְחַלֵּק הָאוֹר הַגָּדוֹל לַחֲלָקִים קְטַנִּים

כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה לְקַבְּלוֹ מְעַט מְעַט

...

אַךְ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר הוּא יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

דְּהַיְנוּ לַחֲלק הָאוֹר גָּדוֹל לַחֲלָקִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבְּלוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְעִנְיָן זֶה שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שֶׁנּוֹקֵם וְנוֹטֵר יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

...

אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ דַּיְקָא לִהְיוֹת נוֹקֵם וְנוֹטֵר

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ נוֹקֵם וְנוֹטֵר וְכוּ'"

אַךְ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק הוּא כַּנַּ"ל

שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת

וְזֶהוּ וְשׁנֶה בְדָבָר הַיְנוּ נוֹקֵם וְנוֹטֵר

מַפְרִיד אַלּוּף הַיְנוּ שֶׁהוּא מַפְרִיד וּמְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ חָגְרֵהוּ עַל מָתְנֶיךָ לְסוֹף שֶׁתֵּהָנֶה מִתַּלְמוּדוֹ"

כִּי עַל יְדֵי שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר

עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת דְּהַיְנוּ לְחַלֵּק אוֹר גָּדוֹל לַחֲלָקִים

וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לֵהָנוֹת מִתַּלְמוּדוֹ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ

כִּי בְּלִי זֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת גּדֶל הָאוֹר כַּנַּ"ל

אֲבָל הַשֵּׂכֶל וְהַטַּעַם שֶׁל עִנְיָן זֶה

מִפְּנֵי מָה מִי שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר יָכוֹל לְחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת וְכוּ'

זֶה עָמק עָמק וְכוּ'


כיצד אתם מבארים את העניין הזה שרק תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר, רק הוא יכול לחלק אלפים למאות וכולי?

דבר נוסף, כיצד זה קשור למידת הכעס? כי הרי לכאורה אסור לכעוס. אז כיצד זה יתכן שדייקא ת"ח שנוקם ונוטר, דווקא הוא יכול לחלק אלפים למאות וכולי?

*

כיצד זה ודווקא זה קשור ליכולת של הצדיק לחלק אלפים למאות? מה הקשר בין הדברים?

דבר נוסף לגבי יצרו מתגבר עליו, עליך לזכור כי זה מדובר רק על צדיק שלא חזר בתשובה שלמה. וזה מדובר רק על מי שעולה מדרגה לדרגה אל הקדושה. שאצלו יצרו מתגבר עליו בכל פעם שהוא עולה מדרגה אחת לדרגה אחרת.

אך אצל הצדיק האמת, אצלו אין בכלל בחירה חופשית, כי הוא בביטול הבחירה ממש, ואצלו אין יצר הרע כלל, רק כולו טוב לגמרי, ללא שום רע כלל.

ואדרבה, אצל צדיק כזה אין שום בחינת מלחמה, כי הוא כולו שלום לגמרי. והוא אינו נצרך לבחינת עזות, כי הוא כבר ניצח את המלחמה לגמרי וכולי.

והצדיק הזה דייקא שתיקן את הכעס בשורשו והמתיק אותו ברחמים, הוא דייקא זה שצריך להיות נוקם ונוטר, והוא דייקא שיכול לחלק אלפים למאות וכולי.

מה פשר העניין?

*

תשובה:

כלפי חוץ, אם כעס הוא גרוע, אז נוקם ונוטר הוא עוד יותר גרוע. כי נוקם ונוטר אפשרי רק כאשר יש כעס גדול שמגיע מרמת המחשבה לרמת עולם המעשה.

כי הכעס הוא במחשבה. והנוקם ונוטר הוא ברמת עולם המעשה. כך שנוקם ונוטר הוא כביכול שיא הכעס.

אך הצדיק האמת הוא זוכה לבטל את הכעס ברחמים לגמרי. דהיינו שאצלו הכל טוב לגמרי ואצלו הרע התבטל בשורשו לגמרי.

והנה, רק צדיק אמת יכול לנקום ולנטור. כי אדם רגיל שנוקם ונוטר, מתרחק בכך מהבורא. כי נוקם ונוטר זו בחינת כעס גאווה וכולי.

אך הצדיק האמת שתיקן את עצמו לגמרי, הוא דייקא יכול לנקום ולנטור כפשוטו ממש, משום שהוא "אין" לגמרי ולכן הוא יכול להיות "גם וגם".

ומעין מ"ש לגבי מי שרוצה להחכים ידרים והרוצה להעשיר יצפין, כי אצל הצדיק הוא יכול להיות גם בצפון וגם בדרום בו זמנית.

וכיו"ב הצדיק משיג את התכלית בכל דבר, דהיינו שהצדיק יכול לנקום ולנטור, ותוך כדי זה להמתיק את הנקימה והנטירה ברחמנות, ועל ידי זה להשיג את שעשוע העולם הבא, שהוא כפי ערך הפרת הכעס ברחמים כמובא.

ועניין של הנקימה והנטירה, הוא בחינת המתקמת הדינים שעושה הצדיק. כי הצדיק יכול לנקום ולנטור ולא להפגע מכך כלל, כי הוא בבחינת אין, ששום דבר לא יכול לפגוע בו, אפילו לא תאוות הגוף, כי אצל הצדיק אין חילוק בין תאוות הגוף לבין תאוות הנשמה, כי אצלו הגוף קדוש בקדושת הנשמה וכולי.

ועניין של זה נוקם ונוטר, הוא העניין של לחלק אלפים למאות.

כי האלפים הוא אלופו של עולם שהוא אין סוף. והמאות הוא הצמצום של האלפים האלו.

דהיינו שהצדיק יכול לצמצם את האין סוף אל תוך סוף.

והאין סוף הוא בחינת רחמים פשוטים. והסוף הוא בחינת דינים.

וענייני העולם הזה כולם, הם בחינת צמצומים ודינים ובחינת סוף.

והצדיק הגדול במעלה, הוא דייקא יכול לחלק מאות לאלפים, דהיינו שהוא יכול לצמצם את האין סוף ולהלביש אותו בתוך סוף.

כי אדם רגיל לא יכול לכעוס ולא להפגע מכך. כי הכעס הוא הפך הרחמנות. אך אצל הצדיק האמת, הוא יכול להלביש את הרחמים בכעס. דהיינו שהצדיק האמת יכול לנקום ולנטור ממש, ואף על פי כן יהיה כולו רחמים.

ומי שאינו יכול לכעוס ולנקום ולנטור ואף על פי כן להשאר כולו טוב ממש, הוא אינו יכול לחלק אלפים למאות, כי הוא אינו יודע איך לצמצם ואיך להלביש את האין סוף בתוך סוף. דהיינו הלבשת הרחמים בכעס.

שזו בחינת בריאת העולם, שבה הבורא צמצם את הרחמנות אל תוך כעס ויצר את מידת הדין ששורשה ברחמים.

ורק הצדיק האמת שמסוגל להלביש את הרחמים הפשוטים בכעס, רק הוא יודע איך להלביש את השגות האין סוף בתוך סוף וכולי.

ויש בזה עוד לבאר כי האין סוף הוא בחינת חוכמה עילאה. דהיינו השכל הנקנה, מעל השכל האנושי, שהוא התורה דעתיקא סתימאה, דהיינו השכל של הבורא לפני הבריאה.

והצדיק האמת שזוכה לשכל הזה, הוא דייקא יכול להלביש את השכל הזה בתוך גוף גשמי, דהיינו הוא יכול לצמצם את השכל הנקנה, אל תוך שכל סופי שהוא חוכמה תתאה.

כי כל השיחות של הצדיק האמת, הן אך ורק שבח של הבורא. והצדיק מעלה ומקשר את השכל של השומעים אל הבורא, באמצעות השיחות חולין שלו, כי הוא מקשר ומלביש להם את החוכמה העילאה של האין סוף, בתוך החוכמה התתאה של העולם.

וצמצום התורה דעתיקא אל תוך השכל של העולם, הוא בחינת נוקם ונוטר, שהוא בחינת בריאת העולם שהצדיק בורא בדיבורו וכולי.

והנ"ל הוא עניין מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=564 - חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו

לגבי קבלת הממון. כי ממון הוא כולו דינים. וקבל הממון היינו בחינת נוקם ונוטר שהוא כולו בחינת כעס ודינים.

אָמַר אֲנִי יָכוֹל לְקַבֵּל מָמוֹן הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר

וְלא יִהְיֶה אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי.

כִּי דֶּרֶךְ הָאָדָם כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְיָדוֹ מָמוֹן, בִּפְרָט מָמוֹן הַרְבֵּה

נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ שִׁנּוּיִים.

אֲבָל אֶצְלִי אֲפִילּוּ אִם אֲקַבֵּל סַךְ עָצוּם בְּפַעַם אֶחָד

אֵין אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי כְּלָל.

וְשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁקַּבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ

כִּי יֵשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה חִדּוּשִׁים

וְקַבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁלּוֹ


תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פ - בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִתְרם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תּוֹרֵם וְכוּ'
...מסכת יומא בראשונה כל מי שרצה לתרם תרומת הדשן תורם וכו' פרוש, דורות הראשונים שהיו צדיקים בשביל זה כל מי שרצה לזכות בהתנשאות הנקרא דשן כמו שכתוב: "דשנת בשמן ראשי" תורם, והיה מנהיג הדור ובזמן שהן מרבין, רצין ועולין בכבש כל הקודם את חברו בארבע אמות זכה הינו כשהיו מרבין רצין שכל אחד אומר: אני רוצה להנהיג הדור הינו מי שידע והשיג יותר בסודות התורה לזה היו ממנין פרנס על הצבור וזהו: 'כל הקודם את חברו בארבע אמות' הינו 'ארבע אמות של הלכה' 'זכה' זה היה זוכה... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
שיחות הר"ן - אות ד
...מאד מאד שיהיה מעות לאיש כשר כי צריך שיהיה לו ירידה גדולה מאד, חס ושלום, עד שישיג מעות ואפילו אחר הירידה חס ושלום, מעבודתו יתברך עדין לאו כל אחד משיג מעות כי גם הרשעים וקלי עולם לאו כל אחד משיג מעות אבל איש כשר באמת רחוק מאד שיהיה לו עשירות כי דע, שמיום שחרב בית המקדש נפל העשירות בעמקי הקליפות בבחינת: "ותרד פלאים", פלאים אותיות אלפים הינו שהאלפים של עשירות ירד פלאים, דהינו ירידה גדולה ונפלאה על כן בהכרח שיהיה לו חס ושלום, ירידה גדולה מאד קדם שבא לעשירות... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
שיחות הר"ן - אות רס - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת דבר עמי והפליג במעלת ההשתוקקות והכסופין והגעגועים לדברים שבקדשה אף על פי שאינו זוכה לעשותם אף על פי כן ההשתוקקות והגעגועים בעצמן טובים מאד וכו' וכמבאר בדברינו כמה פעמים ואז הביא ראיה לזה מהדין המבאר בשלחן ערוך ארח חיים סימן ס"ב שמי שהוא במקום שאינו נקי ואינו יכול לקרות קריאת שמע יהרהר בלבו ופרשו שם שהפרוש הוא שיהרהר בלבו שהוא צריך לקרות קריאת שמע ואינו יכול ויצטער על זה והוא מקבל שכר על זה עין שם נמצא שההשתוקקות והגעגועים... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עב - לִפְעָמִים בָּא לָאָדָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה
...לאדם הרהור תשובה לפעמים בא לאדם הרהור תשובה ונעשה באותו שעה איש כשר ואחר כך רוצה לעשות עבדא באשר שנתעורר לבו לתשובה בכן רוצה לנסע להצדיק ואחר כך כשנוסע, מתגבר עליו היצר הרע ונופל מתשוקתו שהיה לו תחילה ואחר כך כשבא להצדיק מתגבר עליו היצר הרע עוד יותר, ואובד כל חשקו אל יקשה בעיניך זאת, ואל יבהלוך רעיוניך על זה כי דע, שזה נמשך מחמת כי בתחלה כשבא לו ההרהור תשובה מחמת הטוב שהתעורר בתוכו אזי על ידי מעשיו באותו שעה המית יצרו, ונתבטל יצרו הרע שהיה לו כי... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
תכלית הידיעה שלא נדע - ידיעה שלמה
...תכלית הידיעה היא בחינה אחת עם השכל הנקנה. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו? כמו כן תכלית הידיעה היא ורק היא נקראת ידיעה שלמה. והיא ידיעת השי"ת עצמו. והנה, השי"ת עצמו הוא מחוייב המציאות. וכל זמן שהאדם יודע את השי"ת באמצעות השכל שלו, הרי שהוא לא באמת יודע את השי"ת, כי מאחר שהידיעה תלויה בשכל של האדם, ממילא הידיעה היא אינה מחוייבת המציאות אלא היא רק בבחינת אפשרי המציאות בלבד. כמו כן ביאר רבי נחמן מברסלב כאן breslev... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
שיחות הר"ן - אות קפב - גדולות נוראות השגתו
...- גדולות נוראות השגתו פעם אחת ענה ואמר: עלי אין חולקים כלל רק הם חולקים על מי שעשה כך כמו שבודים החולקים עליו ועל איש כזה בודאי ראוי לחלק כלומר כי החולקים בודים עליו כזבים ושקרים אשר לא עלו על לבו שעשה כך וכך מה שהכל שקר וכזב ועל איש כזה שעשה כך כמו שאומרים הם בודאי ראוי לחלק נמצא שעליו אינם חולקים כלל כי אם היו יודעין גדל צדקתו וקדשתו ומעלתו וכו' בודאי לא היו חולקים עליו רק אדרבא היו רצים אחריו בהתלהבות נפלא כראוי רק הם חולקים על מי שעשה מעשים כאלה... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנב - כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ
...נשמה קדושה לעולם עם הענפים השיכים לה אזי הקלפה מסבבת אותה רק נשאר פתח נגד אמונה, שכנגד האמונה הפתח פתוח ומחמת פגם הענפים, חס ושלום משליכין אותם משם, דהינו שמשליכין אותם מן האמונה ואזי אין יכולין לכנס, דהינו להתקרב אל שרשם, שהוא הנשמה הנ"ל כי לפעמים משליכין ומפילין אחד מן האמונה כעין מה שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על ארץ ישראל על המתים שאינם ראויים לקבר בארץ ישראל ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי וכו' והנה סתימת הפתח הנ"ל, דהינו האמונה, על ידי... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
שיחות הר"ן - אות קכז
שיחות הר"ן - אות קכז פעם אחד היה מדבר מענין אלול ואמר שמה שנוהגין לומר תקונים באלול שהנגון של התקונים, וגם מהחלישות הלב שיש לכל אחד אז מחמת שכל אחד מתאחר אז בבית המדרש יותר מרגילותו מכל זה נעשה דברים עליונים ותקונים גדולים למעלה... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
שיחות הר"ן - אות סז
...שומע ומצית לדברי חכמים אמתיים הוא יכול להשתגע כי עקר שגעון של כל המשגעים הוא רק מחמת שהוא אינו מצית ושומע לדברי הבעלי שכל כי המשגע אם היה שומע וצית לדברי אחרים שהם הבעלי שכל בודאי לא היה משגע כלל כי אף על פי שלפי רוח שטות ושגעון שלו נדמה לו בברור גמור שהוא צריך לילך קרוע ולהתגלגל באשפה וכיוצא בזה מדרכי השטות ושגעון אף על פי כן מאחר שהגדול ממנו אומר לו שאינו צריך לעשות כן אם היה מבטל דעתו נגד דעת הגדול ממנו בחכמה בודאי היה מתבטל כל השגעון שלו נמצא... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפ - בְּעִנְיַן סְגֻלַּת הַפִּדְיוֹן
...מוהר"ן ח"א - תורה קפ - בענין סגלת הפדיון בענין סגלת הפדיון מעות הם בחינת דינין כמו שכתוב "ואת כל היקום אשר ברגליהם" 'זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו' נמצא המעות הם בחינת רגלין וזה בחינת: "צדק יקראהו לרגלו", 'וצדק מלכותא קדישא' ומלכות הוא בחינת דינין, כי 'דינא דמלכותא דינא' ועל כן מעות הם בחינת דינין וצריך להמתיק הדינין בשרשן, ושרש הדינין בבינה כמו שכתוב: "אני בינה לי גבורה" ועל כן על ידי שמניחין הידים על המעות, נמתקין הדינין כי יש בבינה שלש ידים... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
👈 1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה נוצר ב 0.0781 שניות - עכשיו 01_04_2020 השעה 07:28:58 - wesi2