שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כח ותקף עצם ההשגה שהשיג בארץ ישראל אי אפשר לבאר ולספר כלל ממש לא נשמע ולא נראה כזאת שיזכה ילוד אשה להשגה כזו על ידי אוירא דארץ ישראל ואי אפשר לדבר ולספר בזה והיה מתפאר עצמו מאד במה שזכה להיות בארץ ישראל וגם בסוף ימיו אמר שהוא מחיה עצמו מאד במה שזכה להיות בארץ ישראל ואמר: זה אני יודע מכבר שכשאדם רוצה לעשות איזה דבר שבקדשה ויש לו מניעות על זה וכו' כמבאר כל זה לקמן

מחלוקות שבין החכמים ותאוות ממון כאן breslev.eip.co.il/?key=570 - חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו רבי נחמן מברסלב מביא, שאם לתלמידי החכמים לא הייתה תאוות ממון, לא היו ביניהם מחלוקות. מדוע דווקא תאוות...ממון הוא בחינת הקדמות / חוכמות חיצוניות - איפה מובא בליקוטי מוהר"ן? כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה מוסבר שהכרחי שיהיו מחלוקות בין חכמים, בשביל בריאת העולם. מה הקשר שבין הדברים, וכיצד הם מסתדרים? * כי ממון זה כוח כמה שיש לך יותר ממון יש לך יו

שיחות הר"ן - אות מא לב נשבר ועצבות אינו ענין אחד כלל כי לב נשבר הוא בלב, אבל עצבות הוא בא מן הטחול ועצבות שהוא מהטחול היא סטרא אחרא והקדוש ברוך הוא שונא אותה אבל לב נשבר היא חביב לפני השם יתברך כי לב...לב נשבר כל היום אך אנשים כערככם יכולין לבוא מלב נשבר לעצבות על כן צריכין ליחד איזה שעה ביום שיהיה לו לב נשבר דהינו להתבודד ולשבר לבו לפניו יתברך כמבאר במקום אחר אבל שאר כל היום כלו יהיה רק בשמחה ועל זה הזהיר אותנו כמה פעמים להתאמץ ולהתגבר שלא יהיה לנו לב נשבר רק איזה שעה ביום ועצבות כלל לא ושאר כל היו

שיחות הר"ן - אות קעג - גדולות נוראות השגתו שמעתי מאנשים שאמר לרבי שמעון בעת שבא מעבר לגרעניץ [מעבר לגבול] שנתרחק לשם איזה שנים ולא ראה את רבנו זכרונו לברכה, ערך שלש שנים ויותר מחמת המעשה שהיה במעדוועדווקע...וכו' ואיני בקי במעשה הזאת היטב ומחמת זה אמר רבנו פעם אחת. אני רוצה לשלחך מעבר לנהר דאן וסיבב השם יתברך סיבות שבסמוך מאד נתגלגל הדבר שנסע רבי שמעון לשם לסביבות נהר דאן הנ"ל שהוא רחוק בערך מאה פרסאות ויותר ממעדוועדווקע כי שם עקר מדינת רוסיא כידוע ויהודים אינם נמצאים שם כי אם אחד מאלף ובפרט לפני כמה שנים ונסע רבי שמע

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יג ואמר רבנו זכרונו לברכה שכל כך נכנס בהקטנות, ונעשה רגיל בעניני הקטנות כל כך עד שאחר כך כשבא לארץ ישראל ורצה להשליך זאת היה מכרח להכריח עצמו בכחות לשבר ולהשליך...כי כבר היה קשה עליו להשליך זאת מחמת גדל הרגילות כל כך היה נכנס בהקטנות בתחלה גם אחר כך כשבא מארץ ישראל היה חדוש נפלא בענין זה ועצם הפלגת גדלת חכמתו בענין זה עמק עמק לא נשמע ולא נראה כזאת כי זה ידוע שקדם שיוצאין מדרגא לדרגה צריך שיהיה ירידה קדם העליה וכו' ואז צריכין לעניני קטנות להיות איש פשוט לגמרי וכו' והוא זכרונו לברכה מח

שיחות הר"ן - אות לג שוב פעם אחת היה מדבר מאמונה ענה ואמר אצל העולם אמונה הוא דבר קטן ואצלי אמונה הוא דבר גדול מאד ועקר האמונה היא בלי שום חכמות וחקירות כלל רק בפשיטות גמור כמו שהנשים וההמון עם הכשרים מאמינים

ספר המידות - וותרן חלק שני א. מי שהוא ותרן, אין עונותיו יכולין להכריע זכיותיו.

חיי מוהר"ן - כא - שיחות השיכים להתורות אות כא בעת שאמר התורה מישרא דסכינא בסימן ל' בשבת חנוכה תקס"ז בסעדה השלישית של שבת. והתחיל התורה על פסוק ויהי מקץ ולא גמר לגלות פרוש הפסוק איך שיכה תורה הזאת לפסוק...אחר הבדלה דבר עמנו ואמר שאם היה רוצה לסים התורה על פסוק הנ"ל היה צריך לומר עוד הפעם תורה כמו זו שאמר. ואחר כך אמר אני דומה עכשו כמו מי שפוסקין עליו להכותו בארבע רוחות העיר ולא הבינו דבריו כלל. כעת נזכרתי שמרמז קצת בהתורה הנ"ל. כי מבאר שם שצריכין לחתך המלכות שהיא בחינת דל"ת מארבע מלכיות דסטרא אחרא, בחינת חתכו לארבעה. ואפשר רמז קצ

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מד - האמונה תולה בפה של אדם האמונה תולה בפה של אדם בבחינת: "אודיע אמונתך בפי" הינו על ידי שמדברין האמונה בפה, זהו בעצמו אמונה וגם על ידי זה באים לאמונה ומחמת זה צריך לזהר מאד...שאינו אומרם מלבו הינו שהוא בעצמו מאמין ואינו כופר, חס ושלום רק שהוא חוזר ואומר דברי אפיקורסות ששמע בשם אחרים, שהם אפיקורסים והוא מתלוצץ מהם אף על פי כן גם מזה צריך לזהר מאד כי הדבור הזה של כפירה מזיק לאמונה גם, הוא אסור גמור כי על השם יתברך, ברוך הוא, אסור לומר דברי הלצות אפילו בדרך שחוק וכבר מבאר בספרים ובדברינ

ספר המידות - נדה חלק א' א. אשה שהיא מרבה בדמים, היא דברנית, ואל תתיפה בעיני בני אדם, גם תרחץ את עצמה במי מעינות, גם אל תיגע את עצמה הרבה, גם בעלה יזהר בנטילת ידים, גם אל תכעס, גם אחר הטבילה תתן צדקה....של יום. גם תרחץ את עצמו בדברים, העולים מתוך המצודה מן הנהר, גם תשתה חלב עז, גם תרחץ בנוצת עזים, גם תעשן את עצמה בלבונה. ב. אשה ששופעת דם, תכתב אותיות "לא אחד" ותשא עליה. ג. אשה שהיא פרוצה, על ידי זה אין לה וסת ומרבה בדמים. ד. נדה שראתה דם דרך מקרה הוא מחמת חטא האיש. חלק שני א. אשה שאין לה וסת תתענה. ב. סגלה לה