ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - אות כא
ובענין תאוות אכילה היה לו גם כן מלחמה גדולה ויגיעה גדולה מאד קדם ששברה כי בתחלה לא היה משגיח כלל לשבר תאוות אכילה כנזכר לעיל אחר כך רצה לשבר תאוה זו, והיה קשה וכבד עליו מאד מאד וכל כך היה קשה עליו שבירת תאוות אכילה עד שנדמה לו שכל התאוות יוכל לשבר מלבד תאוה זו של אכילה ונדמה לו שתאוה זו של אכילה בהכרח שתשאר כי אי אפשר לשברה כל כך היה חזק עליו התגברות תאוה זו ואף על פי כן התגבר עצמו וכפה את יצרו ושבר גם תאוה זו של אכילה לגמרי וגדל קדשתו בפרישות תאוות אכילה היה מפרסם לעין כל כי לא היה אוכל כלל וגם מעט שהיה אוכל היה בהכרח גדול מאד והכרח להכריח עצמו בכל הכחות כדי לאכל מעט כדי שיהיה לו איזה כח לחיות ואמר שבתחלה התחיל לשבר תאוות אכילה, דהינו שהיה מכריח עצמו והרגיל עצמו לאכל פחות ממה שהיה אוכל תחלה וכשנעשה רגיל בזה שיאכל פחות מקדם ראה שגם עדין יש לו תאוה בזאת האכילה אף על פי שהיא פחותה מקדם והתחיל שוב לשבר תאוותו ולאכל עוד פחות מזה ואחר כך ראה שגם זה תאוה, ואכל עוד יותר פחות וכן אחר כך ראה שגם בזה יש לו תאוה עדין ואכל עוד יותר פחות ובדרך זה נהג עד שהיה אכילתו פחותה ומעוטה מאד מאד בתכלית הצמצום והמעוט אשר אי אפשר לבאר ואחר כך ישב עצמו שאף על פי שאכילתו מעוטה מאד, אף על פי כן עדין יש לו תאוה בזה המעט שאוכל והתגבר עצמו ושבר התאוה גם בזה המעט עד ששבר תאוות אכילה לגמרי ויצא מהתאוה לגמרי בתכלית הקדשה עד שלא היה לו שום תאוה כלל וכלל לא ובין כך ובין כך שהיה פורש עצמו כל כך מהאכילה מחמת זה לא היה יכול עוד לאכל כלל וכפי הנראה מדבריו היה שאחר כך היה לו כח לאכל בקדשה בלי תאוה כלל אפילו אם היה אוכל הרבה אבל כבר לא היה יכול לאכל מחמת רגילותו שהרגיל עצמו באכילה פחותה ומעוטה מאד ואמר: שאחר כך על הים בעת שנסע לארץ ישראל אז ראה שאין לו שום חיות משום דבר אזי הכריח עצמו לאכל קצת ומאז והלאה הרגל לאכל קצת אבל קדם לזה לא היה אוכל אפילו אכילה פחותה כזו כי באמת גם אחר כך, אחר שהיה על הים, היתה אכילתו גם כן מעוטה מאד מאד ומקדם גם שעור פחות כזה לא היה אוכל ובענין הנסיעה שלו לארץ ישראל, יש הרבה לספר גדל היסורים העצומים והקשים מאד מאד שהיה לו בהליכה ובחזרה וגדל היגיעות והמסירות נפש ורבוי המניעות שהיה לו קדם שזכה לבוא לארץ ישראל ויבאר כל זה בקנטרס מיחד לקמן בעזרת השם יתברך אפס קצהו ולא כלו כי אי אפשר לבאר הכל
וּבְעִנְיַן תַּאֲוָות אֲכִילָה

הָיָה לוֹ גַּם כֵּן מִלְחָמָה גְּדוֹלָה וִיגִיעָה גְּדוֹלָה מְאד קדֶם שֶׁשִּׁבְּרָהּ

כִּי בִּתְחִלָּה לא הָיָה מַשְׁגִּיחַ כְּלָל לְשַׁבֵּר תַּאֲוָות אֲכִילָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

אַחַר כָּךְ רָצָה לְשַׁבֵּר תַּאֲוָה זוֹ, וְהָיָה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו מְאד מְאד

וְכָל כָּךְ הָיָה קָשֶׁה עָלָיו שְׁבִירַת תַּאֲוָות אֲכִילָה

עַד שֶׁנִּדְמָה לוֹ שֶׁכָּל הַתַּאֲווֹת יוּכַל לְשַׁבֵּר מִלְּבַד תַּאֲוָה זוֹ שֶׁל אֲכִילָה

וְנִדְמָה לוֹ שֶׁתַּאֲוָה זוֹ שֶׁל אֲכִילָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּשָּׁאֵר

כִּי אִי אֶפְשָׁר לְשַׁבְּרָהּ

כָּל כָּךְ הָיָה חָזָק עָלָיו הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוָה זוֹ

וְאַף עַל פִּי כֵן הִתְגַבֵּר עַצְמוֹ וְכָפָה אֶת יִצְרוֹ וְשִׁבֵּר גַּם תַּאֲוָה זוֹ שֶׁל אֲכִילָה לְגַמְרֵי

וְגדֶל קְדֻשָּׁתוֹ בִּפְרִישׁוּת תַּאֲוָות אֲכִילָה הָיָה מְפֻרְסָם לְעֵין כּל

כִּי לא הָיָה אוֹכֵל כְּלָל

וְגַם מְעַט שֶׁהָיָה אוֹכֵל הָיָה בְּהֶכְרֵחַ גָּדוֹל מְאד

וְהֻכְרַח לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל הַכּחוֹת כְּדֵי לֶאֱכל מְעַט

כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה כּחַ לִחְיוֹת

וְאָמַר שֶׁבַּתְּחִלָּה הִתְחִיל לְשַׁבֵּר תַּאֲוָות אֲכִילָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה מַכְרִיחַ עַצְמוֹ

וְהִרְגִּיל עַצְמוֹ לֶאֱכל פָּחוֹת מִמַּה שֶׁהָיָה אוֹכֵל תְּחִלָּה

וּכְשֶׁנַּעֲשָׂה רָגִיל בָּזֶה שֶׁיּאכַל פָּחוֹת מִקּדֶם

רָאָה שֶׁגַּם עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תַּאֲוָה בְּזאת הָאֲכִילָה

אַף עַל פִּי שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִקּדֶם

וְהִתְחִיל שׁוּב לְשַׁבֵּר תַּאֲוָותוֹ וְלֶאֱכל עוֹד פָּחוֹת מִזֶּה

וְאַחַר כָּךְ רָאָה שֶׁגַּם זֶה תַּאֲוָה, וְאָכַל עוֹד יוֹתֵר פָּחוֹת

וְכֵן אַחַר כָּךְ רָאָה שֶׁגַּם בָּזֶה יֵשׁ לוֹ תַּאֲוָה עֲדַיִן וְאָכַל עוֹד יוֹתֵר פָּחוֹת

וּבְדֶרֶךְ זֶה נָהַג עַד שֶׁהָיָה אֲכִילָתוֹ פְּחוּתָה וּמְעוּטָה מְאד מְאד בְּתַכְלִית הַצִּמְצוּם וְהַמִּעוּט אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר

וְאַחַר כָּךְ יִשֵּׁב עַצְמוֹ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲכִילָתוֹ מְעוּטָה מְאד, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תַּאֲוָה בְּזֶה הַמְּעַט שֶׁאוֹכֵל

וְהִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ וְשִׁבֵּר הַתַּאֲוָה גַּם בְּזֶה הַמְּעַט

עַד שֶׁשִּׁבֵּר תַּאֲוָות אֲכִילָה לְגַמְרֵי

וְיָצָא מֵהַתַּאֲוָה לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה

עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ שׁוּם תַּאֲוָה כְּלָל וּכְלָל לא

וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ שֶׁהָיָה פּוֹרֵשׁ עַצְמוֹ כָּל כָּךְ מֵהָאֲכִילָה

מֵחֲמַת זֶה לא הָיָה יָכוֹל עוֹד לֶאֱכל כְּלָל

וּכְפִי הַנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁאַחַר כָּךְ הָיָה לוֹ כּחַ לֶאֱכל בִּקְדֻשָּׁה בְּלִי תַּאֲוָה כְּלָל אֲפִילּוּ אִם הָיָה אוֹכֵל הַרְבֵּה

אֲבָל כְּבָר לא הָיָה יָכוֹל לֶאֱכל מֵחֲמַת רְגִילוּתוֹ שֶׁהִרְגִּיל עַצְמוֹ בַּאֲכִילָה פְּחוּתָה וּמְעוּטָה מְאד

וְאָמַר: שֶׁאַחַר כָּךְ עַל הַיָּם בְּעֵת שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

אָז רָאָה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם חִיּוּת מִשּׁוּם דָּבָר

אֲזַי הִכְרִיחַ עַצְמוֹ לֶאֱכל קְצָת וּמֵאָז וָהָלְאָה הֻרְגַּל לֶאֱכל קְצָת

אֲבָל קדֶם לָזֶה לא הָיָה אוֹכֵל אֲפִילּוּ אֲכִילָה פְּחוּתָה כָּזוֹ

כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אַחַר כָּךְ, אַחַר שֶׁהָיָה עַל הַיָּם, הָיְתָה אֲכִילָתוֹ גַּם כֵּן מְעוּטָה מְאד מְאד

וּמִקּדֶם גַּם שִׁעוּר פָּחוּת כָּזֶה לא הָיָה אוֹכֵל

וּבְעִנְיַן הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר גּדֶל הַיִּסּוּרִים הָעֲצוּמִים וְהַקָּשִׁים מְאד מְאד שֶׁהָיָה לוֹ בַּהֲלִיכָה וּבַחֲזָרָה

וְגדֶל הַיְגִיעוֹת וְהַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ וְרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיָה לוֹ קדֶם שֶׁזָּכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וִיבאַר כָּל זֶה בְּקֻנְטְרֵס מְיֻחָד לְקַמָּן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

אֶפֶס קָצֵהוּ וְלא כֻּלּוֹ

כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכּל
מחלוקת שבין הצדיקים
...- ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ה - בחצוצרות וקול שופר וזה פרוש: "אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין" לשון תלונה ומריבה כשאתה שומע מריבות שבין הצדיקים תדע, שזה משמיעין אותך תוכחה על שפגמת בטפי מחך שעל זה נאמר: "כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו ארחות חיים" ... הינו חכמות חיצוניות נעוצים בים חכמתך ובודאי אם לא היה נפגם מחך לא היה נשמע לך מריבות שבין הצדיקים ואין המריבה אלא בשבילך כדי שתשוב ממות לחיים, מחמץ למצה, מחי"ת לה"א ותשוב מיראה רעה, מקול פגום, מחכמה פגומה ליראה טובה, לקול טוב, לחכמה טובה *********...
שיחות הר"ן - אות קפו - גדולות נוראות השגתו
...קפו - גדולות נוראות השגתו כמה וכמה דברים ראינו בעינינו שהודיע לנו רבנו זכרונו לברכה, קדם שהיה שיהיה כן וכן היה פעם אחת בעשרת ימי תשובה אמר שבשנה זו יהיה חלשות רחמנא לצלן וכשיצא מהמרחץ בערב יום הכפורים אמר שהוא ממשש בראשו של עצמו אם הוא חי [הינו מחמת הפחד שרואה חלשות גדולות רחמנא לצלן] וכן היה שבאותה השנה היה חלשות גדולות רחמנא לצלן כשהיה יקרות בעולם בשנה אחת ואחר כך בימי הקיץ בעת גדול התבואה היה נראה להעולם שיהיה זול ואמר הוא שלא יהיה זול באותו השנה כי היקרות הרחיב זמנו על שתי שנים וכן היה שגם שנה...
שיחות הר"ן - אות קמג
...- אות קמג [כתב יד החברים והוא שיך לסימן רס"ג בחלק ראשון] כי יש שני מיני אכילת הבהמיות דהינו שיש אדם שאוכל בתאוה גדולה כבהמה והמאכל הוא מאכל אדם ויש אדם שאוכל כאדם אבל המאכל אינו מאכל אדם דהינו שהניצוצות לא נתבררו כל כך שראוי לאדם אלא הוא מאכל בהמה והאוכל משני המאכלים האלו בא לידי חלי הקדחת וזה שכתוב: "הרכבת אנוש לראשנו" דהינו כשאנו במדרגה קטנה שאדם גדול ממנו שאנו אוכלים משני המאכלים הנ"ל אזי "באנו באש ובמים" הינו קר וחם דהינו קדחת ואפילו הרופאים אומרים גם כן כך שקדחת בא מן מאכל יותר וזה בגשמיות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צא - וַיְדַבֵּר אֱלקִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמר
...מוהר"ן ח"ב - תורה צא - וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר דע, כי ההתקשרות באמת לצדיקים אמתיים הוא תועלת גדול מאד מאד כי על ידי זה זוכין לתשובה שלמה ולכפרת עוון ונמתקין הדינין ונתבטלין לגמרי ונעשה על ידי זה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כי איתא בזוהר הקדוש: "כי הנה המלכים נועדו" 'תרין עלמין קדישין, עלמא עלאה ועלמא תתאה וכו', כד מתחברן כחדא כדין כל אנפין נהירין וכל חובין אתעברו וכו', עין שם כי דע כי יש שני בחינות חכמה: חכמה עלאה וחכמה תתאה וחכמה תתאה נמשך מחכמה עלאה...
שיחות הר"ן - אות לז
שיחות הר"ן - אות לז אפיקורסות נקראת משא כמו שכתב רש"י על "משאכם" מלמד שהיו בהם אפיקורסים על כן כשנוסע להצדיק הוא משליך מעליו משוי גדולה כי מאחר שנוסע כבר יש לו אמונה שהוא הפך האפיקורסות
שיחות הר"ן - אות קלו
...[בלקוטי חלק ראשון סימן קע"ב] שמעתי מאיש אחד מאנשיו ששמע מפיו הקדוש בבאור יותר קצת והענין, שהאדם צריך לבטל כל מדה ומדה עד שיתבטל לגמרי כאין ואפס כי בתחלה צריך לבטל מדה זאת עד שתהיה כלא ממש ואחר כך מדה אחרת עד שתהיה גם כן לא וכן כל המדות עד שיהיו כלם כלא היו וכפי מה שמבטלין כל מדה ומדה כן מאיר ומתגלה לו כבוד ה' כי עקר האור הוא כבודו יתברך כמו שכתוב "והארץ האירה מכבודו" אך כשמעמידין דבר גשמי כנגד דבר רוחני עושה צל וכפי גשמיות וגדל הדבר שעומד כנגד הדבר כמו כן נעשה צל כגון כשמעמידין מקל נגד אור השמש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנא - סְגֻלָּה לְזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא
...סגלה לזרע של קימא שיאמרו שניהם האיש ואשתו קדם הזווג פרשת "ובראשי חדשיכם" וכן כשהתינוק חולה, חס ושלום יאמרו אז גם כן האיש והאשה פרשת "ובראשי חדשיכם" כי מארת חסר ואו שהוא החיות של כל דבר וכן כלת משה חסר ואו גם כן וכל זה הוא סוד פגימת הלבנה שמשם נמשך בחינת מארת חסר ואו שהוא אסכרה לרביי חס ושלום כי הוא"ו הוא החיות של כל דבר ועל כן חסרון הוא"ו מרמז על חסרון החיות כנ"ל ומשם נמשך מיתת הבנים קטנים, חס ושלום ובראש חדש מתחלת הלבנה להתמלאת ולהתתקן כידוע כי אז הגיעה לתכלית הפגם והחסרון ואזי תכף מתחיל התקון...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צח - לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת
...מוהר"ן ח"ב - תורה צח - לענין התחזקות בהתבודדות ותחנות ובקשות עוד אמר לענין התחזקות בהתבודדות ותחנות ובקשות כי הדבור יש לו כח גדול לעורר את האדם אף על פי שנדמה להאדם שאין לו לב אף על פי כן כשידבר הרבה דברי התעוררות ותחנות ובקשות וכיוצא זהו בעצמו שמדבר הוא בחינת התגלות התעוררות לבו ונפשו להשם יתברך בבחינת "נפשי יצאה בדברו" שהדבור בעצמו הוא התגלות הנפש והלב ולפעמים על ידי שידבר הרבה אף על פי שיהיה בלא לב כלל אף על פי כן יבוא אחר כך על ידי זה להתעוררות גדול בלב ונפש והכלל כי הדבור בעצמו יש לו כח גדו...
שיחות הר"ן - אות קנ
שיחות הר"ן - אות קנ פעם אחת אמר אצל מי שאני לוקח ומקבל ממון וכיוצא, אני נותן לו כי בזה שאני מקבל אני נותן [והוא ענין המבאר בהמעשה של יום הששי מהשבעה בעטלירס שהתפאר אחד את עצמו בנפלאות הכח שיש לו בידו, עין שם]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסה - וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲך כָּמוֹך אֲנִי ה'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסה - ואהבת לרעך כמוך אני ה' "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" הינו שתקבל באהבה, כל הרעות והיסורים הבאים עליך כי ראוי שתדע, שלפי מעשיך אחר כל היסורים והרעות שיש לך עדין הוא מתנהג עמך ברחמים כי היה מגיע לך יותר ויותר, חס ושלום, לפי מעשיך וזהו "ואהבת לרעך" שתאהב הרע שבא לך הינו הרעות והיסורים הבאים עליך, חס ושלום תקבלם באהבה כי כמוך כמו שאתה הוא, הינו לפי מעשיך "אני ה'", בעל הרחמים, עדין אני מתנהג עמך ברחמים כנ"ל.
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 11_03_2026 השעה 11:44:18 - wesi2