ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - אות כא
ובענין תאוות אכילה היה לו גם כן מלחמה גדולה ויגיעה גדולה מאד קדם ששברה כי בתחלה לא היה משגיח כלל לשבר תאוות אכילה כנזכר לעיל אחר כך רצה לשבר תאוה זו, והיה קשה וכבד עליו מאד מאד וכל כך היה קשה עליו שבירת תאוות אכילה עד שנדמה לו שכל התאוות יוכל לשבר מלבד תאוה זו של אכילה ונדמה לו שתאוה זו של אכילה בהכרח שתשאר כי אי אפשר לשברה כל כך היה חזק עליו התגברות תאוה זו ואף על פי כן התגבר עצמו וכפה את יצרו ושבר גם תאוה זו של אכילה לגמרי וגדל קדשתו בפרישות תאוות אכילה היה מפרסם לעין כל כי לא היה אוכל כלל וגם מעט שהיה אוכל היה בהכרח גדול מאד והכרח להכריח עצמו בכל הכחות כדי לאכל מעט כדי שיהיה לו איזה כח לחיות ואמר שבתחלה התחיל לשבר תאוות אכילה, דהינו שהיה מכריח עצמו והרגיל עצמו לאכל פחות ממה שהיה אוכל תחלה וכשנעשה רגיל בזה שיאכל פחות מקדם ראה שגם עדין יש לו תאוה בזאת האכילה אף על פי שהיא פחותה מקדם והתחיל שוב לשבר תאוותו ולאכל עוד פחות מזה ואחר כך ראה שגם זה תאוה, ואכל עוד יותר פחות וכן אחר כך ראה שגם בזה יש לו תאוה עדין ואכל עוד יותר פחות ובדרך זה נהג עד שהיה אכילתו פחותה ומעוטה מאד מאד בתכלית הצמצום והמעוט אשר אי אפשר לבאר ואחר כך ישב עצמו שאף על פי שאכילתו מעוטה מאד, אף על פי כן עדין יש לו תאוה בזה המעט שאוכל והתגבר עצמו ושבר התאוה גם בזה המעט עד ששבר תאוות אכילה לגמרי ויצא מהתאוה לגמרי בתכלית הקדשה עד שלא היה לו שום תאוה כלל וכלל לא ובין כך ובין כך שהיה פורש עצמו כל כך מהאכילה מחמת זה לא היה יכול עוד לאכל כלל וכפי הנראה מדבריו היה שאחר כך היה לו כח לאכל בקדשה בלי תאוה כלל אפילו אם היה אוכל הרבה אבל כבר לא היה יכול לאכל מחמת רגילותו שהרגיל עצמו באכילה פחותה ומעוטה מאד ואמר: שאחר כך על הים בעת שנסע לארץ ישראל אז ראה שאין לו שום חיות משום דבר אזי הכריח עצמו לאכל קצת ומאז והלאה הרגל לאכל קצת אבל קדם לזה לא היה אוכל אפילו אכילה פחותה כזו כי באמת גם אחר כך, אחר שהיה על הים, היתה אכילתו גם כן מעוטה מאד מאד ומקדם גם שעור פחות כזה לא היה אוכל ובענין הנסיעה שלו לארץ ישראל, יש הרבה לספר גדל היסורים העצומים והקשים מאד מאד שהיה לו בהליכה ובחזרה וגדל היגיעות והמסירות נפש ורבוי המניעות שהיה לו קדם שזכה לבוא לארץ ישראל ויבאר כל זה בקנטרס מיחד לקמן בעזרת השם יתברך אפס קצהו ולא כלו כי אי אפשר לבאר הכל
וּבְעִנְיַן תַּאֲוָות אֲכִילָה

הָיָה לוֹ גַּם כֵּן מִלְחָמָה גְּדוֹלָה וִיגִיעָה גְּדוֹלָה מְאד קדֶם שֶׁשִּׁבְּרָהּ

כִּי בִּתְחִלָּה לא הָיָה מַשְׁגִּיחַ כְּלָל לְשַׁבֵּר תַּאֲוָות אֲכִילָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

אַחַר כָּךְ רָצָה לְשַׁבֵּר תַּאֲוָה זוֹ, וְהָיָה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו מְאד מְאד

וְכָל כָּךְ הָיָה קָשֶׁה עָלָיו שְׁבִירַת תַּאֲוָות אֲכִילָה

עַד שֶׁנִּדְמָה לוֹ שֶׁכָּל הַתַּאֲווֹת יוּכַל לְשַׁבֵּר מִלְּבַד תַּאֲוָה זוֹ שֶׁל אֲכִילָה

וְנִדְמָה לוֹ שֶׁתַּאֲוָה זוֹ שֶׁל אֲכִילָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּשָּׁאֵר

כִּי אִי אֶפְשָׁר לְשַׁבְּרָהּ

כָּל כָּךְ הָיָה חָזָק עָלָיו הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוָה זוֹ

וְאַף עַל פִּי כֵן הִתְגַבֵּר עַצְמוֹ וְכָפָה אֶת יִצְרוֹ וְשִׁבֵּר גַּם תַּאֲוָה זוֹ שֶׁל אֲכִילָה לְגַמְרֵי

וְגדֶל קְדֻשָּׁתוֹ בִּפְרִישׁוּת תַּאֲוָות אֲכִילָה הָיָה מְפֻרְסָם לְעֵין כּל

כִּי לא הָיָה אוֹכֵל כְּלָל

וְגַם מְעַט שֶׁהָיָה אוֹכֵל הָיָה בְּהֶכְרֵחַ גָּדוֹל מְאד

וְהֻכְרַח לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל הַכּחוֹת כְּדֵי לֶאֱכל מְעַט

כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה כּחַ לִחְיוֹת

וְאָמַר שֶׁבַּתְּחִלָּה הִתְחִיל לְשַׁבֵּר תַּאֲוָות אֲכִילָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה מַכְרִיחַ עַצְמוֹ

וְהִרְגִּיל עַצְמוֹ לֶאֱכל פָּחוֹת מִמַּה שֶׁהָיָה אוֹכֵל תְּחִלָּה

וּכְשֶׁנַּעֲשָׂה רָגִיל בָּזֶה שֶׁיּאכַל פָּחוֹת מִקּדֶם

רָאָה שֶׁגַּם עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תַּאֲוָה בְּזאת הָאֲכִילָה

אַף עַל פִּי שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִקּדֶם

וְהִתְחִיל שׁוּב לְשַׁבֵּר תַּאֲוָותוֹ וְלֶאֱכל עוֹד פָּחוֹת מִזֶּה

וְאַחַר כָּךְ רָאָה שֶׁגַּם זֶה תַּאֲוָה, וְאָכַל עוֹד יוֹתֵר פָּחוֹת

וְכֵן אַחַר כָּךְ רָאָה שֶׁגַּם בָּזֶה יֵשׁ לוֹ תַּאֲוָה עֲדַיִן וְאָכַל עוֹד יוֹתֵר פָּחוֹת

וּבְדֶרֶךְ זֶה נָהַג עַד שֶׁהָיָה אֲכִילָתוֹ פְּחוּתָה וּמְעוּטָה מְאד מְאד בְּתַכְלִית הַצִּמְצוּם וְהַמִּעוּט אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר

וְאַחַר כָּךְ יִשֵּׁב עַצְמוֹ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲכִילָתוֹ מְעוּטָה מְאד, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תַּאֲוָה בְּזֶה הַמְּעַט שֶׁאוֹכֵל

וְהִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ וְשִׁבֵּר הַתַּאֲוָה גַּם בְּזֶה הַמְּעַט

עַד שֶׁשִּׁבֵּר תַּאֲוָות אֲכִילָה לְגַמְרֵי

וְיָצָא מֵהַתַּאֲוָה לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה

עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ שׁוּם תַּאֲוָה כְּלָל וּכְלָל לא

וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ שֶׁהָיָה פּוֹרֵשׁ עַצְמוֹ כָּל כָּךְ מֵהָאֲכִילָה

מֵחֲמַת זֶה לא הָיָה יָכוֹל עוֹד לֶאֱכל כְּלָל

וּכְפִי הַנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁאַחַר כָּךְ הָיָה לוֹ כּחַ לֶאֱכל בִּקְדֻשָּׁה בְּלִי תַּאֲוָה כְּלָל אֲפִילּוּ אִם הָיָה אוֹכֵל הַרְבֵּה

אֲבָל כְּבָר לא הָיָה יָכוֹל לֶאֱכל מֵחֲמַת רְגִילוּתוֹ שֶׁהִרְגִּיל עַצְמוֹ בַּאֲכִילָה פְּחוּתָה וּמְעוּטָה מְאד

וְאָמַר: שֶׁאַחַר כָּךְ עַל הַיָּם בְּעֵת שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

אָז רָאָה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם חִיּוּת מִשּׁוּם דָּבָר

אֲזַי הִכְרִיחַ עַצְמוֹ לֶאֱכל קְצָת וּמֵאָז וָהָלְאָה הֻרְגַּל לֶאֱכל קְצָת

אֲבָל קדֶם לָזֶה לא הָיָה אוֹכֵל אֲפִילּוּ אֲכִילָה פְּחוּתָה כָּזוֹ

כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אַחַר כָּךְ, אַחַר שֶׁהָיָה עַל הַיָּם, הָיְתָה אֲכִילָתוֹ גַּם כֵּן מְעוּטָה מְאד מְאד

וּמִקּדֶם גַּם שִׁעוּר פָּחוּת כָּזֶה לא הָיָה אוֹכֵל

וּבְעִנְיַן הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר גּדֶל הַיִּסּוּרִים הָעֲצוּמִים וְהַקָּשִׁים מְאד מְאד שֶׁהָיָה לוֹ בַּהֲלִיכָה וּבַחֲזָרָה

וְגדֶל הַיְגִיעוֹת וְהַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ וְרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיָה לוֹ קדֶם שֶׁזָּכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וִיבאַר כָּל זֶה בְּקֻנְטְרֵס מְיֻחָד לְקַמָּן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

אֶפֶס קָצֵהוּ וְלא כֻּלּוֹ

כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכּל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכג - מִּקְוֶה אֵינָהּ מַזֶּקֶת כְּלָל
...מזקת כלל אמר: שמקוה אינה מזקת כלל והדאקטיר שיאמר לו, שמקוה מזקת, אינו דאקטיר כלל אדרבה, טבילת מקוה טובה מאד לבריאות הגוף כי יש נקבים קטנים הרבה בגופו של אדם והם נקבי הזעה, שדרך שם יוצא הזעה מן האדם והם צריכין לפתח כי אם נסתמין נקבי הזעה יוכל לחלש ולפל לחלשה, חס ושלום ועל ידי טבילה במים נפתחין נקבי הזעה וזה טוב מאד לבריאות הגוף רק שלא יהיו המים קרים ביותר כי אז מיא מטרשי להנקבים הנ"ל אבל כשאין המים קרים מאד אזי הטבילה בהם טובה מאד גם כבר מבאר, שאין העבודות וסגופים, שקורין האריוואני מזיקים כלל ומי...
שיחות הר"ן - אות מה
שיחות הר"ן - אות מה אחר לב נשבר בא שמחה וזה סימן אם היה לו לב נשבר כשבא אחר כך לשמחה
ארץ ישראל. מדוע?
...יכול להשיג את הכל עם לבושים ובחו"ל רק בלי לבושים. breslev.eip.co.il/?key=559 אחר כך אמר הייתי יכול לפעל מבקשי וחפצי ועניני שאני רוצה לפעל בארץ ישראל הייתי יכול לפעל גם פה על ידי תפילות ובקשות ותחנונים לבד ולא הייתי צריך לנסע לארץ ישראל. רק החלוק שכשאזכה להיות בארץ ישראל אזכה לקבל השגתי על ידי לבושים אבל כאן בחוץ לארץ לא אוכל לקבל השגתי על ידי לבושים רק בלא לבושים. וזה החלוק שבין קדשת שבת לקדשת יום טוב ופתח לו לר' יודל הנ"ל הסדור של האר"י זכרונו לברכה והראה לו בכונות שזהו החלוק בין שבת ליום טוב ש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסג - לִפְעָמִים מֻנָּח הַדִּבּוּר וּמוּכָן לָצֵאת
...ח"א - תורה קסג - לפעמים מנח הדבור ומוכן לצאת לפעמים מנח הדבור ומוכן לצאת, ואינו יוצא דרך הפה כי אם דרך הערף [וממש אפשר לשמע כמה פעמים שהדבור אינו יוצא דרך הפה רק דרך הערף] כי יש שלש קליפות והקליפות רוצים תמיד לתפס הדבור לעצמם בפרט דבור הקדוש מאדם גדול כי אצלם כל הדבורים יפים ונאים וחשובים, ורוצים לתפסם מכל שכן כשהדבור נאה באמת כי המצריים שהיו כלם שחורים אלו לא היתה שרה יפת תאר כל כך, גם כן היתה חשובה בעיניהם מאד והדבור הוא בחינות שרה לכל אחד לפי ערכו יש שהוא בחינות שרה לאמתי: שהוא מושל בדבור שלו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קא - עַל יְדֵי אֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ
...מוהר"ן ח"ב - תורה קא - על ידי אמירת תקון חצות יכולין לפרש שיחתו אמר: שעל ידי אמירת תקון חצות יכולין לפרש שיחתו את כל אשר עם לבבו כמו על ידי התבודדות כי מסתמא אין אומרים חצות על העבר ועקר אמירת חצות הוא על מה שנעשה עכשו עם האדם וכשיאמר חצות בבחינה זו יכולין למצא כל אשר עם לבבו בתוך אמירת חצות וכן אמירת תהלים וכיוצא צריך לראות, שימצא את עצמו בתוך כל מזמורי תהלים ובתוך כל התחנות ובקשות וסליחות וכיוצא ובקל בפשיטות בלי חכמות יכולין למצא את עצמו בתוך כל התחנות ובקשות ובפרט בתהלים, שנאמר בשביל כלל ישראל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ג - כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל
...רבי אליעזר הגדול כשחלה רבי אליעזר הגדול, אמר לרבי עקיבא: חמה עזה בעולם כי לא היה אז מי שיוכל להמתיק הדין כי היה צריך לפדיון להמתיק הדין ולא נמצא כי באמת אחר ההמתקה והפדיון אז דיקא טוב לרפאות החולה על ידי רפואות כי אזי דיקא אחר הפדיון וההמתקה יש רשות לרופא לרפאות כי הנה באמת איך יכול הרופא לחגר מתניו לרפאות החולה על ידי רפואות וסמים הלא אינו יודע הסם, הצריך לרפואות אותו החולה כי יש סמים הרבה שהם מסגלים לרפואות החולאת אך בודאי החולה אינו יכול להתרפא כי אם על ידי סם פלוני המיחד לרפואתו, כפי שנגזר למעלה...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לה
...ישראל - אות לה ובענין תכלית הידיעה אשר לא נדע ספר גם כן קצת עמנו איזה פעמים איך בכל ידיעה יש זה התכלית ועל כן אף על פי שזוכים לבוא לזה התכלית אשר לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית האחרון כי עדין אין זה תכלית הידיעה כי אם בידיעה זו וצריכים אחר כך לטרח לזכות לתכלית גבוה יותר לזכות למדרגת התכלית אשר לא נדע בידיעה הגבוה יותר וכן לעולם נמצא שלעולם אין יודעין כלל ואף על פי כן לא התחיל עדין להשיג התכלית [וכבר מבאר מזה קצת בדברינו במקום אחר] וענין זה עמק ונסתר מאד מאד ועוד יש בענין זה מה ששמענו פעם...
ספר המידות - מוהל
ספר המידות - מוהל חלק א' א. צריך לחזר אחר מוהל צדיק וירא שמים, כי כשהמוהל אינו טוב, יכול להיות שלא יהיה מוליד, חס ושלום, הנמול על ידו. גם על ידי שהמוהל אינו טוב, על ידי זה בא התינוק, חס ושלום, לידי חלי נופל. ב. אשה שאינה יכולה להתעבר, תביט על הסכין של מילה אחר המילה. ג. המוהל נותן הבנה לנמול בלמוד התורה. ד. מצות מילה יש לה כח שיש לבגדי כהן גדול. ה. מי שנולד מהול, בידוע שכח המדמה שלו טוב ויפה. ו. מי שגומל חסד, שם אשר יקרא יתקים, בשביל זה קדם שיקרא שם לתינוק, יגמל חסד, ועל ידי זה יתקים השם.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כז - רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ 2
...כז - רציצא דמית בביעותה 2 [לשון רבנו זכרונו לברכה] רציצא דמית בביעותה, היכא נפק רוחא ? אמר להו, בהינו דעאל א. כי למשך את כל העולם לעבודתו לעבדו שכם אחד וכלם ישליכו אלילי כספם וזהבם ויתפללו אל השם יתברך לבד זה הדבר נעשה בכל דור ודור לפי השלום שבדור כי על ידי השלום שיש בין בני האדם והם חוקרים ומסבירים זה לזה האמת על ידי זה משליך כל איש את שקר אלילי כספו ומקרב את עצמו להאמת ב. ואי אפשר לבוא לבחינת שלום אלא על ידי הארת פנים הדרת פנים וזה: "ויבא יעקב שלם עיר שכם" אתערותא של בחינת: "לעבדו שכם אחד" הוא...
חיי מוהר"ן - קצז - נסיעתו וישיבתו באומן
...- קצז - נסיעתו וישיבתו באומן אות קצז יום שני כ"ד איר באומין היה מדבר עמי ואמר שבעתים הללו הוא חפץ מאד לסלק ולהשליך מאתו העולם הינו שהוא רוצה לבחר מקום לישב לבדו בעצמו ולא יהיה עליו על העולם. ואמר כי הוא חושב שאם לא היה מתחיל בתחלה בענין הנהגת המפרסם אפשר היה מגיע למה שהיה מגיע. ואמרתי לו הלא משה רבנו עליו השלום היה עוסק גם כן בזה בהנהגת העולם לקרב בני אדם לה' השיב הלא גם משה רבנו עליו השלום שגה בזה כי גם משה נענש על שקרב את הערב רב. ואמר כי העקר העבודה שיש בכל דבר מה שמניחין לאדם על הבחירה שלו הינו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1836 שניות - עכשיו 19_04_2026 השעה 10:59:21 - wesi2