ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 שבחי הר"ן - אות כא
ובענין תאוות אכילה היה לו גם כן מלחמה גדולה ויגיעה גדולה מאד קדם ששברה כי בתחלה לא היה משגיח כלל לשבר תאוות אכילה כנזכר לעיל אחר כך רצה לשבר תאוה זו, והיה קשה וכבד עליו מאד מאד וכל כך היה קשה עליו שבירת תאוות אכילה עד שנדמה לו שכל התאוות יוכל לשבר מלבד תאוה זו של אכילה ונדמה לו שתאוה זו של אכילה בהכרח שתשאר כי אי אפשר לשברה כל כך היה חזק עליו התגברות תאוה זו ואף על פי כן התגבר עצמו וכפה את יצרו ושבר גם תאוה זו של אכילה לגמרי וגדל קדשתו בפרישות תאוות אכילה היה מפרסם לעין כל כי לא היה אוכל כלל וגם מעט שהיה אוכל היה בהכרח גדול מאד והכרח להכריח עצמו בכל הכחות כדי לאכל מעט כדי שיהיה לו איזה כח לחיות ואמר שבתחלה התחיל לשבר תאוות אכילה, דהינו שהיה מכריח עצמו והרגיל עצמו לאכל פחות ממה שהיה אוכל תחלה וכשנעשה רגיל בזה שיאכל פחות מקדם ראה שגם עדין יש לו תאוה בזאת האכילה אף על פי שהיא פחותה מקדם והתחיל שוב לשבר תאוותו ולאכל עוד פחות מזה ואחר כך ראה שגם זה תאוה, ואכל עוד יותר פחות וכן אחר כך ראה שגם בזה יש לו תאוה עדין ואכל עוד יותר פחות ובדרך זה נהג עד שהיה אכילתו פחותה ומעוטה מאד מאד בתכלית הצמצום והמעוט אשר אי אפשר לבאר ואחר כך ישב עצמו שאף על פי שאכילתו מעוטה מאד, אף על פי כן עדין יש לו תאוה בזה המעט שאוכל והתגבר עצמו ושבר התאוה גם בזה המעט עד ששבר תאוות אכילה לגמרי ויצא מהתאוה לגמרי בתכלית הקדשה עד שלא היה לו שום תאוה כלל וכלל לא ובין כך ובין כך שהיה פורש עצמו כל כך מהאכילה מחמת זה לא היה יכול עוד לאכל כלל וכפי הנראה מדבריו היה שאחר כך היה לו כח לאכל בקדשה בלי תאוה כלל אפילו אם היה אוכל הרבה אבל כבר לא היה יכול לאכל מחמת רגילותו שהרגיל עצמו באכילה פחותה ומעוטה מאד ואמר: שאחר כך על הים בעת שנסע לארץ ישראל אז ראה שאין לו שום חיות משום דבר אזי הכריח עצמו לאכל קצת ומאז והלאה הרגל לאכל קצת אבל קדם לזה לא היה אוכל אפילו אכילה פחותה כזו כי באמת גם אחר כך, אחר שהיה על הים, היתה אכילתו גם כן מעוטה מאד מאד ומקדם גם שעור פחות כזה לא היה אוכל ובענין הנסיעה שלו לארץ ישראל, יש הרבה לספר גדל היסורים העצומים והקשים מאד מאד שהיה לו בהליכה ובחזרה וגדל היגיעות והמסירות נפש ורבוי המניעות שהיה לו קדם שזכה לבוא לארץ ישראל ויבאר כל זה בקנטרס מיחד לקמן בעזרת השם יתברך אפס קצהו ולא כלו כי אי אפשר לבאר הכל
וּבְעִנְיַן תַּאֲוָות אֲכִילָה
הָיָה לוֹ גַּם כֵּן מִלְחָמָה גְּדוֹלָה וִיגִיעָה גְּדוֹלָה מְאד קדֶם שֶׁשִּׁבְּרָהּ
כִּי בִּתְחִלָּה לא הָיָה מַשְׁגִּיחַ כְּלָל לְשַׁבֵּר תַּאֲוָות אֲכִילָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
אַחַר כָּךְ רָצָה לְשַׁבֵּר תַּאֲוָה זוֹ, וְהָיָה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו מְאד מְאד
וְכָל כָּךְ הָיָה קָשֶׁה עָלָיו שְׁבִירַת תַּאֲוָות אֲכִילָה
עַד שֶׁנִּדְמָה לוֹ שֶׁכָּל הַתַּאֲווֹת יוּכַל לְשַׁבֵּר מִלְּבַד תַּאֲוָה זוֹ שֶׁל אֲכִילָה
וְנִדְמָה לוֹ שֶׁתַּאֲוָה זוֹ שֶׁל אֲכִילָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּשָּׁאֵר
כִּי אִי אֶפְשָׁר לְשַׁבְּרָהּ
כָּל כָּךְ הָיָה חָזָק עָלָיו הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוָה זוֹ
וְאַף עַל פִּי כֵן הִתְגַבֵּר עַצְמוֹ וְכָפָה אֶת יִצְרוֹ וְשִׁבֵּר גַּם תַּאֲוָה זוֹ שֶׁל אֲכִילָה לְגַמְרֵי
וְגדֶל קְדֻשָּׁתוֹ בִּפְרִישׁוּת תַּאֲוָות אֲכִילָה הָיָה מְפֻרְסָם לְעֵין כּל
כִּי לא הָיָה אוֹכֵל כְּלָל
וְגַם מְעַט שֶׁהָיָה אוֹכֵל הָיָה בְּהֶכְרֵחַ גָּדוֹל מְאד
וְהֻכְרַח לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל הַכּחוֹת כְּדֵי לֶאֱכל מְעַט
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה כּחַ לִחְיוֹת
וְאָמַר שֶׁבַּתְּחִלָּה הִתְחִיל לְשַׁבֵּר תַּאֲוָות אֲכִילָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה מַכְרִיחַ עַצְמוֹ
וְהִרְגִּיל עַצְמוֹ לֶאֱכל פָּחוֹת מִמַּה שֶׁהָיָה אוֹכֵל תְּחִלָּה
וּכְשֶׁנַּעֲשָׂה רָגִיל בָּזֶה שֶׁיּאכַל פָּחוֹת מִקּדֶם
רָאָה שֶׁגַּם עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תַּאֲוָה בְּזאת הָאֲכִילָה
אַף עַל פִּי שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִקּדֶם
וְהִתְחִיל שׁוּב לְשַׁבֵּר תַּאֲוָותוֹ וְלֶאֱכל עוֹד פָּחוֹת מִזֶּה
וְאַחַר כָּךְ רָאָה שֶׁגַּם זֶה תַּאֲוָה, וְאָכַל עוֹד יוֹתֵר פָּחוֹת
וְכֵן אַחַר כָּךְ רָאָה שֶׁגַּם בָּזֶה יֵשׁ לוֹ תַּאֲוָה עֲדַיִן וְאָכַל עוֹד יוֹתֵר פָּחוֹת
וּבְדֶרֶךְ זֶה נָהַג עַד שֶׁהָיָה אֲכִילָתוֹ פְּחוּתָה וּמְעוּטָה מְאד מְאד בְּתַכְלִית הַצִּמְצוּם וְהַמִּעוּט אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר
וְאַחַר כָּךְ יִשֵּׁב עַצְמוֹ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲכִילָתוֹ מְעוּטָה מְאד, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תַּאֲוָה בְּזֶה הַמְּעַט שֶׁאוֹכֵל
וְהִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ וְשִׁבֵּר הַתַּאֲוָה גַּם בְּזֶה הַמְּעַט
עַד שֶׁשִּׁבֵּר תַּאֲוָות אֲכִילָה לְגַמְרֵי
וְיָצָא מֵהַתַּאֲוָה לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה
עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ שׁוּם תַּאֲוָה כְּלָל וּכְלָל לא
וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ שֶׁהָיָה פּוֹרֵשׁ עַצְמוֹ כָּל כָּךְ מֵהָאֲכִילָה
מֵחֲמַת זֶה לא הָיָה יָכוֹל עוֹד לֶאֱכל כְּלָל
וּכְפִי הַנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁאַחַר כָּךְ הָיָה לוֹ כּחַ לֶאֱכל בִּקְדֻשָּׁה בְּלִי תַּאֲוָה כְּלָל אֲפִילּוּ אִם הָיָה אוֹכֵל הַרְבֵּה
אֲבָל כְּבָר לא הָיָה יָכוֹל לֶאֱכל מֵחֲמַת רְגִילוּתוֹ שֶׁהִרְגִּיל עַצְמוֹ בַּאֲכִילָה פְּחוּתָה וּמְעוּטָה מְאד
וְאָמַר: שֶׁאַחַר כָּךְ עַל הַיָּם בְּעֵת שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
אָז רָאָה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם חִיּוּת מִשּׁוּם דָּבָר
אֲזַי הִכְרִיחַ עַצְמוֹ לֶאֱכל קְצָת וּמֵאָז וָהָלְאָה הֻרְגַּל לֶאֱכל קְצָת
אֲבָל קדֶם לָזֶה לא הָיָה אוֹכֵל אֲפִילּוּ אֲכִילָה פְּחוּתָה כָּזוֹ
כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אַחַר כָּךְ, אַחַר שֶׁהָיָה עַל הַיָּם, הָיְתָה אֲכִילָתוֹ גַּם כֵּן מְעוּטָה מְאד מְאד
וּמִקּדֶם גַּם שִׁעוּר פָּחוּת כָּזֶה לא הָיָה אוֹכֵל
וּבְעִנְיַן הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר גּדֶל הַיִּסּוּרִים הָעֲצוּמִים וְהַקָּשִׁים מְאד מְאד שֶׁהָיָה לוֹ בַּהֲלִיכָה וּבַחֲזָרָה
וְגדֶל הַיְגִיעוֹת וְהַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ וְרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיָה לוֹ קדֶם שֶׁזָּכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וִיבאַר כָּל זֶה בְּקֻנְטְרֵס מְיֻחָד לְקַמָּן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
אֶפֶס קָצֵהוּ וְלא כֻּלּוֹ
כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכּל
שיחות הר"ן - אות נז
...מן המיתה והיה מתפחד ומתירא הרבה מאד מן המיתה ואז היה מבקש מהשם יתברך שימות על קדוש השם והלך בזה זמן רב ואינו זוכר כמה אבל זה הוא יודע שהיה זמן גדול אפשר שנה שהלך בזה ובקש תמיד על זה ולא היתה שיחה ותפילה שלא בקש על זה שיסתלק על קדוש השם ומגדל פחדו ויראתו אז מהמיתה כנ"ל היה זה בעצמו אצלו מסירת נפש על קדוש השם ממש מה שהיה מתפלל על זה כי היה פחדו גדול מאד אז מזה ומהנ"ל הבנתי שאותו הדבר שמתגבר על האדם והוא משקע בו אותו הדבר דוקא הוא צריך לשבר בשביל השם...
ספר המידות - הצלחה
...מעשרותיו כראוי, אינו מפסיד כלום. ב. תתחבר למצליח ותצליח. ג. אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין. ד. הצלחה סיעתא דשמיא היא. ה. מי שנפסקה לו ההצלחה ואינו מצליח, לא במהרה יצליח. ו. תכף לתלמידי חכמים ברכה במעשה ידיהם. ז. עסק התורה היא סגלה להצלחה. ח. מי שאינו משיר פת על שלחנו, אינו רואה סימן ברכה לעולם. ט. כיון שלא הזכיר אלא צד אחד הטוב ולא ההפך, אין זה נחוש. י. בית, תינוק ואשה הם סימן להצלחה. יא. מי שמגרש את אשתו, אינו מצליח. יב. מי שהשעה מצלחת לו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יד - לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם
...לברכה] תקעו בחדש שופר בכסא וכו' א. להמשיך שלום בעולם צריך להעלות כבוד הקדוש ברוך הוא לשרשו הינו ליראה כמו שכתוב: "ליראה את השם הנכבד" ב. ואי אפשר להעלות את הכבוד אלא על ידי תורת חסד "ותורת חסד" אמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'זהו הלומד תורה על מנת ללמדה' כי זה עקר כבודו כמובא בזוהר 'בשעתא דשאר עכו"ם אתין ואודן לקדשא בריך הוא, כדין אסתלק ואתיקר שמא דקדשא בריך הוא עלא ותתא, כמו גבי יתרו: בשעתא דאמר יתרו: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים", כדין אסתלק...
ספר המידות - משיח
ספר המידות - משיח חלק שני א. על ידי ספורי מעשיות של צדיקים ממשיכין אור של משיח בעולם, ודוחה הרבה חשך וצרות מן העולם, גם זוכה לבגדים נאים. ב. על ידי תשובה הרוח של משיח מנשבת על גזרות המלכיות ומבטלן. ג. עתיד דור אחד שיהיה בעולם, שיהיה כלו זכאי. ד. על ידי אמת בא הקץ. ה. על ידי שמירת שבת ממשיך על עצמו אור של משיח גם על ידי תשובה....
ראש השנה / התבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל?
...רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=202 "ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל" והשאלה היא מדוע? מדוע התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל? מה השורש של העניין הזה? מה פישרו? כמו כן, במספר מקומות אמר רבי נחמן מברסלב על עוד דבר שאין דבר אחר שגדול יותר ממנו, והוא על ראש השנה שלו. כמובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=568 - חיי מוהר"ן - תג - גודל יקרת ראש השנה שלו breslev.eip.co.il/?key=558 - חיי מוהר"ן - קד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מְסִירַת נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה
...שעה מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה כגון שנותן ממונו לצדקה והממון הוא הנפש "כי אליו הוא נושא את נפשו" דהינו שמוסר נפשו ביגיעות וסכנות קדם שמרויח הממון ואחר כך נוטל הממון ונותנו בשביל השם יתברך נמצא מוסר נפשו וכן בתפילה איתא במדרש הנעלם, שהיא בחינת, "כי עליך הרגנו כל היום" וכו' הינו מסירת נפש כי צריך יגיעה גדולה ומלחמה גדולה עם המחשבות והבלבולים ותחבולות לנוס ולברח מהם ועל זה נאמר: 'כי עליך הרגנו' וכו', כמובא במדרש הנעלם נמצא שהוא...
חיי מוהר"ן - פ - שיחות שהיה אצל כל תורה
...על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה על בר בי רב דחד יומא. זה נתגלגל על ידי איש אחד מבני הנעורים שנסע אליו על שבת חנוכה מברסלב ונתעכב בנעמרוב ולא בא על אותו שבת ואחר שבת בא לכאן ורבנו זכרונו לברכה בעת שאמר התורה ימי חנוכה הנ"ל לא סים לפרש המקרא ויהי מקץ על פי התורה הנ"ל עד שבא האיש הנ"ל אחר שבת אז התחיל לפרש המקרא הנ"ל על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה מענין בר בי רב דחד יומא. והיה מענינו כי זה האיש היה ממש בר בי רב דחד יומא כי בשבת לא היה אצלו רק אחר כך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מב - וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם
...- תורה מב - וירא בצר להם בשמעו את רנתם [לשון רבנו, זכרונו לברכה] וירא בצר להם בשמעו את רנתם וכו' הנה על ידי נגינה, נמתקין הדינין כמו שכתוב בזוהר הקדוש הקשת היא השכינה ותלת גונין דקשת, הם האבות, והם לבושין דשכינתא וכשהיא מתלבשת בלבושין דנהירין אזי "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי 'וחמת המלך שככה' משל למלך שכעס על בנו וכשהמלך רואה המלכה בלבושין דנהירין אזי מרחם על בנו ואותיות התפילה היא השכינה, כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" שהדבור הוא שם אדני ונקרא קשת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ערב - הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ
...אם בקולו תשמעו היום אם בקולו תשמעו זה כלל גדול בעבודת השם שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום הן בעסק פרנסה והצטרכותו צריך שלא יחשב מיום לחברו כמובא בספרים וכן בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותו השעה כי כשרוצין לכנס בעבודת ה' נדמה להאדם כאלו הוא משא כבד ואי אפשר לו לשא משא כבד כזו אבל כשיחשב שאין לו רק אותו היום, לא יהיה לו משא כלל וגם שלא ידחה את עצמו מיום ליום לאמר מחר אתחיל, מחר אתפלל בכונה ובכח כראוי וכיוצא בזה בשאר העבודות...
ספר המידות - מפלת
ספר המידות - מפלת חלק א' א. על ידי פחד האשה מפלת. ב. סגלה למפלת נפלים שתשא אצלה מגנט, גם תשא אצלה חתיכת עץ מקבר הצדיק, גם יתן צדקה. ג. אשה שהיא מפלת, תשא אצלה מי טל. ד. סגלה למפלת שתמכר עברה ה. בעוון שנאת חנם האשה מפלת נפלים. ו. על ידי תאוות אכילה ושתיה שלה היא מפלת. חלק שני א. אשה המפלת נפלים, לא תלך בקשוטי זהב. ב. הטחינה של קמח והלישה של המצות של פסח היא סגלה לאשה, שמפלת נפלים....
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0488 שניות - עכשיו 07_06_2020 השעה 05:08:16 - wesi2